מבוא והערות לדיוואן

ישחו המשוררים ויגילו המשבחים בשירי שר השירים הר"ש שבזי ובשירי חביריו ז"ל. לשבח בהם לה' ולהודות ולהתפלל לפניו כתובים ברוח הקדש מלאים יראת ה' טהורה תורה ומוסר, מושפעים ומלוים כסופים וגעגועים לשיבת ישראל לארצם, לגאולה השלימה ולבנין בהמ"ק שיבנה ב"א.

אם אמנם חכמת השיר מצאה לה קן בתימן אצל הרבה משוררים אבל הקן שכן במיוחד בבית משפחת שבזי הסבא ר' ישראל ובנו ר' יוסף ור' שלום בנו של ר' יוסף וגם בניו של ר' לון היו משוררים ר' שלום ז"ל הגדיל והפליא לעשות בשיריו הרבים עד מאד מקובל שהשירים הנמצאים כיום בידינו אינם אלא שרידים משיריו.

אומנותם בשיר

בקיאות רבה מאוד דרושה לשם חיבור שירים אלו, הבנויים על יתדות ותנועות מה שיש בדלת צריך שיהיה כמו כן בסוגר גם כל הבתים של השיר בנויים ע"פ הסוגר של הבית הראשון והמשורר סוגר כל בית מהשיר באתו משקל עד הסוף ויש הרבה שירים שהדלת של כל חצי בית מהשיר סוגר למשל באות בי"ת והוסגר חותם למשל באות פ' וככה הוא בונה השיר עד הסוף באותם המשקלים

חכמת המשוררים

משתוך שירהם ניכר שלא רק היו בקיאים בחכמת השיר ומשקלו אלא בקיאים היו בהלכה ובנגלה ובנסתר בקיאות עצומה גם בחכמת התכונה היו בקיאים מאוד נוסף לזה הם שלטו גם בשפות זרות כפי שמעיד ר' יוסף שבזי לע אביו ר' ישראל זצ"ל שהיה בקי בשפת פרס והודו וז"ל בשיר המתחיל טיר אלגון לגאת פארסי והנדי יכט אלכל בידה כלומר מכיר שפת פרס והודו וכותב הכל בידו..



כוונת השירים וקדושתם


שירי הרשש וחביריו חוברו בלשון הפסוקים כשיר השירים שעליו אמרו חז"ל שהוא קודש הקדשים משל לחתן וכלה ונמשל הקב"ה חתן ושישראל כלה ועל כן אסור להשתמש בפסוקים משיר השירים כשירי חול כמו שעושים זאת היום לדאבוננו הזמרים בכל מיני מקומות ברדיו, והופכים את שיר השירים לדברי חול ואהבה בועה"ר. בסנהדרין דף ק"א הזהירו חז"ל על זה ואמרו כל הקורא פסוק משיר השירים ועושה אותו כמין זמן כן הקורא פסוק בבית המשתא ותבלא זמנו מביא רעה לעולם, והתורה חוגרת שק וקובלת לפני הקב"ה על זה וכו' איסור זה אמור גם על שירי הרש"ש וחביריו כי אין הכונה כפשטן ח"ו אלא הם משל ונמשל כשיר השירים וח"ו לשמוע ולפנות לדברי א.צ איסלזון מספים שירי הרש"ש ששם מעיניו להתל ולהלעיג כמתלהלה היורה וקים וכו' לפעמים מלעיג גם בגלוי כידוע מהקדמתו לספר השירים ובספרו הקטן יהודי תימן וזמירותיהם

שירי האמורים כלשון התנ"ך

כל רואה יראה כי שירים רובם מיוסדים על הכסופים לגאולה ועל ביאת משיח בן דוד ובנין בית המקדש, ואמורים במקומות רבים כלשונם של פסוקי גאולה מן התנ"ך בלשון הזה ובלשות עבר,משום כך יש שניצלו למצא צל ולהטעות לומר כי הרש"ש כתב כמה שירים לכב' משיח השקר שבתי צבי אם אמנם יכול לקרא שחכם מישראל יחשוב ככה, כי ידוע שיש שספרו בתחילה עד למרחוק ל שבתי צבי שבחים ועניני נפלאים ואפילו בתקופת ר' עקיבא הרבה נטו להאמין כי בר כוכבא הוא המשיח ואין בזה פגיעה בכבודו כידוע.

אבל כאן הדברים ברורים שהמילים בהן השתמש הרש"ש לקוחות מן הפסוק כשאר שיריו ולכן שירו וזמירו זמירות מכנס ארץ שמעונום צבי צדיק במזרחה וימה לקוח הוא מן הפסוק בישעיה מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק וכו'

עיין ברשי והמפשרים שהפסוק המדבר על כל צדיק וצדיק וזהו שאומר הרש"ש ישרים הולכים תמיד ביושר נקיים הם בלי עוון ואשמה שמועתם לטוב כולם ברורים וכו' ואמר שמענוה כלשון הנביא זמירות שמענו

גם מה שכתב בשירו שמעתי שיר מכנף ארץ קול אומר כי בא ילוד פרץ ובן אמה נפל ביד קר על שם העתיד ומה שאמר קול אומר מילים אלה לקוות מן הפסוק קול אומר קרא ובשירו הוא מתכוין למאמר הכתוב קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו שהנביא אמר עבר במקום עתיד נשאו במקום ישאו אעפ"י ששאר הפסוק נאמר בלשון עתיד ירננו יראו ומה שאמר בשירו כי בא ילוד פרץ זהו כלשון הפסוק ומאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא ועיין ברד"ק בפסוק אלא הדברים עשיתם ולא עזבתים וז"ל עבר במקום עתיד וכמוהו רבים בדברי הנבואות ברוב העתידות כאילו נעשו כ"כ ועוד ראיה חותכת שר' שלום שבזי השתמש כאן בלשון הפסוקים ואין כוונתו על שבתי צבי או זולתו שהרי הוא אמור ובן אמה הוא בתוק, מלכותו בכל הארצות שתחת ממשלתו.

ומה שמביאים אסמכתא לדבריהם ממה שחתם בראשי החרחים של השיר אדון הכל מחיה כל נשמה שבו כתוב הבית הזה הוא ר"ת שבתי צבי אין לראיתם זאת שחר ואל שום יסוד, ומה זאת נמצאת בהרבה שירים וגם בספרים כ"י שכותבים פלוני ש"צ והיא ר"ת שמרו צורו ולפעמים כותבים שצ"ב והיא ר"ת שמרו צורו בוראו

ומה שנזכר בשירים רבים הן בעברית והן בערבית הכנוי צבי התכוון במקומות אחדים על הקב"ה שנמשל לצבי כמאמר חז"ל על פסוק דומה דודי לצבי כו' ובהרוב היתכוון במקומות אחדים על הקב"V שנמשל לצבי כמאמר חז"ל על פסוק דומה דודי לצבי וכו' ובהרוב התכוין על משיח צדקנותם הוא נמשל לצבי בפסוק הנ"ל עיין בשיר השירים רבה ובשאר המפרשים.

וכן כל מה שתמצא בדברי המשוררים חכמי תימן כי בא מבשר ובכדומה כונתם כנ"ל שבקרוב יהיה כך רק צריך תשובה ומעשים ובים כמאמר הכתבו היום אם בקולו של תשמעו

מעלת הפירושים

ספר השירים נשאר כספר החתום יותר ממאתים שנה עד שעוררה רוח אלקים את רוח החכם השלם הרב ר' יחיא קרח זצ"ל לפרש הרב המשירי ר' שלום שבזי וחביריו ועוד זכירנו לפירוש תימן, על חלק משירי הדיואן פירוש המבאר כל מלה ומילה ובמיוחד המילים הקשות שבערבית בקיצור נמרץ ובדקדוק נפלא ובנוסף לביאור הענין וכוונת כל שיר והפירושים האלה הם חשובים ומעולים מאד כמרניתא דליל לה טימי (כמרגלית שאין אדם יכול להעריך מחירה) הפירוש הראשון של הרב ר' יחיא קרח הנקרא "משכיל שיר ידדות ומשכיל על נגינות" הוא מסביר ומבאר כל הענינים כרב המסביר לתלמידיו ומשישב הדברים בשכלו הפירוש השני של הרב ר' עמרם בנו כשמו כן הוא עלמות שיר הוא מסביר ומפענח כל הענינים הנעלמים זכות המשוררים והמחברים תעמוד לר' יחיא קרח ולבנו הרב ר' שלמה שהשתדל להוציא תבוא ברכה על האחים היקרים מר יוסף מקיטון ומר שלמה מקיטון מדפיסי הדיואן הגדול אשר כל אחד מהם אזר כגבר חלציו והשתדל לאסוף שירים רבים ולהוציאן לאור הדפוס עם פירושי של הרב ר' יחיא קרח ופירושו של הרב ר' עמרם קרח נימר לפעלא טבא יישר ותהי משכורתם שלמה מאת ה' אלוקי ישראל על אשר השקיעו בעבודה זאת מרץ רב ושמו לילות כימים לסדרו להגיה אותו כמיטב יכולתם.