אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      פרשת בשלח
דף הבית >> פרשת השבוע >> נר תמיד - על פרשת השבוע >> פרשת בשלח

נר תמיד - על פרשת השבוע

הרב יצחק ברנר זצ''ל
נערך מסרטי הקלטה ע''י ר.רצון שליט''א

כתוב בפרשה: "וַיּאמֶר משֶׁה אֶל-הָעָם אַל-תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם"

"וַיּאמֶר משֶׁה אֶל-הָעָם" - אחרי שהם חרדו, אחרי שהם יראו - "אַל-תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ" – הרימו קומה, התרוממו, (בעברית קוראים לזה: קבלו _ ) - "הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם" - ה' ילחם לכם. אין לכם מנטאליות של חיילים, של לוחמים, אל תפחדו! - "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן".

אני רוצה להביא דברים שאמר הרב מבריסק זצ"ל על הפסוק "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן": יסוד גדול בימינו, אמונתי היוצא מפרשת השבוע - "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" – לימוד שיש בו לקח לדורות על מלחמות ישראל בכל הזמנים.

בסיומה של מלחמת תש"ח, מלחמת השיחרור, שוחחו כמה ממקורביו של הרב מבריסק זצוק"ל על המלחמה ועל הניצחונות הגדולים שניצחו היהודים את הערבים. זה היה מעטים מול רבים, חלקם היו אפילו ניצולי שואה שהורידו אותם מהאוניות לצבא, (אחד מהם היה דודי), הרגיש הרב מבריסק שיש לאותם האנשים איזו התרשמות מגבורתם של הלוחמים ושל הצבא, הערצה גדולה לצבא של פעם, של תש"ח. זה הפריע לו, הוא חשב שמַתחילה להיות כאן הערצה "כּחִי וְעצֶם יָדִי". פנה אליהם הרב מבריסק ואמר: "כלום סבורים אתם שהרובים והתותחים, הטנקים והמטוסים, הם המה שניצחו במלחמה? לא מהם ולא מקצתי". ועכשיו אני מתרגם: הרובים הצ'כים, הדוידקות, והתותחים של פעם, השרמנים והפירימוסים המעטים שהיו אז? זה צבא הגנה לישראל?! לא מיני ולא מקצתי! אלא מאי? התהילים והתפילות, התחינות והבקשות של יראי ה', החרדים לדבר ה', של החכמים והצדיקים, הם המה שניצחו את המלחמה.

עם ישראל, המעטים נגד רבים, נגד כל מדינות ערב, לא ניצחו בכח הנשק המועט שהם קיבלו מהצ'כים. לא! אלא בכח מה הם ניצחו? בכח התפילות והתהילים והתחינות והבקשות של היהודים שהתכנסו להתפלל. בכח "אֵלֶּה בָרֶכֶב" – הערבים – "וְאֵלֶּה בַסּוּסִים", "וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם-ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר. הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד" – בקשתנו – "ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם-קָרְאֵנוּ" - תמשיך להושיע אותנו בכל פעם, בכל אימת שאנחנו קוראים לך, עננו ביום קוראינו, כי לעולם אנחנו לא נוכל להיות נגד כל מדינות ערב, להם יש אמצעים, להם יש נשק, לנו אין, אנחנו מיעוט פה בארץ".

המשיך הרב מבריסק: "הדבר פשוט, אצל עם ישראל אין קו החזית ביבשה, בים ואפילו לא באוויר, כל הדברים האלו הם קו העורף, הצבא היהודי הוא קו העורף של עם ישראל, החזית האמיתית ששם ניטש הקרב הוא בשמים, המלחמות שלנו הם לא עם הערבים, אלא השר של ישראל בשמים – מיכאל, גבריאל, רפאל ואוריאל – להם יש מאבק בשמים עם השר של הערבים, עם השר של עשו". המאבק הוא לא פה, פה זה העורף, המאבק האמיתי עפ"י פרשת השבוע, שדה הקרב האמיתי הוא בשמים. רק חזית אחת יש. וכל השאלה היא (שם): האם קבלו את התפילות והתחינות של עם ישראל? האם עם ישראל הצליח בזכות התפילות והבקשות שלו לנצח את המקטרגים והמשטינים שלמעלה, את שרי אומות העולם, או חלילה לא?! שמה המאבק האמיתי. מאבק איתנים בין מלאכים של ישראל, סנגורים, לבין מלאכים של אומות העולם וכל מה שאתה רואה פה זה קו העורף. זה הרי היה פלא פלאים שהעם הזה, עם שרידי חרב, הצליח לעמוד מול כל אומות העולם, מול כל עמי ערב".

ובספרים הוסיף ראיה לדברי הרב מבריסק: אומרים הספרים הקדושים: כאשר הקב"ה התחיל להביס את פרעה, כתוב: "וַיָּסַר אֵת אפַן מַרְכְּבתָיו וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת" – הקב"ה הסיר ממנו את הגלגלים של הרכב – "וַיּאמֶר מִצְרַיִם" – כשהם ראו שהם שוקעים בחולות, אין להם גלגלים, הרגישו שהם מובסים - "אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם" (שמות יד, כה) – ראיה שהמאבק האמיתי הוא למעלה, מי טבח בהם? השטן – (הסמ"ך, מ"ם, אל"ף, למ"ד). אומרים הספרים הקדושים: "וַיָּסַר אֵת אפַן מַרְכְּבתָיו" – "אפַן" – אל"ף, פ"א, נו"ן, זה בגימטריא סמא"ל (-לא מזכירים את השם הזה) הקב"ה הסיר את הכח של המלאך שלהם, (131=סמא"ל=אפַן), כשהקב"ה משתק את השר שלהם שלמעלה (="וַיָּסַר אֵת אפַן"), אז אין להם גלגלים, אין להם אופן, אם כך אומרים מצרים: "אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם".

אומר הרב מבריסק: אם עם ישראל מנצח שם למעלה, בחזית האמיתית, בין המלאכים, בכוחות מעלה שהם אחראים על הכוח למטה, ממילא באה הישועה למטה וינצחו המעטים את הרבים, מגלגלי החביות המורדות במורדות הר הכרמל (אתם יודעים, גילגלו חביות והערבים חשבו שמפגיזים אותם, בחיפה) או מפילי הדווידקות, אם עם ישראל זוכה לסתום פיות של משטיננו למעלה (סמא"ל), אז "וַיָּסַר אֵת אפַן מַרְכְּבתָיו" – אז מתחילה הבריחה הגדולה, כפי שאנחנו מכירים בכל מלחמות ישראל, אורח ניסי, ואם חלילה לא, אז חלילה, אז איך אומרים? פשלות!

"והאמת כי כל מה שמתחולל על הארץ, בשדה הקרב", אומר הרב מבריסק, "אינו אלא משחק ילדים!", זה מין דמין יטורא של מה שקורה למעלה, משחק של השתדלויות. החבית האמיתית היא למעלה, כך מתנהלים מלחמות ישראל, לא עפ"י חוקי טבע, מפרשת השבוע אנחנו למדים שעם ישראל היה בפחד גדול, לא היה לו מנטאליות של לוחמים, "הִתְיַצְּבוּ" - הרימו ראש, אמר משה רבינו, "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן", "תַּחֲרִשׁוּן" – תתפללו. תגידו תהילים, תשבחו את ה', ואז מכח התפילות שלכם החרישיות, בכח הדמעות שלכם, אז צבא הגנה לישראל למטה, ינצח.

"ה' יִלָּחֵם לָכֶם" - זה לא רק ביציאת מצרים, אלא זוהי נוסחת המלחמות של עם ישראל עד ביאת המשיח, כי תמיד אנחנו נהיה חלשים, תמיד מלחמותינו יהיו בדרך הנס.

שאל אחד מהנוכחים, משהו מבדח, את הרב מבריסק: "אם הצדיקים הם שניצחו בחזית למעלה וע"י כך הובס האויב למטה, מדוע נפלו קורבנות כה רבים במלחמת השחרור? 6000 חיילים והרבה פצועים?!" שאלה טובה, נו?!

השיב הרב מבריסק בסיפור שהייתה אצל סבו, רבן של כל בני הגולה, בעל "בית הלוי": "פעם אחת הוא אירס את בנו, והבחין האבא שהבן שלו זחה עליו דעתו, מה יש? שהוא קיבל נדוניה גדולה מאוד, אז זחה עליו דעתו. החיש ה"בית הלוי" בדבר ואמר לפניו (שמעו שיח של אבא גדול, ענק, עם בן צעיר, חריף): "דע לך בני, כל הנדוניה הגדולה שקבלת לא היו בזכות למדנותך, בזכות צדקותך, הכל זה בגלל שאתה הבן של הרב מבריסק, הבן שלי, כלומר משום כבודי ולא משום כבודך, אז מה דעתך זחוחה עליך?"

הבן היה חריף, התחיל עימות עם האבא, ויכוח תורני, השיב הבן על אתר: "אם כבוד אבא שנוי כאן, (אם כל הנדוניה זה רק בזכותך ואני...) ואני לא משהו, הרי שהייתה צריכה הנדוניה להיות גדולה בכפל כפליים, למה נתנו לי רק חצי מליון דולר, הרי היו צריכים לתת לי חמישה מיליון דולר?! אם זה בזכותך, אז ודאי אתה שווה יותר! על כן מוכרחים לומר לכבודי הנדוניה הזו, ולכן היא קטנה", זה הכל החצי מליון, זה בזכותי.

ענה לו אביו ואמר: "האמת היא שכל הנדוניה הזאת היא לכבודי בלבד, ואשר לטענתך, אם כן היא הייתה צריכה להיות גדולה בכפל כפליים, ומה אעשה שאתה נמצא בתווך ומפני כך היא, היא איננה כ"כ גדולה כפי שהייתה צריכה להיות" (הכל בשבילי, אבל מדוע היא לא פי עשרה? כי אתה החתן, אז אתה בתווך, אז אתה קילקלת), במילים פשוטות: אתה הזקת לעצמך.

מדוע הביא את הסיפור הזה? אומר הרב מבריסק: "באמת, שאלתכם הייתה שהכל זה בזכות התפילות והתחינות שהגיעו למעלה ובזכות התפילות הקב"ה סתם פיות משנאינו ומקטרגנו. אם ככה אז למה נהרגו הרבה חיילים? והמלחמה הותירה אחריה הרבה פצועים? אמר הרב מבריסק: "בדיוק כמו אצל סבא שלי והדוד שלי כשהיה חתן. באמת, החזית היא למעלה בשמים ושם מנצחים הצדיקים ויראי ה', אומרי התהילים והתחינות, ובזכותם צה"ל מנצח, ובאמת מצד זה לא היה צריך להיפצע אפילו אדם אחד מישראל, כולם היו צריכים לחזור מהחזית בשלום, כמו במלחמות ישראל ב-31 מלכי כנען, מלחמות יהושע, כיבוש הארץ, אבל מה לעשות, ויש בתווך, יש אומרי תהילים הרבה, יש שומרי תורה הרבה, בעלי זכויות הרבה בעם ישראל, אבל בתווך, ישנם יהודים שאינם אומרים תהילים, שאינם מאמינים ב"ה' יִלָּחֵם לָכֶם", הסוגדים ל"כּחִי וְעצֶם יָדִי" ולא מזכירים שם שמים כלל וכלל, ובגלל אלו, הנדוניה בשמים, קטנה, קטנה יותר מכפי שהיינו מצפים, בשל כך הנצחון אינו מוחלט, יש הרוגים ופצועים רחמנא ליצלן".

למד הרב מבריסק מפרשת השבוע: "מלחמות ישראל, "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן", צה"ל מנצח כשהוא מאמין שה' ילחם לכם, אז יש ניסים, אם לא, אז גם כשהוא יהיה מחומש במיטב הנשק, הוא לא יצליח למגר את המחבלים, את הפלסטינאים ויום יום יש הפתעות חדשות, מגלים מנהרה חדשה, פתאום מחבלים חדשים, גם היום נפל חייל מישראל ונפצעו חיילים נוספים, פה זה רק משחק ילדים. זו השקפת התורה בפרשת השבוע.

ההכנה הגדולה למעמד הר סיני הייתה בפרשת השבוע: "וַיַּאֲמִינוּ בה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ" אמונה בה' מוחלטת, ובמשה עבדו, נותן התורה, "אָז יָשִׁיר-משֶׁה".

אומר "אור החיים" הקדוש: "מדוע עם ישראל לא שר ביציאת מצרים?" יצאו ממצרים מבית עבדים אחרי 210 שנים, למה הוא לא שר את השירה הגדולה: "אָשִׁירָה לה' כִּי-גָאה גָּאָה"?! אחרי עשרת המכות לא שר, רק שבוע ימים אחרי כן, אז הוא שר, מדוע?

אומר "אור החיים": "ביציאת מצרים הם היו אחרי כל המכות, הם עדין לא הגיעו לשלימות באמונה", היה להם כבר יראת ה', אבל לא היה להם עדיין יראת הרוממות, שזו יראה של כבוד ה'. ביציאת מצרים, היה פחד מה', על פחד מה', לא שרים שירה. על מה שרים שירה? על "וַיַּאֲמִינוּ בה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", האמונה השלימה, זה הם זכו רק בקריעת ים סוף, אחרי ההשפלה הנוספת, אחרי ששוב היינו צריכים לעבור שלב של התייצבות, של הרמת ראש. כל השירה של פרשת השבוע, כל ה"וַיַּאֲמִינוּ בה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כל השירה הייתה בזכות האמונה הגדולה, כשהם הגיעו לדרגת השלימות באמונה, במשה עבדו - אז שירת הים פרצה מתוך גרונם - "אָז יָשִׁיר-משֶׁה".

מה היא הבחינה של אמונה שלימה? אומר "אור החיים" ביציאת מצרים עדיין לא הייתה אמונה שלימה, הלואי עלינו, ואז השירה לא פרצה מתוך גרונם. רק כאשר הם הגיעו לאמונה שלימה שהיא ההכנה הגדולה למתן תורה שהיא 42 יום לאחר מכן, אז אמרו שירה, אז הם התעלו. ומה היה בשירה? "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי במעשה מרכבה. "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" – כולם הצביעו כביכול, ראו את השכינה, ויחזקאל בן בוזי לא ראה את זה במעשה מרכבה, אז שרו. מה היא הבחינה של אמונה שלימה, אמונה ללא סייג?! שלשה דברים אנחנו מזכירים "שלימה": רפואה שלימה, גאולה שלימה, ואמונה שלימה. מה זה אמונה שלימה? דרגה שלא הייתה להם ביציאת מצרים, עדיין.

אומר ה"כלי יקר": "אָז יָשִׁיר-משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" – מה זה "אָז יָשִׁיר"? כל השירות הגדולות פותחות במילה "אָז"? למה פתח ב"אָז"? פירוש המילה "אָז" – אל"ף רוכבת על האות ז"ן. אל"ף ראשונה, ז"ן שניה. ז"ן זה טבע, הטבע זה מספר 7, אל"ף זה הקב"ה, אחד, יחיד ומיוחד. הם הגיעו לדרגה של "וַיַּאֲמִינוּ בה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ" – אמונה אבסולטית, מה משמעות הדבר? שהם השליטו את האל"ף – את האחד, יחיד ומיוחד, על כל הטבע כולו, שהמליכו את היחיד ומיוחד על הטבע כולו, הרמוז באות ז"ן, מבלי להשאיר תו קטן שלא המליכו את הבורא עליו, כלומר, ביטלו את עצמם לגמרי לבורא יתברך. מה פלא שהם ראו כאלה ניסים? ראו קריעת ים סוף? אז פרצה השירה, שירת האמונה פורצת, כשהאמונה היא שלימה, ומה פירוש אמונה שלימה? שהם מאמינים בכל ישותם, בכל מהותם בבורא יתברך, אין להם אפילו קורטוב אחד קטן מחוץ לאמונה של "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ"!

הרבי מקוצק היה אומר: כשיהודי ממליך את הקב"ה באמירת קריאת שמע: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו, ד), מה זה "אֶחָד" – אל"ף – אחד, יחיד ומיוחד, חי"ת - שולט על שבעה רקיעים ועל הארץ – יחד חי"ת, דל"ת – ועל ארבע רוחות השמים הוא ממליך את הקב"ה על כל העולם כולו, על כל מה שיש בו, על כל הקוסמוס. אומר הרבי מקוצק: "כשאתה ממליך את הקב"ה על כל העולם כולו, אל תשכח להמליך אותו גם על עצמך", כי לפעמים האדם ממליך על כל העולם כולו, אבל את עצמו הוא משאיר בצד, אני סובר לעשות מה שאני רוצה. לא!!! "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ", על הכל, וגם על עצמך, אין, אין פינה שהקב"ה לא משגיח עליה ואינו שולט עליה, ראינו את זה בשבועות האחרונים, זה הפירוש של "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" – אמונה שלימה! אין "כּחִי וְעצֶם יָדִי", אין בינתי "וְאֶל-בִּינָתְךָ אַל-תִּשָּׁעֵן", על השכל שלך, הכל בסייעתא דשמיא, ברצונו כן, וברצותו לא! שלנו זה רק השתדלות, זה משחק ילדים, אומר הרב מבריסק.

וזהו שמצוה דוד המלך בדברי צוואתו לשלמה הממשיך, הוא אומר לו כך: "וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ" (מלכים א, ב, ב). מה פירוש המילה "אִישׁ"? אל"ף כמו אחד, כמו אז, אל"ף רוכב שולט על כל היש. הוא מצוה את שלמה המלך: "וְחָזַקְתָּ" – תתחזק כל החיים שלך, ביראת ה', באהבת ה', תגיע לדרגה "וַיַּאֲמִינוּ בה'" – היינו "וְהָיִיתָ לְאִישׁ" – זה אל"ף שולט על כל היש, גם על ה"יש" שלך, גם על ה"יש" שלי, אין אתר שאין בו השגחה אלוקית, שאין בו רצון ה', ממילא החזית שלנו היא למעלה, ובמה היא תלויה? במעשים הטובים שלנו בלבד, ואז שלוחנו היקרים, החיילים היקרים שלנו שעומדים בחזית, שוכבים בחזית, הם זוכים ויש להם הצלחות גדולות. בספרי חסידות קוראים לזה: בטל ישותך מפני הקב"ה.

אם ככה, הגענו לנקודה שעם ישראל בפרשת השבוע, שר את שירת הים, כשהוא הגיע לדרגה של איש ביטל את כל ישותו, "וַיַּאֲמִינוּ בה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ" – אז המליך את האל"ף על האות ז"ן, על ה-7. בפרשת השבוע אנחנו מוצאים דבר הפוך מזה, כנגד זה. אדם שחווה חוויות רבות של אותות ומופתים, לא פחות מעם ישראל ולא ביטל את כל ישותו לבורא יתברך, השאיר לעצמו פינה פנימית של החשבה עצמית, גאווה עצמית, אזי שאדם לא מבטל את כל ישותו, היה לו פחד אלוקי, אבל הוא לא ביטל את כל ישותו, הוא ראה מופתים בדיוק כמונו, הכל הוא ראה וחווה, איך כתוב? "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ" (איוב יט, כו) – מה שעבר עלי בחיים ראיתי את ה', ובכל זאת הוא לא היה מוכן לבטל את כל ישותו לבורא יתברך, להיות איש, השאיר לעצמו פינה, אזי אשליה קטנה בחיים התחברה לאותה נקודה של החשבה עצמית והסיתה אותו מיראת הבורא יתברך וסופו שירד במצולות ים.

מיהו אגב? כנגד עם ישראל: פרעה. היה אדם שחווה חוויות אלוקיות יותר מפרעה?! דם, צפרדע, כינים, על בשרו, הוא ראה את ה', הוא אפילו אמר, הודה בפיו: "חָטָאתִי הַפָּעַם ה' הַצַּדִּיק" – פרעה, אבי הפרעוייזם הרשע, שוב רדף אחרי ישראל.



+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
 

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים