אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      פרשת תולדות עג
דף הבית >> פרשת השבוע >> הרב ברוך רוזנבלום על פרשת השבוע >> ספר בראשית הרב רוזנבלום >> פרשת תולדות הרב רוזנבלום >> פרשת תולדות עג
 
בס"ד
 
פרשת תולדות – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ג.

פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת תולדות שנת תשע"ג.
עוסקת הפרשה בתחילתה, בלידתם של יעקב ועשו -  {כב} וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה': {כג} וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר
השאלה של רבקה אמנו היתה - אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי, כי יש כאן וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ – אחד רוצה לצאת לעבודה זרה, והשני רוצה לצאת לבתי כנסיות, אז היא הלכה לשאול לָמָּה זֶּה אָנֹכִי?
מבארים רבותינו – אם אתה רואה שאחד רוצה לצאת לעבודה זרה, אז שאלה רבקה – למה אני צריכה להביא אותו לעולם?! הרי אצל אברהם אבינו, היה בן אחד שיצא לעבודה זרה, שקראו לו ישמעאל, הוא יצא דרך הגר, הוא לא בא דרך שרה אמנו. וילד של שרה אמנו, הוא צריך להיות טהור, אז אם אני רבקה, האמא של יעקב אבינו, ויש ילד שקוראים לו עשו, אז הילד הזה עשו, שיצא משפחה, למה הוא צריך לבוא ממני - לָמָּה זֶּה אָנֹכִי?
וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ... אומרים המפרשים, שהקב"ה אמר לה, שמבני ישמעאל אין גרים, ואילו מבני אדום יש הרבה גרים, והיות וכך, לכן הגרים האלה באים רק כתוצאה מזה, שעשו היה ביחד עם יעקב באותו רחם, ולכן זכו שיש מהם גרים. כך אומרים רבותינו...
וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ – מה זה ה'? מי אמר לה?
כותב רש"י - ותלך לדרש. לבית מדרשו של שם: לדרש את ה'. שיגיד לה מה תהא בסופה: ויאמר ה' לה. על ידי שליח, לשם נאמר ברוח הקודש והוא אמר לה.
שואל הטור – ולמה לא הלכה לאברהם אבינו?
הרי אברהם אבינו היה חי באותה תקופה, הוא נפטר שהם היו בני 15..
אומר הטור – כיון שלא רצתה לצערו.
לא רצתה לצער אותו ולהגיד לו, שיש אחד שעובד עבודה זרה... מאותה סיבה גם לא אמרה ליצחק.
אבל בספר הישר כתוב – ותלך אל שם ואל עבר בנו, לבקש עליה מלפני ה' בדבר זה, ותשאל גם את אברהם, לבקש ולדרוש את ה', על כל הדבר אשר קרה לה.
אומר המדרש (בראשית רבה, פרשה סג, אות ז) - וַיֹּאמֶר ה' לָהּ (בראשית כה, כג)... רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר עַל יְדֵי מַלְאָךְ. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר עַל יְדֵי שֵׁם בֶּן נֹחַ...
במדרש תדשא, מופיע בתורה שלמה, אות צ"ו, אומר המדרש – כ"ב נשים ישרות, גדולות וצדיקות היו בישראל ואלו הן – שרה, רבקה, רחל ולאה.... ויש מהן נביאות – שרה, רבקה, רחל ולאה.
ברבקה כתיב  - וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, אז אם כך כתוב, זה סימן שרבקה היתה נביאה. אעפ"י שמי שיפתח את הגמרא (מסכת מגילה יד)  יראה, שהגמרא מונה – 48 נביאים ו-7 נביאות, היו להם לישראל, ושם לא מופיעה רבקה אמנו.
מופיעים שם שבע שמות – שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה  ואסתר. אלה שמו ת הנביאות, שהגמרא מביאה במסכת מגילה.
אבל במדרש הזה כתוב, שרבקה היתה נביאה, וַיֹּאמֶר ה' לָהּ – ה' דיבר איתה...אעפ"י שיש מכמה מדרשים ראיות, שזה לא ככה, משום שבשלוש מקומות במדרשי חז"ל כתוב, שרק שרה אמנו היתה היחידה שהקב"ה דיבר איתה באופן ישיר...
אומר המדרש - רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן מֵעוֹלָם לֹא נִזְקַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָשִׂיחַ עִם אִשָּׁה אֶלָּא עִם אוֹתָהּ הַצַּדֶּקֶת, וְאַף הִיא עַל יְדֵי עִלָּה.
כבר שואל המהרז"ו במקום – מה זאת אומרת? הרי כתוב ששבעה נביאות היו להם לישראל?
אם ככה, אתה מבין שלשבעת הנביאות היה דיבור עם הקב"ה...
אז המהרז"ו רוצה להגיד במדרש, שהכוונה שהקב"ה השיח איתם בענייני כלל ישראל, אבל עם שרה אמנו, הקב"ה נועד בענין פרטי, שנאמר וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ.
לכן שרה אמנו נחשבת ליחידה, שדיבר איתה הקב"ה באופן ישיר. כך אומר המהרז"ו לבאר את הדברים.
אני מביא את הדברים האלה, כי נזדקק להם בהמשך. יש בכמה וכמה מקומות בפרשה, שמשמע, שהיא כן היתה נביאה, שכאשר היא אומרת ליעקב אבינו לקחת את הברכות, אז כתוב כאן וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי וְלֵךְ קַח לִי
אומר התרגום אונקלוס - וַאֲמֶרֶת לֵהּ אִמֵּהּ עֲלַי אִתְאַמַּר בִּנְבוּאָה...
אז משמע מכאן, שכן היתה לה נבואה, השאלה – מה זה המימד של הנבואה הזו?
זה לא הנושא שאנחנו רוצים לעסוק בו, רק נביא את זה בהמשך, כי זה קשור לנו להמשך...
אנחנו היום בס"ד, רוצים לעמוד על הברכות שברך יצחק אבינו את יעקב אבינו, וכדי להגיע לנושא הזה, צריכים לעבור כמה וכמה נושאים, ובס"ד, נעבור דבר דבור על אופניו, עד שנגיע לנושא המרכזי שאנחנו רוצים להגיע אליו.
יצחק אבינו רוצה לברך את עשו, כמו שכתוב (כז, א) וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי... הוא לא היה כ"כ זקן, הוא היה אז בן 123. הוא האבא שחי הכי הרבה זמן,  הוא חי 180 שנה... אבל הוא הגיע לגיל 123, שחז"ל אומרים, שאדם שמגיע 5 שנים לפני שנת פטירתו של אחד מההורים שלו, צריך להתחיל לדאוג, והיות וזה היה בליל חג הפסח,  ויצחק אבינו נולד בפסח, אז הוא קרא לעשו ואמר לו – תשמע, עכשיו זה יום ההולדת שלי, חמש שנים לפני שאמא שלי נפטרה, אני רוצה לברך אותך, כי אני לא יודע מתי אני מסתלק.
יצחק אבינו היה כאן בן 123... ועפ"י החשבון הזה, הוא היה עיוור מגיל 123 עד לגיל 180. 57 שנים של עיוורון הוא לא היה רואה...
הוא קורא לעשו בנו הגדול וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי: {ב} וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי: {ג} וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי (צידה) צָיִד: {ד} וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת
יצחק אבינו אומר לעשו, שבשביל לקבל את הברכה, הוא צריך לטרוח.
כל אחד שקורא את זה, שואל את עצמו – ממתי בשביל לתת ברכה למישהו, צריך לאכול משהו?
תארו לכם, שכל צדיק שאתם הולכים לקבל ממנו ברכה, אומר לכם – תביא לי מנה פלאפל J
מה זה צריך להיות? מה על קיבה ריקה לא יוצאת ברכה?!
השאלה הזאת מצאתי אותה, ברבינו בחיי, בפרשת השבוע.
הוא שואל את השאלה הזאת, והוא אומר – אם כל רצונו של יצחק אבינו, כדי שתשרה עליו הנבואה, הוא רצה להיות בשמחה, אז מה זה הענין של למלאות את הבטן באוכל, כדי לברך?
אני מקריא את הדברים בפנים – ומה שביקש מטעמים לשמחת הנפש, ולא ביקש כינור לנגן כמנהג הנביאים, מפני שהיה עתיד  לברכו בדברים גופניים – טל השמים, ומשמני הארץ, ורוב דגן ותירוש, ועל כן רצה שתהיה סיבת השמחה, מאכל ממין הדבר שהוא רוצה לברכו בו, והינה זה דוגמת, מה שאמרו חז"ל (מסכת ראש השנה טז, א) – מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח מפני שהפסח זמן תבואה הוא אמר הקב''ה  הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא אמר הקב''ה הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג אמר הקדוש ברוך הוא נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה. ולמה זה?
הכל במידה כנגד מידה, כדי שתחול הברכה על אותו המין.
אמר יצחק אבינו – אם הייתי רוצה לברך אותו, שיהיה גדול הדור.. הברכה הזאת לא מתאימה לעשו. בשביל לברך אותו, שיהיה גדול הדור, אני לא צריך אוכל, אני יכל לברך אותו גם בלי זה... אבל היות והברכה שאני הולך לברך אותו, היא ברכה גופנית, אז צריך לתת, כמו כביכל אצל הקב"ה – נסכו לי מים בחג, כדי שיתברכו גשמי שנה, אז אתה תביא לי מטעמים ואברך אותך במטעמים. כך מבאר רבינו בחיי, את הענין הזה של המטעמים שמבקש יצחק אבינו.
{ו} וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל יַעֲקֹב בְּנָהּ לֵאמֹר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר: {ז} הָבִיאָה לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים וְאֹכֵלָה וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי ה' לִפְנֵי מוֹתִי
מדובר כאן בליל הסדר, יד בניסן, כך מביא הפרקי דרבי אליעזר, שאמר יצחק לעשו – הלילה הזה, אוצרות טללים בו נפתחים. הלילה הזה כל הבריאה אומרת הלל, לך תביא לי מטעמים ואברך אותך.
אותה נוסח, אמרה גם רבקה אמנו ליעקב אבינו, כך כתוב בפרקי דרבי אליעזר...
{ח} וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ למה הכוונה?
שואל כאן האור-החיים הקדוש, שאלה עצומה – איך יכולה רבקה, ללכת לצוות את יעקב אבינו, לעשות דבר שהוא נגד הדעת של אבא שלו?
למה?
כי הגמרא במסכת קידושין אומרת, שאם אבא שלך אומר לך דבר מסוים, ואמא שלך אומרת לך דבר אחר... למי  אתה מצווה לשמוע?
אתה מצווה לשמוע לאבא שלך, שאתה ואמך, חייבים בכבודו...
אז איך האמא יכולה להגיד ליעקב אבינו, ללכת ולעשות פעולה, שהיא יודעת שהפעולה הזאת, היא כנגד דעתו של האבא. האבא רוצה לברך את עשו, והיא רוצה שיברך את יעקב אבינו.
איך את יכולה להגיד ליעקב ציווי כזה, לעבור על ציוויו של האבא?!
אומר האור-החיים הקדוש - שמע בקולי. פי' הגם שיש בדברים אלו כגניבת הדעת, עם כל זה יש לך לשמוע בקולי פי' מלבד חיוב מצות כיבוד אב ואם שהיא מצות עשה גם היא נביאה וכתיב בדברי נביא אמת (שופטים יח) אליו תשמעון לזה אמרה שמע בקולי, וכבר כתבנו (לעיל טז ה) שיצטדק נביא באומרו לעבור על מצוה ממצות התורה לפי שעה.
כלומר, מה זה שמע בקולי? זו לא היתה יוזמה שלי, אלא זה נאמר לי בנבואה מאת הקב"ה.
יש ענין לעבור על מצוה בהוראת שעה, אומרת לו רבקה אמנו, אעפ"י שאסור לעשות את זה... אבל שמע בקולי, כי עכשיו זו לא הוראה של אמא... עכשיו אני אומרת לך הוראה בתור נביאה.
למה הבאתי את זה?
כי בפתיחה שאמרנו, הבאנו את הראיה, שרבקה אמנו היתה נביאה, שנאמר  וַיֹּאמֶר ה' לָהּ.
אומרת לו רבקה אמנו - {ט} לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב.
שואל כאן רש"י - שני גדיי עזים. וכי שני גדיי עזים היה מאכלו של יצחק, אלא האחד הקריב לפסחו והאחד עשה מטעמים. בפרקי דרבי אליעזר (פרק לב).
בעל הטורים כותב - לך נא אל הצאן. ר''ת נאה לך. פירוש נאה לך ונאה לבניך כי פסח היה ולקח ב' אחד לפסח וא' לחגיגה.
כל אחד שואל את עצמו – מה זה אחד לפסח ואחד חגיגה? אי אפשר לקחת שתי חתיכות בשר, ולהגיד שזה לפסח וזה לחגיגה?!
הרי לא מדובר כאן בקרבנות, אלא זה רק זכר... אז אחד יביא חתיכה לפסח והשני לחגיגה... למה צריך לשחוט שני גדי עזים בשביל זה??
אז המדרש שואל את השאלה הזאת, והוא עונה גם תשובה (בראשית רבה, פרשה סה, אות יד) - וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל יַעֲקֹב, הָבִיאָה לִי צַיִד, וְעַתָּה בְּנִי שְׁמַע בְּקֹלִי, לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן (בראשית כז, ו ט), אָמַר רַבִּי לֵוִי לֵךְ וְקַדֵּם אֶת הָאֻמָּה שֶׁמְשׁוּלָה לְצֹאן, הֵאיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי. (בראשית כז, ט): וּלְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים, אָמַר רַבִּי לֵוִי אִם מָצָאתָ הֲרֵי מוּטָב וְאִם לָאו הָבֵא לִי מִפְּרָפּוֹרְנִין שֶׁלִּי, שֶׁכָּךְ כָּתַב לָהּ שֶׁהוּא מַעֲלֶה לָהּ שְׁנֵי גְּדָיִים בְּכָל יוֹם. טֹבִים, רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר  טוֹבִים לְךָ, שֶׁעַל יָדָן אַתְּ נוֹטֵל אֶת הַבְּרָכוֹת. וְטוֹבִים לְבָנֶיךָ, שֶׁעַל יָדָן הוּא מִתְכַּפֵּר לָהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, דִּכְתִיב (ויקרא טז, ל): כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר וגו'.
אומר רש"י - וקח לי. משלי הם ואינם גזל, שכך כתב לה יצחק בכתבתה לטול שני גדיי עזים בכל יום.
אני לא כל-כך מבין את הרש"י הזה... מה זאת אומרת, שיצחק אבינו כתב לה בכתובה, שהוא יתן לה שני גדי עזים בכל יום?!
אתם יודעים מתי יצחק כתב לה כתובה???
שהיא היתה בת שלוש. מה יש לכתוב לילדה בת שלוש, שני גדי עזים ביום?! מה יש לה לעשות איתם?!
אני חושב, שיצחק אבינו התכוון לאותם שני שעירים של יום הכיפורים, ולכן רבקה אומרת  שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים... רצה לרמוז לה ליום המיוחד. בכל אופן לא ראיתי, מישהו שמביא את זה...
הולך יעקב אבינו... ומביא את מה שהתבקש...
אומר יעקב אבינו - {יא} וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק: {יב} אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה {יג} וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי וְלֵךְ קַח לִי.
הדבר הזה הוא פלא... אומר יעקב לאמו - עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק: {יב} אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ ואז מה יהיה? וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה... ואם אבא לא ימשש אותך, הוא ישמע שהקול קול יעקב, הוא יגיד לך.. תשמע... הקול קצת משונה.... אבל קח ברכה!
אין לך בעיה עם זה? כל הבעיה היא אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ??!
ואם אבא שלך לא ימשש אותך... אבל משקר כאן את אבא שלך! עצם קבלת הברכות בתרמית, לא מפריע לך???
בא המדרש ואומר – מה זו המילה הזאת כִּמְתַעְתֵּעַ?
אומר המדרש (בראשית רבה, פרשה סה, אות טו)  – אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ, כְּמֵת וּכְתוֹעֶה וּכְעוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.
אומר היפה תואר – שהרי נאמר, שכל המחליף בדיבורו, כאילו עובד עבודה זרה. כתיב התם וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ, וכתיב הכא הֶבֶל הֵמָה מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים.
אומר הספר יפה תואר על המדרש, ביאור נפלא ביותר – הגמרא במסכת ב"ק, אומרת, למה עונשו של גנב, הוא יותר חמור מעונשו של גזלן, שהוא משלם כפל?
ואומרת – כי הגזלן לא מפחד מאף אחד, אבל הגנב לא ככה, הוא מפחד מבני אדם, ולא מפחד מהקב"ה. היות והוא  מפחד מבני אדם ולא מהקב"ה, על זה מגיע לו עונש יותר חמור.
שואל היפה תואר – למה כאן אומר יעקב אבינו וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ? כִּמְתַעְתֵּעַ, כְּמֵת וּכְתוֹעֶה וּכְעוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים – איזו עבודה זרה?
אומר היפה תואר – אם אתה אומר וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ, ולא אכפת לך, שהקב"ה מסתכל עליך, אז זאת הבעיה שלך-  למה אתה לא מפחד מהקב"ה? רק עיניו של יצחק, המה שעומדות לך מול העיניים?!
אם ככה, הרי זה מחליף בדיבורו, ויכחיש באוזן של מעלה, השומעות בכזביו, לכן השווה חטאו לחטאת יותר חמורה, המכחיש אלוקי שמים וארץ.
בספר שערי אורה (חלק ב, פרשת תולדות) הוא עומד על יסוד נפלא, להסביר את המילה כִּמְתַעְתֵּעַ, אבל אני רוצה להקדים הקדמה, שתסביר לנו באופן נפלא, למה הוא מתכוון:
שורש המילה כִּמְתַעְתֵּעַ, מופיע כבר קודם, בשעה שהגר יצאה מבית אברהם אבינו, לאחר שהוא שלח אותה ביחד עם ישמעאל, כתוב (כא, יד) וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע...
אומר רש"י - ותלך ותתע. חזרה לגלולי בית אביה.
השורש הזה מופיע כבר אצל הגר.
אומר הספר שערי אורה, על הפסוק (כא, יט) וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר. אומרים חז"ל במדרש, מכאן שהגר מחוסרת אמנה היתה. למה?
הקב"ה פתח את עינייך, את רואה את הבאר, בשביל מה את ממלאה את כל החמת?!

ראיתם פעם מישהו שנמצא ליד ברז, ממלא גלון של 18 ליטר?! J
אם את נמצאת ליד הבאר, תיקחי כמה שאת צריכה לשתות!
אומרת התורה - וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם.. למה את צריכה למלאות את החמת עד למעלה?!
הסיבה פשוטה מאוד – כי את מחוסרת אמנה, את חושבת שהבאר פתאום תיעלם.  אם היה לך בטחון שבאר נמצאת כאן, לא היית ממלאת את החמת מים...
אם אתה רואה, שהתורה כותבת וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם...  אומרים חז"ל – מכאן, שמחוסרת אמנה היתה.
אומר הספר שערי אורה – זה התחיל כאן, אבל זה ממשיך הרבה יותר רחוק - ותלך ותתע. חזרה לגלולי בית אביה. למה?
 
הוא לא מבאר את זה, אבל דיברנו על זה פעם, בספר של ר' שלום שבדרון, שהביא את הסיפור על ר' מרדכי פורגמנסקי (העתקתי משיעורים קודמים כדי לחסוך בזמן) :
ר' מרדכי פורגמנסקי, היה גאון עולם, אחד מהגאונים הגדולים, שהיו בדור שלפני השואה...הוא מספר שהוא נסע ברכבת  מליטא, ממקום למקום, ובמהלך הנסיעה, הוא מצא יהודי שומר תורה ומצוות, נוסע איתו ברכבת. אותו יהודי היה שוחט ומוהל במקצועו.
התחילו לדבר ביניהם דברי תורה, ולא שמו לב, שהם צריכים לרדת בתחנה מסוימת.... הכרוז מודיע שהגיעו לתחנה, רק הם היו כל כך מרוכזים בלימוד ביחד, שלא שמו לב בכלל שצריך לרדת...
הגיע שעה אחת...שתיים... הכרוז מודיע "הגענו לתחנה...".... הרב שומע.. "אויי וייי...התרחקנו שעתיים מהמקום שאנחנו צריכים לרדת...איך סיכוי שנגיע כבר לשבת הביתה...."
אותו יהודי שהוא שוחט ומוהל, היה ממש נסער " תראה... לא הייתי כל-כך הרבה זמן בבית... הבטחתי שאני יבוא לשבת..."
ר' מרדכי אומר לו – "אדוני, מה אתה נסער כל-כך, הקב"ה רוצה שנהיה פה בשבת"...
אומר לו השוחט – כבוד הרב, אני רוצה להגיד לך, אין פה יהודים בכלל!
מאיפה אתה יודע שאין?
כי אם היו פה יהודים, היו מזמינים אותי פה, לשחוט.
יוצאים מתחנת הרכבת... פוגשים שם בעלי עגלות (מעין המוניות של פעם) ושואלים את אחד מהם – אולי אתה יודע איפה יש כאן יהודים?
אומר להם בעל העגלה – כן, אני יודע... יש כאן יהודי אחד! אקח אתכם אליו...
לוקח אותם... יורדים מהכרכרה... מסתכלים.. יש מזוזה על הדלת... ב"ה... נוקשים בדלת...
פותח את הדלת היהודי... רואה את הרב והשוחט... הוא לא הכיר את הרב... כולו נהיה חיוור, מתנשף כולו....
שואל אותם היהודי – סליחה, מישהו ממכם מוהל???
אומר ר' מרדכי – כן! הינה, הוא מוהל!
ב"ה! כולו התמלא שמחה....
מה קרה??? שאלו אותו...
תראו, שבוע שעבר נולד לי בן, ולא ידענו מה יהיה עם הברית, כי הילד לא כ"כ הרגיש טוב, היום הרופא אמר לי, שאפשר לעשות לו ברית... אמרתי לו 'עכשיו אתה מודיע לי?! 12 בצהריים?! מאיפה אני יביא מוהל?'....
התפללתי לקב"ה 'ריבונו של עולם, ציווית 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו'... אני רוצה למול, אבל אין מוהל, מה אני יכל לעשות?!
בכיתי... התפללתי... והקב"ה זימן אתכם לפה!
אמר לו ר' מרדכי – נו אתה רוצה, אני סנדק, אתה מוהל, והוא אבי הבן! J עכשיו אתה מבין, למה הגענו לפה?!
אומר ר' מרדכי ליהודי – תשמע, עכשיו אני מבין רש"י... רש"י אומר על הפסוק (כא, יד) וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָֽׁבַע... מכאן שחזרה הגר, לגילולי בית אביה.
מאיפה ידע את זה רש"י? כתוב שהיא טעתה בדרך...אבל מי אמר שהיא חזרה לגילולי בית אביה? איפה זה כתוב?
אומר ר' מרדכי פורגמנסקי – פשוט מאוד, יהודי, לא טועה!
אין טעיתי, דיברתי בלימוד, ולכן בלי כוונה, לא שמתי לב, וירדתי בתחנה הבאה.. אין  כזה דבר!
יהודי, הקב"ה מדריך אותו, על כל צעד ושעל!
אומר הספר שערי אורה, דבר נפלא – אומר יעקב אבינו, אדם צריך לדעת, מה מידת ההשתדלות, שצריך לעשות בשביל פרנסה, מהי מידת ההשתדלות שצריך לעשות עבור ברכה...
אומר יעקב אבינו לאמו – אמא, אם אני צריך לבוא ולרמות את אבא, כדי לקבל ברכה, מבחינתי זה עבודה זרה! זה לא במידת ההשתדלות שאני צריך לעשות. אם אני הולך ומשקיע, כדי לשקר את אבא שלי, למשוך ממנו ברכה, זו עבודה זרה! וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ? כִּמְתַעְתֵּעַ, כְּמֵת וּכְתוֹעֶה וּכְעוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.
ממשיך הרב, בעל ספר שערי אורה, ואומר דבר נפלא – אמא, שמחנכת את הילד שלה, שלמרות שהיא צריכה עכשיו שתי כוסות, ולמרות זאת, ממלאת חמת מלא במים... אל תתפלא, שהבן שלה יושב על פרשת דרכים, ומלסטם את הבריות!
אם ככה, אומר יעקב לאמו - וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה...
יעקב אבינו הולך, ועושה כמצוות אמו ומביא מטעמים... רבקה מכינה את המטעמים... יעקב מביא לאביו אותם... ומקבל את הברכות מאביו וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ...
רש"י במקום אומר - ויתן לך. יתן ויחזור ויתן.
אומר השפתי חכמים – אם חס וחלילה אדם יעשה עבירה, והקב"ה יפסיק את השפע, הוא יחזור ויתן את השפע.
אבל הדבר הזה, של יתן ויחזור ויתן... הפתיחה הזאת, של וְיִתֶּן לְךָ, צריכה ביאור...
לפני שנתחיל לבאר את הדברים, נעמוד על דברי חז"ל, שמופיעים בפרשת וזאת הברכה (דברים רבה, פרשה יא, אות א) - הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְטָעָה יַעֲבֹר אַחֵר תַּחְתָּיו, וּמִנַּיִן הוּא מַתְחִיל, מִתְּחִלַּת הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה. וּמֵהֵיכָן לָמְדוּ, מֵאֲבוֹת הָעוֹלָם, לָמָּה, שֶׁלֹא הָיָה אֶחָד מַתְחִיל אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק חֲבֵרוֹ, כֵּיצַד, אַבְרָהָם בֵּרַךְ אֶת יִצְחָק, מִנַּיִן, דִּכְתִיב (בראשית כה, ה): וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק, וּמַה נָתַן לוֹ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּכוֹרָה נָתַן לוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, לג): וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר בְּרָכָה נָתַן לוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, כח): וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים. עָמַד יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב, אָמַר, מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק אַבָּא מִשָּׁם אֲנִי מַתְחִיל, אַבָּא הִפְסִיק בְּוַיִתֵּן, אַף אֲנִי מַתְחִיל בִּוְיִתֶּן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים. וּבַמֶּה חָתַם יִצְחָק בִּקְרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, א): וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, עָמַד יַעֲקֹב לְבָרֵךְ אֶת הַשְּׁבָטִים, אָמַר, אֵינִי פּוֹתֵחַ אֶלָּא בִּקְרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, א): וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו, וּבַמֶּה חָתַם, בְּזֹאת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כח): וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם, עָמַד משֶׁה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, אָמַר, אֵינִי פּוֹתֵחַ אֶלָּא בְּזֹאת, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן (דברים לג, א): וְזֹאת הַבְּרָכָה.
המדרש בילקוט שמעוני ממשיך – וכן דוד המלך, בשעה שבא לפתוח את ספר תהילים, אמר "איפה סיים משה? " הוא סיים במילה (דברים לג, כח): אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ.... אם הוא סיים בזה, אני מתחיל בְ- אַשְׁרֵי, שנאמר (תהילים א, א) אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים...
עד כאן דברי המדרש...
הרב זייצ'יק זצ"ל, בספרו מעיני חיים, מביא את המדרש הזה, שואל שאלה – מה מונח כאן? מה היסוד שהמדרש בא לומר?

הוא אומר דבר נפלא ביותר. סתם במימד הרוחני, הרעיוני והמוסרי של הדבר, יש כאן המון מוסר השכל.
אומר הרב זייצ'יק – בדרך-כלל, כאשר בן-אדם נבחר לעלות על כס כהונה, במקום מישהו אחר, למשל ראש עיר, עולה במקום ראש עיר אחר... שר בא אחרי שר אחר.. עושה סדר חדש במשרד. זורק את כל הפקידים הביתה, מביא את האנשים שלו... למה אתה זורק אותם?
"זה הדרך"... הוא אומר... מטאטא חדש זורק את כולם החוצה, אין לו שום בעיה...
הוא מכנס את כל צוות העובדים – רבותי, מהיום יש נהלים חדשים... "זה הנוהל הזה"... "זה הנוהל הזה"... נותן רשימה.
אולי במקום זה, תבדוק איך היה הקודם שלך בתפקיד? אולי הוא לא היה כ"כ רע? למה להחליף נהלים?
אולי מה שהוא עשה, היה כל-כך טוב, אולי הכל דפק 100%??
"אני יש לי נהלים משלי. אני יודע מה שאני עושה"
תבדוק אבל, אולי הקודם היה בסדר??
"לא אכפת לי מה היה הקודם... אני חייב להתחיל נהלים חדשים"
למה?
כי אם אני יעשה מה שעשה הקודם, אז יגידו "מי צריך אותך?!?! אפשר להשאיר את הקודם! "
איך ידעו שצריכים אותי??
אם אני משנה את כל מה שהקודם עשה, ועכשיו ידעו מי אני!
אומר הרב זייצ'יק -  זה אצל הפוליטיקאים, אבל אצל אבותינו הקדושים, כל אבא רצה לראות, מה עשה האבא הקודם. כל אבא רצה להיות מחובר לאבא הקודם, ועפ"י מה שאמר, אני אחריו.
ישנו ספר נפלא, שנקרא יד יוסף, לר' יוסף צרפתי (פרשת תולדות, מאמר ראשון), שמביא רעיון נפלא ביותר, להסבר הברכות שקיבל יעקב אבינו.
לאחר מכן הסתייעתי גם בספר שפתי חיים, לר' חיים פרידלנדר, וגם בספר מכתב מאליהו (חלק ד, עמוד 19), של הרב דסלר.
אלו שלושת המקורות, שעל ידם בניתי את היסוד הזה. הרעיון הראשוני מצאתי בספר יד יוסף, וממנו נתחיל בס"ד:
הוא מביא את דברי המדרש הזה, ושואל שאלה – למה כל אחד מהאבות, חיפש מה עשה האבא הקודם, ומזה הוא המשיך?
שאלה מס' 2 – מאיפה נלמדת המשנה הזאת, שאם אחד ירד לתיבה וטעה, אחד אחר יעלה תחתיו וימשיך מאיפה שטעה... למדו את זה מאבות העולם... אבל אומר הספר יד יוסף – בגמרא זה לא כתוב, אלא כתוב שזאת ההלכה, וכנראה שזאת הלכה למשה מסיני.
הגמרא לא מביאה שלמדו את זה מהאבות. תפילה, אבות תיקנו, אבל ההלכות האלה, של "יעלה אחר תחתיו", הגמרא לא מביאה ראיה, שלומדים את זה מהאבות.
שאלה נוספת שהוא שואל – כתוב בתורה, שרבקה אמנו,אמרה ליעקב אבינו, ללכת לקבל את הברכות. אמר לה יעקב {יב} אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה: {יג} וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי וְלֵךְ קַח לִי
מה זה עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי?! מה אפשר להעביר קללות אחד מהשני?!
הוא שואל את זה בפשיטות, למרות שזה בכלל לא פשוט.
למה אני אומר שזה לא פשוט?
כיון שיש על זה גמרא סדורה (מסכת סנהדרין מח, ב) שאומרת, ששלמה המלך קיבל עליו את הקללות של יואב, והקללות חלו עליו. כך אומרת הגמרא....
אבל הוא שואל בפשטות – מה זה שרבקה אומרת לו  עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי?
שאלה נוספת שהוא שואל, והאמת היא, שזו שאלת רמב"ן – למה צריכה רבקה אמנו, ללכת ולהגיד ליעקב, שילבש את הבגדים של עשו, ויקבל את הברכות בצורה כזאת?!
תעשי דבר פשוט מאוד – אם קיבלת בנבואה, שהברכות מגיעות ליעקב אבינו, תיגשי ליצחק ותאמרי לו "קיבלתי בנבואה, שיעקב אבינו צריך לקבל את הברכות ולא עשו"!
למה צריכים לבוא, ולעשות תחפושת שלימה, ולהגיד "אני עשו בכורך..."?!
אומר הרמב"ן – לא מדובר בנבואה שהיא קיבלה הרגע, אלא מדובר בנבואה שהיא קיבלה בבית שם ועבר - וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר...
מי זה הרב?
זה שיצא הראשון, והוא יעבוד את הצעיר...
אמרה רבקה אמנו – מה כתוב כאן, בנבואה הזאת?! אם יצחק הולך לתת לעשו את הברכות, אז לא תתקיים הנבואה, של רב יעבוד צעיר... אז למה את לא אומרת לו?
אומר הרמב"ן – אמרה רבקה- איך אני יכולה להגיד לו?! הרי יצחק ישאל אותי "למה לא באת אלי לספר לי את הסיפור, שקופץ לך הילד לבית עבודה זרה... את הולכת לספר בבית שם ועבר, בלי רשות שלי?! "
היות וכך עשתה, לכן היא לא רצתה לספר ליצחק.
וחוץ מזה, אמרה לעצמה רבקה – אני נביאה, הוא נביא יותר גדול ממני! אם הקב"ה גילה לי, ולא גילה לו, סימן שאני צריכה לדעת, והוא לא צריך לדעת... כך אומר הרמב"ן.
שאלה נוספת שצריכה להישאל – הלילה הזה, שקיבל יעקב אבינו את הברכות, היה ליל הסדר. מה רצתה רבקה אמנו, להשיג בליל הסדר הזה, להביא שני גדי עזים טובים, כנגד יום הכיפורים? איך ענין יום הכיפורים, נכנס לענין של ליל הסדר?!
מה פתאום עכשיו היא רוצה, שני גדי עזים, טובים לך וטובים לבניך? טובים לך שעל-ידם תקבל את הברכות, וטובים לבניך שעל ידם תהיה להם כפרת יום הכיפורים.... איך זה ניכנס כאן, לתוך כל הסוגיה הזאת?
שאלה נוספת – אומר המדרש,  שבפסוק הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק, מונחת השאלה של יום הכיפורים.
עשו הרי, הוא מלא שערות... אדם שנכנס לגורן, ובגורן מפרידים את המוץ מהגרעינים, אז שם התבן עף באוויר, ומי שהוא מקורזל בשערות, הכל נתפס לו בשערות.
אבל מי שהוא חלק, גם אם נופל לו מהראש קצת מוץ, הוא מעביר את זה עם היד, ומסלק את זה.
אמר המדרש, הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר- אז כל המוץ נתקע לו בשערות, הוא בחיים לא יוכל להגיע, לטהרת יום הכיפורים. וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק  - ברגע אחד אני יכל להעביר את הכל מהראש, ואני מסדר לעצמי את כל העוונות.
אומר המדרש (בראשית רבה, פרשה סה, אות טו) - וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר (בראשית כז, יא), גְּבַר שֵׁדִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יג, כא): וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם, (בראשית כז, יא): וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים לב, ט): כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ. רַבִּי לֵוִי אָמַר מָשָׁל לְקַוָּץ וְקֵרֵחַ, שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין עַל שְׂפַת הַגֹּרֶן, וְעָלָה הַמּוֹץ בַּקַּוָּץ וְנִסְתַּבֵּךְ בִּשְׂעָרוֹ, עָלָה הַמּוֹץ בַּקֵּרֵחַ וְנָתַן יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְהֶעֱבִירוֹ. כָּךְ עֵשָׂו הָרָשָׁע  מִתְלַכְלֵךְ בַּעֲוֹנוֹת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה וְאֵין לוֹ בַּמֶּה יְכַפֵּר, אֲבָל יַעֲקֹב מִתְלַכְלֵךְ בַּעֲווֹנוֹת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה וּבָא יוֹם הַכִּפּוּרִים וְיֶשׁ לוֹ בַּמֶּה יְכַפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, ל): כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר. רַבִּי יִצְחָק אָמַר לֹא שָׁאוּל הוּא לָהּ וְלֹא שְׁאוּלָה הִיא לֵיהּ, אֶלָּא (ויקרא טז, כב): וְנָשָׂא הַשָֹּׂעִיר עָלָיו, זֶה עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר. (ויקרא טז, כב): אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם, עֲוֹנוֹת תַּם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, כז): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם. 
השאלה האחרונה במקבץ הזה בע"ה, על הפסוק {כז} וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה'.
דבר ראשון, אומר האזנים לתורה – בֹא ותשים לב, אדם שמברך את השני, ורואה אותו, הוא לא צריך לשים עליו יד, הוא לא צריך למשש אותו, הוא לא צריך לנשק אותו והוא לא צריך לחבק אותו.... הוא מברך אותו – כל הברכות האמורות בתורה, יחולו על ראשך... אבל אדם שלא רואה, חייב מגע יד, עם זה שהוא מברך אותו.
אומר האזנים לתורה – ישנם חמישה חושים באדם – חוש הראיה, חוש השמיעה, חוש הטעם, חוש המישוש וחוש הריח. יצחק אבינו לא היתה לו ראיה, אז מה הוא עשה?
הוא הפעיל את כל ארבעת החושים, לפני שהוא מברך אותו – אמר לו קודם תעשה לי מטעמים, אני רוצה לטעום.
חוץ מזה, נתן לו לדבר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, הפעיל את חוש השמיעה.
חוץ מזה, הוא מישש אותו, הפעיל את חוש המישוש, ועכשיו הוא גם מפעיל את חוש הריח וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו. הוא מפעיל את כל ארבעת החושים, לפני שהוא מברך אותו
וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה'.
אומר רש"י - וירח וגו'. והלא אין ריח רע יותר משטף העזים, אלא מלמד שנכנסה עמו ריח גן עדן.
מאיפה אתה  ידע שזה ריח גן-עדן? אולי זה ריח של הביוב של גיהינום?! מאיפה אתה יודע, היית שם??
היחידי שיכל להגיד שזה ריח של גן-עדן, זה רק יצחק אבינו, למה?
כי הוא היה שם.
כתוב בחז"ל, שמגיל 37 עד גיל 40, הוא היה שם.
אז מה קרה פתאום, שנהיה ריח של גן-עדן?
אומרים חז"ל – בא יעקב עם הכתונת של עשו, שאותה הוא לקח מנמרוד, שנמרוד לקח אותה מחם בן נח, שהוא קיבל מנח בעצמו, שהוא קיבל ממתושלח, שקיבל מְשֶת, ושת מאדם הראשון.
אז כתוב בחז"ל, שנמרוד היה הולך עם הכתונת הזאת, ואף אחד לא היה יכל לנצח אותו.
עשו הלך איתו הרבה פעמים מכות, ולא עלה בידו J
יום אחד בא עשו ליעקב, ואומר לו – תשמע, הנמרוד הזה, אני לא מצליח לנצח אותו, מה עושים? תייעץ לי, אתה בחור חכם....
אמר לו יעקב – תגיד לו, בֹא ונעשה מלחמה בלי בגדים, ותראה.... כל זמן שהוא לבש בבגדו של אדם הראשון לא תצליח לגבור עליו!
הלך עשו ואמר לו "בֹא נעשה מלחמה בלי בגדים"... הוריד נמרוד את הכתונת... ועשו הרג אותו...
וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף, אומרת הגמרא (מסכת ב"ב טז, ב) – חמש עבירות עבר באותו יום... אחת מהן – הרג את נמרוד.
טוב... יש לו עכשיו את הבגד הזה...
הבגד של אדם הראשון, נמצא עכשיו בבית של יצחק אבינו. עשו לא סמך על הנשים שלו, ולכן הוא שם את זה בבית של אמא שלו.
אצל רבקה אמנו בארון, היה הבגד... לבגד הזה, אין לו שום ריח... הבגד הזה נמצא כבר 48 שנים, לכאורה ככה -
עשו ויעקב היו בני 63... עשו היה בן 15, כשהרג את נמרוד, אז יוצא ש -48 שנים, הבגד הזה נמצא בביתו של יצחק אבינו, אין לו ריח. יעקב מסתובב בבית הזה 63 שנה, אין ריח... מתי בא ריח???
כשיעקב לובש את הבגד הזה – אז יש ריח!
מה קרה? רק החיבור של הבגד עם יעקב, יוצר את הריח??!
טוב... אלה השאלות... נתחיל בע"ה לענות את התשובות, ונראה בע"ה, יסוד נפלא ביותר, שהזוהר הקדוש כאן בפרשה, מלמד אותנו... רבותי פ-ש-ט חדש, אני אומר לכם, דבר נפלא ביותר, שכותב הזוהר הקדוש, ורבותינו מפענחים לנו  למה מתכוון הזוהר. נלך דבר דבור על אופניו :
אני מקריא קטע מהזוהר הקדוש (פרשת תולדות קמ"ג, ע"א) - בְּגִין כָּךְ, אִזְדַּמַּן יַעֲקֹב בְּחָכְמְתָא וּבַעֲקִימוּ בגלל זה, הזדמן יעקב בחכמה  דְּאַיְיתֵי  בִּרְכָאן עֲלֵיהּ דְּיַעֲקֹב כדי שיקבל את הברכות דְּאִיהוּ יעקב כְּגַוְונָא דְאָדָם הָרִאשׁוֹן דוגמת אדם הראשון, וְאִתְנְטָלוּ מֵהַהוּא חִוְיָא  הוא לקח מאותו נחש דְאִיהוּ שְׂפַת שָׁקֶר הנחש הקדמוני, הוא כולו שקר. דְּכַמָּה שִׁקְרָא אָמַר כמה שקרים אמר הנחש הקדמוני, וְכַמָּה מִלֵּי דְשִׁקְרָא עֲבַד, וכמה שקרים הוא גם עשה בְּגִין לְאַטְעָאָה וּלְאַיְיתָאָה לְוָוטִין עַל עַלְמָא כדי להטעות ולהביא קללה על העולם. בְּגִין כָּךְ, אֲתָא יַעֲקֹב בְּחָכְמָה לכן בא יעקב אבינו בחכמה וְאַטְעֵי לְאֲבוּי והטעה את אביו, בְּגִין לְאַיְיתָאָה בִּרְכָאן עַל עַלְמָא כדי להביא ברכות על העולם, וּלְנָטְלָא מִנֵּיהּ ולקחת מהנחש הקדמוני מַה דְּמָנַע מֵעַלְמָא,  מה שהוא מנע את הברכות מהעולם וּמִדָּה לָקֳבֵל מִדָּה הֲוָה יעקב אבינו עשה עם הנחש, מידה כנגד מידה.

.... וּמִן יוֹמוֹי דְּאָדָם, ומיום שנברא אדם הראשון אִזְדַּמַּן יַעֲקֹב לְנַטְלָא מֵהַהוּא חִיוְיָא, כָּל הַנֵּי בִּרְכָאן, יעקב אבינו הזדמן, מהאדם הראשון, כדי לקחת את הברכות וְאִשְׁתָּאַר אִיהוּ בִּלְוָוטִין וְלָא נָפַק מִנַּיְיהוּ.
רבותי, בואו נתחיל שלב אחרי שלב, וננסה לפענח מה אומר כאן הזוהר. הדברים מובאים בספר יד יוסף, לר' יוסף צרפתי, ובשפתי חיים, לר' חיים פרידלנדר בפרשת השבוע וברב דסלר (מכתב מאליהו, חלק ד' ע"מ 19), שימו לב:
הגמרא (מסכת ב"ב נח) אומרת, שר' בנאה הלך לציין מערות קבורה.
ר' בנאה נכנס למערת המכפלה, וציין את  מערת הקבורה של יעקב אבינו... עבר למערת הקבורה של יצחק אבינו... עבר למערת הקבורה של אברהם אבינו.... משם עבר למערת הקבורה של אדם הראשון.
הוא פותח את הקבר של אדם הראשון, כדי לציין את גודל המערה... יוצאת בת-קול ואומרת לו "בדמות דיוקני הסתכלת, ובדיוקני עצמה אל תסתכל".
אומרת לו הבת-קול – אל תסתכל! אל תפתח את הקבר של אדם הראשון! למה???
אדם הראשון הוא דיוקני, אל תסתכל בו!
מי זה דמות דיוקני?
אומרת הגמרא - שופרה דיעקב כעין שופרה דאדם הראשון. דהיינו, היופי של  יעקב, כעין יופיו של אדם הראשון.
מה קרה? מתי יעקב אבינו קיבל את היופי הזה??
ר' צדוק הכהן (פרשת ויצא) שואל  על הפסוק וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה... אומר רש"י - פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה...
אף אחד מהאבות, כשהוא יצא מן העיר, לא כתוב עליו פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה... למה רק אצל יעקב זה נמצא?
אומר ר' צדוק הכהן, יסוד נפלא ביותר – שלושת האבות הקדושים, תיקנו את חטא אדם הראשון. כח אחד במימד שלו.
אדם הראשון, אומרים חז"ל, חטא בעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.
הוא בסך-הכל אכל מעץ הדעת, אבל שורשי האכילה מעץ הדעת, הביאו את ג' העוונות האלה. איפה?
אם אדם הראשון האמין לחוה, שהאמינה לנחש שאמר - הקב"ה אכל מן העץ הזה, ומזה הוא נהיה אלוהים, אז כל מה שהקב"ה לא מרשה לכם לאכל מעץ הדעת, כי כל אומן שונא בני אומנותו, ולכן הוא לא מרשה לכם לאכל מעץ הדעת!
אם חוה מאמינה לזה, ואומרת את זה לאדם הראשון, פירוש הדבר שהוא מאמין שהעץ היה פה קודם, ואם ככה, פירוש הדבר, שאתה כופר בעיקר!
אז אדם הראשון עבר על עבודה זרה....
אדם הראשון עבר על שפיכות דמים, לא בפועל, אבל בגינו נגרם מוות לעולם, אז הוא עשה בגרמה שפיכות דמים.
גילוי עריות, אומרים חז"ל, או שהכוונה למה שאומרת הגמרא (מסכת שבת ), שבא הנחש על חוה והתיל בה זוהמה, או שהכוונה למה  שהגמרא (מסכת סנהדרין) אומרת, שאדם הראשון, מושך בערלתו היה
אומר הזוהר הקדוש – דע לך, אדם הראשון חטא על ג' שורשי עבירות חמורות. בא הקב"ה, ונתן לכל אחד מהאבות לתקן את אחד מהשלבים של החטא.
אברהם אבינו תיקן עבודה זרה. הוא ניכנס לתוך כבשן האש באור כשדים, הוא שבר את הפסלים של אבא שלו, ובזה הוא תיקן את ענין העבודה זרה.
יצחק אבינו, תיקן בעקידה את השפיכות דמים.
יעקב אבינו, מיטתו שלמה, שנאמר (מט, ג) רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז...
ברגע שתוקנו, במימד מסוים, שלושת החטאים האלה, יעקב השלים את התיקון, וברגע שהוא השלים את התיקון, הוא קיבל את החזות של אדם הראשון.
אומרת הגמרא - שופרה דיעקב כעין שופרה דאדם הראשון.... למה??
כי הוא קיבל את המהות של אדם הראשון.
אם אלה פני הדברים רבותי, נוכל להבין יסוד נפלא ביותר:
אומר הספר יד יוסף, לר' יוסף צרפתי – הקב"ה רצה לברך את אדם הראשון, בעשר ברכות. הוא רצה לברך את חוה, בעשר ברכות. הוא רצה לברך את הנחש, בעשר ברכות. הוא רצה לברך את האדמה, בתשע ברכות.... אבל כיון שהם קלקלו, אומרים חז"ל (פרקי דרבי אליעזר, פרק יד) – הוא נתן לאדם עשר קללות, לחוה עשר קללות, לנחש עשר קללות ולאדמה תשע, בסכ"ה 39 קללות.
נתנו פעם שיעור, ש-39 מלקות שנותנים לאדם, הם כנגד ה-39 קללות, וגם ל"ט מלאכות בשבת, הם כנגד ל"ט קללות, שנתקלל העולם.
אומר הספר יד יוסף – אמרה רבקה אמנו ליעקב אבינו – אתה שופרה דאדם הראשון, אתה עכשיו הולך לאבא, והולך לקבל את עשרת הברכות, שהיו מגיעים לאדם הראשון מפי הגבורה, אתה הולך לקבל את זה!
למה אדם הראשון לא קיבל את זה???
כי אדם הראשון קלקל!
אבל אברהם תיקן עבודה זרה, ויצחק תיקן שפיכות דמים ויעקב אינו תיקן, גילוי עריות. חזר שופרה דאדם הראשון ביעקב, ואם זה חזר, אז אתה יכל לקבל את הברכות!
אם ככה יוצא, שהברכות שהיו מגיעות לאדם הראשון, יגיעו עכשיו ליעקב אבינו. דרך מי?
דרך יצחק אבינו.
אומר הספר יד יוסף – בֹא ותראה עכשיו, את הברכות שהוא ברך אותו - וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ: {כט} יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ – עשרה ברכות. מה זה הברכות האלה?
אומר היד יוסף - וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, כנגד אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.
בקללה נאמר (ג, יח) וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, וכאן התיקון מגיע וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ.
כנגד {יט} בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, באה ברכה חדשה  יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים – תיקח את כל התאילנדים, שים אותם בפרדס, שיקטפו לך תפוזים. אתה תשב בישיבה תילמד J
כל הברכות, שיצחק אבינו בירך את יעקב אבינו, מכוונות כנגד הקללות, שקילל הקב"ה את אדם הראשון.
אומרת לו רבקה אמנו – לך קח את הברכות!
אומר הספר יד יוסף – אבל פחד יעקב ללכת ולקבל את הברכות, למה?
אמר לאמא שלו – אמא, כל הברכות באו בשקר. כשהנחש בא ושיקר את חוה, ואמר לה, שמן העץ הזה אכל וברא עולמות... הוא שיקר את חוה, חוה אכלה מעץ הדעת, האכילה את האדם – הכל נוסד על שקר!
אז איך אני יכל לקבל ברכות בשקר?!
{יב} אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה – את רוצה להחזיר את הברכה לעולם... ובמקום זה, תחזור הקללה לעולם. איך יבוא מזה ברכה??
מה רוצה יעקב אבינו?
יעקב אבינו פוחד, שהקללה היתה ראשונה, כמעשה של שקר. איך זה יכל להיות בנוי על שקר?
אומר הזוהר הקדוש – אמרה לו רבקה, תדע לך, אם רוצים להוציא מהנחש, אין דרך אחרת, אלא רק בדרך של שקר! במידה כנגד מידה – הוא גנב את הברכות בשקר, אנחנו נקבל את הברכות באותה צורה!
אומרת לו רבקה – מה אתה מפחד ללכת?! עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי וְלֵךְ קַח לִי
מה זה שְׁמַע בְּקֹלִי?
אומר הספר יד יוסף – אמרה לו רבקה אמנו- דע לך, שחטא אדם הראשון מבוסס, על מה שאמר הקב"ה לאדם הראשון – למה שמעת בקול אשתך?!
החטא הזה מבוסס, על כי שמעת לקול אשתך. זו הסיבה לכל הקללה!
אם אתה תשמע בקולי, אתה תתקן את החטא של אדם הראשון - שְׁמַע בְּקֹלִי.
יוצא  שהתיקון יהיה, ב שְׁמַע בְּקֹלִי, כנגד מה שאדם הראשון שמע בקול אשתו.
אם ככה, נוכל להבין דבר נפלא ביותר:
אומרת לו רבקה אמנו - עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי... מה זה עָלַי?
אומר הספר יד יוסףעָלַי, אמרה לו אמו, מוטל התפקיד לתקן את החטא הזה. הקב"ה אמר לי בנבואה – "רבקה, את אמורה לתקן את חטאה של חוה. קחי עליך את התפקיד, ותביאי את יעקב, לקבל את הברכות, כדי להחזיר את הברכות שמגיעות לאדם הראשון, שלא קיבל אותם, בגלל התרמית של הנחש. תבואי את במעשה תרמית, ותקבלי את הברכות"
אומר הזוהר הקדוש – מידה כנגד מידה!
אם ככה, נוכל להבין יסוד נפלא ביותר:
אומר יצחק אבינו - הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו. {כג} וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִרֹת וַיְבָרְכֵהוּ
אם אתה לא יודע מי הוא, אז מה אתה מברך אותו?
אומר יצחק - הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב אני רואה שהענין הזה של הקול, שמה שאדם הראשון שמע לקול אשתו, תוקן. כי עכשיו אני שומע קול של יעקב. אני לא מתייחס לזה, שהידים ידי עשו.
אם הקול, קול יעקב, אז החטא תוקן!
אם החטא תוקן, אז מגיע לאיש הזה הברכה!
אם ככה, נוכל להבין טוב מאוד:
בביתו של יצחק אבינו, היתה הכתונת הזאת 48 שנים. יצחק אבינו כבר נמצא שמה, כבר 63 שנה... מיצחק אבינו אין ריח של גן-עדן, ומהכתונת אין ריח של גן-עדן...
מתי יש ריח של גן-עדן?
כששניהם ביחד מתחברים, יש ריח של גן-עדן.
למה ריח של גן-עדן?
כי שופרה דיעקב מעין שופרה דאדם הראשון, ובאותו רגע שמלביש יעקב אבינו את הבגד הזה, חוזרים בחזרה לאדם הראשון בגן-עדן לפני החטא! אז חוזר בחזרה הריח של גן-עדן!
עכשיו שיעקב תיקן את החטא הזה, חוזר להיות שופרה דיעקב, כעין שופרה דאדם הראשון. הוא משלים את כל האבות הקדושים.
אברהם תיקן עבודה זרה, יצחק תיקן שפיכות דמים ויעקב תיקן גילוי עריות... הגיע שופרה דיעקב?! עכשיו מגיע ריח של גן-עדן!
אומר יצחק אבינו – אהה, יש ריח של גן-עדן?? מגיע לו ברכה, כי זה מעין הריח של אדם הראשון לפני החטא. לאחר שהוא תיקן את החטא הזה, מחזירים לו בחזרה, את אותם כוחות שהיו לאדם הראשון לפני החטא.
אם נסכם את הדברים, נוכל לומר רק עוד יסוד אחד:
במעשה הזה של קבלת הברכות, נמצאים ארבעה – יצחק אבינו, רבקה אמנו, יעקב אבינו ועשו.
עפ"י דברי היד יוסף, ארבעתם, הם דוגמת חטא אדם הראשון – יצחק אבינו הוא כנגד הקב"ה, רבקה אמנו, היא כנגד חוה, יעקב אבינו כנגד אדם הראשון ועשו כנגד הנחש.
יצחק אבינו כביכל, רוצה לברך את הנחש. הנחש הפיל את העולם בעורמה. מה התיקון?
יעקב אבינו עכשיו תיקן, ונהיה שופרה דאדם הראשון.
אומרת לו רבקה – בגלגול הקודם, אני זאתי שהטעיתי אותך, ואמרתי לך "תאכל מעץ הדעת"... הקב"ה האשים אותם, כי שמעת בקול אשתך.
עכשיו תעשה מה שאני מצוה אותך, אין לך מה לפחד עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי – התפקיד הזה, לתקן את הקללה שלך, מוטלת עליי... לכן שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ – אם תעשה מה שאני מצוה אותך, תגיע לתיקון של חטא אדם הראשון.
אם אלה הם פני הדברים רבותי, נוכל להבין כאן יסוד נפלא ביותר:
רבקה אמנו, רצתה להרוויח על הדרך ברכה, לעם ישראל לדורות.
יום הכיפורים, הוא היום הגדול ביותר בשנה.
חז"ל אומרים על הפסוק (א, ה) וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָדויהי ערב, זהו עשו וַיְהִי בֹקֶר, זהו יעקב. יוֹם אֶחָד, זהו יום הכיפורים.
עשו נקרא בשם ערב, ויעקב נקרא בשם בוקר, ויום הכיפורים נקרא בשם 'יום אחד'... מה כתוב כאן?
רבותינו מלמדים אותנו, את דרכו של הנחש הקדמוני. הנחש הקדמוני, זהו עשו וחילותיו.
שרו של עשו, נקרא בפרשת וישלח, שהגיע ונאבק עם יעקב אבינו (לב, כה) וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר
בעלות השחר, מבקש שרו של עשו "עזוב אותי"... "שחרר אותי כי עלה השחר"...
שואל אותו יעקב אבינו – מה אתה גנב?! עטלפים בורחים בבוקר...
אמר לו שרו של עשו – כל הכוח של השטן, זה בלילה. הוא  יכל לעבוד גם ביום, אבל כשהוא עושה לך הכל מסביב חושך, זה הכוח שלו...
מה אומר לך עשו?
הוא מאיר לך את הנקודה המקומית, ומטשטש לך את כל הסביבה..
"בֹא תהנה מהחיים, תהנה מהרגע!!! "
עשו, כשהיה בגיל 15, כשהוא חזר מהקבורה של נמרוד, הוא בא ומוצא את כולם, יושבים על הרצפה ובוכים.
מה קרה???
אברהם אבינו נפטר...
הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה...
אומר לו יעקב – אולי תמכור לי את הבכורה?
אמר עשו – מי צריך בכורה?! לא צריך את זה! אכל ונשתה כי מחר נמות... תן לי לעשות חיים משוגעים!
זה הכוח שיש לעשו בידים. הוא עובד בחושך.
מתי עשו מתעורר?
הוא מתעורר, כאשר הוא נמצא בגיל 63. הוא בא לקבל את הברכה מאבא שלו.. התברר שיעקב לקח את הברכה... {לו} וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח...
מה אתה בוכה?? לפני 48 שנה, הבאת את כל השכונה, אומרים חז"ל במדרש, שהביא את כל החברים שלו, ואמר "בואו ונצחק על יעקב... בכורה הוא צריך... מחר את זה תמורת נזיד עדשים"....
אז הוא צחק... מגיע לגיל 63, עוברים 48 שנה... אז הוא מפסיק לצחוק, אחרי שהתברר לו, שהמכירה הזאת, בעד נזיד עדשים, איבדה לו את כל הברכות. פתאום הוא מתחיל לבכות! מה קרה???
זה עשו!
עשו מתמקד על הרגע – "כרגע אני יכל לאכל"
מה עושה עשו?
וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ... זוהי כל התכונה של עשו  - הוא אוכל בשביל לקום, הוא אוכל בשביל לשבת, עובד בשביל לאכל, אוכל בשביל לעבוד, לאכל בשביל לישון..... כל החיים שלו, זה המסלול!
בגיל 15, הוא מתמצת את זה לנקודה אחת – עכשיו נאכל...
טיפש!!! תחשוב רגע מה אתה עושה!
תן ליהנות את הרגע, אל תחשוב מחשבות מה יהיה...
בגיל 63, פתאום הוא מתחיל לבכות "אייי, לפני 48 שנה, מכרתי את הבכורה בשביל נזיד עדשים" .... אבל עכשיו זה כבר מאוחר....
אבא????? אין לך יותר ברכות????
אין.. ניגמר....
רבותי, אני לא רוצה לקטרג, אבל כמה אנשים היום, מזלזלים בזמן שלהם! ברוך ה', הם היום בני 40-50... הם מזלזלים  בזמן, ולא שמים לב שהזמן עובר "איפה יש לי למהר?!"... "בגיל 65, אני יצא לפנסיה... יקבל מקפת...רקפת... ושושנים... סביונים..." הכל יש לו, הוא מסודר בכל הבנקים J
יבוא בגיל 65, יהיה מסודר, יהיה לו הכל... יוכל ללמוד, אבל הוא לא יודע, שבגיל 65, ישנם אנשים שכבר לא יודעים איך קוראים להם. יש להם שלט, לאיפה הם צריכים ללכת הביתה... 
יש כאלה כבר על כיסא גלגלים, ומביא אותם פיליפיני לשיעור... והפיליפיני כבר מבין יותר טוב ממנו את השיעור...
למה חיכית עד הפנסיה? עכשיו אתה משלם אותה לפיליפיני שאצלך בבית... ת-נ-צ-ל את הרגע!
מהההה.... יש זמן..... תן לעשות חיים.... לעבוד.... זה עשו!!!
אייאייאיי, תגיע לגיל 65, פתאום תתחיל לבכות... תתחיל להגיד "תראה מה הפסדתי!!!"
אל תהיה עשו, תהיה יעקב אבינו!! מה עשה יעקב אבינו???
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד – יעקב עובד בבוקר!
מה זה בוקר של יעקב???
יעקב מעיר את כל הסביבה ואומר – אל תסתכל על הנאה של רגע, תסתכל על הנצח, זה יעקב אבינו!
רבותי, אומרת הגמרא (מסכת ברכות יז, א) - ור' אלכסנדרי בתר דמצלי אמר הכי רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות...
כל יהודי רוצה לקיים את התורה, כל יהודי רוצה לשבת וללמוד. מי מעכב?
שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות.
אותו כוח של עשו, הוא זה שמעכב.
אומרת רבקה אמנו – תביא לי שני גדי עזים טובים – טובים לך וטובים לבניך. טובים לך, שעל-ידם תקבל את הברכות, וטובים לבניך, שעל-ידם נקבל את יום הכיפורים. זו המעלה שנותרה לנו, מהברכות שקיבל יעקב אבינו מיצחק.
אומר הספר יד יוסף, לר' יוסף צרפתי – האבות הקדושים, במקום שאחד סיים, השני התחיל.  כל אבא תיקן משהו. אברהם אבינו תיקן עבודה זרה, יצחק אבינו תיקן שפיכות דמים ויעקב אבינו תיקן גילוי עריות. כל אחד במקום שהקודם פסק, הוא התחיל.
כל אחד תיקן את חלקו, אבל הקטע האחרון שנישאר לנו בתורה הקדושה... יעקב אבינו סיים  ב- (בראשית מט, כח): וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם, עָמַד משֶׁה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, אָמַר, אֵינִי פּוֹתֵחַ אֶלָּא בְּזֹאת, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן (דברים לג, א): וְזֹאת הַבְּרָכָה...
מה זה וְזֹאת?
אומרת הגמרא (מסכת עבודה זרה) – אין זאת, אלא התורה.
משה רבינו בא לומר לנו – רבותי, אנחנו נפרדים מהאבות הקדושים. אני מסיים את תורת משה. דעו לכם דבר אחד - וְזֹאת הַבְּרָכָה... הדבר שיביא לכם ברכה, זה רק  ה- זאת, רק התורה הזאת! זה מה שנישאר לנו!
תודה מגנה ומצלה!
אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש... בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין...
האבות הקדושים ניסו לתקן את חטא אדם הראשון, כל אחד בחלקו, אבל החטא לא התכפר לגמרי....
הראיה לכך היא, שאנחנו עדין צריכים לעבוד בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם.... עדין ממשיכים למות... עדין לא נתקנו כל התקנות...
אומר משה רבינו – דעו לכם, התקנה האחרונה, תגיע דרך התורה הקדושה וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה.
בזכות התורה הקדושה, יכל אהרון להיכנס אל הקודש, שנאמר (ויקרא טז, ג) בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ... במה הוא בא??
בזכות התורה הקדושה של עם ישראל.
אנחנו נמצאים בעת קשה, בעוד שאנחנו כאן, הוגים בתורה בשקט ובשלווה, בהרבה מקומות בארץ ישראל, יושבים עכשיו יהודים בחדרים ממוגנים....
הקב"ה רוצה שנרגיש משהו מהצער של אחינו, שגרים באשדוד, בבאר-שבע, בכל ישובי עוטף עזה... כל כמה דקות לרוץ לחדר מדרגות...
רבותי, זה חיים?? כל כמה דקות לרוץ לחדר מדרגות?!
אנחנו צריכים להיות "נושא בעול עם חבירו"... להרגיש את הצער שלהם!
הרב מפונוביץ' כמדומני, כשבאו ילדים מטהרן, הוא כינס את כולם ואמר – רבותי, הגיעו ילדי טהרן, הם הולכים ללמוד בבתי אבות. אין לי כריות ושמיכות בשבילם! איך יהודי יכל לישון עם שתי כריות, אם יש ילדים שאין להם כרית אחת????
בשביל "נושא בעול עם חבירו", תורידו את הכריות ותתנו לילדים!!! תחושו את הילדים האלה!!!
אם ככה, אנחנו צריכים לחוש את הצער שלהם.... אי אפשר ללכת ולאכל ארוחת ערב רגילה....
אתה רואה את המצב... קח תקרא פרק תהילים! תוריד לך פרוסה אחת מארוחת הערב, תחוש את הזולת!
אנחנו אין לנו אלא את התורה הקדושה... לכן כל אחד ואחד, יתחזק בלימוד התורה וביגיעת התורה.... כל מי שיכל, שיקבל קבלות לזכותם של אותם אנשים, לזכותם של אותם חיילים שמחרפים את נפשם בגזרה...
שהקב"ה ירחם עלינו, שרח"ל לא תדרדר המלחמה הזאת, למה שהיא יכולה להתדרדר, עם כל השונאים וראשי התנינים, שנמצאים כאן מסביבנו, שלכל אחד ואחד יש מטרה אחת – לכלותינו....
לכן כל אחד ואחד, המטרה שלו היא להתחזק, ובעת הזאת, כולנו יודעים מה שכתוב בחז"ל – צדקה תציל ממוות.
השבוע ביום שני, הסתלק לבית עולמו אברך, אחד מחשובי קרטא דירושלים, הרב יוסף שושן זצ"ל. היה יהודי, תלמיד חכם מופלג... 13 ילדים השאיר בביתו, שמונה מהם זכה להביא לחופה. ביום שני הם התיישבו לשבעה, וביום שני הבא, הוא מוביל את הילד התשיעי שלו לחופה, אבל הוא לא יהיה כאן!
ישמח האב בגן-עדן, בשמחת בתו, ותגל אמו בפרי ביטנה.. הוא לא יהיה כאן, הוא יהיה בגן עדן. משם הוא ילווה את השמחים... 'ולרש אין כל' – השאיר אחריו חובות עצומים....
נפתח את כל מה שיש לנו, לטובת המקרה המצער הזה....
יזכנו הקב"ה, שניפגש פה בשבוע הבא, ששים ושמחים, בבנין שלם, בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן ואמן!!!
 
 
 
 
 
 

 
 
 

תרומה ללימוד הילדים 

אפשרויות לתרומה לבחירתך

 Donation form in English

להפקיד או להעביר תרומה לחשבון הת"ת:   מבשר טוב, בנק מרכנתיל, סניף גאולה 635 ירושלים. מספר חשבון 55631

להעברת תרומה מחו"ל לבנק הת"ת בארץ הקש         להעברת תרומה לחשבון בארה"ב בנק אוף אמריקה בניו גרסי  הקש.

לפרטים נוספים להתקשר לטלפון 050-4148077      תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.

אם יש בקשה מיוחדת לתפילת הילדים שלחו הודעה. אפשר בווטסאפ 054-2254768

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים