אז ישיר משה...
יש סיפור על עורב שחור, שראה את שאר העופות והתקנא ביופיים.
גמלה בליבו ההחלטה, שהוא יהיה היפה מכל העופות.
הלך בשקט אחרי הברבור, מרט נוצה וברח. הלך לטווס מרט ממנו נוצה וכן מהחסידה ומהתוכים ועוד עופות יפים אסף נוצות הכי יפות. לאחר שאסף שלל רב, התיישב והדביק את הנוצות שגנב על גופו, הביט ושמח מאד, כי השחרות נעלמה והוא היפה מכל העופות.
הרגע הגדול הגיע. העורב יצא לשפת הנהר לטייל עם העופות.
לפרוש כנפיים ולעוף עם הנוצות לא היה יכול, על כן הלך רגלי בנחת אל בין העופות.
העופות הביטו בפליאה על העוף המוזר. זנב של טווס בשילוב עם נוצות תוכי, כנפיים צבעוניות מרהיבות בשלל צבעים עיניהם נפקחו מהשילוב המוזר.
העורב המאושר זקף את צווארו הקצר בגאווה, כי הוא היפה מכולם.
אבל לא לאורך זמן. העופות ראו שהלך מרחוק ולא עף, גם בעינם החדה הבחינו שההליכה שלו מוזרה וכי היא מזכירה את הליכת העורב.
הוא התקרב ואז לפתע זיהו את העורב ואת הנוצות שמרט מהם, התנפלו עליו כולם בזעם, היכו אותו והורידו ממנו את הנוצות שגזל וגרשו אותו בבושת פנים.
מה הטעות של העורב.
יופי אינו נבנה רק מפרטים יפים. הנוצות היפות לבדם, אינם יוצרות את היופי של העוף.
העורב המקושט עם הנוצות הכי יפות היה עדיין מכוער. כי חסר היופי של השלמות היוצא מהשילוב של גוון הנוצות, עם מבנה העוף וההליכה של העוף, עם היכולת להשתמש בנוצות לתפקידם לשאת את העוף למרום. החותם את היופי היא השלמות בכל הפרטים למילוי התכלית.
היופי של כל יצור בבריאה הוא השלמות בשילוב הצבעים הגודל ומילוי התכלית של כל אבר המשתלבים במערכת שבנויה למלא את התכלית החי בטבע, ושילובו בבריאה עם שאר היצורים עם החי והדומם להוות יחד שירת הבריאה.  
אז ישיר משה... כתב רש"י: אז, כשראה הנס עלה בליבו שישיר שירה... אמר לו ליבו שישיר וכן עשה.
כלומר, בלי מחשבה ותכנון הדברים יצאו מהלב. כמו שאומרים באופן ספונטני.
נס קריעת ים סוף היה הסיום של יציאת מצרים. אך גם לאחר שעברו בים עדיין היו בפחד. אמרו כמו שאנו עולים מהים, כך גם המצרים עולים במקום אחר. לכן לשלמות הסיום קיבלו עוד סוכריה, וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים. ואז עלה בליבו לשיר.
שירה אינה זמר. שירה היא חותמת של השלמות.
שילוב כל הפרטים המצטרפים לגאולה שלמה, מולידים בלב משה וכל ישראל לומר שירה. השירה היא עצמה שלמות של צירוף מילים ומנגינה וקצב, היוצאים מלבם המאוחד של עם ישראל בהודאה והתפעלות מישועת ה'. אחדות העם האומר שירה יצר שלמות וחיברה את כולם עם הגאולה השלמה ועם השלמות של הבורא יתברך. ראתה שפחה על הים מה שלא ראה הנביא יחזקאל.
הצביעו ואמרו זה אלי ואנווהו, אבנה נווה זהו המשכן, לקבוע בלבי את רגע ההתעלות. ואנווהו, כמו שישועת השם מלאה חן ויופי, כך אעשה את המצוות שיהיו נאות, ביופי ובחן ושלמות בעשייה לשמה.
עם הרגשת ההתעלות יוצאים אנו למעמד הר סיני לקבל את התורה. תרי"ג מצוות הם נוצות מרהיבות בהם מתקשט היהודי והם מרוממות אותו לגובהי מרומים להתחבר עם חי העולמים לשלמות הנפלאה ביותר בבריאה ועל זה ראוי לומר שירה כל יום.
יהי רצון שנזכה בקרוב לראות את השלמות והתכלית בכל מאורעות העולם, לגילוי כבוד מלכותו בעולם, ויעלה בלבנו ונאמר את השירה העשירית לכבודו יתברך, עם הגאולה הקרובה במהרה בימינו.