אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  



תרומה בעברית למחשב או טלפון נייד

טופס תרומה באנגלית 

Donation in English

בדולרים מוכר לצורך מס הכנסה בארה"ב


הודעה מפעולת צדיק

הסעות לעמנואל ייצאו בעז"ה במוצאי שבת בשעה 19:30 מהמוקדים הבאים: בני ברק: ביהמ"ד פעולת צדיק רח' המכללה (מהרי"ץ) 4. טל: 052-7635645. מודיעין עילית: ביהמ"ד פעולת צדיק רח' נתיבות המשפט 1-3. טל': 050-4139964. הרשמה מראש (עד יום רביעי, נר א' דחנוכה) – חובה! פרטים נוספים בקו "קול יהודי תימן" 072-3323-642

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      פרשת שמיני
דף הבית >> פרשת השבוע >> מעיינה של תורה ספר ויקרא >> פרשת שמיני
פרשת שמיני
 
קדושה והתעלות

מעובד מספרו של הרב משה גרילק "פרשה וליקחה"

"ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס – טמא הוא... ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא... טמא הוא" (ויקרא י"א, ו'-ח').

שני פסוקים אלו נלקחו מסך פסוקים בפרשתנו, השוטחת בפנינו את מפת החי ומסווגת אותה למותרים ולאסורים באכילה. פסוקים אלו מניחים את התשתית למצווה הידועה הקרויה בפינו בשם: כשרות. כשרות המאכלים הנכנסים לפינו.

כידוע, חלק מבני דורנו שואלים האמנם אוכל כשר זה הדבר הנחוץ על מנת לבנות אישיות אנושית?! האם בלי זה איני מסוגל לשמור על זהותי היהודית?!

אך ראה זה פלא. אין שאלה זו המצאתו של בן דורנו. היא עתיקה, וכבר מצאנוה בדברי חז"ל על פרשה זו:

"מה איכפת לו להקב"ה שיאכלו ישראל בלא שחיטה?" (מדרש תנחומא שמיני ז').

בטרם ננסה להשיב על שאלה עקרונית זו, הבה נשים לב לנקודה מעניינת. אנו מוצאים שכל פעם כאשר התורה מזכירה את נושא הכשרות, היא מוסיפה מילים על "קדושה", "התעלות" וכדומה. התורה רמזה על קשר הקיים בין הנכנס לפינו לבין עיצוב אישיותנו. מיד אחרי שהיא מסיימת את נושא הבהמות, החיות, העופות והשרצים – הטמאים והטהורים, היא מסכמת את הנושא באמצעות הפסוק הבא:

"כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים, והייתם קדושים, כי קדוש אני" (ויקרא י"א, מ"ח).

מוסיף רש"י: "בכולן נאמר: 'הוצאתי' וכאן כתיב: 'המעלה אתכם'? תנא דבי רבי ישמעאל: אלמלא לא העליתי את ישראל ממצרים, אלא בשביל שאין מיטמאין כשאר אומות – דיים".

נזכיר פסוק נוסף המשרטט עוד קו מאפיין הטמון בעמקי מצוות הכשרות:

"להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל" (שם מ"ז).

ובכן, התעלות ("המעלה אתכם") והבדלה ("להבדיל") - אלו הם הסימנים של מצוה זו. נוסיף גם את תשובת המדרש לשאלה שצוטטה לעיל: "וכי מה אכפת לו להקב"ה וכו'". התשובה היא: "כדי לצרף את הבריות!"

מצאנו שהכלל המפריד ("מעלה גרה ומפריס פרסה) בחלוקת החי למותרים ולאסורים באכילה. קשור במבנה הפיסי של עולם החי. והמתבונן יבחין מיד, שמבנה פיסי זה מבליט תכונות ייחודיות.

עצם הצורך לדאוג שהאוכל יהיה מסוג חיות מסויים, שאין בו מן האכזריות האופייניות לעולם החי, עצם הצורך לברר, אם נשחטה הבהמה כראוי, והחובה לברר, אם נשאב ממנה הדם, מסוגלים לרומם את נפש האדם ולהגביר את מודעותה כלפי מידת הרחמים. התייחסות יום יומית זו לאוכל משרישה באדם פעם אחר פעם את הידיעה הבסיסית, שאין הוא יכול לנהוג בעולם כרצונו וכשרירות לבו.
 

מטרת הקרבת הקרבנות – התקרבות לה'

בתחילת הפרשה מתוארת חנוכת המשכן והקרבת הקרבנות במקום קדוש זה. מן הראוי להמחיש לעצמנו נושא רעיוני הקשור לערכם הרוחני של הקרבנות.

נמחיש זאת באמצעות אחד ממשליו המפורסמים של המגיד מדובנא:

סוחר שירש את חנותו של אביו, נוכח לראות שאדם אחד, שהיה נוהג לקנות לאורך השנים סחורה מאביו, אינו פוקד כלל את בית מסחרו. במקום זאת הוא קונה משאר הסוחרים בעיר. הוא הצטער וחיפש עצות כיצד להביאו לידי כך שיקנה ממנו. משלא מצא כל עצה, החליט לגשת אליו ולדבר עמו גלויות. הוא אמר לו: הן לאורך השנים היית ידיד נאמן של אבי, מדוע אם כן, אינך פוקד מעולם את בית מסחרי? ענה אותו אדם ואמר: אכן, צודק אתה, מעתה אשתדל למלא את בקשתך ולגשת לבית מסחרך.

ואכן, מאותו יום היה אותו אדם נכנס לחנות ודורש בשלומו של הסוחר ובשלום בני משפחתו, כדרכם של רעים וידידים קרובים, אולם הוא לא קנה ממנו מאומה, והמשיך לערוך את כל קניותיו אצל סוחרי העיר האחרים, כפי שנהג עד כה.

פקעה סבלנותו של אותו סוחר, ובאחד מביקוריו של אותו אדם בחנות אמר לו: וכי סבור אתה שביקשתי ממך שתסור אלי כדי לדבר דברים בטלים? הלא כוונתי היתה שתקנה ממני סחורה ותאפשר לי להרוויח מעט ולהתפרנס!

במשל זה מבאר המגיד מדובנא את הפסוק: "למה לי רוב זבחיכם יאמר ה', שבעתי עולות אילים וחלב מריאים, ודם פרים, וכבשים ועתודים לא חפצתי" (ישעיה א', י"א).

אמנם ענין הקרבנות הוא קדוש ונעלה, אולם תכלית הבאת הקרבנות היא שבאמצעותם יתעלה האדם וייזהר מהחטאים. המטרה היא שיבוא לבית ה' ויתקיימו בו דברי הפסוק: "למען תלמד ליראה את ה' אלקיך כל הימים" (דברים י"ד, כ"ג). המטרה היא שהרעיונות הרבים והעמוקים הכלולים בפרשיות הקרבנות, יחדרו ללבו והוא ייטיב את דרכו.

אם לא מגיעים על ידי הקרבת הקרבנות למטרה זו, על כך אומר הכתוב: "מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי" (ישעיה א', י"ב). הקב"ה, כביכול, אומר לישראל: התכלית אינה להתהלך ולהסתובב בחצרי ללא מטרה וללא תועלת, המטרה היא לעסוק עמי בעסקי קודש, להתקדש ולהטהר. ללא הגשמת מטרות אלו לא הושגה כלל מטרת הקרבנות.
 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
 

תרומה ללימוד הילדים 

אפשרויות לתרומה לבחירתך

 Donation form in English

להפקיד או להעביר תרומה לחשבון הת"ת:   מבשר טוב, בנק מרכנתיל, סניף גאולה 635 ירושלים. מספר חשבון 55631

להעברת תרומה מחו"ל לבנק הת"ת בארץ הקש         להעברת תרומה לחשבון בארה"ב בנק אוף אמריקה בניו גרסי  הקש.

לפרטים נוספים להתקשר לטלפון 050-4148077      תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.

אם יש בקשה מיוחדת לתפילת הילדים שלחו הודעה. אפשר בווטסאפ 054-2254768

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים