יונתי בחגוי הסלע
"יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה" (שיה"ש ב:יד)...
תני דבי ר' ישמעאל: בשעה שיצאו ישראל ממצרים למה היו דומין? ליונה שברחה מפני הנץ, ונכנסה לנקיק הסלע ומצאה שם הנחש מקנן. ונכנסה לפנים, ולא היתה יכולה להכנס שעדיין הנחש מקנן. תחזור לאחורה, לא היתה יכולה שהנץ עומד בחוץ.
מה עשתה היונה? התחילה צווחת ומטפחת באגפיה כדי שישמע לה בעל השובך ויבא ויצילה.
כך היו ישראל דומים על הים. לירד לים לא היו יכולין, שעדיין לא נקרע להם הים. לחזור לאחוריהם לא היו יכולין, שכבר פרעה הקריב. מה עשו? "וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-ה'" (שמ' יד:י) מיד "וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא" (שם ל).
סיפור יפה עם סוף טוב ומאושר. אך מה הרקע לרדיפה ולישועה?
ר' יהודה בשם ר' חמא דכפר תחומין.
משל למלך שהייתה לו בת יחידה והיה מתאווה לשמוע שיחתה.
מה עשה, הוציא כרוז ואמר: כל עמא יפקון לקמפון, (לשדה)
כשיצאו, מה עשה?
רמז לעבדיו ונפלו לה פתאום בליסטין (כשודדים), והתחילה צווחת, אבא, אבא, הצילני!
אמר לה: אילו לא עשיתי לך כך, לא היית צווחת ואומרת: אבא הצילני!
כך, כשהיו ישראל במצרים, היו המצרים משעבדים אותם, והתחילו צועקים ותולים עיניהם להקדוש ברוך הוא. זה שכתוב: ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים. ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו וגו'. מיד וישמע אלוהים את נאקתם.
שמע הקדוש ברוך הוא לתפלתם והוציאם, ביד חזקה ובזרוע נטויה. והיה הקדוש ברוך הוא מתאווה לשמוע קולם ולא היו רוצים, מה עשה הקדוש ברוך הוא, חיזק את לבו של פרעה ורדף אחריהם.
זה שכתוב: ויחזק ה' את לב פרעה מלך מצרים וירדוף וגו'.
וכתיב: ופרעה הקריב. מהו הקריב, שהקריב את ישראל לתשובה.
כיון שראו אותם, תלו עיניהם להקדוש ברוך הוא ויצעקו לפניו, שנאמר: וישאו בני ישראל את עיניהם. והנה מצרים נוסע אחריהם וייראו מאד, ויצעקו בני ישראל אל ה', כאותה צעקה שצעקו במצרים.
כיון ששמע הקדוש ברוך הוא, אמר להם: אילולי שעשיתי לכם כן, לא שמעתי את קולכם.
על אותה שעה אמר: יונתי בחגוי הסלע השמיעני את הקול אין כתיב כאן, אלא קולך
שכבר שמעתי במצרים, וכשצעקו בני ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, מיד, ויושע ה' ביום ההוא.
אנחנו מבינים שכאשר יש קשיים וצרות אנו מתפללים וה' מושיע אותנו. אך המדרש מגלה שהמהלך הוא הפוך. הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתנו והצרות באות בגלל שלא מתפללים.
ועוד לימוד גדול מהמדרש, הצרות הגדולות והמפחידות הן רק "כאילו" ואין בהן ממש רק באו לעורר אותנו ואם נצעק אל ה' הם יעלמו ויאבדו.
.jpg?id=18205693)
בטעינה...
תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.