הלכות ברכות.
הברכות על האוכל נקראות ברכות הנהנין כי מברכים על ההנאה.
אסור לאדם להנות מן העולם הזה בלי ברכה. יש ברכה לפני האוכל ויש אחרי האוכל.
ברכה לפני האוכל. זה כמו בקשת רשות, ברכה אחרי האוכל אומרים תודה.
מהתורה חייבים לברך רק אחרי אכילה ושביעה, שכתוב: ואכלת ושבעת וברכת. חז"ל למדו שגם לפני אכילה צריך לברך וגם תקנו ברכות לשאר מאכלים חוץ מלחם.
כאשר אדם אכל ושבע ונרדם באוכל וכשהתעורר לא זוכר אם ברך ברכת המזון, צריך לחזור ולברך, כי החיוב מהתורה ובספק מחמירים. אבל אם מה שאכל לא הכיל חיטה לא יברך, כי החיוב רק מחכמים.
לגבי עוגות וכד' יש דעות בזה לכן להזהר לא להרדם.
הקשבתם יפה ולא הפרעתם בשיעור, תקבלו סיפור לסיום.
האדמור היה רגיל בבוקר אחרי התפילה ללמוד תורה ולאכול עוגה.
יום אחד השמש חמד את העוגה. חשב בליבו האדמור צדיק פרוש מהנאות העולם ולא נהנה מהעוגה שקוע בתורה בודאי לא יזכור אם אכל.
אכל את העוגה והשאיר פרורים בצלחת.
האדמור שקוע בלימוד, לפתע קרא לשמש ושאל אותו איפה העוגה. השמש ענה בבטחון, הרב אכל אותה הנה הפררורים.
הרב השתומם ואמר, אני לא זוכר אם אכלתי או לא, אבל אני יודע שלא ברכתי. אם הייתי אוכל הייתי מברך. לאן נעלמה העוגה?
אנחנו זוכרים שאכלנו אבל לא תמיד זוכרים אם ברכנו.
כל אדם זוכר מה שחשוב לו.
הגעתם לסוף השיעור בלי לדלג כל הכבוד, אתם בדרך העולה בית ה'.
עלו והצליחו.
.jpg?id=18205693)
תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.