אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      הציונים והרב גלינסקי
דף הבית >> הציונים והרב גלינסקי
כמה מן התמודדויות שחווה הגה"צ הרב יעקב גלינסקי עם שליחי הציונים דאז ועם כמה מן הדעות המוטעות שרווחות בקרב אחים טועים

ספינת ההצלה של 'השומר הצעיר'

בסיום מלחמת העולם השניה שוחררו מסיביר כל העצורים הפולניים ואנו בתוכם. בפולין התבשרנו שהגיעה ספינה עם חמשה עשר פעילים מ'השומר הצעיר', לשכנע ילדים להצטרף לקיבוציהם.

התרגשות רבה שררה במחנה העקורים על הגעת החלוצים מארץ ישראל וערכו להם מסיבת הוקרה. מנהל המחנה, מר פישביין, ארגן את המסיבה. הוא לא היה דתי, אבל הבין שיש למנות במחנה רב. ומינה את הרב פרידמן.

פנה אלי הרב פרידמן ואמר; ''לוקחים פה ילדים לשמד, ההורים לא מבינים לאן הם שולחים אותם. לי אסור לדבר, כי אעורר עלי את חמתו של מר פישביין ויצר את צעדי. יתנכל לכשרות ולטהרה ויצא שכרי בהפסדי. אבל אתה אדם פרטי, לך מותר לדבר''!

זה לא היה פשוט, הם ידעו שאני דתי, בן ישיבה, מדוע שיתנו לי לדבר, הלא אני אסית נגדם! אמרתי; ''מה פתאום, אני אדבר אך ורק בשבח ארץ ישראל, כמה השתוקק משה רבנו להכנס לארץ''!

שמעו כך ונאותו ''חמש דקות'' אמרו.

נעניתי; ''שלש, לא יותר''. ידעתי שיותר לא יניחוני.

כולם העתירו שבחים על החלוצים מארץ ישראל המפריחים את השממה ויצרו גן עדן ושמו קיבוץ ומיישבים את ארץ ישראל ואמרו שאני אביא את ברכת אסירי סיביר המתעתדים לעלות לארץ ישראל.

קמתי ואמרתי; ''הורים יקרים! מבקשים מכם לשלוח את בניכם לקבוצים של 'השומר הצעיר' – הבטחתי לדבר על נקודה אחת בלבד, שלש דקות ואני מצהיר שאעמוד בהבטחתי'', כמה רווח למארגנים המתוחים.

''הורים יקרים! השואה הנוראה היתה בבחינת גלות מצרים. שם זרקו למים ופה שרפו באש''. התייפחויות נשמעו. ''והגרמנים הוכו, כפי שהוכו המצרים. ואחרי המכות, פנו היהודים לעבר ארץ ישראל''! מחיאות כפים סוערות. ''ודוקא משה רבנו, שהביא את המכות על המצרים והנהיג את העם במדבר, לא זכה להכנס לארץ המובטחת! כמה התחנן ולא נענה! ושאלו רבותינו בגמרא; מדוע זה היה כל כך חשוב לו? בלשונם; 'וכי לאכול מפריה הוא צריך'? ובלשוננו, כמו ששמענו כאן: האם כדי להפריח את השממה וליצור גן עדן לחקלאים? ותרצו; לא רצה אלא לקיים את המצוות התלויות בארץ! ככל שקיים מצוות בחוץ לארץ, עוד בקש להוסיף מצוות בארץ ישראל – יהודים יקרים, האם ילדיכם היקרים יוסיפו מצוות בקבוצי 'השומר הצעיר', בהם אוכלים שפנים ונוחרים חזירים, אוכלים ביום הכפורים וחמץ בפסח''?!

מיד התנפלו עלי וגררו אותי וזעקתי; '''גדול המחטיאו יותר מן ההורגו' – האם נצלנו מהיטלר (ימש''ו) כדי להיספות ב'שומר הצעיר'''?!

כדי לסתום את פי חנקו את גרוני ואשתי זעקה; ''הצילו, הורגים את בעלי''! קמה מהומה ונהדפתי החוצה כשאני קורא; ''יהודי – מי אינו חוגג את ליל הסדר וקורא את ההגדה – הן אומרים אנו; 'והכניסנו לארץ ישראל – ובנה לנו את בית הבחירה'! להנחלת הארץ יעד רוחני בלבד''.

לא כנס זכרון כנס התעלמות

אספר לכם מעשה שהיה; ידוע שאני נושא בנטל החזקת מוסדות תורה. פנה אלי אחד מעובדי ה'חברא קדישא'. סיפר שלמחרת היום, בארבע אחר הצהרים, תתקיים אזכרה ליהודי עשיר הטמון שם. המשפחה מבקשת אדם שישא דברים במעמד וישלמו בעין יפה.

שאלתי; ''הוא היה שומר תורה ומצוות''?

ענה; ''אינו קבור בחלקת שומרי שבת''.

אז בשביל מה צריכים הם, לקשוט הארוע.

למחרת באתי. היתה זו הפעם הראשונה שהשתתפתי בכזה טקס וגם האחרונה. הם הגיעו קבוצות קבוצות. המשפחה, החברים השותפים העובדים. כל קבוצה הביאה זר, עטור בסרט שחור. הניחה בטקסיות על המצבה וחזרה לאחוריה לשלב ידים.
''כבוד הרב, בבקשה; לא משניות, לא תהילים, לא קדיש''!

החלטתי; ''כפרה על הכסף, כאן יש להקהות שינים''!

פתחתי ואמרתי; ''חשבתי לומר דברים בשם בני המשפחה, החלטתי לומר דברים בשם הנפטר. אחד מן השנים; או שיש נשמה נצחית, שבפטירת האדם עולה למרום למסור דין וחשבון ולקבל שכר ועונש, או, שאין נשמה ''וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן'' ('קהלת' ג יט). אם אין נשמה, למה מביאים פרחים, הרי כלום לא נשאר. ואם יש נשמה, פרחים היא צריכה?! הרי ביד מוקיריה להקל על עונשיה ולהרבות שכרה במרום. אם יאמרו קדיש, אם יקראו מזמור תהילים, או ילמדו משנה! משל למה הדבר דומה, לעני, מזה רעב ולשונו נשתה בצמא, מתחנן לפרוסת לחם ולגימת מים ומציעים לו זר פרחים!

לא כנס זכרון הוא, אלא ''כנס התעלמות'' איני צריך לומר, שתרומה לא קבלתי, אבל כעבור שנה וחצי פגש בי אותו עובד החברא קדישא ואמר; ''לא תאמין, אבל השנה הם הביאו זרי פרחים ואמרו תהילים וחתמו בקדיש''''...
(מתוך ו'הגדת' הגדה של פסח של הגה''צ הרב יעקב גלינסקי שליט''א שלוקט ע"י הרב שלום מאיר ולך שליט''א)

לקריאת חלק א המדהים של דברי הרב גלינסקי שליט"א כפי שהובאו בכתבה בשבוע שעבר ובהם מדוע הוא לא עומד בצפירה ביום השואה ועוד על פשעי שליחי הציונים והשומר הצעיר דאז, לחץ כאן!

לכתבה נוספת מפסח ובהם דברי הרב גליסנקי על הפסיכולוגיה שלך הרשעים וההתמודדות איתה, לחץ כאן!


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
 

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים