מצות־עשה לִתֶּן צדקה לעניי ישראל, שנאמר פתוח תפתח את ידך לו. ונאמר וְחֵי אחיך עמך. וכל הרואה עני מבקש, והִעְלִים עין ממנו ולא נתן לו צדקה, עובר בלא תעשה, שנאמר לא תאמץ את לבבך, ולא תקפוץ את ידך, מאחיך
ועתה נבוא לבאר, איזה דרך יבור האדם לצאת ידי חובת מצות חסד בתמידות. הנה לעיל בפרקים שעברו בארנו, דטוב שיפריש האדם מעות, שיהיה מוכן למצוה זו. אך כדי שלא יכבד זה על האדם, טוב שירגיל את עצמו להפריש מעשר,