אני מעוניין לתרום  |  וידאו - יום בחצריך  |  פרשת וישב  |  חנוכה  |  ת"ת מבשר טוב  |  חידושים על הפרשה  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  תרומה חודשית 180 ש"ח  |  תרומה למוסדות  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח



זמני היום

 

תרומה ללימוד הילדים


הפקדה ישירה
לחשבון ע"ש מתימן יבוא
בנק מס"ד מספר 46.
סניף 515. מ.ח. 302864

 



 
      ר' שלם שבזי מהאתר תימני נט
דף הבית >> שירת תימן >> ר' שלם שבזי מהאתר תימני נט
מהאתר תימני נט
חכמי תימן
 
מארי שלום שבזי זצ"ל
ר' שלם שבזי נולד בשנת השע"ט (1619). לגבי מקום הולדתו נחלקו הדעות: שרעב או צנעא. הוא נתייתם מאביו בגיל צעיר, 16 לערך, והוצרך לעזוב את אמו ולנדוד ולחפש מקור פרנסה לביתו, שכן עול הפרנסה הוטל עליו מאז פטירת אביו, הוא עבד לפרנסתו ולפרנסת ביתו כאורג. אחרי שנים מועטות ממות אביו, נתייתם גם מאימו. או אז הקים בית בישראל ונולדו לו שלושה ילדים- שני בנים ובת אחת. עכ"פ, דמותו של ר"ש שבזי ידועה ומפורסמת יותר כמשורר, אך הוא היה דמות ענקית של ת"ח עצום הן בתורת הפשט, ובפרט בתורת הנסתר כפי שמוכח מחיבוריו, שאחד מהם והידוע ביותר הוא "חמדת ימים על התורה"- ביאור פסוקי התורה ע"ד הפרדס. לא לחינם נקרא הר"ש שבזי בפי יהודי תימן "אבא שלום שבזי"- כיון שאכן כך ראו את היחס בינם לבינו, מפני שבשיריו, הפיח ר"ש שבזי רוח חדשה בעם אשר בדיוק באותו זמן חוה חוויות נוראות- הנוראה מכולם היא גלותם בצווי המלך למקום בקצה תימן- כאשר יכלו לשאת לצרכי מחייתם דברים מינימלים בלבד. ור"ש בשיריו שיקם אותה והחייה אותה, כידוע ולא רק בשיריו אלא גם בניסים שנעשו להם בעקבותיו. ר"ש שבזי נפטר בערש"ק סמוך לחשיכה כאשר כבר הכין הכל למיתתו, כיון שידע מתי יום מותו. ועמדה השמש לשני תלמידיו שקברוהו בשביל שיספיקו לקברו והיה זה בתאריך י' בשבט. לגבי שנת פטירתו נפלה מח', י"א שהיא שנת הת"ע (1710), וי"א שהיא שנת הת"פ (1720). (מאתר ישיבה שילה)
.
תנצב"ה
תולדותיו בהרחבה ותנאי השירים לחץ כאן - קובץ pdf
הדיואן הוירטואלי של תימני נט יוצא לדרך...
לפניכם מקצת משיריו של 'אבא שלום שבזי' זתע"א לחץ כאן
.v
v
v
פנינים על מהר"ר שלום שבזי זצוק"ל
(מתוך עיני יצחק על ש"ע המקוצר להגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א)
 
תואר שמו 'אבא שלום'
v נהגו בקהילותינו לקרוא למהר"ר שלום שבזי זיע"א בשם אַבָּא שלום, אמנם אין תואר זה מקובל אלא במחוזות שבדרום תימן. מצאתי למפרש קדמון על ההפטריות בכת"י, על פסוק שקמתי "אם" בישראל (שופטים ה', ז') בזה"ל, המלוּמָד המלַמֵד המנהיג, נקרא אב, כאמרו (בראשית מ"ה, ח') וישימני לאב לפרעה. והאשה המלוּמדת המלַמדת המנהיגה, נקראת אם עכ"ל מועתק ללשה"ק.
ספרו 'גורל החול'
v מהר"ש שבזי זיע"א סידר ספר גורל החול, ונדפס בספר ילקוט משה (שליקט חכם אשכנזי שביקר בתימן, ונדפס במונקאטש ה'תרנ"ד) וכן בספר תולדות הרששב"ז מִדף מ"ו ואילך, וכתב בהקדמתו שעשה אותו לפי שחכמי אומות העולם מתייהרים בחכמה זו על ישראל, אמרתי לא נופל אנכי מכם, אדרבה עלינו נאמר (שמות י"ט, ה') והייתם לי סגולה מכל העמים וכו' ונאמר (דברים ד', ו') כי היא חכמתכם ובינתכם וכו' ע"כ. ובתולדותיו של־מהרש"ש שהקדים הראח"ן לספרו אוצר ספרי תימן דף ד' הביא בשמו שכתב בחתימת הספר, נצרכתי לו מפני ששימשתי מלכים, ואין בזה איסור ולא חילול ה' וכו' ויש בו חכמה נפלאה למשכיל וכו' ע"כ. וכעין זה הובא בקורותיו של־מהרש"ש שסידר הרע"מ קורח ונדפסו בתחילת הדיואן המצולם מכת"י עם הקדמותיו ופירושו עליהם. ונרמז גורל החול בזוה"ק פרשת כי תשא דף קפ"ח ע"א, שהעובדים לשמש בניקודין וסימנין דירַתו מקדמאי [פירוש שירשו מהקדמונים] מיומין עתיקין אזלי וכו' ופירש שם במקדש מלך הם צ"ו ניקודים של־חכמת גורל החול כנז' בליקוטי תורה על פסוק הואיל וכו' ע"כ. ומהרי"ח בעל שו"ת רב פעלים בספר ידי חיים הלכות תשעה באב דף ע"ז כתב, גורל החול האמיתי המיוחס לאברהם אבינו ע"ה, שעניינו הוא שהאדם יעשה ד' שורות של־נקודות בקולמוס בדיו על הנייר בלתי מתכוון וכו' ויש שאין עושים שורות הנקודות בקולמוס בדיו על הנייר אלא בתחיבת העץ או הברזל בתוך החול וכו' ע"כ. וע"ע על ספר גורלות החול בשמות הספרים שבסוף ספר סדר הדורות אות ג' דף ר"א ע"ב.
קפיצת הדרך
v על מהר"ש שבזי מפורסמים מעשים רבים מפעולותיו הנשגבות, וגם קפיצת הדרך. והנה אכן הוא עצמו בספרו חמ"י פרשת חיי שרה על פסוק ואבוא היום אל העין (בראשית כ"ד, מ"ב) ביאר האופן והתנאים של־שם בן ע"ב לקפיצת הדרך, ומלאך מוליכו למקום שירצה. ובשירוֹ של־מהרש"ש הפותח אֵל המרומם על תהילה וכו', מצינו בהדיא בזה"ל, לקראת גברת [השכינה] תעלה נפשִׁי בליל, עת ירדמה גופי בשינה יהנה. "שם המפורש בעלותה תלבשה", בין הקדושים תקבעה לה מחנה. כמו־כן הובא בגלות תימן קורא הדורות הנז"ל דף מ"ח על גאון עוזינו מהרי"ץ, כשרצה המושל לעכבו אצלו ברחוב כדי לגרום לו לחלל את השבת, אמר מהרי"ץ שֵׁם וצייר לו כצורתו ברחוב נגד החלון, והוא הלך לביתו יעו"ש. ועיין בספרו עץ חיים דף קכ"ז ע"א ד"ה אשגבהו כי ידע שמי, ובמעיל קטון סימן ו' ס"ק פ"ב. וברוך שגלה סודו ליראיו.
שיריו
v משירותיו של־מהר"ש שבזי מתבאר למעיין גודל ורוחב ידיעותיו בחכמת הכוכבים והמזלות והשפעתם על בני אדם, אעפ"י שהיתה לו מאידך ידיעה מקיפה גם בספרי הרמב"ם.
 
v מנהגינו שאין חוששים להזמין אנשים לברית מילה, וכך אמר מהר"ש שבזי זיע"א בשירתו שמעתי מפאתי תימן וכו' לשכיניו שימח ברוב גילה, "הזמינם" לראות ברית מילה.
כתבו רז"ל על פי דברי מהר"ש שבזי זיע"א בשירתו אהבת יום שבת, ששבעת הקוראים בס"ת, הם כנגד שבעה קולות שהיו במעמד הר סיני.
 
v בשִׁירָה המתחלת יום שבת תשמח מאד נפשי וכו', ומחלל אותו מות יומת, אם שוגג חטאת יהא עָנְשִׁי, שמענו קצת המתחכמים לקרות ענשוֹ במקום ענשִי. ואין צורך, כי אין בזה קללה ולא גנאי. ואין ראוי לעשות כן כי פוגם החרוז, שהרי סופי הבתים מסתיימים כי אשמחה ראשִי, עניי וכל חלשִי וכיו"ב. ומזה מוכח שבודאי כוונת הפייטן שהוא מהר"ש שבזי (שהרי ראשי הבתים ילוד יוסף שבזי) לקרות ענשי, ומצינו לו עצמו בספרו חמ"י שהקפיד בכה"ג שמע מינה דבנדון דידן אין קפידא כלל.
 ובשירה המתחלת קום ידידי בשחָרים וכו', "יתזוך" כדבורים ידבקו "אותך" בערמה וכו', ושחטה חטאת ואשם על "חטאתך" הגדולה, העיר על זה הר"ד אלגמל בזה"ל, הרוצה יתקן את הלשון ויאמר יתזו הם, ידבקו אותו, חטאתו ע"כ. ופשוט שאין זה דומה לנדון דלעיל.
 
v שמעתי כי על קברי צדיקים ידועים בתימן שהיו רגילים להתפלל שם, נהגו להתרחק ארבע אמות, כגון אצל מהר"ש שבזי זיע"א בעיר תְּעִז, וכן מה"ר פינחס (עיין עליו בסערת תימן דף י' הערה ט"ו. ועוד) ומה"ר לוי בסביבות עי"ת צַנְעַא. וכן כתוב בהדיא בפתיחה לבקשה על קבר מהרש"ש הנז' לעיל, שהוצאתי לאור בקובץ תפילות ובקשות המצורף לתהלים תורת אבות דף רס"ד בזה"ל, ידיע להוי לכון אחינו בני ישראל הבאים להשתטח על קבר זה הצדיק, מי שיש לו חולי או איזה צער בגופו, ילך להתפלל על עצמו אצל קבר הצדיק בִּרְחוֹק ארבע אמות, ויתרפא בעזרת ה' יתברך וכו' ע"כ. והיינו טעמא דהבאים שם אין (עיקר) מגמתם להתפלל לעילוי נשמת הקבור שם, אלא באים לבקש מהקב"ה בזכותו על איזו צרה שבאה אליהם וכדומה, או שימליץ טוב בעדם, הלכך בכי האיי גוונא כולם נהגו אצלינו להתרחק.
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רח'' תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רח'' אבינדב 22 ירושלים. משכנות הרועים - בראשון לציון. רח'' נחמיה 111    050-3355022

דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים