הרב הצדיק המקובל שלום שרעבי זצוק"ל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שלום מזרחי שרעבי (המכונה הרש"ש הקדוש, ה´ת"פ - י´ בשבט ה´תקל"ז; 1720 - 1777), מחבר "פירוש השמ"ש" (שמ"ש: ראשי תבות של שלום מזרחי שרעבי) על כתבי האר"י ו"סידור הרש"ש". לאחר האר"י הוא גדול המקובלים בכלל והוא נחשב בעיני רבים כגלגול נשמתו.
הרש"ש נולד וגדל בתימן, בצעירותו החליט לעלות לארץ ישראל וכבר אז היה גדול בתורה. כפי הנראה, את חינוכו ותלמודו קיבל מפי חכמי צנעא. דרך עלייתו הייתה ארוכה ומלאה תלאות. הוא עבר דרך בגדאד בירת עיראק והרב יוסף חיים (הבן איש חי) מציין זאת בהרחבה בכתביו, כי ראה בכך זכות שכפות רגליו של הרש"ש דרכו ברחובות עירו. בספריו הרב חיים מעריץ את הרש"ש והרב חיים כותב כי בהיות הרש"ש על קבר רב יצחק גאון הוא למד את הזוהר בפרשת בלק, ולפתע, הרים את קולו במילה "כה" וכששאלו אותו הסובבים על מה ולמה, השיבם בלשון ערבית תימנית "הדיהי אל כה חארקת קלבי" כלומר: זו ה"כה" שורפת את ליבי (בספרות הקבלה מילת "כה" מתייחסת לשכינה).
משם המשיך לחאלב שבסוריה וחלק על חכמי העיר בדין "כזית מצה בפסח" לפרנסתו שימש כעגלון לגביר.
משם המשיך אל משאת נפשו ארץ ישראל, על פי הסיפורים שנקשרו בו לאחר מותו, עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה הרב גדליה חיון. כדרכו השתדל להסתיר את גדלותו התורנית אולם בישיבה נתגלה הדבר כי גאון מופלא הוא בתורה. התחתן עם חנה, בתו של הרב חיון, ולאחר פטירת חותנו (בה´ באב ה´תק"י) מונה לראש ישיבת המקובלים בית אל. עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום" ומבין תלמידיו היו החיד"א הרב יום טוב אלגאזי (מהרי"ט אלגאזי), ר´ חיים דילרוזה ור´ גרשון מקיטוב גיסו של הבעל שם טוב. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש (ר´ גרשון מקיטוב היה מבוגר מהרש"ש ביותר מעשרים שנה) ולמרות זאת נחשב הרש"ש בעיניהם כמורם ורבם, דבר המעיד על כך שהם ראו בו גדול מהם בתורה. הרש"ש שלח את תלמידו מהרי"ט אלגאזי לסובב בקהילות אשכנז כדי להתרימם לחיזוק ישיבת בית אל והיישוב היהודי בירושלים, מהרי"ט אלגאזי התקבל בכבוד מלכים בקהילות אשכנז. גדולי הרבנים בקשו וקבלו ממנו את סידורו של הרש"ש לעיון, היו אלה בעל ההפלאה ר´ פנחס הורוביץ והרב המקובל הגדול, רבי נתן אדלר ור´ משה סופר המכונה החת"ם סופר ועוד. רבי נתן אדלר אף הביא מתורקיה רב אחד שילמד אתו את המבטא הספרדי והוא נהג להתפלל על פי סדור הרש"ש. גם מקהילות נוספות בעולם הריצו שאלות לרש"ש כמו רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בקבלה והרש"ש פתר להם את כל ספקותיהם ושאלותיהם (כל הנ"ל ע"פ הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי´ן).
בספרי החיד"א הוא מתאר את רבו הרש"ש בתארים רמים כמו "מופת הדור" "המקובל המופלא" ועוד.
הרב יוסף חיים אמר על הרש"ש שהוא, יחד עם האר"י ורבי שמעון בר יוחאי, גדול הרבנים בכל הזמנים.
פרסם ספרי קבלה ונחשב לגדול מפרשי כתבי האר"י הקדוש ויש כאלה שאומרים שהוא גילגולו (עיין בספר "אהבת שלום"). הוא חיבר ספר "כוונות וייחודים", של מנהגי מקובלים, לסדר התפילות של כל השנה, בשם " נהר שלום ". ישנם ספורים רבים על הרש"ש והוא כתב פרושים על ספרי האר"י המפרשים את הספרים שכתב רבי חיים ויטאל. היום נהוג בין המקובלים שלומדים את כתבי האר"י, להשתמש בדברי הרש"ש על מנת להבין בכלל את כתבי האר"י שהם קשים מאוד להבנה ויש היום דעות רבות ושונות על דברי האר"י ולזאת התכון רבי חים ויטאל באמרו שאיש לא ישיג את חכמת האר"י.
הרבה מעשי ניסים ידועים על הרב. רבי שלום קבע כי המקובלים יערכו את תיקון חצות בכותל המערבי. הרש"ש נפטר בי´ בשבט ה´תקל"ז.
.gif?id=3135171)