לכל אחינו היקרים והחביבים

שמחים אנו לשלוח לכם איגרת ליום הכיפורים

תכתבו ותחתמו בספר החיים ובספר הזיכרון

 

כִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם

מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה תִּטְהָֽרוּ׃

 
 
 

יום הכיפורים בתורה

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא, כג)

הרמב"ם בספרו מורה הנבוכים מסביר את עניינו של יום כיפור: "טעמו של הציווי על צום כפור ברור גם כן: לתת את דעת התשובה. והוא היום שבו הוריד אדון הנביאים את הלוחות השניות ובישׂר להם שנסלח חטאם הגדול. ואותו יום נעשׂה לנצח יום תשובה ועבודת ה' צרופה. לכן הורחק ממנו כל עונג גופני (מצוות העינוי) וכל מאמץ להשׂיג תועלת גופנית (איסור המלאכה), כוונתי לעשׂיית מלאכות, ומצטמצמים בו באמירת הוִידוּיים, כלומר, בהודאה בחטאים ובתשובה מהם."

 

יום הכפורים - ליקוט הלכות ומנהגי תימן מאת הרב איתמר רמתי שליט"א

א. כתב השו"ע, שיש לבטל המנהג לעשות כפרות על תורנגול. וכן מנהגנו שאין עושים כפרות כלל.

ב.  דעת מהרי"ץ, להתפלל בערב יום כפור תפילת מנחה אחת עם הש"ץ, כדי לצאת מן המחלוקת אם החזן חוזר בחזרה להתוודות, וכן מנהג הבלדי.

ג. אין מנהגנו להכות על הלב באמירת הוידוי אשמנו וכו'.

ד. מנהג הבלדי לומר נפילת פנים בכל תפילות יום כפור, כולל תפילת ערבית.

ה. מנהגנו לומר סדר כתר מלכות לרבי יהודה הלוי בליל יום כפור, העוסק בהמלכת ה', ויש שאומרים אותו ביום.

ו.  מנהגנו לומר את סדר העבודה אחר תפילת מוסף של יום כפור, ואין אומרים אותו בתוך החזרה מחשש הפסק.

ז. מנהגנו לבשר זה את זה במוצאי יום כפור: תבושר במחילה סליחה וכפרה, ועונים: ואתה תבושר במחילה וסליחה וכפרה.

 
 

יש נהגו לקחת תרנגול מסכן לסובב מעל הראש. התרנגול לקח את העבירות והאדם הלך הביתה רגוע.

פטנט נפלא.

לפי מרן השו"ע אסור לעשות את הנ"ל.

התימנים לא נהגו לעשות כפרות.