אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  



תרומה בעברית למחשב או טלפון נייד

טופס תרומה באנגלית 

Donation in English

בדולרים מוכר לצורך מס הכנסה בארה"ב


הודעה מפעולת צדיק

הסעות לעמנואל ייצאו בעז"ה במוצאי שבת בשעה 19:30 מהמוקדים הבאים: בני ברק: ביהמ"ד פעולת צדיק רח' המכללה (מהרי"ץ) 4. טל: 052-7635645. מודיעין עילית: ביהמ"ד פעולת צדיק רח' נתיבות המשפט 1-3. טל': 050-4139964. הרשמה מראש (עד יום רביעי, נר א' דחנוכה) – חובה! פרטים נוספים בקו "קול יהודי תימן" 072-3323-642

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      פרשת תצוה פורים
דף הבית >> פרשת השבוע >> הרב ברוך רוזנבלום על פרשת השבוע >> ספר שמות הרב רוזנבלום >> פרשת תצוה פורים

בס"ד
פרשת תצוה – ענייני הפורים ופרשת זכור.
 
פרשת השבוע שנקרא בע"ה, בשבת זו פרשת תצוה.
עוסקת הפרשה בתחילתה, בנושא הטבת המנורה וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
מיד לאחר מצות הטבת הנרות, מדברת התורה על בגדי הכהנים - בגדי הכהן הגדול, בגדי הכהן ההדיוט. נושא הבגדים דיברנו על זה בעבר, הבגדים קשורים גם ענין פורים כפי שחז"ל מגלים לנו, שכאשר עשה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ את המשתה הגדול, הוא היה לבוש בבגדי הכהן הגדול והציג בפני כל אותם משתתפים במשתה, כל יום 30 כלים מכלי המקדש, וזה היה הכעס הגדול, שבו אדם יכל ללכת למשתה, שבו יושב אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עם בגדי הכהן הגדול, וזה היה אחד מהדברים שהיה הכעס הגדול, על תושבי שושן שהיו 18500 איש שהשתתפו במשתה הזה, משתה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.

היות והשבת זה שבת זכור, השבת השניה מתוך ארבעת הפרשיות שקוראים בחודש אדר... אז היום, בס"ד, נדבר על פרשת זכור, ונדבר על פורים. אמנם תדיר ואינו תדיר – תדיר קודם, וצריך לדבר גם על עניין הפרשה, אבל פתחנו בענין הפרשה ואם נספיק בס"ד, נדבר גם בענין הפרשה.
למפטיר, נקרא בשבת שלושה פסוקים מפרשת כי תצא {כה, יז} זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם {יח} אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים: {יט} וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח
חז"ל בפסיקתה {פרק יד, אות יג} אומריםאמרו ישראל לפני הקב"ה, ריבון העולמים אתה אומר לנו הוו זכורים למחות את זכר עמלק – אתה מצוה אותנו לזכור ולמחות את זכר עמלק.
בשר ודם אנו, לשעה אנו, אתה, שהוא חי וקיים לעולמי עולמים הווי זכור – איך אנחנו יכולים לזכור, אתה שאתה הקב"ה, שאתה חי לנצח, אתה יכל לזכור.
אמר להם הקב"ה – בני, יש לכם לקרוא פרשת עמלק כל שנה, ומעלה אני עליכם, כאילו אתם מוחים שמו מן העולם – מה שאני מבקש ממכם, זה לקרוא בכל שנה את פרשת עמלק, ובזה שאתם קוראים אותה, בזה אתם מקיימים מצוות מחיית עמלק.
אז בעצם, בשבת קודש, בע"ה שנקרא את פרשת עמלק, בעצם הקריאה של הפרשה הזאת, אנחנו מקיימים את המצוה של מחיית עמלק.

מר"ן  הבית יוסף, בשולחן ערוך {סימן תרפ"ה} כותב – פרשת זכור ופרשת פרה, חייבים לקרוא מדאורייתא, לפיכך, בני הישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלה שהם מדאורייתא.
אותה הלכה ישנה, כאשר יש אדם שנמצא, רח"ל, בכלא... ומשחררים אותו אחת לשנה, כל אחד שואל מתי כדאי לצאת...
להלכה, עדיף שיצא לשבת זכור, כדי שיקיים מצות מחיית עמלק... למרות שתמצאו שיש מי שיגיד, שעדיף שיצא בפורים, כי בפורים הוא יכל לזכות גם בקריאת מגילת אסתר בציבור, וגם לקיים את מצות מחיית עמלק שקוראים בפורים, בפרשת בשלח, למרות שיש מי שסוברים ששם לא מופיע ענין מחיית עמלק, אז לא מקיימים בזה את המצוה. המשנה ברורה, תרומת הדשן ועוד מפרשים דנים בזה, לא נכנס לסוגיה ההלכתית...
אנחנו רוצים היום בס"ד, לעסוק בענין מחיית עמלק, למרות שעסקנו בזה על קצה המזלג, בפרשת בשלח, דיברנו בזה קצת, אבל היום בע"ה נעמיק בזה...
רש"י, על הפסוק {דברים כה, יח} אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ כותב-  לשון מקרה. דבר אחר לשון קרי וטמאה, שהיה מטמאן במשכב זכור. דבר אחר לשון קור וחום, צננך והפשירך מרתיחתך, שהיו כל האמות יראים להלחם בכם ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים. משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה. אף על פי שנכוה, הקרה אותה בפני אחרים.
אומר המדרש {תנחומא כי תצא, אות ט}- אָמַר רַבִּי חוּנְיָא, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְאַמְבָּטִי רוֹתַחַת, שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּרִיָּה יְכוֹלָה לֵירֵד בְּתוֹכָהּ, בָּא בֶּן בְּלִיַּעַל אֶחָד וְקָפַץ לְתוֹכָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְוָה, הֵקֵרָהּ לִפְנֵי אֲחֵרִים. אַף כָּאן כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרַע הַיָּם לִפְנֵיהֶם וְנִשְׁתַּקְּעוּ הַמִּצְרִים לְתוֹכוֹ.  נָפַל פַּחְדָּן עַל כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם וְגוֹ'(שם טו, טו). כֵּיוָן שֶׁבָּא עֲמָלֵק וְנִזְדַּוֵּג לָהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יָדָן, הֵקֵרָן לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
הרמב"ן, בסוף פרשת בשלח {יז, טז}כותב - וטעם העונש שנענש עמלק יותר מכל העמים, בעבור כי כל העמים שמעו וירגזון ופלשת אדום ומואב ויושבי כנען נמוגו מפני פחד ה' ומהדר גאונו, ועמלק בא ממרחק כמתגבר על השם, ולכך אמר בו ולא ירא אלהים(דברים כה יח) - עמלק בא למלחמה, הוא רצה להילחם נגד הקב"ה. אבל מול הקב"ה הוא לא יכל להילחם, אז הוא מכה את הילדים שלו. אז הוא הולך ומכה, כביכול, את עָם ישראל, כשהמטרה שלו, זה להכות את הקב"ה.
כותב הבית יוסף, בתחילת הלכות שבת... לכאורה, מי שקורא את זה שואל את עצמו – מה הקשר בין הלכות שבת, לבין מה שהוא אומר?
אבל יש דעה, היות ומיד אחרי פשרת בשלח, שיצאו ללקוט מָן בשבת, ועברו בכך על חילול שבת, היות וחיללו שבת, כתוב אחרי זה וַיָּבֹא עֲמָלֵק.

כותב הבית יוסף(אור"ח, סימן רמ"ב) בשם מהר"י אבוהב – אם עמלק לא היה נלחם בעָם ישראל, לא היה שום עם נלחם בהם, לפי שהיו יראים מן הניסים שעשה להם במצרים ובים. אלא מאחר שבא עמלק, אף עפ"י ששב עמלו בראשו, עם כל זה נתן יד בפושעים לבוא ולהילחם בישראל.
המלבי"ם, בביאורו לפרשת בשלח, כותב שישנם הרבה סיבות לאומה לצאת למלחמה...
יש אומה שיוצאת למלחמה, כדי לקחת טריטוריה... יש אומה שיוצאת למלחמה, כי היא רוצה שטחים שיש בהם מרבצים, כמו מים יהלומים זהב... יש אומה שיוצאת למלחמה, כדי להראות את נחת זרועה...

אומר המלבי"ם- עמלק, לא היה לו סיבה להילחם עם ישראל מכמה סיבות- אין להם שטח, אין להם ממון, אין להם שטחים שמהם יכולים להעצים מהם תפוקה, הם הוכו שוק על ירך... אז בשביל מה יצאתם למלחמה?

יוצא שזאת מלחמה בלי סיבה, המלחמה היא אחת ויחידה – להשמיד את עָם ישראל... הם מתכוונים לקב"ה, אבל מכים את עם ישראל.
אומר המלבי"ם – תבין, עמלק לא בא לקחת שלל, כל עָם בא להילחם כדי לקחת שלל, את זה הוא גם לא רצה. המלחמה היחידה שהקב"ה לא מרשה לקחת שלל, זה מעמלק.
בכל אחד ואחד כתוב – {דברים כ, יד} וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אֹיְבֶיךָ, בעמלק הקב"ה אומר להשמיד מאיש ועד אישה, מעולל ועד יונק, שום דבר!
שלא יאמרו זה של עמלקי! שלא תילך עם תכשיט ותגיד – ירשנו את זה מעמלק! עמלק שלא יזכר שמו!
במגילת אסתר, בע"ה שנקרא כתוב {ט, י} וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם – לא נוגעים בביזה של עמלק. למה לא נוגעים?
אומרים המפרשים – כי גם עמלק לא רוצה את הביזה שלך... המטרה שלו היא להשמיד אותך... אם כל המגמה שלו זה להשמיד אותך, אז מידה כנגד מידה – תמחה את זכר עמלק, שום זכר לא יהיה מהם... גם שלל, אסור לך לקחת מהם.
לאחר היסוד הזה, נוכל בע"ה רבותי, להיכנס קצת ליותר עומק בענין המגילה...ונתחיל בגמרא {חולין קלט, ב }:
משה מן התורה מנין... איפה משה מופיע בתורה?
איפה הוא לא כתוב... מהרגע שהוא נולד,  בספר שמות ועד סוף התורה...  חוץ מפרשת השבוע שלנו, הוא מופיע בכל התורה...
וְאַתָּה תְּצַוֶּה – בעל הטורים מביא – היות ובפרשת כי תשא, אמר משה רבינו מחני נא מספרך אשר כתבת. היות והוא הוציא כזה דבר מהפה, אז שמו נמחק מפרשת תצוה...
למרות שמדברים אליו – וְאַתָּה תְּצַוֶּה...  הקב"ה מדבר אל משה רבינו – אתה... אבל בלי השם שלו...
למרות שאם תפתחו בספר דברים, ישנם כמה פרשיות שהוא לא מופיע... אך מספר שמות  ועד פרשת מסעי, רק פרשה אחת, משה רבינו לא מופיע.
שואלת הגמרא –  משה מן התורה מנין... איפה מופיע משה רבינו עוד לפני שהוא נולד?
אומרת הגמרא שמשה רבינו, עוד לפני שהוא נולד, מופיע בפרשת בראשית, שם כתוב {ו, ג} וַיֹּאמֶר ה' לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.
בְּשַׁגַּם זו אותה גימטרייה כמו משה - וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.
שואלת הגמרא – הָמָן מִן התורה מנין?(בראשית ג-יא) הָמִן העץ, אסתר מן התורה מנין(דברים לא-יח) ואנכי הסתר אסתיר, מרדכי מן התורה מנין דכתיב(שמות ל-כג) מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא.
שני דברים יש כאן, שהם לא מובנים:
למה חז"ל לא מחפשים את יהושע בן-נון לפני שהוא נולד, ולא מחפשים את אברהם אבינו לפני שהוא נולד... ואת יצחק ואת יעקב... ואיפה נבוכדנצר ונבוזרדן? מה פתאום מחפשים דוקא את הָמָן?
רואים ששלושה שקשורים למגילה, מחפשים אותם בתורה – הָמָן, מרדכי, ואסתר... אלה קשורים למגילה, ומחפשים אותם, אז צריך לדעת למה...
אז מילא הבנו, שאת שלושת האנשים שקשורים למגילה מחפשים, בסדר... אבל מה קשור משה לכאן?
אם אתה מחפש את משה רבינו, ואתה מחפש את משה רבינו ביחד עם אלה השלושה... משמע, שמשה רבינו קשור לענין הזה, והשאלה איך משה רבינו מתקשר לענין הזה?
מה שאנחנו רוצים לדבר היום, זה הָמָן מִן התורה מנין?
{בראשית ג-יא} הָמִן העץ.
אם שואלים אותי, הָמָן מן התורה מנין?
הייתי מוצא אותו בכמה וכמה מקומות, אבל לא הייתי מעלה על דעתי למצוא אותו בְ- המִן העץ? כי הָמִן העץ לא כתוב הָמָן, אלא רק ההיגוי כתוב שם –ה-מ-ן.
אז איפה כתוב הָמָן בתורה?
הָמָן בתורה, כתוב בפרשת בשלח {טז, לה} וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן... אז במקום אָכְלוּ אֶת הַמָּן, תגיד- תלו אֶת הַמָּן ויש לך מקור...
אז למה להגיד - הָמָן מִן התורה מנין {בראשית ג-יא} הָמִן העץ?
לא כתוב הָמָן, אלא הָמִן... אז למה אתה אומר אל תקרא הָמִן אלא הָמָן? למה אתה מחפש את זה, כשיש לך פסוק מפורש?
אם אתה מוצא, שחז"ל מחפשים איפה נמצא הָמָן בתורה, ומוצאים אותו ב - {בראשית ג-יא} הָמִן העץ, סימן שהָמָן קשור לעץ.
איפה הוא קשור לעץ?
תלו אותו על העץ.
אז נכון, תלו אותו על העץ... אז לכאורה, צריך להבין מה חז"ל מחפשים... תלו אותו על העץ, מה יש בְהָמִן העץ? 
תראו מה מצאתי בדעת זקנים מבעלי התוספות, לא יאומן שזה כתוב:

אומר דעת זקנים מבעלי התוספות –הקב"ה אמר לאדם הראשון {ב, יז} בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת.
אמר הקב"ה לאדם הראשון, הָמִן העץ... אני אומר לתלותך על העץ – אמרתי לך שבְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת? איפה אני יהרוג אותך? על העץ.
ועתה, ייגנז וישמר העץ להָמָן – אותו עץ שהייתי אמור לתלות אותך, הָמָן יהיה הכפרה שלך, הוא יתלה על העץ, ולכן כתוב הָמִן העץ – אותו עץ שאמר הקב"ה שאדם הראשון צריך להיתלות עליו, על העץ הזה, תלו את הָמָן.
הדעת זקנים כותבוכן איתא במדרש, כך הוא מביא.
יצאתי לחפש את המדרש, ומצאתי מדרש באסתר רבה, לא בדיוק אותו דבר כמו שהוא כותב, אבל בערך... בואו נראה מה כתוב:
אומר המדרש {אסתר רבה, פרשה ט, אות ב} - בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקּוֹץ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁאֵין לִי [במה] [על מה] לִתְלוֹת אֶתֵּן אֶת עַצְמִי וְיִתָּלֶה טָמֵא זֶה, שֶׁאֲנִי נִקְרָא שְׁמִי קוֹץ, וְהוּא קוֹץ מַכְאִיב, וְנָאֶה שֶׁיִּתָּלֶה קוֹץ עַל קוֹץ, וּמִמֶּנּוּ מָצְאוּ וַעֲשָׂאוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהֵבִיאוּהוּ לְפָנָיו הֱכִינוֹ עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ וּמָדַד עַצְמוֹ עָלָיו לְהַרְאוֹת עֲבָדָיו הֵיאַךְ יִתָּלֶה מָרְדֳּכַי עָלָיו. הֱשִׁיבַתּוּ בַּת קוֹל, נָאֶה לְךָ הָעֵץ, מְתֻקָּן לְךָ הָעֵץ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. רַבָּנָן דְּתַמָּן אָמְרִין, מִנַּיִן לְהָמָן מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר(בראשית ג, יא): הֲמִן הָעֵץ. דָּרִישׁ לֵיהּ הָמָן הָעֵץ.
אומר הדעת זקנים מבעלי התוספות – מה זה מְתֻקָּן לְךָ הָעֵץ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית? זה הרי לא מעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, לא כתוב שם העץ של הָמָן?!
משיב הדעת זקנים – שאותו עץ, שהקב"ה רצה לתלות את אדם הראשון, כי הוא אכל מן העץ, אותו עץ מוכן להָמָן.
כך כתוב במדרש, דבר נפלא, ויצאנו בעקבות העץ...
רבותי, בא הגאון מוילנה, ואומר יסוד מענין:
חז"ל מחפשים, מאיפה נובע השורש של ההתנהגות של הָמָן...
הָמָן, כל העולם השתחווה לו... איפה שהוא היה הולך כולם היו יורדים על הרצפה...ישנו בכל שושן, אדם אחד שלא השתחווה, אדם אחד בכל שושן...
חוזר הָמָן הביתה, ומספר לזרש אשתו ולכל אהביו..." תשמעו, המעמד שלי רם ונישא... וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוֶֹה לִי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ"
שואלת הגמרא – מאיפה מידה כזאת יונקת?
אדם שיש לו הכל, חוץ מדבר אחד"לא משתחווה"...
אומר הָמָן"זה לא שוה...אם כולם משתחווים ואחד לא משתחווה זה לא שוה לי שום דבר.
אתה יודע מאיפה זה יונק?
זה יונק מְ – הָמִן העץ... זה יונק מהאדם הראשון.
אדם הראשון, אמר לו הקב"ה- מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל, וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ – אמרתי לו"לא לאכל"... מִזה הוא יאכל!  
יש לך ב"ה אפרסמון וקיווי ומלון...  הכל אתה יכל לאכול, מִזה אתה לא יכל,"מזה אני יאכל"!
היסוד הזה, הוא יסוד תשתית בכל נפש האדם... אם אתם תגידו לבן אדם"את זה לא"... בזה הוא ייגע!

צבע טרי – למה אתה נוגע? כתוב 'צבע טרי', למה אתה נוגע?! הוא לא ייגע בקרש הזה שלושים שנה, רק ראה שכתוב"צבע טרי"... כל אחד נוגע, למה?
הוא לא יגע בקרש הזה שלושים שנה... בגלל שכתבת"צבע טרי", הוא יגע!
מאיפה לומדים את זה?
דוד המלך אומר לשלמה, החכם מכל האדם...  הוא אומר לו על שמעי בן-גרה {מלכים א'. ב-ט} וְעַתָּה אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל.
מה עושה לו שלמה, החכם מכל אדם?
אמר לו"תשמע, אתה יכל לגור בירושלים, ביום שתוציא את הרגל שלך מירושלים, אני הורג אותך"
נו, כמה בני אדם גרים בירושלים, ומעולם לא הוציאו את רגלם מירושלים?
כנסו למאה שערים, משפחות שלמות שנולדו בירושלים... ולא יוצאים משם... גם אם הנכד שלהם התחתן בבני-ברק, הם לא באים... למה?!
הם לא יוצאים מירושלים...אז למה שמעי בן-גרה יצא?
נכון העבדים שלו ברחו, הכל בסדר...
אומר ר' חיים שמולביץ' – זו החכמה של שלמה... אמרת לו"לא"... הוא יצא החוצה...
אם לא היית אומר לו"לא"... הוא לא היה יוצא החוצה חמישים שנה.
סיפר לי חבר, שלמד בישיבת סלבודקה... שהמשגיח היה הגאון הצדיק הרב טוקצינסקי... היה בחור ישיבה שאביו נפטר... הבחורים רצו לנסוע לנחם...
אמר להם המשגיח"תיקחו מיניבוס... תצאו בסוף סדר ג'... שעה נסיעה... רבע שעה/חצי שעה תנחמו... ותחזרו בחזרה לישיבה... הם באים לעלות למיניבוס... הזהיר אותם המשגיח,אוי ואבוי לכם, שלא תלכו לכותל!... לנחם ולחזור!"
נסעו לירושלים... סיימו לנחם..."נו, מה עם הכותל?!"... נוסעים לכותל...
יורדים בכותל... הרב טוקצינסקי כבר שמה... J
"אמרתי לכם בלי כותל, נכון?!"
כולם נהיו לבנים...
אם שלמה המלך אומר לך"לא"... אתה תבוא! רציתי לבדוק אם זה נכון..."אמרתי לכם לא לבוא, מיד הגעתם"
אומר הָמָן"כולם משתחווים, אחד לא משתחווה...  זה לא שוה לי"... מאיפה זה יונק?
זה יונק מאדם הראשון... ברגע שאמר לו הקב"ה לא לאכל מעץ הדעת, הוא כבר רצה לאכל. ביאורו של הגאון מוילנה.
היות וחז"ל אומרים לנו, שהיסוד של הָמָן נמצא בעץ, יצאתי בעקבות העץ, ואני מחפש על איזה עץ מדברים חז"ל... שהקב"ה רצה לתלות את אדם הראשון, ובמקום זה נתלה עליו הָמָן...
במדרש {אסתר רבה ט, ב} ובילקוט שמעוני,  שואלים חז"ל מאיזה עצים היה אותו העץ?
הָמָן הרשע נתלה על העץ, מאיזה סוג זה היה? אקליפטוס, ברוש, ארז... איזה עץ?
אומרים חז"ל במדרש – אָמְרוּ חֲכָמִים בְּשָׁעָה שֶׁבָּא לְהָכִינוֹ, קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל עֲצֵי בְּרֵאשִׁית, מִי יִתֵּן וְיִתָּלֶה רָשָׁע זֶה עָלָיו, תְּאֵנָה אָמְרָה אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁמִּמֶּנִּי מְבִיאִין יִשְׂרָאֵל בִּכּוּרִים וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב(הושע ט, י) כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ – היות ומביאים ממני ביכורים, ואני עושה כבר מצוה אחת, יעשו איתי עוד מצוה – זו גמרא במסכת ברכות – ר' אמי ור' אסי נהגו באותו לחם שהם היו עושים איתו ערוב חצרות, למחרת היו מברכים עליו, כיון שעשו איתו כבר מצוה, עשו איתו עוד מצוה.
אמרה התאנה, אם עושים ממני ביכורים, אם יש לי כבר מצוה אחת, יעשו איתי עוד מצוה – יתלו את הָמָן על העץ, ויהיה פרסומי ניסה.
גֶּפֶן אָמְרָה אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁבִּי נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב(תהלים פ, ט) גֶּפֶן מִמִצְרַיִם תַּסִּיעַ. רִמּוֹן אָמַר אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁבִּי נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר(שיר השירים ד, ג) כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ. אֱגוֹז אָמַר אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁבִּי נִדְּמוּ יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב(שיר השירים ו, יא) אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי. אֶתְרוֹג אָמַר אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁמִּמֶּנִּי נוֹטְלִין יִשְׂרָאֵל לְמִצְוָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב(ויקרא כג, מ) וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר וגו'. הֲדַס אָמַר אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁנִּמְשְׁלוּ בִּי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר(זכריה א, ח): וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְצֻלָה. זַיִת אָמַר אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁבִּי נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר(ירמיה יא, טז): זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא ה' שְׁמֵךְ. תַּפּוּחַ אָמַר אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁבִּי נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר(שיר השירים ב, ג): כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים, וּכְתִיב(שיר השירים ז, ט): וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים, דֶּקֶל אָמַר אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁבִּי נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב(שיר השירים ז, ח): זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר. עֲצֵי שִׁטִּים וַעֲצֵי בְּרוֹשִׁים אָמְרוּ אָנוּ נִתֵּן עַצְמֵנוּ, שֶׁמִּמֶּנוּ נַעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן וְנִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אֶרֶז וְתָמָר אָמְרוּ אָנוּ נִתֵּן עַצְמֵנוּ, שֶׁאָנוּ נִמְשָׁלִים לְצַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר(תהלים צב, יג): צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. עֲרָבָה אָמְרָה אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁבִּי נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר(ישעיה מד, ד): כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם, וּמִמֶּנִּי נוֹטְלִין לְמִצְוָה לְאַרְבַּעַת הַמִּינִין שֶׁבַּלּוּלָב.
לכאורה, פשוטו של מדרש, שכל עץ הציע את עצמו – 'עלי יתלה'.
חלק מהמפרשים, לומדים בדיוק להיפך – כל אחד מהעצים אמר"אני לא"... למה"אני לא"?
היות ובי נמשלו צדיקים, אז איך יתלו עלי את המן?! אם ממני בנו את המשכן, איך יתלה עלי המן?!

פשט המדרש, שכל אחד הציע את עצמו... אבל המפרשים אומרים...לא, אדרבא, כל אחד אמר"אני לא"...מי זכה?
אני משלב כאן בין מדרש רבה, לילקוט שמעוני – באותה שעה, אמר הקוץ לפני הקב"ה"ריבון העולמים כל מה שבראת בעולמך, לכבודך בראת, וכל אלה מצאו לעצמם זכות שלא נבראו לחינם, ואני למה אני בעולמך?"

כל אחד מהעצים יש לו תפקיד... מזה עושים את המשכן, מזה מביאים זית, מזה עשו עצי שיטים, כל אחד יש לו משהו... אני בשביל מה בראת אותי?

דוד המלך לא הבין למה נברא העכביש, ובשביל מה נבראו המשוגעים... אמר לו הקב"ה"חייך שלשתיהם תזדקק"(דברי מדרש)
יוצא, שכל דבר יש לו כבוד שמים...

אמר הקוץ – אם יש ברייה שלא יודעת למה בראו אותה, זה אני.
למה אני?
כי אני קוץ, ואני לא יודע למה בראו אותי, כי לא עושים איתי שום דבר.
אמר הקוץ - בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקּוֹץ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁאֵין לִי במה על מה לִתְלוֹת אֶתֵּן אֶת עַצְמִי וְיִתָּלֶה טָמֵא זֶה, שֶׁאֲנִי נִקְרָא שְׁמִי קוֹץ, וְהוּא קוֹץ מַכְאִיב, וְנָאֶה שֶׁיִּתָּלֶה קוֹץ עַל קוֹץ...

תשמעו, בונבוניירה של מדרש – הוא קוץ אני קוץ... מצא מין את מינו...
בילקוט שמעוני, מופיע נוסח אחר, שם כתוב - יתלה קוצץ בן קוצץ, על הקוץ. יבוא מין אצל מינו דכתיב(ישעיה לג, יב): וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים וכתיב(שמואל ב, כג-ו) וּבְלִיַּעַל כְּקוֹץ מֻנָד, מיד קיבל עליו הקב"ה, ותלו עליו הוא ובניו עמו.
יופי, אז מה העץ?
קוץ.
עכשיו אם ישאלו אתכם,"על איזה עץ נתלה הָמָן?"... תדעו שזה על הקוץ.

לפי דעת זקנים מבעלי תוספות, על איזה עץ היה אמור להתלות אדם הראשון?
קוץ... אבל הוא לא נתלה, הָמָן נתלה במקומו.
לכאורה, קראנו את הסיפור הזה, כפי שמובא במדרש... דברים נפלאים, אבל אתה שואל את עצמך – מה הקשר שהָמָן קוראים לו קוץ, למה הוא קוץ?
אומר לנו המדרש – תדע לך שהרשעים נקראים בשם קוץ, איפה אתה מוצא את זה?
בספר שמואל כתוב - וּבְלִיַּעַל כְּקוֹץ מֻנָד – עמלק נקרא בליעל... הרשעים הם כמו קוץ.
איפה מצאת שהרשעים  הם כמו קוץ?
מופיע בגמרא {מסכת בבא קמא} – {שמות כב-ה} כי תצא אש ומצאה קוצים רשעים נקראים קוצים, בשעה שבאה פורענות לעולם, היא תופסת קודם את הצדיקים תחילה.
אם ככה יוצא, שחז"ל קוראים לרשעים קוצים, אבל למה נקרא הָמָן בשם קוץ... מה מונח בשם קוץ?
כתוב במדרש {ר' אליעזר הקליר}קוֹץ וְדַרְדַּר יזם לפור אדר בגבולו הוא דר כי לא נמצא בו אדר.
פה קורא לו ר' אליעזר הקלירקוֹץ וְדַרְדַּר יזם לפור אדר...
שם חדש קיבל הָמָן... המן הרשע נקרא כאן, בשם קוץ.
אז אם אתה רואה במדרש, שהעץ אומר"אני קוץ והוא קוץ, יבוא מין על מינו"... משמע, שהוא קוץ, ור' אליעזר הקליר אומר- קוץ ודרדר יזם לפור אדר...
אנחנו רוצים לדעת מה זה 'יזם לפור אדר'...
כולנו יודעים- הפיל פור הוא הגורל... ימי הפורים נקבע לחודש אדר שנפל בו הפור... מי יזם את זה?
יזם את זה הקוֹץ וְהָדַרְדַּר.
אחרי שראיתי  שכך כותב ר' אליעזר הקליר, הלכתי לחפש מה זה קוֹץ וְדַרְדַּר...
קוֹץ זה סוג אחד, וְדַרְדַּר זה סוג שני.

איפה מופיע בפעם הראשונה קוֹץ וְדַרְדַּר?
לאחר שאדם הראשון אכל מן העץ, הקב"ה קילל את האדמה – {בראשית ג', יח} וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ.
עד כאן דברים נפלאים... לכאורה זה רק מדרשים... בואו נראה גמרא:

הגמרא {מסכת מגילה י, ב} מביאה שכל אחד מהתנאים והאמוראים, שהיה פותח ומתחיל לדבר על ענייני המגילה, היה מביא פסוק מהתורה, מהנביאים ומהכתובים...
אומרת הגמרא - רבי שמואל בר נחמני פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא(ישעיה נה-יג) תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ.

רב שמואל בר נחמני, לפני שהוא נתן דרשה על מגילת אסתר, הוא מצא את שורש מגילת אסתר בפסוק, שהאשכנזים קראו אותו היום בהפטרה(ישעיה נה, יג) תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס.
תַּחַת הַנַּעֲצוּץ – זה קוֹץ(רד"ק) תחת זה בא בְרוֹשׁ - במקום הָמָן הגיע מרדכי, וְתַחַת הַסִּרְפַּד – וָשְתִי, יַעֲלֶה הֲדַס- הגיעה אסתר המלכה. כך פתח ר' שמואל בר נחמני את הדרשה.
אז מה הדרשה?
במקום קוֹץ בא בְרוֹשׁ... במקום סִּרְפַּד הגיע הֲדַס...יוצא, שגם הוא לוקח את כל הדרשה שלו, וממקד את הדרשה שלו שהָמָן הוא קוֹץ.

אז בסדר, בע"ה במוצאי שבת נמחה את זכר עמלק, וכל פעם שיגידו הָמָן, תדפקו עם הרגל, ותכוונו לדרוך על הקוֹץ... אבל מה אנחנו מוציאים מהקוֹץ הזה... מה זה הקוֹץ הזה?
מצאתי מרגלית נפלאה, בבני יששכר בשתי מקומות...
האחד, בדרושים  שלו לפרשת שקלים, והשני מצאתי בביאורו על הפסוק בבראשית  וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ.
בואו נתחיל ונראה עד כמה הדברים נפלאים:
בפורים, נקרא בבוקר וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִֽם...
אומר הקב"ה כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לה' בַּעֲמָלֵק מִדּר דּר
לא כתוב דור... אלא כתוב דרדר... מִלְחָמָה לה' בַּעֲמָלֵק, מתחילה בְ-דרדר, מה המלחמה שיש בה דרדר?
ההבדל שישנו בין הדל"ת  לרי"ש,  הוא רק קוץ.
הקוץ האחורי שישנו בין הדל"ת לרי"ש, זה הקוץ שישנו סביב ל- דרדר... זה המלחמה לה' בעמלק.
נו, עכשיו אנחנו יודעים מה זה קוֹץ ומזה דַרְדַּר... ועכשיו אנחנו לא מבינים, מי נגד מה, ומי בעד מה...
בואו נתחיל:
אם אנחנו אומרים מִלְחָמָה לה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר והמלחמה היא בין הדל"ת  ל רי"ש... נוריד מהרי"ש  את הדל"ת... כמה ישאר?
200-4 = 196 = קוֹץ.
אם אתה רוצה לדעת מה ההבדל בניהם – קוֹץ... המלחמה שישנה בין הדל"ת  לרי"ש... שם מגיע הָמָן...
מלחמת עמלק בישראל, היא סביב הָדַרְדַּר. כאשר הקוֹץ שהוא הָמָן, והוא עמלק... מנסה להטות את לבבם של ישראל מהדל"ת  לרי"ש.
הבנו עד עכשיו, שאנחנו הולכים ומסתבכים...
מה הכוונה כאן  וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ – זה עמלק... מצד שני, מופיע לך מִלְחָמָה לה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר... וזה המלחמה של עמלק... מה זה, על מה המלחמה?
רבותי, נחזור כמה שבועות אחורה, דיברנו על הזבוב... אני מזכיר את הזבוב בקיצור נמרץ, כי הזבוב קשור לפרשת השבוע שלנו גם כן...
כותב בעל הטורים - {שמות יז, יד} כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי. ר''ת זבוב שרץ אחר דמן של ישראל כזבוב.
אם רש"י מביא, מה שחז"ל אומרים לנו {דברים כה, יח} אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ - לשון קרי, זה לשון של טומאה...
הזבוב, זה כינוי לאדם שהוא טמא...
אדם שהוא טמא, אומרים שיש עליו זבובים... רוצים להגיד על אדם שהוא טהור, אומרים"אין עליו זבובים".
אומרת הגמרא - {מסכת גיטין, דף צ, א} תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ דֵּעוֹת בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, כָּךְ יֵשׁ דֵּעוֹת בַּאֲנָשִׁים, יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹרֵד זְבוּב בְּכוֹסוֹ וְזוֹרְקוֹ וְשׁוֹתֵהוּ, זֶה בִּשְׁאָר כָּל אָדָם שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ מְדַבֶּרֶת עִם שְׁכֵנֶיהָ וְעִם קְרוֹבֶיהָ וּמַנִּיחָהּ יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב פּוֹרֵחַ עַל גַּב כּוֹסוֹ, וְהוּא נוֹטְלוֹ וְשׁוֹפְכוֹ וְלֹא טוֹעֲמוֹ, זֶה חֵלֶק רַע בַּאֲנָשִׁים שֶׁנָּתַן אֶת עֵינָיו בָּהּ לְגָרְשָׁהּ. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב שָׁכֵן עַל גַּב כּוֹסוֹ, וְהוּא נוֹטְלוֹ וּמַנִּיחוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא, זֶה יְהוּדָה בֶּן פַּפּוּס שֶׁנָּעַל אֶת הַדֶּלֶת בִּפְנֵי אִשְׁתּוֹ. אֲמַרִין לֵיהּ נְהִיגִין הֲווֹן אֲבָהָתָךְ עָבְדִין כֵּן. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב מֵת נוֹפֵל לְתוֹךְ כּוֹסוֹ וְהוּא נוֹטְלוֹ וּמוֹצְצוֹ וְשׁוֹתֵהוּ, זֶה הָרָשָׁע, שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ לִבָּהּ גַּס בַּעֲבָדֶיהָ, יוֹצְאָה לַשּׁוּק וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ, וּפְרוּמָה מִשְּׁנֵי צְדָדֶיהָ וְרוֹחֶצֶת בְּמָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם רוֹחֲצִין, זוֹ מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לְגָרְשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר(דברים כד, א): כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ, מַהוּ(דברים כד, ב): וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר, הַכָּתוּב קְרָאוֹ אַחֵר, שֶׁאֵין זֶה בֶּן זוּגוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, שֶׁהַלָּה הוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם עֶרְוָה וְהַלָּה נִכְשַׁל בָּהּ, אִם זָכָה הוּא לַשָּׁמַיִם הֲרֵי הוּא מְגָרְשָׁהּ, וְאִם לָאו סוֹף שֶׁהִיא קוֹבַרְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר(דברים כד, ג): אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, רָאוּי הָיָה זֶה לְמִיתָה שֶׁהָאִשָּׁה הַזֹּאת הִכְנִיס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, עַל הָרִאשׁוֹן שֶׁגֵּרְשָׁהּ אָמַר שְׁלֹמֹה: טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּהּ. וְעַל הַשֵּׁנִי שֶׁהִכְנִיסָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ אָמַר הַכָּתוּב: וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ.

ד"א, הָמָן אמר את זה לאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ...אמר לו"תדע לך, המצב שלך יותר גרוע מזבוב", למה?
כי היהודים, כשנופל להם זבוב בתוך הכוס, לוקחים כפית, מוציאים את הזבוב וממשיכים לשתות, אבל אם אתה תיגע בכוס, הם שופכים את הכוס כולה...

שואל ר' יהונתן אייבשיץ –  כשחז"ל רוצים להראות דוגמא של התנהגות של קדושה בבית, למה הם מוצאים את הזבוב?
כי הזבוב הוא סמל הקדושה, איפה שאתה רוצה לבטא קדושה, אתה מביא את הזבוב.
הוא מביא לזה שתי ראיות:
הוא מביא לזה ראיה מהגמרא {מסכת ברכות י, ב} - {מלכים ב ד-ט} ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא א''ר יוסי בר' חנינא מכאן שהאשה מכרת באורחין יותר מן האיש קדוש הוא מנא ידעה רב ושמואל חד אמר שלא ראתה זבוב עובר על שולחנו וחד אמר סדין של פשתן הציעה על מטתו ולא ראתה קרי עליו קדוש הוא...
אותו דבר משנה באבות {ה, ה} עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂו לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבְּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים...
רואים שאיפה שמופיע הזבוב, מופיע הקרי...
אם ככה רואים כשעמלק רוצה לטמא את ישראל, איפה מופיעה הטומאה?
וַיָּבֹא עֲמָלֵק... אומר לך בעל הטורים – עמלק משול לזבוב...ולכן כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי – ר"ת זבוב.
עד כאן הזבובים מלפני חודש. J
רבותי, בואו ונראה זבוב נוסף:
גמרא {סוטה כ, א}א''ר יהודה אמר שמואל משום ר''מ כשהייתי למד תורה אצל רבי עקיבא הייתי מטיל קנקנתום לתוך הדיו( חומר המקשה את הדיו) ולא אמר לי דבר - היות והוא לא אמר לי שום מילה, זאת אומרת שמותר לשים, אחרת הוא היה אומר לי  לא לשים.
כשבאתי אצל ר' ישמעאל א''ל בני מה מלאכתך אמרתי לו לבלר אני(סופר סת"ם) אמר לי בני הוי זהיר שמלאכתך מלאכת שמים היא שמא תחסיר אות אחת או תתיר אות אחת...

אומר רש"י - אם תחסר אות אחת. כגון א' וה' אלהים אמת(ירמיה י) או תייתר אות אחת כגון בראשית בראו אלהים.

נמצאת אתה מחריב את כל העולם כלו אמרתי לו דבר אחד יש לי שאני מטיל לתוך הדיו וקנקנתום שמו אמר לי וכי מטילין קנקנתום לתוך הדיו - מי אמר לך בכלל שמותר?!
התורה אמרה ומחה כתב שיוכל למחות  איפה זה כתוב בתורה?
בפרשת סוטה...
צריכים לכתוב את פרשת סוטה, ואחרי זה מוחקים אותה על המים...  המים שלוקחים מן הכיור... האישה שותה את המים...אם היא סטתה, היא מקבלת עונש  ואם לא, אז היא ב"ה מתברכת...
אז אם אתה שָׂם קנקנתום,  זה נצמד לקלף, ומה קורה?
זה לא נמחק! והתורה אמרה ומחה – שזה יכל להימחות... מי אמר לך שמותר?
מאי קא אומר ליה ומאי קא מהדר ליה  - הוא אמר לו בהתחלה"בני תיזהר, שמלאכתך מלאכת שמים"... אז מה הוא אומר לו?
"אני שָׂם קנקנתום"... מה זה קשור 'אני שָׂם קנקנתום ', הוא אמר לך תיזהר שלא תוסיף או תחסיר אות...?!
הכי קא''ל לא מבעיא בחסירות ויתירות – לא רק שאני נזהר בחסירות ויתרות...  אני גם נזהר שהאות תתייבש מהר, לכן אני שָׂם קנקנתום...
"מה אכפת לי אם הדיו מתייבש מהר או לא?" דבקי אנא אלא אפילו למיחש לזבוב – אני חושש שמא יגיע זבוב... מה יעשה הזבוב?
דדילמא אתי ויתיב אתגיה דדלי''ת – הוא יבוא ויתיישב על הקוץ של הדל"ת... ומחיק ליה ומשוי ליה רי''ש – יהפוך את הדל"ת לרי"ש... ואז מה תהיה התוצאה?
בִמְקום שיהיה כתוב שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, יהיה כתוב שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחר רח"ל...
אז אני, כדי שלא יבוא זבוב, ויהפוך את הדל"ת לרי"ש, אני שָׂם קנקנתום... אז אם אני נזהר ברי"ש, ודאי שאני נזהר  שלא יהיה חסרות ויתרות.
יוצא, שמה הזבוב הזה, שהוא עמלק, רוצה לעשות?
הוא רוצה לשנות את הדל"ת לרי"ש. הוא שָׂם את הקנקנתום, כדי שלא ישנה מדל"ת לרי"ש... כי מה רוצה לעשות העמלק הזה, שנקרא קוֹץ?
אומרת התורה {בראשית ג, יח} וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ – המלחמה הזאת, שישנה סביב הקוֹץ שהוא הזבוב, הוא רוצה כל הזמן לשנות את האות דל"ת, ולהפוך אותה לרי"ש.
איזה דל"ת, הוא רוצה להפוך לרי"ש?
באים רבותינו, ואומרים יסוד נפלא:
אומר בעל הטורים
{דברים ו, ד} שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. עי''ן דשמע גדולה שע' שמות יש לישראל ונתן להם תורה שיש לה ע' שמות ונדרשת בע' פנים להבדיל בין ע' עכו''ם. ויש פסיק בין ה' ובין אחד לומר אע''פ שראיתם כמה דמיונות ואע''פ שאני בא עם זה במדה''ד. עם זה במדה''ר אעפ''כ הכל אחד. אחד דל''ת גדולה לומר לך שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם וגם שלא תטעה ברי''ש. וכן רי''ש דלא תשתחוה לאל אחר הרי''ש גדולה שלא תטעה בדל''ת.
למה עושים את זה כזה גדול?
כי אם אתה עושה את זה קטן, חוששים לזבוב...
אם אתה עושה רי"ש גדולה, ודל"ת גדולה... שָׁם זבוב, לא יכל להפוך אותו לרי"ש... שָׁם צריכים שיבוא משהו יותר חזק, כדי שיהפוך אותו לרי"ש...
והיות ואנו חוששים רק לזבוב, לכן עושים את זה... כך מסביר בספר עטרת ישועה, את יסודם של דברים, מה מונח כאן בגמרא במסכת סוטה.
רבותי, עוד סנסן אחד, לפני שנתחיל את השיעור:
כתוב בבני יששכר בפרשת בראשית, אותו דבר מופיע בהקדמה שלו בפרשת שקלים...
אומר הבני יששכר יסוד נפלא – בשעה שעם ישראל  עשה עגל, אמר הקב"ה למשה רבינו לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְךָ...
שואלת הגמרא {מסכת ברכות לב, א}{שמות לב-ז} וידבר ה' אל משה לך רד מאי לך רד אמר רבי אלעזר אמר לו הקדוש ב''ה למשה משה רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל ועכשיו ישראל חטאו אתה למה לי מיד תשש כחו של משה ולא היה לו כח לדבר...
שואל הבני יששכר – למה הוא אמר לו לֶךְ רֵד? לֶךְ זה מובן... למה לֶךְ רֵד?
אומר הבני יששכר – התפקיד של משה רבינו, היה להצמיד את עָם ישראל לדל"ת. אם עָם ישראל עשה את העגל, והוא אמר אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶֽעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם, והאמינו באל אחר, פירוש הדבר – בעגל, אומר לו הקב"ה – לֶךְ רֵד...התפקיד שלך היה לשמור על הדל"ת, שיהיה לפני הרי"ש, שיהיה דַרְדַּר.
אם עם ישראל בתקופתך, עשו עגל - הקדימו את הרי"ש לדל"ת... אז רֵד, כי הרי"ש שלך קודמת לדל"ת...לכן אם הרי"ש שלך קודמת לדל"ת, לכן רֵד.
דברי הבני יששכר.
לאחר ההקדמה הזאת, אפשר להתחיל את השיעור, ולהבין בדיוק מה זה מחיית עמלק, ומה זה הענין של קוֹץ וְדַרְדַּר, ובסיום השיעור נבין מה זה הָמִן העץ:
נחזור לחטא אדם הראשון...
חטא אדם הראשון, ידוע לכולם... אדם הראשון לא היה לו יצר הרע,  תסתכלו ברמב"ן בספר בראשית, היצר הרע היה בעץ, היה חיצוני...
כותב הרמב"ן- לאדם הראשון לא היתה תאוה לשום דבר... הוא היה כמו השמש והירח- פועלי אמת שפעולתם אמת...
לשמש אין שום רצון, יום אחד לזרוח במערב... ואין לה שום רצון לשקוע במזרח...היא עושה את תפקידה במסירות...
למה לא בא לך יום אחד, לתפוס ראש... אולי נתחיל יום אחד לזרוח במערב?!
אין לזרוח במערב... מאותו רגע ששמו אותה במסלול, היא הולכת על אותו מסלול... אותו דבר הירח... אין להם שום רצון לשנות מציווי הבורא...
למה לנו יש רצון לשנות מציווי הבורא?
כי אדם הראשון אכל מעץ הדעת... ברגע שהוא אכל מעץ הדעת, נכנס לתוכו יצר הרע... לפני זה, כותב הרמב"ן, יצר הרע היה חיצוני, הוא לא היה בתוך האדם... ברגע שהוא אכל מעץ הדעת, נכנס יצר הרע לתוכו.
הסברנו כבר בעבר... אין טעם להיכנס לזה... שיצר הרע שכנע אותו, שיתקדש יותר שם שמים, אם הוא יכניס לתוכו את היצר הרע...
אמר לו יצר הרע - תדע לך, שאתה לא תקבל שכר, כי אין לך שום יצר לעשות משהו אחר...
כותב נפש החיים בביאורו {שער א, פרק כ} על דברי גמרא {מסכת חולין ס. מסכת עבודה זרה ח, א. מסכת שבת כח}ת''ר  יום שנברא בו אדם הראשון כיון ששקעה עליו חמה אמר אוי לי שבשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי ויחזור עולם תוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים
היה יושב [בתענית] ובוכה כל הלילה וחוה בוכה כנגדו כיון שעלה עמוד השחר אמר מנהגו של עולם הוא עמד והקריב שור שקרניו קודמין לפרסותיו שנאמר {תהילים סט-לב} ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס ואמר רב יהודה אמר שמואל שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה [לו] במצחו שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס
...
שואלים כולם – מה פירוש הדבר קרן אחת? היום הרי יש לשור שתי קרניים...
השור שהקריב אדם הראשון, היה בעל קרן אחת... לאחר חטא אדם הראשון, השור נהיה בעל שתי קרניים, מה קרה?
אומר הנפש החיים {שער א, פרק כ} – אם הגמרא מביאה לך, איך היתה נראית הקרן של השור, של אדם הראשון... הגמרא לא אומרת לך את צבעו, היא אומרת לך"תדע לך, היה לו קרן אחת במצחו"... למה חז"ל מציינים את זה?
כי חז"ל רוצים להגיד לך, שיש משמעות, למה אני מגלה לך שלשור הזה יש קרן אחת... לא גיליתי לך את הצבע, כי הצבע  חסר משמעות... אבל קרן אחת זה משנה... למה?
כדי להבין מה זה משנה, בואו נלך עוד נדבך אחד, ונקשור את הדברים גם לפרשיות השבוע:
כתוב בחז"ל, ודיברנו על זה בשבוע שעבר... שאלמלא חטאו ישראל בעגל, לא היה ציווי על המשכן(ספורנו)...לא היה צריך בכלל משכן, כי בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ... אמר הקב"ה - יבוא זהב שבמשכן ויכפר על זהב העגל...
יוצא, שבלי העגל, לא היה משכן...
אמר הקב"ה – תעשו משכן, כדי לכפר על חטא העגל... מה עשו במשכן כדי לכפר על חטא העגל?
עשו  כל מיני פריטים...
הקב"ה ציווה להביא מגוון של פריטים... בין הפריטים, הוא ציווה להביא מכסה עור תחש, שהיה המכסה העליון של המשכן.
למשכן היו ארבעה כיסויים – התחתון היה תכלת, מעליו היו יריעות עיזים, מעליו עורות אילים מאודמים ומעליו היה התחש... המכסה העליון של המשכן, היה תחש. מי שהסתכל על המשכן, ראה תחש.
תחש, אומר המדרש תנחומא {תרומה ו}, אותו דבר מופיע מסכת שבת {כח, ב} – וְזֹאת הַתְּרוּמָה וְגוֹ'. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נֶחְמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חַיָּה טְהוֹרָה גְּדוֹלָה הָיְתָה בַּמִּדְבָּר וְקֶרֶן אַחַת הָיָה לָהּ בְּמִצְחָהּ, וּבְעוֹרָהּ שִׁשָּׁה גְּוָנִים, וְנָטְלוּ אוֹתָהּ וְעָשׂוּ מִמֶּנָּה יְרִיעוֹת. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: מַעֲשֵׂה נִסִּים הָיְתָה, וּלְשָׁעָה שֶׁנִּבְרֵאת, בָּהּ בַּשָּׁנָה נִגְנְזָה. וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, לָמָּה? דִּכְתִיב: אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִים בָּאַמָּה. מִי מֵבִיא לְךָ יְרִיעָה שֶׁל שְׁלֹשִׁים אַמָּה. אֶלָּא מַעֲשֵׂה נֵס, לְשָׁעָה שֶׁנִּבְרֵאת נִגְנְזָה...
מאיפה אתה יודע שזה טהור?
אם זה מין טהור, אז גם אדם הראשון הקריב קרבן שְקְרן אחת היתה לו במצחו.
משמע, שיש מחנה משותף, בין הקרבן שהקריב אדם הראשון, לבין המשכן... מה המחנה המשותף?
המחנה המשותף הוא, שאדם הראשון רצה לכפר על חטאו, הוא הקריב שור בעל קרן אחת...
במעמד הר סיני, פסקה זוהמת חטא אדם הראשון, ובעגל היא חזרה...כדי לכפר על העגל, שוב צריך את הקרן האחת... נמצא, שיש מחנה משותף בין חטא אדם הראשון, לחטא העגל...
אם תמצא את המחנה המשותף... וכותב לנו נפש החיים, שהכפרה על החטא של אדם הראשון נמצאת בקרן, תבין איך הכפרה על חטא העגל, גם היא נמצאת בקרן של התחש...
בואו ננסה להבין מהו החטא, מה התקנה בקרן, וממנו נגיע לתחש:
אומר המדרש {שיר-השירים רבה, פרשה ה, אות ב} - רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבוּנָה בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא, לְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת הָיָה אל"ף קוֹרֵא תִּגָּר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם נְתַתַּנִי בְּרֹאשׁ הָאוֹתִיּוֹת  וְלֹא בָרָאתָ בִּי הָעוֹלָם אֶלָּא בְּבי"ת, שֶׁנֶּאֱמַר(בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמִי וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר(משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, לְמָחָר אֲנִי נִגְלֶה וְנוֹתֵן הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי נוֹתֶנְךָ בָּרִאשׁוֹן שֶׁל דִּבְּרוֹת, וּבְךָ אֶפְתַּח תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר(שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. בַּר חוֹטָא אָמַר לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אל"ף, שֶׁהוּא מַסְכִּים מֵאֶלֶף דּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר(תהלים קה, ח): דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר.

יוצא שמעמד הר סיני, שנפתח באָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, הוא נותן מענה, במקום בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים...
מה יש בענין הזה, שהוא המענה במקום בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים?

דרך אגב, הגמרא {מסכת מגילה} אומרת, שאותם החכמים שתירגמו את התורה לתלמי המלך, הם כן פתחו באות אל"ף... הם כתבו בתורה אלקים ברא בראשית... מה זה משנה, אם פותחים אותה באל"ף או פותחים אותה בבי"ת?
כתוב בזוהר, שאעפ"י שהקב"ה פתח את התורה בבי"ת... האות אל"ף, בו יהיה האיחוד של הקב"ה...
כותב הזוהר - אֵין בִּי יִחוּד אֶלָּא בָּךְ. בָּךְ יַתְחִילוּ כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְכָל מַעֲשֵׂי הָעוֹלָם, וְכָל יִחוּד לֹא יִהְיֶה אֶלָּא בָּאוֹת אָלֶ''ף... האות אל"ף מבטאת את הייחוד של הקב"ה, שהוא אחד.
היום הראשון של הבריאה... איך נקרא?
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד...
למה יוֹם אֶחָד?
כי בו היה הקב"ה היחיד בעולם... גם לפני זה הוא היה, אבל מהיום השני היו כבר עוד נבראים... ביום השני נבראו גם מלאכים, וברגע שנבראו המלאכים, אומר המהרש"א, יש כבר חשש לחטא שנקרא שניוּת – שהאדם יְיָחֶס כוח לדבר נוסף, מבלעדי הבורא... איפה אנחנו רואים את זה?
רואים את זה ביום השישי לבריאה, כשהקב"ה אמר – נעשה אדם.
אומרים חז"לנעשה אדם – יבואו המינים ויטעו... מה יגידו?
שהמלאכים בראו את האדם, יחד עם הקב"ה... למה אתה אומר נעשה אדם?! תגיד אעשה אדם...!
אמר הקב"ה - אני אכתוב נעשה אדם, אם המינים רוצים לטעות, שיטעו...אני רוצה ללמד את עָם ישראל, שיהיה הגדול נמלך בקטן.
יוצא, שברגע שאתה נותן כוח נוסף מבלעדי הבורא, יש חשש לחטא, שקורא לו  המהרש"א - חטא השניוּת...
שניוּת, פירוש הדבר - שאני נותן כוח מבלעדי הבורא, לדבר נוסף...
זה מופיע לפחות בחמשה מקומות נוספים... לא נכנס להרחיב בזה...
בא התורת חיים, בביאורו לגמרא{מסכת עבודה זרה  ח. מהרש"א במסכת חולין ס. רשב"א בעין יעקב} כולם אומרים את אותו יסוד.
אם הנפש החיים מגלה לנו, שהתיקון לחטא אדם הראשון נמצא בשור, בעל קרן אחת, למה???
אומרים כולם בקו אחד, פחות או יותר - כי היות והחטא של אדם הראשון היה, שהוא נתן כוח לשניוּת... הוא מכפר על זה, בזה שהוא מקריב שור בעל קרן אחת... איך זה מנתק אותנו מחטא השניוּת?
כותב בעל התורת חיים בגמרא במסכת עבודה זרה - הגמרא {מסכת סנהדרין לח, ב} אומרת – ואמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון מין היה שנאמר {בראשית ג-ט} ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה אן נטה לבך...
איך אפשר להיות מין? הרי היית אתה והקב"ה, במה יש כבר להאמין חוץ ממנו???
אומר התורת חיים - הנחש סיפר לאדם הראשון סיפור... והגמרא אומרת, שזה סיפור של לשון הרע, מה הוא אמר לו?
אמר הנחש לאדם  הראשון - אתה יודע למה הוא לא מרשה לך לאכל מן העץ?! כי מן העץ הזה הוא אכל, וברא עולמות! וכל אומן שונא בני אומנתו...
הוא לא רוצה עוד אלקים כביכול...
יוצא, אומר התורת חיים, שאם אדם הראשון אכל מעץ הדעת, והוא האמין לנחש, אז הוא האמין שהעולם הוא קדמון רח"ל...
אומרת הגמרא – אם אתה האמנת לזה, אתה כופר! אתה מין!
אז מה התיקון לזה?
התיקון לזה הוא, להקריב שור בעל קרן אחת... להחזיר את הכל לייחודו של עולם...להחזיר אותו אל השורש, שנדע שיש אחד ואין שני... וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד... שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד – זה נקרא לייחד שמו של הקב"ה... אחד ואין אחר...  זה הענין של חטא אדם הראשון!
אם כך, נוכל ללכת לנדבך נוסף:
אומרת הגמרא {שבת קמו, א}שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן...
בחטא העגל, חזרה הזוהמה...עשו עגל, עשו אל אחר... אם עשו אל אחר, מה התיקון?
אמר הקב"ה - תעשה מכסה עור תחש עליו מלמעלה... מה יש על מכסה העור של התחש מלמעלה???
תחש היה בעל קרן אחת במצחו, למה???
אם אתם האמנתם באל אחר, האמנתם שהעגל הזה... הוא אשר העלה אתכם מארץ מצרים... אז התיקון של זה הוא בתחש. איך בתחש???
התחש, יש לו קרן אחת במצחו... כמו השור שהקריב אדם הראשון, שקרן אחת היתה לו במצחו...!
עד כאן היסודות שקשורים לדברים שאמרנו בקשר לחטא אדם הראשון.
שואלת הגמרא {מסכת חולין קלט, ב}– המן מן התורה מנין?
מאיפה השורש של הָמָן... מאיפה יונק עמלק את הכוח שלו, לבוא ולהילחם נגד הקב"ה?

אם אמרנו שכל היכולת של עמלק לבוא ולהילחם, כי המלחמה שלו היא סביב הָדַרְדַּר – מלחמה לה' בעמלק מדור דור... הוא רצה להטות את לבבם של ישראל,  מהדל"ת לרי"ש...מה' אחד, לאל אחר, זה הכוונה שלו, ולכן הוא יוצא להילחם כביכול כנגד הקב"ה... וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים...
אומר הקב"ה"המלחמה היא, סביב הדל"ת והרי"ש... אז מה התיקון של זה?
עולה משה אל ההר, ומרים ידיו כלפי מעלה – וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ.

אומרים חז"ל בגמרא {מסכת ראש השנה כט, א} - {שמות יז-יא} והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו'. וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלים...
מה זה מסתכלין כלפי מעלה?
כלפי מעלה, זה נקרא לשעבד את הלב, כלפי אבינו שבשמים... רק הוא ולא אחר!
ברגע שאתה משעבד את הלב שלך, רק לאבינו שבשמים, זה ניצחון על עמלק!
כל מה שהוא רוצה, שלא תכוון את לבך לאבינו שבשמים...הוא רוצה שתטה את לבך מהדל"ת לרי"ש, איך?
בא הקוץ הזה שהוא הָמָן...בא הקוץ הזה שהוא עמלק, בא בְלִיַּעַל כְּקוֹץ מֻנָד... הבליעל הזה מנסה לשנות את לבך ולהטות אותו, איך?
יש לו שני דרכים  - או באמצעות קרי, או ברגע שהתורה אומרת - אם יהיה בך עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ... הקב"ה עוזב...
אם מצליחים לשכנע את האדם, שיש לו כוחות בעצמו..."אתה שווה משהו... אתה משהו!"... אם אתה מאמין במשהו חוץ מהקב"ה,  הצליחו להכניס בך את הקוץ... הצליחו להכניס בך את עמלק!
זה הניצחון של עמלק, בשני דברים – בטומאה של זבוב... ובקרי, זה הזבוב... אֲשֶׁר קָֽרְךָ - הוא מקרר אותך באמונה. מה הניצחון??
הניצחון הוא להרים ידים כלפי מעלה, ולשעבד את הלב רק לאבינו שבשמים... זה הניצחון שיש כנגד עמלק!
אם אלה פני הדברים, נוכל בע"ה להבין, מה שאומרים לנו רבותינו:
הָמָן מן התורה מנין?
הָמִן העץ...אותו עץ שאדם הראשון אכל ממנו, למה?
כי בא הנחש הקדמוני, ואומר לאדם – העולם הוא קדמון, אין רק אחד, יש אחר.

יש אחר... אומר הקב"ה, מִלְחָמָה לַה' בַּֽעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּֽר... מעכשיו ואילך, יהיה לך מלחמה נצחית עם היצר הרע- וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַֽ לָךְ – כל הזמן תצטרך להתמודד, בין הדל"ת לרי"ש... כשיבוא אותו קוֹץ עמלק, וינסה להטות את לבך.
אומרת הגמרא- מתיישב הזבוב על הקצה של הדל"ת, ובקלות רבה הוא הופך אותה לרי"ש.
אותו זבוב, באמצעות הטומאה של הקרי, ואותו כוח של עמלק שבא להטות את לבבות ישראל, באמצעות"קירור האמבטיה"... אלה שני הכוחות, שדרכם עובדים העמלקים.
אם אלה פני הדברים, נוכל עכשיו בס"ד להבין:
מרדכי נלקח מבית המדרש... מלבישים אותו בגדי מלכות... מושיבים אותו על הסוס... מה אומר מרדכי כשהוא יושב על הסוס?
אומר המדרש {ויקרא רבה פרק כח} – אמר מרדכי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד...
למה הוא אומר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל?
התשובה פשוטה – אם עמלק, כל מה שהוא רוצה מישראל, זה להטות את לבבם לרי"ש... אז אני צריך לשבת על הסוס ולצעוק שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד... למה?
כי זה התיקון לרי"ש של הָדַרְדַּר, זה מה שהקב"ה רוצה, להילחם ברי"ש הזה של אחר... להביא אותנו לדל"ת של ה' אחד.
אם אלה פני הדברים רבותי, בואו ניישב שתי דברים נוספים, שדיברנו עליהם לפני שנים, אבל עכשיו הם פשוט מתחברים אחד לשני באופן נפלא:
ישנה גמרא {מסכת מגילה} אותו דבר תמצאו במדרשים... אסתר המלכה עומדת להיכנס לבית הצלמים...
רבותי, היא יודעת שיכל להיות שהיא לא תצא משם חיה... היא יודעת, והיא אומרת במפורש למרדכי {ד, טז} וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי... יכל להיות שאני לא חוזרת, הבעל שלי יש לו כבר ניסיון"בחיסול נשים"... הוא לא בעל מכה, הוא בעל הורג... אישה אחת כבר לא הסכימה לבוא, הוא חיסל אותה...
אומר לה מרדכי {אסתר ד, יד} כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם-לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכֽוּת...
היא מסכנת את חייה, ובגלל שהיא סיכנה את חייה, לכן המגילה נקראת על שמה –"מגילת אסתר"...ולא נקראת"מגילת מרדכי"...
למה לא מגיע למרדכי? או מרדכי ואסתר?
כי היא מסרה את עצמה למען עָם ישראל, ולכן זכתה שהכל נקרא על שמה...
עומדת אסתר על יד בית הצלמים... אישה בת 75... הולכת אחרי שלושה ימי צום...
ישנם אנשים, שלאחר 12 שעות של צום, הראש כבר דופק להם... לא לומדים, לא מתפקדים...
ראיתם פעם אדם איך הוא יוצא מיום כיפור?
הם באותו צבע של הלבנה. J
אישה בת 75,הולכת לאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אחרי שלשה ימים בלי אוכל, היא עוברת ליד בית הצלמים, פתאום השכינה נעלמת, ומה היא צועקת?
אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי... יושבת ועושה תשובה!
היא  עושה חושבים... ואומרת שמא קראתי לו כלב?! שנאמר(תהלים כב, כא) הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי – אם בגלל שקראתי לו כלב, אני מתנצלת, מעכשיו אתחיל לקרוא לו אריה, שנאמר(תהילים כב, כב) הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה {מסכת מגילה טו, ב}.
נשאלת השאלה – אני חושב שכינוי יותר גנאי לקרוא לאדם"כלב"... אם מגיע להָמָן"קוֹץ", אז אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוא"כלב".
אז למה היא אומרת"ריבונו של עולם, אני מתנצלת שקראתי לו כלב, מעכשיו אקרא לו אריה"
אדרבא, אריה זה כינוי של שבח!
חז"ל אומרים {אבות ד, טו} - וֶהֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת... פג'ו –"הארי שבתחבורה"... אין"כלב שבתחבורה"... אם תפרסם את זה, לא יקנו ממך אפילו טוסטוס. J
אתה רוצה שיקנו ממך...אתה אריה, אתה חזק... אז מה אסתר מתנצלת..."מעכשיו אני אקרא לו"אריה"?!
בדיוק להיפך!..."אם קראתי לו אריה, אז מעכשיו הוא כלב בן כלב!" J
לא... מה פתאום כלב?!
אומר הגאון ר' יוסף רוזובסקי יסוד נפלא – כל המלחמה על עמלק, זה מלחמה שאדם לא ישייך לעצמו כלום וידע שהכל זה הקב"ה.
כל מה שעמלק רוצה לומר לך, זה שיש כוח אחר מבלעדי הבורא...
אם אתה מאמין שיש כוח אחר מבלעדי הבורא – זה עמלק!

אומרת אסתר - מה קורה לבן-אדם שפוגש כלב ברחוב... בעיקר אם הוא בני-ברקי?
אם הוא פוגש אותו ברחוב ר' עקיבא, מיד עושים איתו תמונות"כלב הגיע לעיר" J
אתה יוצא מחוץ לבני-ברק... אתה פוגש כלבים, כל אחד בגובה של בן-אדם... כנראה כולם גלגולים...  J
בקיצור, בא אחד מולך.. שתים בלילה... הוא עם פה פתוח... אתה מבין שהוא כנראה ברח מהבית, ואתה אין לך כלום ביד, מלבד גמרא... אפילו פלאפון אין לך, בשביל שאולי תשאיר צוואה לאיזה עו"ד פנוי. J
בא אליך רוטביילר... מה אתה עושה???
מוריד את הנעל ונותן לו בראש..."ב"ה טוב שיש שתי רגלים"... למקרה הצורך שבראשון הוא לא יקלע...  בקיצור אתה מנסה להתמודד! עם כלב אתה יכל להתמודד!
אבל מה קורה...  ברגע שאתה פוגש אריה... והוא שמע בחדשות, שבשעה חמש ברח אריה מהספרי, והוא לא אכל כבר שלושה ימים?!
אתה יוצא לבד לרחוב... והוא מולך... מה אתה עושה???
אם תספיק... תגיע עד אחד,ויצאה נשמתך בטהרה... J  זה אם אמרת במהירות... אבל אם אתה אומר קריאת שמע בכוונה... לפחות תשאיר את הפלאפון, שידעו איפה היית בפעם האחרונה... J
אומרת אסתר המלכה –"אם קראתי לו"כלב" אני מבקשת סליחה", למה???
כי מול כלב אני חושבת שאני יכולה להתמודד, מעכשיו אני יקרא לו"אריה", למה?
כי אם אריה בא מולך, אין לך למי לפנות, רק לקב"ה!
כל המלחמה בעמלק, היא סביב זה... שעמלק מנסה להטות את לבבם של ישראל, מה' אחד לאל אחר... זה הקוֹץ וְהָדַרְדַּר... זה הדל"ת והרי"ש של מלחמת עמלק - מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר.
כתוב בחז"ל במדרש {איכה רבה, פרשה ה, אות ג} – אמרו ישראל יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב – ריבונו של עולם אנחנו יתומים בלי אבא.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אַתֶּם בְּכִיתֶם וַאֲמַרְתֶּם לְפָנַי  יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב, חַיֵּיכֶם אַף הַגּוֹאֵל שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַעֲמִיד מִכֶּם בְּמָדַי לֹא יִהְיֶה לוֹ אָב וָאֵם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב(אסתר ב, ז) וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם.

אמרתם אתם יתומים בלי אבא...תקבלו בונוס... תקבלו אחד גם בלי אמא, מה זה???
חשבתי שאדם שהוא יתום, הוא אומלל... פתאום אומרים חז"ל, תשמע תקבל בונוס, מה זה?
בספרו של הגאון ר' מתתיהו סולומון, מצאתי דבר גאוני:
קראנו בפרשת משפטים לפני שבועיים... אומרת התורה {כב, כא-כב} כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּֽוּן:אִם-עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם-צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתֽוֹ.
כותב הספורנווחרה אפי. ארחם על הצועק ואקצוף על המענה, כענין ישראל במצרים, ויהיה העונש מדה כנגד מדה, שמי שעינה את אלמנה ויתום ברצונו יסבב על כרחו ענוי אשתו ובניו

אומר רש"י - כל אלמנה ויתום לא תענון. הוא הדין לכל אדם, אלא שדבר הכתוב בהווה, לפי שהם תשושי כח ודבר מצוי לענותם

המציאות היא, שאם הוא ב"ה בחור עם כוח, אף אחד לא מתחיל איתו... אבל אם הוא חלש והוא יתום, אתה מנצל את החולשה שלו ויוצא לקרב איתו.
עם מי הממשלה תמיד מתעסקת?
רק עם העניים... עם העשירים היא לא מתחילה, למה?
היא תתחיל, הם יכבו לה את השלטר – יסגרו את הבורסה... שם יש להם כוח!
אם עובדי המקוואות ישבתו, אין להם בעיה... שישבתו!
בחלשים הם פוגעים, בחזקים הם לא נוגעים.

שואל הרמב"ן – איזה עדיפות יש ליתום ולאלמנה, שהקב"ה שומע אותם?

ואומר יסוד נפלא – דע לך, ברגע שהאדם פונה לקב"ה באופן ישיר, מקבל מענה של יתום.
אדם בדר"כ שיש לו הורים, שהוא במצוקה... הוא מתקשר ישר לאבא שלו.

אם המנהל בנק מתקשר"שלום, אדון דוד אתה נמצא ביתרת חובה של 20,000 ₪, עברת את היתרת חובה כבר ב – 5000 ₪, אם לא תביא 10,000 ₪ עד יום ראשון, אני מחזיר הצ'קים"
מה הוא עושה אחרי שהוא מקבל את הטלפון הזה?
מחייג לאבא שלו..."אבא מה שלומך? אפשר לבוא לקפה?"
" כן... מה קרה, שלושה חודשים לא היית, פתאום קפה?"
"אני יבוא... אני אסביר לך על קפה..."
"מה קרה? המצב בוץ, או המצב שחור?" J
האבא מיד מבין שאם הוא בא, הוא לא בא להביא משלוח מנות...הוא בא לתאר לו את המצב סביב הקפה, אם הוא בוץ או שחור... הוא יודע מה הסיפור.
אומר הרמב"ן(בלי הבדיחות) – ברגע שהאדם יתום, אין לו אבא, אין לו אמא... אם מצלצל הבנק, למי הוא מתקשר?
נכנס לבית הכנסת בפינה, ומתחיל לבכות"אתה אבי יתומים ודיין אלמנות, רק אתה ריבונו של עולם, יכל להושיע אותי".
אומר הרמב"ן-  כך ברגע שאדם פונה לקב"ה, בלי דרכים עקיפות, אתה תקבל עזרה של יתום.
רבותי, לא צריך להיות יתום בשביל זה... ואפשר להיות עם הורים, וגם עם הסבא והסבתא, וגם אפשר להיקרא  יתום, למה?
כתוב בהפטרה שקוראים אותה בשבת תשובה... והשבת הזאת היא שבת תשובה...יגידו"לא נכון, זאת שבת זכור"
נכון... אבל זאת שבת תשובה גם...
אם כותב לנו האר"י הקדוש, שיום הפורים הוא כמו יום כיפורים... ואם אומר לנו ר' צדוק הכהן מלובלין, שמעלת יום הפורים גדולה מיום הכיפורים, אז שבת שלפני פורים מהו?
שבת תשובה... אז השבת הזו, לא נקרא את ההפטרה הזאת, כי קוראים ההפטרה של פרשת זכור...
אבל בואו נראה, מה כתוב בהפטרה של שבת תשובה:
אומר הנביא הושע - שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ, ושם מה הוא אומר בהפטרה?
נקרא מה כתוב:
{הושע יב} אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם.
מה זאת אומרת אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם?
אומרים המפרשים, תסתכלו ברד"ק...  ישנו בן אדם בוטח בְאַשּׁוּר, ישנו בן אדם בוטח בסוּס שלו...הוא  ב"ה מסודר כלכלית, יש לו בריאות איתנה ב"ה, עשה בדיקות לא מזמן, הכל באמצע ב"ה... הכל בומבה!
"ריבונו של עולם, תמשיך לזרום... רק אל תפתח את התיק שלי".
אומר הקב"ה- אם אתה בוטח בסוּס ואתה בוטח בְאַשּׁוּר, אל תבוא אלי, תסתדר לבד!
אבל אם אתה בא אלי כמו יתום, ואתה אומר אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל סוּס לֹא נִרְכָּב - כמה אנשים שהכל עובד אצלהם, פתאום בלילה אחד הפסיק הלב לעבוד, מה קרה איך הפסיק לעבוד? הרי אני אוכל כל היום גזר וחסה...!

אומר הקב"ה- נכון, אתה אוכל גזר וחסה... התורה גם חסה עליך... עם החסה ביחד J הקב"ה רוצה שהחסה שלך תגמר מתישהו...
אתה עושה מכוני כושר כל היום, הכל טוב ויפה... אבל הקב"ה לא רוצה כל היום מכונים... הוא רוצה שתלך למכוני תורה, לא תתאמן כל כך הרבה...
הוא נישאר בחנות מצאת החמה, עד כלות הנשמה...
אתה בוטח כל-כך בהקב"ה, אז מה אתה משקיע כל-כך בעולם הזה?!

אומר הנביא - אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל סוּס לֹא נִרְכָּב... אם אתה לא תבטח בעצמך - אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם... אדם שבוטח בעצמו, הוא כבר לא נקרא יתום.
אמר הקב"ה – אתם אמרתם יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב... אם כך אמרתם, חייכם שאני מביא לכם גואל שאין לו אב ואם...  זו אסתר המלכה, היא ידעה לומר- הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה –"מול אריה, רק הקב"ה יכל להושיע" - זה היסוד של פורים.
היסוד של פורים - בא עמלק, רוצה להעביר אותנו מהדל"ת לרי"ש, איך?
בהבדל שבין הדל"ת לרי"ש שהוא הקוֹץ.
אומר העץ - אֲנִי נִקְרָא שְׁמִי קוֹץ, וְהוּא קוֹץ מַכְאִיב, וְנָאֶה שֶׁיִּתָּלֶה קוֹץ עַל קוֹץ.
אמר הקב"ה לאדם הראשון – אתה נתת כוח למשהו אחר, אתה אמרת מן העץ הזה אכלתי, אתה כופר! על העץ הזה, היה ראוי לתלות אותך... במקום זה אני אתלה את הָמָן...
הָמָן, זה הכוח שקיבל עמלק - מִלְחָמָה לַה' בַּֽעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּֽר...המלחמה היא סביב הדל"ת והרי"ש, שלא יבוא הזבוב לתג של הדל"ת, ויהפוך אותו לרי"ש.
במוצ"ש,אנחנו נכנסים לתקופה גדולה, של ימי הפורים... כתוב בחז"ל, שכל הפושט יד נותנים לו... זה לא רק בצדקה, זה גם בתפילה.
אדם בא בפורים, צריך לדעת לנצל את היום הזה, זה בסך-הכל עשרים ושש שעות... צריך לעשות משלוח מנות... מתנות לאביונים... סעודה... אבל צריך לתפוס לעצמו שעה-שעתיים, לדבר עם הקב"ה, להתפלל אליו, לבכות, לדעת שידו פתוחה לקבל שבים... זה היום שבו הקב"ה אומר"כל הפושט יד נותנים לו"
אם כך זה נעשה למטה, כך זה נעשה מלמעלה.




אם כולנו נפשוט יד, הקב"ה יקבל את התפילות שלנו, כל אחד די מחסורו אשר יחסר לו, כל אחד מה שחסר לו ברוחניות ובגשמיות, ונזכה כולנו במהרה לביאת גואל צדק במהרה בימנו אמן ואמן!!!
 
 

 
 
 

תרומה ללימוד הילדים 

אפשרויות לתרומה לבחירתך

 Donation form in English

להפקיד או להעביר תרומה לחשבון הת"ת:   מבשר טוב, בנק מרכנתיל, סניף גאולה 635 ירושלים. מספר חשבון 55631

להעברת תרומה מחו"ל לבנק הת"ת בארץ הקש         להעברת תרומה לחשבון בארה"ב בנק אוף אמריקה בניו גרסי  הקש.

לפרטים נוספים להתקשר לטלפון 050-4148077      תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.

אם יש בקשה מיוחדת לתפילת הילדים שלחו הודעה. אפשר בווטסאפ 054-2254768

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים