אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      לימוד הגמרא בתימן
דף הבית >> יהדות תימן >> לימוד הגמרא בתימן

לק"י סיון ה'תשס"ג

בעניין לימוד הגמרא בתימן
מאת הרב עמרם ע. יצ"ו



ידוע הדבר ומפורסם העניין כי לא הייתה בכל העולם היהודי קהילה קדושה כיהדות תימן, כבר מקדם קדמתה נודעו יהודי תימן כשקדנים גדולים בתורה ומקיימי מצוותיה בדקדוק.

וכפי שכתב עליהם הרמב"ם בהערצה רבה בפתיחת איגרת תימן: "וכל היום הוגים בתורת משה הולכים בדרך הורה רב אשי, רודפי הצדק מחזיקי הבדק, מעמידי עיקרי התורה על תילם, מקבצים נפזרי עם ה' במילולם, מקיימי כל המצוות בדקדוקיהם במקהלותם, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותם" וכו'.

גם באיגרת לחכמי לוניל שיש המייחסים אותה להרמב"ם [ולענ"ד אינה להרמב"ם ואכמ"ל] מוזכרת יהדות תימן בין המקומות הבודדים בעולם שעדיין קיים בהם ריבוץ התורה בעוד שברוב המדינות הגדולות היינו אשכנז וספרד וצפון אפריקה ועוד, אין בהם ריבוץ תורה כלל וכהגדרת בעל האיגרת "רוב המדינות הגדולות מתות", מסתבר עפי"ז שלומדי התורה בארצות האלו היו במיעוט מבוטל.

[דרך אגב, באיגרת לחכמי לוניל הנז' תולה בעל האיגרת גדולות ונצורות בקהילת לוניל, ותמוה הדבר שהרי באותה התקופה ביקר בלוניל התייר הנודע ר' בנימין מטודילה וכתב שהיו שם בסה"כ כשלוש מאות יהודים כמות קטנה מאד גם בתקופה ההיא, הגם כי הזכיר לשבח גדול יותר קהילות אחרות גדולות הרבה יותר]

יש לציין שכבר אז רוב יהודי אשכנז וספרד לא הבינו ארמית ומשום כך ביטלו את קריאת התרגום (עיין טושו"ע סי' קמ"ה ה"ג) ומכאן נבין שרובם לא יכלו ללמוד גמרא שרובה ככולה ארמית, ואף היו כאלו שכלל לא היו מוחזקים בהנחת תפילין רח"ל ומשום כך ביטלו נתינת האפר בראש החתן שהרי האפר ניתן על מקום הפאר היינו התפילין (עיין ב"י סי' תק"ס בשם הכלבו לר' אהרון הכהן מפרובנס).

ונחזור ליהדות תימן הקדושה, גם בדורות שלאחר הרמב"ם אנו מוצאים את יהודי תימן שקודים על התורה והיא אצלם נחלת הכלל שהרי כך כותב עליהם הרמב"ן: "כי שמענו ממגידי אמת שבכל ארצות מלכות תימן קהילות רבות עוסקים בתורה ובמצוות לשמן" וכו'.

וכך בכל דור ודור בהנהגתם של גדולי ישראל בתימן עסקו יהודי תימן מקטנם ועד גדולם בתורה התמימה עד הדור האחרון לגלותם, וכפי שבא הדבר לידי ביטוי במכתבו של הרב קוק לאביו, וז"ל: פה במושבה נוסף ב"ה דבר לטובה, ע"י הד הקול של קיבוץ גלויות לאה"ק שבא לארץ תימן באו רבים מאחב"י היושבים שם וכו' והם אנשים מסתפקים במועט מאד, רובם ככולם בני תורה, כמעט שלא נמצא ביניהם ע"ה כלל, וכולם חרדים ויראי ה' מאד וכו' ומה טוב שאלה ימלאו את המקום של הפסולת דמסיטרא דע"כ הבאים מרוסיא, שהגרועים שבהם א"א שתהיה להם אחיזה בא"י, "לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה", והתימנים הללו וכו' מתפללים בכל יום ג' פעמים בציבור בכוונה וכו' ושקדנים בתורה, ביראת שמים תמימה ואין פרץ ומריבות בשכונתם וכו' כן ירבה וכן יפרוץ ויאספו אספת נדחי צאן פזורה וכו', ע"כ.

רואים אנו כיצד הרב קוק התפעל מדמותם הנעלה של יהודי תימן בשל היותם בני תורה וזאת מצא לנכון לציין ולהדגיש בודאי משום שלא ראה כך בין אחיו האשכנזים והספרדים, שאצלם לומדי התורה היו במיעוט ורבתה בהם העמארצות.

לדוגמא כל המבקש את דבר ה' בארצות אשכנז היה צריך לגלות לישיבות שהיו פזורות בודדות במרחבי אירופה אחת הנה ואחת הנה, ואליהם הגיעו רק המובחרים שבקהילות בו בזמן שרוב מוחלט של הציבור הסתפק רק בק"ש שחרית וערבית. הלא נודע הדבר כי תנועת החסידות באירופה שהחלה לפני כמאתיים וחמישים שנה ואחריה נהרו רבבות אלפי ישראל נוסדה כתוצאה מירידה רוחנית נוראה, כי רק מעטי מעטים נשארו למדנים ואילו המון העם הפשוט הרגיש עצמו מנותק מלימוד התורה ח"ו, עד שבא הבעש"ט הקדוש וביאר להם שגם יהודי פשוט שלא יודע ללמוד רצוי הוא לפני קב"ה יתעלה שבחו, וזה מפורסם ואין צורך להאריך בזה (עיין אנצי' לבית ישראל כרך 10).

אלא שלעניינינו נילמד שלימוד התורה באירופה היה נחלת המיעוט ואפילו במקומות שהתנגדו לחסידות, ואביא לך ראייה ברורה לכך מקהילה הידועה בכל העולם בלמדנותה הרבה לשבח ולתהילה ואעפ"כ ציבור לומדי התורה שבה היה מועט עד מאד.

ואתה אחי הקורא בין תבין מעצמך במכ"ש ומה אם קהילה מפוארת זו אחוז לומדי התורה שבה הוא דל ביותר, שאר קהילות הרחוקות מלהשתוות אליה עאכו"כ, וכוונתי היא על עוב"י "בריסק דליטא".

דע כי קהילת יהודי בריסק מנתה בשנת התרע"ג (1913) כ-ארבעים אלף יהודים (עיין "בריסק דליטא" עמ' 82) והם היוו את רוב אוכלוסית העיר, כמות יהודים זו ביחס ליהדות תימן היא כמות אדירה, כיוון שכל יהודי תימן בשנת התש"ט (1949 היא שנת עלייתם הגדולה לאה"ק) מנו כארבעים וחמש אלף בלבד, ואין מן הנמנע שבשנת התרע"ג היה מס' כל יהודי תימן זהה למניין יהודי בריסק, עכ"פ אין ספק שכמות יהודי בריסק הכילה את רובה המוחלט של יהדות תימן, וא"כ ההשוואה בכמות לומדי התורה בין שתי הקהילות נאה ומתקבלת.

והנה, לאחר העיון אנו מוצאים שבבריסק דליטא בדור האחרון היו עשרים ושמונה בתי-כנסת שכונו בשם "בתי-מדרש" ועל שום מה נתכנו כך, כיוון שבכל ערב לאחר תפילת ערבית היו מתכנסים מבעלי בתים שבעיר לשמוע שיעור אחד ויחידי והשיעור היה באחד מן המקצועות (ש"ס, משניות, מדרש, עין יעקב, עיין "הרב מבריסק" עמ' 188), מלבדם היו עוד שנים-עשר שטיבלאכים עיי"ש. ובאחד מבתי הכנסת האלו הנקרא "משמר" ניצבה לה הישיבה הגדולה "תורת חסד" שלמעשה כלל לא הייתה גדולה ובה למדו בסה"כ כמאה בחורים בלבד (עיין "בריסק דליטא" עמ' 359) שזהו אחוז אפסי ביותר (0.25%) מכלל אוכלוסית היהודים העצומה, וזהו כל לימוד התורה בעיר המפורסמת בליטא היא בריסק.

למה הדבר דומה, נצייר לעצמנו את העיר בני ברק ת"ו המונה כיום כמאה ושישים אלף תושבים כ"י, ותהיה בה ח"ו וח"ו רק ישיבה אחת בודדה ובה כארבע מאות בחורי ישיבה בלבד, הלזו יקרא עיר התורה והחסידות, הלא תהיה למשל ולשנינה בעיני כל רואיה.

לעומת זאת וכנזכ"ל יהדות תימן המפוארה הייתה קרובה למאה אחוז של לומדי תורה. לך נא ראה כי בקהילה המפורסמת של תימן היא עי"ת צנעא שמנתה כששת אלפים יהודים היו למעלה מ-שלושים בתיכ"נ (עיין "בתיכ"נ בצנעא" נחשון) שהיו גם בתי-מדרש ולא הסתפקו בהם ברובם בשיעור אחד ביום כמו בבריסק אלא כמה שיעורים בבוקר ולפנות בוקר, בערב ולפנות ערב, והיו כמה בתימ"ד ששעות לימוד התורה שבהם היה כמו ב"כוללים" של ימינו היינו כשמונה שעות.

והא לך לשון הגרש"ק באג"ב על כך (עמ' פ"ב): "מעולם לא פסקו ישיבות מתימן אבל לא כל היום אלא יש שקבעו שתי שעות ויש שלוש או ארבע ויש שכלל שעות הלימוד ביום ובלילה מצטרף לשמונה שעות". ותוכנית הלימודים כללה שיעורים בש"ס ופוסקים בהעמקה מפי ת"ח מופלגים שהיה להם הש"ס והרמב"ם ופוסקים כמונח בכיסם, ובעלי זכרון עצום לרוב חשקם בתורה, רק בזמן רבו של הגרש"ק כל הגריק"א היו כשמונים תלמידים מופלגים מלבד ישיבת הרב הראשי מרן הגר"י יצחק הלוי ועוד ישיבות.

ומטבע הדברים שככל שמקצוע הלימודים הוא קשה יותר כך כמות הלומדים באותו המקצוע תהיה קטנה יותר, ר"ל כיוון שהמקרא קל מהמשנה אזי מטבע הדברים שהבקיאים במקרא יהיו פי כמה מהבקיאים במשנה ובהלכה, כמו שהבקיאים במשנה והלכה יהיו פי כמה מהבקיאים בתלמוד, וכפי שהיה בזמן התנאים והאמוראים כמפורש במדרש קה"ר פרשה ז' פס' כ"ז "אשה עוד בקשה נפשי ולא מצאתי, אדם אחד מאלף מצאתי", בנוהג שבעולם אלף בנ"א נכנסים למקרא יוצאין מהן מאה למשנה, יוצאין מהן עשרה לתלמוד יוצא מהם אחד להוראה" ע"כ. א"כ ברור שאחד מני אלף זוכה להיות בקי בש"ס ופוסקים כראוי.

ומעתה תבין שעל אף שלימוד התורה היה נחלת הכלל בתימן הרי שמטבע הדברים שהבקיאים בש"ס ופוסקים יהיו במיעוט. אך מכיון שריבוץ התורה בתימן היה בהתלהבות ובחשק גדול באופן שהצליח לסחוף את ההמונים (מה שלא היה בשאר קהילות וכנז') הצליחה יהדות תימן להקים מתוכה גדולי תורה הבקיאים בש"ס ופוסקים מעבר למצופה, קהילת צנעא הייתה אמורה ע"פ המדרש הנז' להצמיח רק כ-שישה מורי הוראות בישראל ביחס לכמותה המזערית, ואילו קהילת בריסק הייתה אמורה להצמיח כארבעים מורי הוראות בישראל ביחס לכמותה העצומה.

וראה זה פלא קהילת צנעא הקטנה הצמיחה בדור האחרון פי כמה יותר מורי הוראות מקהילת בריסק האדירה, מרן הגר"ח קורח ותלמידיו ותלמידי תלמידיו זצוק"ל שהיו בקיאים מופלגים בש"ס ופוסקים הגיעו לעשרות בעוד שבבריסק היו רק כמה יחידי-סגולה שנחשבו מורי הוראות ונער יספרם (עיין "הרב מבריסק" עמ' 334 והלאה) ומבין חכמי תימן אלו שזכו לעלות לארץ רק מיעוטא דמיעוטא מהם נתפרסמו (לפי ששימשו בדיינות וכיו"ב). ורובם לא, והמיעוט שנודעו נחשבו הם בעיני גדולי הרבנים בדורינו (אשכנזים וספרדים) מגאוני הדור, ומכאן תילמד לאלה שלא נתפרסמו שגם הם היו מגאוני הדור כיוון שלא נפלו מן החכמים המפורסמים אלא שמסיבות שאכ"מ לא נתפרסמו.

ודע כי לא רק בצנעא היו ישיבות ללימוד ש"ס ופוסקים כי גם בשאר מקומות היו כמו בעדן שם הייתה ישיבה גדולה יומם וליל של משפחת בנין (מלבד בתימ"ד נוספים) ובה היו ת"ח גדולים מבני הקהילה וגם כאלו שבאו ממחוזות סמוכים כמו שרעב, ושניים גדולים מפורסמים בדורינו לשבח ולתהילה בנגלה ובנסתר למדו שם ה"ה הגר"ח סנואני והגר"מ שרעבי זתע"א (למד אצל הג"ר משומר זצ"ל מגאוני עדן עי' בשו"ת ענף חיים סי' ס"ז). גם במחוזות נוספים כמו רדא"ע, מנאכה, בית-עדאקה שבאם ועוד עסקו חבורות ת"ח מופלגים בש"ס ופוסקים מלבד השיעורים הקבועים לציבור בהלכה ובאגדה וגם במקומות שלא עסקו בתלמוד ברבים צמחו גאונים כמו הגר"י השא"ש מאלצ'ובר והוא היה שואל מאחר מסכתות גמ' כדי ללמוד וכשהיה מסיים היה מחזיר ושואל אחרות כי לא היה לו בעצמו ואעפ"כ היה גוברא רבה.

יש לציין כי גמרא אחת יכלה להספיק לכמה תלמידי חכמים כך שכמות ספרי הגמרא אינה מהווה מדד לכמות לומדי הגמרא, וכפי שאמר לי א"א יצ"ו שרואים אנו בארץ שכמות הספרים רבה וכמות הלומדים ביחס אליהם מועטה, ואילו בתימן המצב הפוך כמות הספרים המועטה גרמה להשתוקקות בלימוד ולכמות לומדים מרובה, [ועיין בהקדמת הרב "מלאכת שלמה" על המשנה שכותב כי בתימן היה לימוד התורה מתוך עוני (זוהי כוונתו בכותבו "עוני תורה ועוני ממון לתפארה") ובפרט משפחתו שהיו ת"ח ואביו שהיה רבה של צנעא].

לסיכומו של עניין שכשמשווים את קהילת תימן ביחס לשאר קהילות לדוגמא ליהדות אשכנז שמנתה למעלה משנים עשר מליון! (עיין אנצי' לבית ישראל כרך שני עמ' 131) יוצא שיהודי תימן עסקו בגמרא פי כמה וכמה יותר מיהודי אשכנז, אלא שמכמותם האדירה של יהודי אשכנז מוכרח שיצאו מיעוטא דמיעוטא גדולי תורה שדי בהם [כי עדיין היא כמות גדולה ביחס לקהילת תימן הקטנה] כדי לטעות ולחשוב שבאשכנז למדו יותר גמרא, ולא היא כפי שראינו לדוגמא בבריסק דליטא תפארת יהדות אשכנז. וכדי שיובן טוב יותר נאמר כי יהדות אשכנז ע"פ כמותה האדירה הייתה צריכה להצמיח מתוכה פי מאה מכמות כל גדולי רבני תימן. האם יש לנו בדור הזה מאה חכמים מיהדות אשכנז כדוגמת מרן הגאון פאה"ד ר' חיים כסאר וחביריו הרי ספק גדול אם יימצא כלל כמותם זתע"א.

ומה שיש הטועים לומר שהאשכנזים למדו יותר גמרא מהתימנים הוא משתי סיבות שגרמו להם לטעות, האחת הנזכרת שמכמות אדירה של מליונים מוכרך שיצא ממנו מיעוט מבוטל של ת"ח ודי בהם כדי להיחשב רבים ביחס לקהילה קטנה כקהילת תימן אע"פ שכל כולה תורה כלומר שאין לטועים הנז' היכולת לבחון ולשער מה שקרוי חוסר פרופורציה. וסיבה נוספת היא שהם רואים לנגד עיניהם רק את בני התורה שבאשכנז ורק אותם משווים לכל יהודי תימני אפי הפשוט שבהם [כיון שגם הפשוטים בתימן היו בני תורה], ומבלי שימת לב מעלימים עיניהם מהרוב המוחלט שבאשכנז שכלל אינו לומד תורה.

ויש עוד לציין שעל אף כמותם העצומה של יהודי אשכנז הרי שבאף אחת מהתקופות של גלות עם ישראל לא היוותה יהדות זו כמרכז התורה העולמי הראשי, אלא תמיד מרכז התורה העולמי הראשי היה או בבבל בזמן הגאונים, ספרד וצפו"א בזמן הראשונים (ואז הייתה אשכנז משנית להם על אף היותה מרכז תורה חשוב) מצרים בזמן הרמב"ם ובניו, וארץ ישראל בזמן מרן והמקובלים אחריו. כלומר שבני אשכנז היפנו שאלות בהלכה וכיו"ב למרכזים אלה ולא להיפך וזה פלא. ושמא זה בגלל שיטת הלימוד הספרדית שהיא לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא ולפיכך רבו בה הפוסקים של כלל עם ישראל. יהדות תימן הייתה בקצוות וקטנה בכמותה ולפיכך לא נודעו לשאר אחיהם על אף גדלותם בתורה וכמו שבא הדבר לידי ביטוי בדברי הרמב"ם באיגרת תימן: "ואתם שם באותו הקצה ואע"פ שאתם חכמים וגבורים בתורה ובמע"ט הרי אתם מתי מספר, ה' ירבה מספרכם וכו'.

סוף דבר בתימן למדו גמרא פי כמה וכמה יותר משאר קהילות ישראל, ובניגוד לשאר קהילות ישראל שבהם התורה הייתה נחלת הפרט, הרי שבתימן היה לימוד התורה נחלת הכלל, ואין ספק שיהדות תימן פאר הקהילות בעם ישראל.

ואסיים בדבריו של מרן הגאון פאה"ד ר' חיים כסאר זצוק"ל, פעם אחת הלכתי אליו כדי לברר על גדלותם של חכמי תימן ביחס לחכמי האשכנזים והספרדים פה באה"ק, כי ידעתי שהוא שריד כמעט אחרון שהכיר אישית הן את גדולי חכמי תימן והן את גדולי חכמי אשכנז וספרד שבארה"ק והכיר אותם אישית בלימוד יום יום, ולא מתוך כתביהם אלא מויכוחים בתורה שהיה לו איתם בע"פ, כך שעמד היטב על רמת עיונם בש"ס וראשונים, ועל כן שאלתיו: "מרי, היכן היו חכמי התורה גדולים יותר בתימן או רבני האשכנזים והספרדים שבאה"ק, וענה לי בהחלטיות בתימן, ואמר שרבותיו שבתימן עולים בגדלותם בתורה על כל החכמים שהכיר כאן אישית בארץ ישראל, וגם הוא בעצמו כשנשאל על ידי על גדולי הדור בימינו מבני אשכנז וספרד אמר לי בתימנית "מא להום שי" והמבין יבין.



ישמע חכם ויוסף לקח.

עמרם ע. יצ"ו


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
 

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים