אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      הלכות חג השבועות
דף הבית >> מועדים >> הלכות חג השבועות
הלכות חג השבועות
הגאון רבי יצחק רצאבי מתוך ספרו ש"ע המקוצר סימן צ"ג

 


[א]
תפילת ערבית של ליל שבועות (ובחו"ל בליל יום טוב ראשון) יש אומרים{א} שאין להתפלל אלא בצאת הכוכבים, כדי שלא יחסר אפילו מעט ממ"ט ימי הספירה משום שנאמר{א*} שבע שבתות תמימות תהיינה. אבל מהרי"ץ{ב} פסק כהסוברים שאין צריך להקפיד בזה אלא לעניין הקידוש וסעודת יום טוב:
[ב] נתפשט המנהג על פי הזוה"ק, להיות ניעורים כל ליל שבועות (ובחו"ל בליל יום טוב ראשון בלבד) לעסוק בתורה, וקוראים שלושה פסוקים מתחילת כל פרשה וסופה, וכן בנביאים וכתובים. ואח"כ משנָיות, משנה ראשונה ואחרונה מכל מסכתא. [ויש שנהגו שהרב דורש במקומות מסויימים מן הקריאה בפני הקהל בדברי תורה, ונושאים ונותנים בהלכה ובמדרש וכדומה]. ואם נותר זמן עד התפילה, קוראים אִדְּרָא רבה, ויש נוהגים לקרוא תהלים במקום האִדרא{ג}. ואפילו תלמידי חכמים ובני הישיבות צריכים ללמוד בעניינים אלו, דהיינו מקרא ומשנה כפי הסדר הנזכר לעיל. ולא יעסקו אז בלימוד גמרא ופוסקים, אלא אחרי־כן{ד}:
[ג] אין נוהגין בלילה זו לקרות קרית שמע שעל המטה, מאחר שאינם הולכים לישן{ה}. ולפני תפילת שחרית, נוטלים הידים שלוש פעמים כשאר ימים, אבל בלא ברכה (ואפילו אם עשה צרכיו{ו}). ומברכין כל ברכות השחר, חוץ מברכת המעביר שינה (וצריך לדלג עד סופה, שהוא בא"י גומל חסדים טובים{ז}). וכן מברכין ברכות התורה{ח} (ועיין עוד לעיל הלכות ברכות השחר סימן ז' סעיף ה'):
[ד] נוהגים לקרות האזהרות שיסד ר' שלמה בן גבירול, אחרי ההפטרה. והטעם מפני שאולי עבר אחד מהקהל על איזו מצוה, ויהרהר תשובה לתקן דרכיו. לפיכך יכוין למה שאומר הש"צ ויתבונן בפירושם{ט}:
[ה] אין אצלינו המנהג לשטוח עשבים ולהעמיד אילנות בשבועות בבית־הכנסת או בבתים. וכן לא נהגו לאכול מאכלי חלב, אלא בשר כשאר ימים טובים{י}. ויש מקומות שנהגו לאכול "זלאביא" שהוא בצק מטוגן בהרבה שמן{יא} (וברכתו בורא מיני מזונות אפילו קבע עליו סעודתו, כדלעיל סימן ל"ד סעיף ט'), ואפשר שהטעם לזה מפני שהתורה נמשלה לשמן כנזכר במדרשים{יב}:
 
עיני יצחק – הערות וציונים
 
{א}  טורי זהב ריש סימן תצ"ד, ועוד. וכ"פ המשנ"ב שם.
{ א*}  ויקרא כ"ג, ט"ו.
{ב}  בעץ חיים ח"ב דף מ"ג ע"ב. וכ"ד השל"ה, הובא בכף החיים שם.
{ג} ידוע. ועיין בסוף תיקוני שבת שהובא בסדר ערב שבת בתכלאל של מהר"י ונה כת"י, ועץ חיים שם דף מ"ה מ"ו, וכף החיים סימן תק"ץ סק"ו ואילך, ועוד. ובדברינו להלן חלק יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן קס"ד הערה מ"ו ד"ה לנביאים. ועל הדרן עלך וכו' שאומרים בסוף המשנה, שם בהלכות נדרים סימן קס"ח הערה ט"ו ד"ה נוסח.
{ד} עיין לב דוד להחיד"א פרק ל"א שלא טוב עושים הלומדים אז עניינים אחרים, ומשנים ממנהג כל ישראל, מאחר שמקור עניין הלימוד בלילה זו הוא רק מהזוהר והאר"י, מדוע ימאנו לקיים הסדר שתיקנו הם. הלכך אעפ"י שאינם יודעים ברזי תורה, החיוב מוטל עליהם ללמוד הסדר הלז עכת"ד. וכן היה מנהג גדולי־עולם גם בארצות אשכנז כגון הגר"א והחת"ס וכו', והארכתי על זה בס"ד בשו"ת עולת יצחק ח"ב סימן ו' אות ב'. וכן נהג גם בדורינו בעל קהילות יעקב, כנז' בתולדות יעקב דף ש"ז. והעיקר למנהג הבלדי לומר רק קדיש אחד בסוף כל לימודי הלילה, כמ"ש לעיל סימן כ"ה הערה י"ב.
{ה} ידוע, ועיין כף החיים סימן רל"ט סק"ח. והמקובל מהר"ש שרעבי הוא שהנהיג לקרות ק"ש ברגע חצות אף שניעורים כל הלילה כדאיתא בדברי שלום אות י"ד, ומקדם לא נהגו כן גם תלמידי האר"י כנראה מכל הספרים שלא הזכירו זאת. וכן מוכח בהדיא בפשיטות מדברי החמ"י פרק שני דחג השבועות סוף ד"ה וצריך, שלא היו אומרים.
{ו} עץ חיים חלק ב' דף מ"ו ע"א, שו"ת עולת יצחק ח"א סימן ב' אות א'. וע"ע לקמן הלכות חודש אלול סימן ק"ט סעיף ב'.
{ז}  שם חלק ב' סימן ר"צ.
{ח} עץ חיים דף מ"ה ע"א, ושו"ת עולת יצחק ח"ב סימן כ"ו אות ג', וסימן ר"צ, ושולי המעיל סימן א' אות י"ב ואות קל"ז.
{ט}  עיין פרי־צדיק למהר"ץ דף קס"ג, והביאו נכדו מהרי"ץ בעץ חיים דף מ"ז ע"ב.
{י}  ידוע, דלא כהגהת הרמ"א סימן תצ"ד סעיף ג', ולכן השמיטוֹ השתילי זתים. וע"ע בדברינו להלן חלק יו"ד הלכות בשר בחלב סימן קל"ו הערה נ"ו ד"ה ובפרט.
{יא}  ידוע.
{יב} כנלע"ד. כגון שמצינו בדברים רבה פ"ז אות ג', זהו שאמר הכתוב (שה"ש א', ג') לריח שמניך טובים. בחמישה דברים נמשלה התורה, במים וביין ובדבש ובחלב ובשמן וכו', מה השמן הזה אורה לעולם אף ד"ת אורה לעולם וכו'. ובילקוט שה"ש רמז תתקפ"א, מה שמן רפואה לאדם ומצהיל פנים, כך ד"ת, כשמן שמריקים אותו מכלי אל כלי וריחו נודף ומראהו נאה. וע"ע בדברינו להלן חלק יו"ד הלכות כתיבת ספר תורה סימן קס"ה הערה קי"א ד"ה ורמז.
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
 

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים