אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      כי תשא עד חטא העגל
דף הבית >> פרשת השבוע >> הרב ברוך רוזנבלום על פרשת השבוע >> ספר שמות הרב רוזנבלום >> כי תשא עד חטא העגל
 
בס"ד

פרשת כי תשא – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ד.

פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת כי תשׂא שנת תשע"ד.
עוסקת הפרשה בתחילתה, בענין של מחצית השקל, שמן המשחה, הכיור, הקטורת... אבל הנושא המרכזי  שנמצא בפרשת כי תשׂא, זה חטא העגל.
ידוע מה שאמרו חז"ל, על מה שנאמר בתורה {שמות לב, לד} וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָֽם...
אומרים חז"ל בגמרא {מסכת סנהדרין קב, א}אמר ר' יצחק אין לך כל פורענות ופורענות שבאה לעולם, שאין בה אחד מעשרים וארבעה בהכרע ליטרא של עגל הראשון, שנאמר(שמות לב-לד) וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָֽם. כל צער שיש ליהודי כאן בעולם הזה... בפרט, ולכלל ישראל בכלל, יש בו משהו מחטא העגל.
בחטא העגל, שהיה בשבעה עשר בתמוז, איבדנו גם את הלוחות הראשונות, וחז"ל אומרים שאם היינו זוכים, והלוחות הראשונות היו נותרות בידנו, אז לא היינו שוכחים, היה לנו חירות ממלאך המוות, חירות מהמלכויות... ואת כל זה איבדנו בשבירת הלוחות.
כבר הזכרנו בעבר, כמה וכמה פעמים, שישנם כמה חטאים שמלוים אותנו עד עצם היום הזה, ובכל שנה ושנה מזדכּכים מעט, עד שנגיע לתיקון השלם.
הראשון הוא חטא מכירת יוסף והשני הוא חטא עשיית העגל.
חטא מכירת יוסף, הוא השורש  של העבירות של בין אדם לחברו וחטא העגל, הוא השורש של העבירות של בין אדם למקום...
למרות שכבר קדם לו חטא אדם הראשון, אבל הוא התכפר במעמד הר סיני, וכאשר עם ישראל חזר וחטא,אז חזר בחזרה, החטא של אדם הראשון וזה התוצאה של חטא העגל...כמו שנאמר בגמרא {מסכת עבודה זרה ה, א} -(תהלים פ"ב, ו) אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְכֶם – חשבתם שתיקנתם את החטא, ותהיו בני אלמוות... אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ – התוצאה שלאחר חטא העגל.
אנחנו נמצאים היום בליל פורים קטן, בע"ה מחר, לא אומרים תחנון, גם לא אומרים למנצח, יש ענין להוסיף סעודה, כך גם בשבת, לא אומרים צדקתך, נוהגים להוסיף משהו במאכל...
הייתי רוצה לעמוד על נקודה בפרשת השבוע, שתחבר אותנו לימי הפורים הבאים עלינו לטובה... נפתח בזה ונסיים בזה, אבל את האמצע לא נעסוק בענייני הפורים, אנחנו רק רוצים לחבר את שני הדברים האלה יחד.
צריך לדעת שבדורות הקודמים, בכל פעם שאומות העולם רצו לקטרג על עם ישראל, הם ניסו לפעול בשתי כיוונים: או חטא העגל, או חטא מכירת יוסף...
כשהם רוצים לקטרג על  עם ישראל, הם תמיד חיפשו את הזמן לקטרג עליהם, או בגלל שהם מכרו את יוסף, וזה השורש לשנאת אחים, או בגלל שעשו את העגל וזה השורש של עבודה זרה.
המגלה עמוקות {פרשת בלק}, מדבר על כך שבלק הזמין את בלעם לבוא ולקלל, הוא ניסה להניע אותו לבוא ולקלל בגלל סיבה אחת – חטא העגל.
בלעם, אומרים חז"ל, ידע את הרגע שהקב"ה כועס והקב"ה לא כעס כל אותם ימים שהוא ניסה לקלל, ואז אומר בלעם לבלק {במדבר כג, ח}  מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם ה.
אומר המגלה עמוקות - הוא ניסה לקלל מצד אחד, מצד חטא העגל, אבל לא עלה בידו, לכן הוא אמר מָה אֶקֹּב בגימטריא 103=עגל... הוא ניסה לעורר את הענין של חטא העגל.
הוא אמר מָה אֶקֹּב – אני מנסה לעורר את חטא העגל, אבל לֹא קַבֹּה – הקב"ה לא כועס, מה אני יכל לעשות?!
יוצא שבתקופה ההיא, הוא ניסה לעורר דבר אחד, את חטא העגל.

בפורים, ניסה המן לעורר, לא את חטא העגל, הוא הלך על צד אחר לגמרי, על הצד  של חטא מכירת יוסף,הוא בא מצד {אסתר ג, ח}...יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שׁוֶֹה לְהַנִּיחָם... והוא ניסה לעורר  את הפירוד בעם ישראל, שהתוצאה - ההתחלה שלו מגיעה,מחטא מכירת יוסף.
הוא הצליח, אומרים חז"ל... בימים האלה של פורים, בא לידי פירעון חלקים ממכירת יוסף... איפה זה בא לידי פירעון?
אומרים חז"ל במדרש אסתר רבה, שכאשר האחים מכרו את יוסף, אומרת התורה {בראשית לז, כה} וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם... הם גמרו לעשות את המכירה והתיישבו לאכל...
אומר המדרש {אסתר רבה, פרשה ז} וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה(אסתר ג, טו), אָמַר רַבִּי חָנִין מַאן דְּאָמַר רַחֲמָנָא וַתְּרָן הוּא יִתְוַתְּרוּן מֵעוֹהִי – מי שאומר שהקב"ה מוותר, יחתכו לו את המעיים. אֲבָל מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִידֵיהּ – הקב"ה מאריך אף, יש לו זמן, הוא יכל למשוך את הדבר מאות שנים, אבל אין דבר כזה, שעבירה נשארת בחלל האוויר. אָמַר לָהֶם לַשְּׁבָטִים אַתֶּם מְכַרְתֶּם אֶת אֲחִיכֶם מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, כָּךְ אֲנִי אֶעֱשֶׂה לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת.

הזמן שחלף מְ-וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם עד וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת, כמעט 800 שנה הפער ביניהם. 800 שנה, הקב"ה מאריך אף, אבל הכל בא לידי פירעון...
בא הָמָן הרשע ועושה קנוניה, ביחד עם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, תמורת עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶףלְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים... כששומע את זה מרדכי, הוא קורע את בגדיו  ולובש שק... אסתר שומעת את זה, בבית המלכות ושולחת את הֲתָךְ, הוא דניאל, לברר מה קרה.
אומרת המגילה {ד, ה}וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הֶעֱמִיד לְפָנֶיהָ וַתְּצַוֵּהוּ עַל מָרְדֳּכָי לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה... איזה מין שאלה זאת, מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה?
היא רוצה לדעת שני דברים: א. למה קרעת את הבגדים.ב. למה לבשת שק. היא משתמשת בלשון לדעת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה.
אפשר להגיד, הרבה יותר פשוט- היא רוצה לדעת למה קרעת את הבגדים ולמה אתה לובש שק. היא לא משתמשת בלשון זו, היא אומרת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה.
אומרת הגמרא במסכת מגילה {טו, א}אמר רבי יצחק שלחה לו... אסתר המלכה שלחה למרדכי  שמא עברו ישראל, על חמשה חומשי תורה... היא רוצה לברר, על מה הגזרה שמרדכי קרע את הבגדים ולבש שק, אולי הגזירה באה, כי עָם ישראל עבר על חמשה חומשי תורה. איפה נמצא שעבר על חמשה חמשי תורה, במילים לדעת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה?
אומרת הגמרא- דכתיב בהן(שמות לב-טו) מזה ומזה הם כתובים. הלוחות היו כתובים משני הצדדים והיא רוצה לדעת אם הגזרה לְהַשְּׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד באה, בגלל שעברו על הלוחות. על הלוחות, נאמר, מזה ומזה כתובים, לכן הם רוצים לברר ולדעת  מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה.
במדרש {אסתר רבה פרשה ח, ד}וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ(אסתר ד, ה), רַבָּנִין דְּתַמָּן אָמְרִין הֲתָךְ זֶה דָּנִיֵּאל, וּלְפִי שֶׁחֲתָכוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ נִקְרָא הֲתָךְ, חֲתָךְ. וְרַבָּנָן דְּהָכָא אָמְרִין שֶׁחָתַךְ אֶת הַדְּבָרִים. לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה, אָמְרָה לוֹ לֵךְ אֱמֹר לוֹ, מִימֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לֹא בָאוּ לְצָרָה כָּזֹאת, שֶׁמָּא כָּפְרוּ יִשְׂרָאֵל(שמות טו, ב): בְּזֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, וְשֶׁמָּא כָּפְרוּ בַּלּוּחוֹת, דִּכְתִיב בָּהֶן(שמות לב, טו): מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים.
בספר שָׂרָתִי{פרשת כי תשׂא}, הוא מביא פסוק... שחז"ל מביאים אותו במדרש {ויקרא רבה פרשה ח, אות א}...
אומר המדרש {ויקרא רבה פרשה ח, אות א}- אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּלָשׁוֹן זֶה הֵשִׁיבָהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעשֶׂה סֻלָּמוֹת מַגְבִּיהַּ לָזֶה וּמַשְׁפִּיל לָזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר(תהלים עה, ח): כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים. רַבִּי יוֹנָה בּוֹצְרִי פָּתַר קְרָיָא בְּיִשְׂרָאֵל, בְּלָשׁוֹן זֶה הֻשְׁפָּלוּ, בְּלָשׁוֹן זֶה הוּגְבָּהוּ, בְּלָשׁוֹן זֶה הוּשְׁפָּלוּ(שמות לב, א): כִּי זֶה משֶׁה, וּבְלָשׁוֹן זֶה הוּגְבָּהוּ(שמות ל, יג): זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר. וְרַבָּנָן פָּתְרִין קְרָיָא בְּאַהֲרֹן, בְּלָשׁוֹן זֶה הוּשְׁפַּל(שמות לב, כד): וָאַשְׁלִיכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה, וּבְלָשׁוֹן זֶה הוּגְבַּהּ, זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו וגו'.
יוצא שהמילה זה, זה הסמל של חטא העגל... אם כך, בלשון הזה של המילה זה הם הושפלו וגם הורמו.
אם הזכרנו מקודם, שמה שניסה בלעם לקלל את עָם ישראל... היה בעגל, נוכל להבין מה שהוא אמר לְכָה אָרָה לִּי את העם הזה- תתמקד בנושא של העגל, כדי לקלל אותם... המילה זה, זה תורת הקללה.

אומר הספר שָׂרָתִי - לא רק חטא העגל, מתחיל במילה זה, גם חטא מכירת יוסף, מתחיל במילה זה. איפה זה נמצא? חטא העגל מתחיל במילה זה,אמרנו כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ...
למרות שאם תפתחו פסוק בספר נחמיה, אומר הנביא {ט, יח}אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֶלְךָ מִמִּצְרָיִם וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדֹלוֹת. שם לא כתוב אלה, אלא זה.

גם חטא מכירת יוסף מתחיל במילה זה... איפה זה מתחיל?
ישנם פעמיים המילה זה:
{בראשית לז,יט}
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא...
והפעם השניה, שהמלאך פוגש את יוסף הצדיק, שואל אותו מה תבקש, עונה לו {לז, טז} וַיֹּאמֶר אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ.. {יז} וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה.

אומר השפתי חכמים - נָסְעוּ מִזֶּהזה מספרו י"ב. אומר לו המלאך- הם כבר לא רוצים להיות י"ב... נָסְעוּ מִזֶּה, הם נסעו למקום אחר, כדי שלא תפגוש אותם.
יוצא, שחטא מכירת יוסף, מתחיל בְּ-זה וחטא העגל, מתחיל בְּ-זה.

שואלת אסתר המלכה את מרדכי- אני רוצה לדעת אם יש גזרה להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים, תגיד לי על מה הגזירה... לדעת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה, לדעת על מה הגזירה בדיוק - על חטא העגל, או על חטא מכירת יוסף? על מה בדיוק הגזירה של לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד?
כולנו מבינים, שאם מרדכי קרע את הבגדים ולבש שק, אין לזה שום קשר לחטא העגל... כיון שבחטא העגל, לא קרעו בגדים ולא לבשו שקים.
בחטא מכירת יוסף, יעקב קרע את בגדיו ולבש שׂק, שנאמר {לז, לד} וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים.
אומר מרדכי- את שואלת למה קרעו את הבגדים, את שואלת למה לבשתי שק?
זה לא קשור לחטא העגל כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ... אלא זה קשור  לְ- הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא... וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה...לְ- זה הזה, זה שייך, זה לא שייך לחטא העגל.
יוצא, שהתשובה שאמר מרדכי לאסתר המלכה, שכל הגזירה של לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, מקורה במכירת יוסף... והיות ומקורה במכירת יוסף, לכן גם קרעתי את הבגדים, לכן לבשתי שק, כי זה בדיוק התיקון, למה שהָמָן רוצה להשיג, הוא רוצה לעורר מחדש, את חטא מכירת יוסף.
זה הפתיח לנושא שלנו, ובע"ה, נחזור בחזרה לנושא הזה... ואז נבין בדיוק שה-זה של חטא העגל, הוא ה-זה שבא ממכירת יוסף... בלי מכירת יוסף, גם לא היה חטא העגל.
אז אין לדעת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה, הם שתיהם אותו זה... וכשלא היה זה ראשון, אז לא היה זה שני... אחד יונק מהשני ותכף נראה למה...
כדי להבין את יסודם של דברים, נתקדם בע"ה להבין את חטא העגל:
כל מפרש שתיפתחו על הפרשה, כולם מנסים להבין מה זה חטא העגל.
אנשים שלפני ארבעים יום, ראו את הקב"ה על הר סיני, עם פמליה של עשרים ושתים אלף מלאכי השרת... הקב"ה פתח את השמים ואת הארץ... אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ... עומדים אחרי ארבעים יום, ורוקדים מסביב לעגל ואומרים "זה האלהים שהוציא אותנו ממצרים".
איך אפשר להבין, דור דעה...  חז"ל אומרים, בזוהר הקדוש, שלא היה ולא יהיה כדור הזה!
איך אפשר להבין דור דעה, שכך רוקד מסביב לעגל???
הרבה פירושים בדבר, בשנים עברו עסקנו בזה... אני רוצה ללכת בס"ד, לביאור חדש לגמרי, מדברי הזוהר הקדוש בפרשה, אך לפני זה, הייתי רוצה לעמוד על סדרה של שאלות של האבן עזרא בפרשה.

ר' אברהם אבן עזרא, פותח בסדרה של שאלות, אולי חמשה-עשר  שאלות, כולם ממוקדות על אהרון הכהן... פשוט לקח את אהרון הכהן, והביא סדרה של שאלות עליו...
איך יתכן שאהרון נתן לעשות את העגל? איך יתכן שאהרון עצמו, אמר להביא עגילים? איך יתכן שאהרון בעצמו לקח את הזהב ושם אותו בתוך האש? איך יתכן שחור מת ואהרון לא מת?
חור עומד לפניו, אם רוצים לעשות את העגל, חור ניגש קדימה והורגים אותו, למה אהרון לא ניגש ראשונה?
איך אפשר לומר שאהרון פחד, יש כאלה שאומרים שפחד אהרון להיהרג והלא מתו אחריו כמה חסידים שמסרו את נפשם על קידוש ה'?

הוא מציג רשימה של שאלות... היתכן דבר כזה, שהקב"ה בחר בו להיות מנהיג על ישראל,מישהו שעשה עגל?
איך יתכן שמשה רבינו יורד מן ההר... והזכרנו שבוע שעבר, שהוא ראה אותו מָכֵּה בקורנס על העגל, וכתוב שמשה רבינו התרחק מאהרון הכהן... איך יתכן, שמשה לא ציווה מיד להרוג את אהרון, כמו שנאמר {לב, כז}...שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת קְרֹבוֹ...ואהרון יצא נקי מכל העניין הזה?
ויש אומרים, שרימו את אהרון הכהן, עשו דפוס של עגל, אמרו לו תשליך את זה לפה, ויצא העגל והוא לא הרגיש, וראייתם למה שאמר הכתוב {לב, כד}... וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה... שמתי עם האש בתוכו ויצא בלי כוונה, וזה אינו נכון, כי אהרון,איך בחר בו ה', אם יהיה טיפש וירמוהו פתאים, חס וחלילה לומר על זה ועוד ולמה בנה להם מזבח, ועוד ציווה שיזבחו עליו עולות וזבחים, מה הולך כאן? שאלתו של האבן עזרא על אהרון הכהן.
אנחנו רוצים, בס"ד, ליישב את הדברים, בקו של רש"י בפרשת השבוע:
רש"י בפרשת השבוע, בארבע מקומות, כותב שחטא העגל נעשה אך ורק ע"י 'הערב רב'...

מתחילה התורה {לב, א} וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ...
כאן לא כתוב "וירא ישראל", אלא וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן.

אומר הכלי יקר וכתוב גם בזוהר הקדוש - כל מקום שכתוב הָעָם זה 'הערב רב'...
אני לא נכנס עכשיו ליישב את כל המקומות בתורה, יתכן שתשמעו מקומות בתורה שזה לא מסתדר, אבל צריך לדעת, שצריך לקחת כל פסוק בתורה ולדעת איך ללמוד אותו...
כתוב בפסוק {יד, לא} וַיִּֽירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּֽאֲמִינוּ בַּֽה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּֽוֹ - זה 'ערב רב'??
{יג, יז} וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים.. – זה 'ערב רב'??
התשובה היא – כן...  אבל צריך לדעת איך ללמוד את הפסוקים, וברצות ה' עוד נעסוק בזה בס"ד.
אם ככה יוצא, בכל מקום,או ברוב המקומות, שכתוב הָעָם, הכוונה 'לערב רב'.
אמר להם אהרון, אתם רוצים בבקשה... {לב, ב} פָּֽרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָֽי... אהרון הכהן מבקש מכולם להביא רק את העגילים... למה אתה לא מבקש גם טבעות, צמידים, נזם שעל האף?
הוא מתמקד רק בדבר אחד – עגילים שעל האזנים.
למי שזוכר כשאליעזר עבד אברהם, הביא לרבקה מתנות, עגילים הוא לא הביא... הוא הביא נזם ושתי צמידים על ידיה...  כאן לעגל צריכים רק עגילים, למה עגילים?
בע"ה עוד נטפל בזה... מי שרוצה רבותינו עוסקים בנושא של העגילים בהרחבה גדולה.
אומר להם אהרון, בבקשה תביאו עגילים {לב, ג} וַיִּתְפָּֽרְקוּ כָּל-הָעָם אֶת-נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶֽל-אַהֲרֹֽן {ד} וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַֽיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם

אומר רש"י - עגל מסכה. כיון שהשליכו לכור, באו מכשפי ערב רב שעלו עמהם ממצרים ועשאוהו בכשפים ויש אומרים מיכה היה שם שיצא מתוך דמוסי בנין שנתמעך בו במצרים, והיה בידו שם, וטס שכתב בו משה עלה שור, עלה שור, להעלות ארונו של יוסף מתוך נילוס, והשליכו לתוך הכור ויצא העגל.

וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם...
אומר רש"י - אלה אלהיך. ולא נאמר אלה אלהינו, מכאן שערב רב שעלו ממצרים, הם שנקהלו על אהרן, והם שעשאוהו, ואחר כך הטעו את ישראל אחריו.
אומר המדרש {תנחומא כי תשא, אות יט}וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה(שמות לב, א). בָּא שֵׁשׁ שָׁעוֹת. נִתְכַּנְּסוּ אַרְבָּעִים אֶלֶף שֶׁעָלוּ עִם יִשְׂרָאֵל וּשְׁנֵי חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם עִמָּהֶם, וּשְׁמוֹתָם יוּנוּס וְיוֹמְבְּרוּס, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין לִפְנֵי פַּרְעֹה כָּל אוֹתָם כְּשָׁפִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם(שמות ז, יא). וְנִקְהֲלוּ כֻּלָּם עַל אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ', שֶׁמֹּשֶׁה שׁוּב אֵינוֹ יוֹרֵד כְּבָר.
כאן מביא התנחומא,שההפגנה התחילה עם ארבעים  אלף איש... הם באו לפני אהרון, בחלוף שש שעות, מהרגע שמשה רבינו, עפ"י חשבונם, היה צריך להגיע והם מבקשים לעשות עגל...

ממשיכים רבותינו... לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
אומר רש"י - לך רד. מגדלתך, לא נתתי לך גדלה אלא בשבילם. באותה שעה נתנדה משה מפי בית דין שלמעלה.
שחת עמך. שחת העם לא נאמר אלא עמך, ערב רב שקבלת מעצמך וגירתם ולא נמלכת בי, ואמרת טוב שידבקו גרים בשכינה, הם שחתו והשחיתו.
בעל הטורים נוהג גם כמו רש"י- {לב, כב} כי ברע. אותיות ערב שערב רב גרמו להם לעשותו.
ממשיכה התורה ואומרת {לד, א} וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ
אומר רש"י - פסל לך. אתה שברת הראשונות, אתה פסל לך אחרות, משל למלך שהלך למדינת הים והניח ארוסתו עם השפחות, מתוך קלקול השפחות יצא עליה שם רע, עמד שושבינה וקרע כתובתה, אמר, אם יאמר המלך להורגה, אומר לו עדיין אינה אשתך, בדק המלך ומצא שלא היה הקלקול אלא מן השפחות, נתרצה לה, אמר לו שושבינה, כתוב לה כתובה אחרת שנקרעה הראשונה, אמר לו המלך, אתה קרעת אותה, אתה קנה לה נייר אחר ואני אכתוב לה בכתב ידי, כן המלך זה הקב"ה, השפחות אלו ערב רב, והשושבין זה משה, ארוסתו של הקב"ה אלו ישראל, לכך נאמר פסל לך.
אמר המלך מי עשה את הכל? השפחות הערב רב, הארוסה נקיה, עמד המלך וכתב להם לוחות שניות,להראות שהוא מוחל לעם ישראל, הוא בדק ומצא שאין בהם שום פסול. עפ"י דברי רש"י ארבע מקומות בפרשה, הכל 'ערב רב'.

עפ"י דברי רש"י... ארבע מקומות בפרשה... הכל זה ערב רב.
רש"י מביא פעם נוספת {בפרשת בהעלותך, יא, ד} וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר.
כותב רש"י - והאספסף. אלו ערב רב שנאספו אליהם בצאתם ממצרים.
אני מקריא קטע קטן, בדברי מדרש {תנחומא, כי תשא, אות ל} – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוֹתוֹ הָעֵגֶל: מִי עָשָׂה אוֹתָךְ. אָמַר לוֹ: חֲמוֹר, הָעֵרֶב רַב שֶׁיָּצְאוּ עִם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם: אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם(יחזקאל כג, כ).
*דרך אגב - כותב הרמ"ע מפאנו {עשרה מאמרות} - העגל הזה היה מחציו הקדמי עגל ומחציו האחורי חמור... את ההסבר מה זאת החלוקה הזאת, נשאיר למועד אחר J
ממשיך המדרש ואומר - אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא אָמַרְתִּי לְךָ, לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, שֶׁהֵן עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל. אֲבָל עַמִּי לֹא עָשׂוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן(ישעיה א, ג).

בא האור החיים הקדוש ושואל שאלה עצומה – אם את הכל עשו 'הערב רב', אז מה אתה רוצה מעָם ישראל?
עד היום עם ישראל סובל מחטא העגל, הם לא עשו שום דבר... את הכל עשו 'הערב רב', ארבע מקומות חוזר על זה רש"י, אז מה אתה רוצה מעם ישראל???

אומר האור החיים הקדוש - בגלל שלא מיחו בהם, מעלה עליהם הכתוב כאילו עשו.

ידוע לכולם... כתוב בכמה וכמה מקומות...
אומרת הגמרא {מסכת שבת  נו, ב} - {מלכים א יא-ו} ויעש שלמה הרע בעיני ה' אלא מפני שהיה לו למחות בנשיו ולא מיחה מעלה עליו הכתוב כאילו חטא.

פרתו של ר' אליעזר, היתה יוצאת ברצועה שבין קרניה, פרתו של ר' אליעזר?!
היתה של שכנתו והוא פשוט לא מחה בה, לכן מעלה עליו הכתוב כאילו היא שלו.
אומר האור החיים הקדוש- ארבע פעמים היה להם למחות. פעם ראשונה כשעשו את העגל. פעם שניה כשהקימו את  המזבח. בפעם השלישית, שהקריבו על זה קרבנות, ובפעם הרביעית שְהָ-'ערב רב' אמרו לו אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם...
עם ישראל היו צריכים להגיד "שקר וכזב!"... אבל אף אחד לא אמר כלום.
אומר האור החיים הקדוש - כיון שלא מיחו, מעלה עליהם הכתוב כאילו עשו את העגל. עד כאן דבריו הנפלאים של האור חיים הקדוש.
אם ככה רבותי, נוכל בס"ד להתחיל:
כמה אנשים היו הערב רב?
רבותי, אני מקריא את הפסוק בפרשת בֹא {יב, לח} וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד.

שואלים חז"ל - כמה ערב רב?
כתוב וְגַם עֵרֶב רַב... היו מעורבים והיו הרבה, כמה?

נאמר במכילתא {פרשת בא, פרשה יד} - וגם ערב רב: מאה ועשרים ריבוא דברי ר' ישמעאל, ר' עקיבא אומר: מאתים וארבעים ריבוא, ר' נתן אומר: מאתים וששים ריבוא וצאן ובקר.
אני לא מצאתי, אם הכוונה היא, רק לגברים...  או אם הכוונה היא, לגברים ולנשים...
אם אני חושב נכון, שהתורה מציינת את הגברים מבני עשרים עד שישים, אז המגבילה של זה, זה המספר בערב רב.

כשהגיעו לאהרון הכהן, אומר התנחומא, באו ארבעים אלף ואמרו לו "בקשה, תעשה עגל".
עפ"י שיטתו של ר' נתן, הם מייצגים שלוש מיליון ושש מאות ערב רב, שבאו עִם עָם ישראל... תציב שלוש מיליון ושש מאות מערב רב... מול שש-מאות  אלף גברים, שבאים לאהרון הכהן ואומרים לו "אדוני, בקשה, תעשה עגל"... רבעים אלף, שמתוכם מייצגים שלוש מיליון ושש מאות ערב רב, שעלו ממצרים.
רבותי, למה קוראים להם 'ערב רב', מה זה המילה הזאת? זה מצרים?
אם זה מצרים, תגיד "וגם מצרים עלו איתם".

אומר רש"י {נחמיה} - תערובת עכו"ם... מה שנקרא בשפה שלנו " מעורב ירושלמי".
היו כל מיני סוגים, איזה סוגים?
רש"י לא כותב.
אבל הזוהר הקדוש כותב {קצ"א, א} - מַאן עֵרֶב רַב. וְכִי לּוּדִים וְכוּשִׁים וְכַפְתּוֹרִים וְתוּגַרְמִים הֲווֹ, דְּקָרָאן לוֹן עֵרֶב רַב.

כותב האבן עזרא {פרשת בֹא} – מאנשי מצרים שהתערבו עמהם.
כולם מצריים, הם התערבו בתוך בני ישראל, לכן זה נקרא ערב רב.

רבותי, אני רוצה ללכת לזוהר הקדוש, בפרשת השבוע... הוא כותב דבר נורא ואיום, פשט חדש בכל נושא הערב רב וממילא נבין, בע"ה, כמה וכמה דברים, שאנו עושים בכל יום... נבין עפ"י זה, את ההפטרה שלנו... ובע"ה, נוכל להתחבר ולחבר את פורים, ביחד עם העגל וביחד עם יוסף, ותיראו כמה הדברים נפלאים...
הזוהר הקדוש בפרשת השבוע בא ואומר - דע לך, כל הערב רב, כולם זה המכשפים, החרטומים והקֹסמים, שהיו אצל פרעה.
כל הערב רב, שעלו ממצרים, כולם מקבוצת המכשפים שהסתובבו מסביב לפרעה.
חז"ל אומרים - מצרים היתה מלאה בכישופים...  כשמשה רבינו זרק את המטה ונהפך לנחש, צחקו עליו ואמרו לו "אצלנו הילדים לומדים לעשות סוג של כשפים כאלה"... התחילו ללעוג לו. הביאו כולם מקלות, נעשו כולם נחשים... עד שהמטה של משה לא בלע את המטות שלהם, הם לא נרגעו... כישופים, זה המרכז של מצרים... כל הבתי ספר של החרטומים יצאו עִם עָם ישראל.
שואל הזוהר - מה קרה? אין עבודה במצרים?!
אומר הזוהר הקדוש, במכת כינים, הם ניסו לעשות את מכת כינים ולא עלה בידם... מה הם אמרו כל החרטומים פה אחד?
"אצבע אלוקים!"
באותו רגע שאמרו זאת, הם דבקו בקב"ה... אמרו למשה רבינו "אתה הוכחת לנו עכשיו, שאתם אנשי אמת, אנחנו רוצים לדבוק בעם ישראל ובך".
משה רבינו, ראה בזה דבר נפלא... אם הקוסמים והחרטומים של מצרים באים אליו, ואומרים לו "אנחנו רוצים להתגייר", משה רבינו מקבל אותם...
כיון שראו הניסים והנפלאות שעשה משה במצרים, חזרו אל משה – משה אנחנו רוצים להתגייר...
משה הולך לקב"ה ושואל אותו – לגייר אותם? אמר לו הקב"ה, לא כדאי. אמר לו משה, ריבונו של עולם למה לא? כיון שראו הגבורות שלך והם רוצים להתגייר, יראו גבורותיך בכל יום וידעו שאין אלוהים זולתך...

אמר לו משה - למה לא לקבל אותם?! אני לא מבין...
מה אנחנו אומרים בכל יום, בעלינו לשבח, בקטע שחיבר אותו אָכָן?
יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי לְךָ תִכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן.

אם הם רוצים להתגייר, למה לא לקבל אותם?!
אומר הקב"ה למשה רבינו - לא כדאי... אבל אם אתה רוצה בקשה...

אותו דבר היה עם המרגלים, אמר הקב"ה למשה שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן - אני אומר לך, שהארץ הזאת טובה, אבל אם אתה רוצה מרגלים, שלח לך. עד כאן דבריו של הזוהר הקדוש בתחילת הפרשה.
בספר זרע ברך, בפרשת השבוע, בביאור חטא העגל... יש לו ארבע ביאורים, בביאור השלישי של חטא העגל, הוא מביא את דברי הזוהר.
רבותי, בואו נלמד פסוק בפרשת וארא... פשט חדש בכל הפסוק הזה...
נחזור אחורנית, לפרשת וארא {ט, יא} וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין כִּי הָיָה הַשְּׁחִין בַּחֲרְטֻמִּם וּבְכָל מִצְרָיִם.

שואל הזרע ברך - אני לא מבין, החרטומים לא יכלו לעמוד לפני משה? מה הם מחפשים אצל משה רבינו?
החרטומים לא יכולים לעמוד בפני פרעה, שם המקום שלהם.
אומרת התורה - למה הם לא יכלו לעמוד?!
כי השחין היה גם בתוך החרטומים וגם בתוך מצרים.
למה שלא יהיה? איפה היה הדֶבֶר?
גם בחרטומים וגם במצרים... איפה היה הערֹב?
גם בחרטומים וגם במצרים... אז מה אתה מודיע לי פה?!

אומר הספר זרע ברך- תדע לך, החרטומים האלה במכת כינים, עזבו את מצרים, כולם התחילו לעמוד לפני משה... אמרו לו "אתה אבא שלנו"... ורצו אחרי משה לכל מקום...  
הם היו בטוחים, שאם הם רצים אחרי משה רבינו, הם מוגנים מהמכות של מצרים... הם היו בטוחים, שליד משה רבינו, שחין לא יהיה להם, למה?
כי הם רוצים להתגייר.... ורש"י כותב  - גיירְתָ אותם, מבלי לשאול אותי.
משה רבינו קירב אותם, אבל לקב"ה לא היה ניחה ליה בגיור הזה... מה עשה הקב"ה?
הגיעה מכת שחין, כולם עמדו לפני משה רבינו... אמרו "אם אנחנו נהיה לידו, נהיה מוגנים".
הביא הקב"ה את השחין, על החרטומים ועל מצרים!
הוא רצה להראות להם - רבותי, אתם רוצים להתקרב, אבל אני לא רוצה אתכם...לכן,עם כל הגיור של משה רבינו, בשבילי אתם נחשבים עדין מצרים.
שואל הזרע ברך - ולמה זה מופיע דוקא במכת שחין, שיופיע קודם כל, במכת ערֹב!
פשוט מאוד... כי הגמרא אומרת {מסכת יבמות מז, ב }- דא''ר חלבו קשים גרים לישראל כספחת דכתיב {ישעיה יד-א} ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב.

אם ככה יוצא, שמשה רבינו קיבל אותם... ואילו הקב"ה, לא היה מעונין בהם.
אם ככה רבותי, נוכל להמשיך הלאה:
אומר הזוהר, אם אתה אומר לי, שערב רב, פירוש הדבר שזה תערובת של כל מיני עמים-  לּוּדִים וְכוּשִׁים וְכַפְתּוֹרִים וְתוּגַרְמִים... בסדר גמור, אז אני מבין שקוראים לזה ערב רב.
אם אתה אומר, שהכוונה היא לקוסמים והחרטומים של מצרים, למה קוראים להם בשם 'ערב רב'? שיקראו להם חרטומים של מצרים, למה דוקא בשם 'ערב רב'?

אומר הזוהר - אני רוצה לגלות לך סוד מתורת הכישוף...
כישופים לא עובדים, רק משש שעות ומחצה ביום.  הכישוף מתחיל לעבוד, ברגע שהשמש נוטה לצד מערב.
גדולי המכשפים עובדים, בין שש וחצי שעות ביום, לתשע וחצי שעות ביום... שלוש שעות הם עושים את הפעולות שלהם... זה המכשפים הגדולים, כמו יָנוֹס ויָמְברוֹס.
המכשפים הקטנים, אומר הזוהר, עובדים מתשע וחצי שעות ביום, עד חצות הלילה.

אומר הזוהר הקדוש, שהחרטומים נצמדו למשה רבינו, לא רק בגלל 'אצבע האלוקים'...  הם ראו דבר אחד, שמשה רבינו, את כל המכות שלו, הוא לא נותן אחרי צהריים, מתי הוא עושה את המכות?
בבוקר...
אמרו החרטומים - את זה אנחנו לא יכולים לעשות... אפילו יָנוֹס ויָמְברוֹס  הגדולים, לא מסוגלים לעבוד בבוקר...הם מסוגלים לעבוד, רק מרגע שהשמש  נוטה לצד מערב.
יוצא, שמשה רבינו, כוחו גדול גם בבוקר... מוכרח שמשה גדול מאתנו... הלכו 'הערב רב', הקוסמים, ונדבקו למשה רבינו.

אם ככה, אומר הזוהר הקדוש -  עכשיו תבין טוב מאוד, מתי באו 'הערב רב' לאהרון ואמרו לו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים? וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר.

אומרים חז"ל - מה זה כִּי בֹשֵׁשׁ – שש שעות. למה אתם לא באים על הבוקר?
שום דבר... הם מחכים עד חצי היום, מה קרה?!
הם לא יכולים לעבוד, רק משש וחצי שעות של היום, רק אז הם יכולים לייצר עגלים... הם לא יכולים לפני זה, עד כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר.
הוא לא מגיע עד שש וחצי שעות של היום, מי מגיע?
יָנוֹס ויָמְברוֹס וארבעים אלף, אומר התנחומא... למה הם?
אומר לנו הזוהר – הגדולים, עובדים משש וחצי שעות של היום, עד תשע וחצי שעות של היום. הם באו אחרי שש וחצי שעות - קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים.
אומר הכלי יקר יסוד נפלא ביותר – משה רבינו לא יורד מן ההר... השטן מראה להם את מיטתו של משה רבינו, פורחת באוויר( גמרא מסכת שבת פ"ט).
מה היה צריך להיות בעם ישראל... אם עָם ישראל מאמין שמשה רבינו איננו? אם עם ישראל רואה את מיטתו פורחת באוויר, מה הוא צריך לעשות?
קריעה! משה איננו!
שום דבר לא...  מסתכלים על המיטה ושואלים  - יש סנדוויץ'?!  J
הכל בסדר גמור...  למה אתם רגועים?!
עָם ישראל לא בלחץ... הכל בסדר גמור...  משה רבינו השאיר הנחיות – במקרה ואני לא חוזר, יש כאן ממלאי מקום – אהרון וחוּר.
על השש שעות, מגיעים הערב רב... קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים!...מה קרה? מה אתם בעצבים?! בעם ישראל כולם רגועים, מה הפאניקה?!

אומר הכלי יקר - פשוט מאוד... הערב רב ידעו... עָם ישראל מחכה להוראות מאהרון וחוּר...
ידעו הערב רב, שאם אהרון מתמנה להיות מנהיג על ישראל, כשמשה רבינו לא מגיע, אחרי חצי שעה מזה שאהרון נתמנה להיות מנהיג של עם ישראל, כל הערב רב עושים אחורה פנה ומתפנים חזרה למצרים... שולחים אותם לחיים טובים ולשלום.
אמרו הערב רב - מי מגן עלינו? משה רבינו היחידי שמגן עלינו, הוא לקח את התיק על עצמו.
משה רבינו לוקח את התיק של הערב רב על הכתפיים שלו...
אומר לו הקב"ה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ – החבר'ה שלך, אלה שאתה אמרת שאתה אחראי, הם עשו את הבלגן!

אמרו 'הערב רב' - תדע, שאם משה רבינו איננו ומי שעולה אחריו זה אהרון הכהן, אחרי חמש דקות, הוא קורא ליָנוֹס ויָמְברוֹס ואומר להם, אתם רואים פה... בקשה, אחורה למצרים לחיים טובים ולשלום.

אמרו 'הערב רב' - אוי לנו, אם עָם ישראל יתעשת ויגיד שמשה מת.... אנחנו חייבים לתפור תיק, עוד לפני שמשה רבינו מגיע או לא מגיע, עוד לפני שממנים את אהרון הכהן.
על הבוקר...  איך שמגיע שש וחצי שעות, מגיעים יָנוֹס ויָמְברוֹס, שני הבנים של בלעם, ראשי הקוסמים, מגיעים לאהרון הכהן ואומרים לו "אהרון, תעשה משהו במקום משה"
אמר אהרון - למה שאני יעשה משהו במקום משה, מה קרה?!

אהרון הולך איתם ביחד..."אין בעיות, רוצים עגל,בקשה... תביאו כולם את העגילים תשימו אותם בתוך הדלי".
מה רצה אהרון, מה המטרה שלו?

אומר הזוהר בפרשת השבוע- פשוט מאוד... רצה אהרון להבדיל אותם ולהפריש אותם מעָם ישראל, אחת ולתמיד.

משה רבינו הוא המנהיג שלהם... אם קרה משהו חס ושלום, ואני המנהיג, אמר אהרון...  הדבר הראשון שאני עושה, אני שולח אותם בחזרה למצרים, אני לא רוצה אותם איתי ביחד!

משה רבינו יורד מן ההר, אומרת התורה {לב, כה} וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם.
אומר רש"י - פרוע. מגלה. נתגלה שמצו וקלונו, כמו(במדבר ה יח) ופרע את ראש האשה.

אמר אהרון - רבותי, תראו מי זה הערב רב!  זה לא אנשים שדבקים בקב"ה, זה אנשים שדבקים במשה רבינו, בגלל הקוסמויות... ברגע שמשה איננו, הם מייצרים עגל!
הוציא החוצה אהרון, את כל הזוהמה שנמצאת בתוך הערב רב.

אומר התורה {שמות ה, ד} וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם.

אומר רש"י - תפריעו את העם ממעשיו. תבדילו ותרחיקו אותם ממלאכתם, ששומעין לכם וסבורים לנוח מן המלאכה. וכן(משלי ד טו) פרעהו אל תעבר בו, רחקהו. וכן(שם א כה) ותפרעו כל עצתי,(שמות לב כה) כי פרוע הוא, נרחק ונתעב.

שואל הספר הכתב והקבלה- איך מותר לאהרון לעשות עבודה זרה,כדי להבדיל אותם?

הוא מתרץ, שהאיסור של עשיית עבודה זרה,אז, היה רק למי שעובד אותו.
ליהודי אסור לעבוד אותו, בין בשיתוף ובין שלא בשיתוף. לבן נֹח, אסור לעבוד עבודה זרה, בלי שיתוף... אבל עבודה זרה בשיתוף, לא נאסר לבני נֹח, והיות והערב רב  עדין נחשבים לבני נֹח, הלך ועשה להם את העגל, כדי שיעבדו אותו עם השיתוף ביחד עם הקב"ה.
יוצא שכל מה שעשה אהרון היה, שרצה להפריש את הערב רב, מעָם ישראל.

אמר הקב"ה - אתה כך עשית? אתה תהיה הכהן שלי.
אומרת התורה, שהקב"ה ציווה להבדיל את אהרון ובניו ולהקדישו קֹדש קֹדשים... אתה רצית להבדיל את הערב רב מעָם ישראל, רצית להפריש אותם, אני מפריש אותך  להיות כהן לעבודתי!

אם ככה, שואל האבן עזרא 10-15 שאלות... איך עשה את זה אהרון, איך הקב"ה בחר בו, איך הוא המכפר?
התשובה היא - דוקא בגלל שהוא עשה, כדי להרחיק את הערב רב מישראל. להרחיק אותם כרצונו של הקב"ה... משה גייר אותם, בלי לשאול את הקב"ה, כך אומר רש"י.
רצונו של הקב"ה, שהם לא יצטרפו לעם ישראל... צירף אותם... ואהרון  רצה להפריש אותם ולהבדיל אותם מעם ישראל.
רבותי, הבנו, עפ"י מה שאמרנו עד עכשיו, אהרון רצה להבדיל אותם לגמרי...
למה רצו הערב רב דוקא לעשות עגל, מה הם מחפשים דוקא בעגל?

כותב הספר זרע ברך,דבר שמופיע בספר שניקרא ציוני, הספר הזה כתב אותו יהודי,מגדולי המקובלים... החיד"א כותב, שיש בו סודות נוראים, הספר נכתב בשנת ה' אלפים ק' 674 שנים אחורה.
כותב הספר ציוני – בשנת צ"ב ליעקב אבינו, המליכו עליהם המצרים  קוסם אחד ושמו אָפִּיש. ועשה עצמו לאלוהָ ועשה לו אָפִּיש בקסמיו עגל אחד ועל עין הימין שלו סימן לבנה והעגל היה עולה בכל יום פעם אחת מהיאור  ב-ד' שעות ביום היה פורח באוויר והיו המצרים מהללים ומשבחים לפניו, עד שהיה נמס ונסתר.

אומר הספר זרע ברך - לכן הם עשו דוקא את הצורה של העגל, כנגד אותו אָפִּיש.
עפ"י זה תבין,כאשר הם הצליחו לייצר את העגל הזה, הם אומרים לבני ישראל  אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל... מה זה אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל? אלה אלהיך בני ישראל!
אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, הכוונה, שהאלוהָ הזה היה עוד מתקופתו של יעקב אבינו... אֱלֹהֶיךָ, שהיה עוד בשנת צ"ב לחיי יעקב.
יעקב אבינו עוד חשש מהעגל הזה, איפה הוא חשש?
בפרשת ויחי, כאשר יעקב אבינו קורא לכל הילדים שלו, כתוב בפסוק {מט, ב} הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם.
אומר המדרש, אומר התרגום ירושלמי במקום- שאל אותם יעקב אבינו, פן יש בכם מישהו שלבבו פונה לעבודה זרה? פתחו כולם ואמרו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד.

שואל  הזרע ברך - למה שיחשוש שילכו אחרי עבודה זרה?
אחרי עבודה זרה של אָפִּיש, חשש יעקב אבינו, שמא הם הולכים אחרי זה.
אם ככה רבותי, הבנו דבר נפלא -  הערב רב עשו את העגל, כנגד מה שעשה אָפִּיש, הם עשו אותו, כיון שהם רצו שאהרון לא יתמנה ואז לא ישלחו אותם מעָם ישראל.

רבותי, עוד נקודה אחת ובזה בע"ה, נוכל לסגור קצוות:
ביאור נוסף, למה הם עשו דוקא צורה של עגל:
מופיע בדברי רבותינו, לאור פסוקים בפרשת מקץ.
בפרשת מקץ, מתמנה יוסף הצדיק להיות משנה למלך במצרים. הוא פותר את החלום ואומר לפרעה, שבע פרות שבע שנים, הפרות השמנות שאוכלות את הרזות, אלו שבע שנות שֹׂבע, אחרי זה יבואו שבע שנות רעב...
 {בראשית מא, לג} וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם...
הוא ממנה את יוסף להיות המשנה למלך... יוסף מפרסם בכל מצרים הודעה - בעוד שבע שנים מהיום, יתחיל רעב, מבקשים מכולם לארוז אורז, אפונה, טונה, שימו בצד אוכל, ראו הוזהרתם! וככה בכל שנה ושנה...
מתחיל הרעב,אומרת התורה {מא, נה} וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ... מה קרה, הזהירו את כולם שיכינו אוכל... מה קרה?  התחיל הרעב כולם באים לפרעה, אין אוכל!

אומר רש"י - כל האוכל שהם שמו בצד, הכל נרקב.

רצו ליוסף, שייתן להם אוכל, אומר להם יוסף "בקשה, יש ממול משרד הדתות, כנסו למעלה, תמולו את עצמכם, תביאו אישור, תקבלו שתי ק"ג קמח"
למול? למה מה קרה?!
אתם רוצים חיטים? רק אישור עם ברית מילה, אין ברית מילה אין חיטים!
רצו כולם לפרעה, אמרו לו כפייה דתית!!! לא נותן אוכל!
אומר להם פרעה -  רגע, לא שמתם אוכל?!
הכל התקלקל!
נו אז מה אתם רוצים??
שייתן תבואה!
אומר להם פרעה - אתם רוצים תאכלו את האוכל שלכם... אתם רוצים את שלו, לכו ותמולו.

שואל הכלי יקר - למה להוריד את הברית מילה? אתה רוצה לשים להם חותמת שהם קיבלו, תוריד להם את האף, למה דוקא ברית מילה?!
אז כמובן שאנשים יגידו, יוסף הצדיק – תיקון יסוד, הכל מתקבל על הדעת.
אומר הכלי יקר – ערלה נקראת חרפה.
בשעה שבני יעקב אומרים לשכם, שהם לא יכולים לתת את אחותם {לד, יד}  לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה כִּי חֶרְפָּה הִוא לָנו.
גם רעב, אומר הנביא בספר יחזקאל, נקרא בשם חרפּה - חרפּת רעב... אם אתם רוצים להסיר את חרפּת הרעב, תסירו את החרפּה מהגוף.

המהר"ל כותב(רבו של הכלי יקר) כותב – ברית נקראת בארמית קיומה, כך קוראים לברית. ברית עולם נקראת בתורה לְקָיָם עולם.
אמר להם יוסף - התבואה שלכם נרקבת, אתם רוצים שהיא תתקיים? תמולו! כי ברית נקראת קיום.

בסדר גמור...  המצרים מי שרצה לאכול, לא היתה לו ברירה, היה חייב למול את עצמו. עד כאן דברי חז"ל הקדושים בפרשת מקץ.
בספר שם משמואל {פרשת בשלח שנת תרע"ז}, על הפסוק:
 וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי  אָמַר אֱלֹהִים פֶּֽן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָֽיְמָה
שואל את השאלה ששאלנו מקודם - מי זה העם?  האם זה הערב רב,  או עָם ישראל?
הוא מתפּלפּל ומאריך בזה ובתוך הדברים שלו, הוא מביא  את האר"י הקדוש, שנמצא בארבע מקומות – פרשת מקץ, פרשת ויגש, פרשת שמות ובְבִּיאוּר אגדה של פסח הֵא לַחְמָא עַנְיָא. 
רבותי, אני לא הולך להסביר לכם עכשיו את האר"י הקדוש, אלו דברים עמוקים מאוד, שמסבירים דברים נפלאים בגלות מצרים, אין לנו את הזמן להיכנס, אני רק רוצה להוציא קטע אחד:
הֵא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם...
כותב האר"י הקדוש- כל הצרות שהיה לעָם ישראל, מהערב רב, מהעגל, כל הצרות של כל השנים, שהיה עָם ישראל במדבר, היה בגלל דבר אחד- כי יוסף הצדיק מל אותם בתוך מצרים.
כשהוא מל אותם בתוך מצרים, הוא נתן להם תפיסה בעם ישראל, הוא נתן להם אחיזה בעָם ישראל.
באותו רגע שהוא נתן להם אחיזה בעָם ישראל, לכן הם יכלו להתחבר לעם ישראל ולצאת איתם ממצרים.

לשונו - ומפני שחטא יוסף במצרים, שנאמר אה לכם זרע, שגזר עליהם שימולו את עצמם, גרם שיהיה לַחְמָא עַנְיָא בגלות מצרים, ואף עפ"י שנתגיירו, מכל מקום, מסתכמה שאמרו בגמרא יבמות – קשים  גרים לישראל כספחת, שכל הצרות שעברו על ישראל בצירוף חטא העגל ועד סוף הגלות המרה הזאת, עד קץ הימים, מהערב רב הוא.
מאיפה זה מתחיל?
מברית המילה.
רבותי, אם אלה הדברים, יש לנו פשט חדש מדוע הם עשו עגל:
מי שגייר אותם, היה משה רבינו... אבל אומר האר"י הקדוש- הגיור לא התחיל ברגע שהם דבקו במשה רבינו, כי ראו שהוא עושה כישופים, ומשה רבינו לא עושה אותם אחרי צהריים, אלא  עושה אותם בבוקר.
משה רבינו עושה מכת כינים, שהם לא מצליחים לעשות.

אומר לנו האר"י - התפיסה שלהם, להידבק בעם ישראל ולצאת איתם ממצרים, נובעת מהברית מילה, שיש לאותם מצרים שנימולו.

אם ככה רבותי, נוכל להבין טוב-  הם לא דבקו במשה רבינו, כי משה רבינו הוא זה שהדריך אותם, עפ"י האר"י הקדוש, הם דבקו במשה רבינו, כי משה רבינו יצא ממצרים, עם העצמות של יוסף הצדיק... שנאמר {יג, יט} וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם.
יוסף נלקח על הגב של משה... אמרו הערב רב, אנחנו נצמדים למשה רבינו משתי סיבות... כי הוא זה שלקח אותנו  ונצמדנו אליו...
אמרנו הוא יודע לעשות פעולות גם בבוקר, הוא יודע לעשות פעולות גם בכינים והוא גם לוקח על הגב שלו את העצמות של יוסף, שהוא זה שגזר עלינו למול ובגלל זה, יכלנו להיצמד לעם ישראל!

ברגע שמשה רבינו לא נמצא כאן, אם הוא לא נמצא, מי המגן עליהם? למי הם נצמדים עכשיו?
לעצמות של יוסף הצדיק!
באותו רגע שמשה איננו, באים לאהרון ואומרים לו – תשמע, כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ, אז מה תעשה?
קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים, איזה אלהים?
עגל מסכה, למה עגל?
כי כל מה שבאנו להתקרב לעם ישראל, לא התחיל ממשה רבינו... מאיפה זה התחיל?
מיוסף הצדיק... מה הסמל של יוסף הצדיק?
אומרת התורה בפרשת וזאת הברכה - בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו... אז מה הסמל של יוסף?
שור.
קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים, איזה אלהים?
לא בגלל אָפִּיש... כי יוסף נקרא שור - בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וכל מה שהתקרבנו לעם ישראל, בגלל הברית מילה... ברית מילה זה יוסף... יוסף זה שור, אז קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים.
יוצא, שכל מה שהם רצו להרוויח, היה להידבק ביוסף הצדיק.

רבותי, לפני שנסיים...
הגאון מוילנה, בתיקוני הזוהר, כותב דבר נורא ואיום –  שחרית, אין גדולה וקטנה, יש שחרית כוותיקין, עד שלש שעות.
ערבית, אין גדולה או קטנה – מצאת הכוכבים עד וכו'.
התפילה היחידה, שיש גדולה וקטנה, זו תפילת מנחה... מנחה גדולה וקטנה.
שואל הזוהר - למה?
מנחה, משש וחצי שעות ביום, עד שקיעת החמה... למה יש מנחה קטנה וגדולה?!

אומר הזוהר דבר נורא – כי זמן המנחה, הוא זמן תוקף הדינים... את המנחה תיקן יצחק אבינו, ויצחק אבינו הוא מידת הגבורה- מידת הדינים. הערב רב מתי עשו את העגל?
וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר... מה זה כִּי בֹשֵׁשׁ?
שש שעות, מתי הם עשו את זה?
בזמן מנחה גדולה... אם ככה, מי עשה את הערב רב?
את הערב רב, אמרנו בשלוש שעות הראשונות, עושים יָנוּס ויָמבּרוֹס - אלה המכשפים הגדולים שישנם. אחרי תשע וחצי שעות מי בדין?
המכשפים הקטנים.
אז שלוש שעות הראשונות, של זמן מנחה, נקראים בשם "מנחה גדולה" ואחרי זה נקראת המנחה "מנחה קטנה". התקופה הזאת, שבין שניהם, נקראת 'בין הערבּיים'... בין שני התקופות, של הערב רב, שהם עושים כישופים.
כשהם עושים כישופים בין הערביים... התיקון לזה, אומר הזוהר – בתפילת מנחה.
כי מנחה בגימטריא =103... ועגל בגימטריא = 103... אז מה מכפר על חטא העגל?
תפילת המנחה,שגם היא 103.
אז יש לך מנחה גדולה, כי זה הזמן שעשו בו את העגל... ומנחה גדולה עד מנחה הקטנה, זה הזמן שמכפרים בו על חטא העגל.

אם ככה רבותי, הבנו נכון, את ביאור הדברים – מה זה מנחה גדולה, מה זה מנחה קטנה ומה זה הערב רב.

אם אלה הדברים, נוכל בס"ד להגיע להפטרה:
רבותי, שימו לב... בכל שנה בפרשת כי תשא, ההפטרה שלנו קשורה לפרשת פרה.
השנה ב"ה השנה מעוברת,אז יש לנו את ההפטרה של כי תשׂא... מה קוראים?
אליהו בהר הכרמל.
אליהו בהר הכרמל, אומר לנביאי הבעל,אתם אומרים שיש לכם כוחות, בואו נראה, בקשה, נתאסף כולנו בהר הכרמל, נביא  שני פרים מאמא אחת, אתם תיקחו אחד ואני ייקח אחד ונקריב אותו.
כל אחד לוקח, אומר להם אליהו, אתם בוחרים ראשונה, הם לוקחים, 450 נביאי בעל ו – 450 נביאי אשרה וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר הַבַּעַל עֲנֵנוּ וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה.

נו...  אף אחד לא עונה, אני לא מבין, הם קוראים כבר מהבוקר ואף אחד לא עונה  וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל כִּי אֱלֹהִים הוּא כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ וְכִי דֶרֶךְ לוֹ אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ... למה הוא לא שואל אותם על הבוקר, אולי הוא עוד לא התעורר?
למה הוא חיכה לצהרים בשביל להגיד, תגידו האלהים שלכם חורפּ בצהרים או לא?! למה הוא לא שאל על הבוקר? למה דוקא בצהרים, מה התשובה?
כי אתם בעל ואשרה... באיזה שעות עובד הבעל והאשרה?
משש וחצי שעות עד הערב, מזמן מנחה גדולה ועד שקיעת החמה...!
עד הצהריים  הוא נתן להם לקרוא... הוא ידע שלא יקרה שום דבר, כיון שהכישופים לא עובדים בשעות האלה. תצעקו עד מחר בבוקר, לא יעבוד...
מגיע הצהריים נו...  זה הזמן שאתם עובדים, זה הזמן של העגל... מהצהריים מתחיל אליהו לצחוק עליהם – תגידו, האלהים שלכם ישן שנת צהרים?! ישן או לא?!
כיון שראה שזה לא עובד, מה עשה?
וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל וכו'... הוא פונה לקב"ה ואומר עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי, ענני שתרד אש מן השמים וענני שלא יאמרו מעשה כשפים, למה שלא יאמרו "מעשה כשפים"?

כי אם זה היה בבוקר, הם לא יכולים להגיד שזה מעשה כשפים, כי בבוקר אין עבודה זרה!
משכתי את זה אחרי צהריים, כדי לצחוק עליהם... עכשיו הם יגידו " אוו, אחרי צהריים זה מעשה כשפים, כי כשפים עובדים אחרי צהריים".
אומר אליהו - עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי שתרד אש מן השמים וענני שלא יאמרו מעשה כשפים, כי הכשפים עובדים משש וחצי שעות, עד שקיעת החמה.
מתי הוא פונה?
וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה
אומרת הגמרא {מסכת ברכות ו, ב}לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה, שלא נענה אליהו, אלא בתפילת המנחה.
אומר המהרש"א – מה זה לעולם יהא זהיר בתפילת המנחה?
שיראה להתפלל אותה כמה שיותר מוקדם.
אם ככה רבותי, סגרנו את כל הפינות:
אהרון הכהן, רצה להפריש אותם, להבדיל אותם...  הוא עשה עגל, או שהוא רצה בגלל אָפִּיש, או כנגד יוסף הצדיק, שנקרא בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ.

רבותי, בואו נסגור את כל העיגול הזה בפעם אחת:
לפני שנים הבאנו רעיון נפלא,של הספר חן טוב, לא נחזור על דבריו... אני רק אומר אותו בקיצור.
מביא הספר חן טוב, לר' טוביה הלוי, בן דורו של הבית יוסף – דע לך כל חטא העגל, מתחיל במכירת יוסף. אם יוסף לא היה נמכר, לא היה חטא העגל, למה?

רש"י כותב - איך נהיה עגל? בא מיכה וזרק את הפתק 'עלה שור' לתוך האש ויצא החוצה.

כתוב בחז"ל, במדרש שמופיע {פרשת וישב}, על הפסוק {לז, ז} וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי
מסביר הספר חן טוב – באו האחים ליוסף ואמרו לו, אתה חייב מיתה!
שאל אותם יוסף - מה קרה?
אמרו לו - אנחנו רואים ברוח הקודש, שיצא ממך ילד, שיעביד את כל עָם ישראל, בעבודה זרה.
שאל יוסף- מי זה?
אנחנו רואים ירבעם בן נבט, הוא יעמיד שני עגלים – אחד בדן ואחד, בבית אל... וכולם יעבדו עבודה זרה.
ירבעם בן נבט שייך לשבט אפרים... אפרים יצא מיוסף...
אתה חייב מיתה, נהרוג אותך, נחסוך מעם ישראל עבודה זרה!
אמר להם יוסף - עוד לפני שתהרגו אותי, עוד לפני שיעבדו עבודה זרה, וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה- כולנו נעבוד עבודה זרה! אתם יודעים למה?
כי אתם שונאים אותי... תמכּרו אותי למצרים, ומה תהיה התוצאה?
אני יתמנה למלך, אני יצווה אתכם, להוציא את העצמות שלי... ילכו המצרים וישימו את העצמות שלי בתוך הנילוס.
כדי להוציא את העצמות שלי מהנילוס, יצטרך משה רבינו לכתוב 'עלה שור' וע"י זה יצא הארון... מיכה יקח את הפתק של עלה שור, יזרוק אותו בתוך האש ומזה יצא עגל.  
אז מאיפה מתחיל העגל... מסתם או ממכירת יוסף?!
אומר להם יוסף-  וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה - מזה יצא עגל!

עפ"י דבריו של 'החן טוב', יש לנו עוד סנסן:
רבותי, אלמלא שיוסף היה יורד למצרים,הוא לא היה מצוה את המצרים למול את עצמם... אם לא היה מצוה למול את עצמם, אז לא היה ערב רב, ואם לא ערב רב, אז גם לא היה עגל.
יוצא שהכל נהיה, מזה שמכרו את יוסף למצרים!

שואלת אסתר המלכה, את מרדכי היהודי - תגיד לי לדעת עַל מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה,שמא כפרו בלוחות, או שמא כפרו בזה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ?

שאלה שניה – האם התעורר עכשיו חטא מכירת יוסף, שנאמר נָסְעוּ מִזֶּה, הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה... או שהתעורר עכשיו חטא העגל, שנאמר זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ?

אומר מרדכי- אין זה וְ-זה, הזה והזה, זה הכל זה אחד... אלמלא נָסְעוּ מִזֶּה, גם לא היה כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ... כל מה שנהיה כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ, מאיפה זה בא?
מְ-נָסְעוּ מִזֶּה התחיל מכירת יוסף... התחיל מכירת יוסף, מזה יצא העגל.
לכן קרעתי את הבגדים, כי יעקב קרע את הבגדים... לכן לבשתי שָׂק, כי יעקב לבש שָׂק... כדי שנדע, כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ, הכל מתחיל מְ-נָסְעוּ מִזֶּה, הכל התחיל מְ- בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה.
אומרים חז"ל- אין לנו דור שלא נשאר בו, מחטא העגל.
כותב הספר 'בת עין', בשם הספר 'תולדות יעקב יוסף' - מה שנשאר לנו מחטא העגל, זה ר"ת ע-ג-ל.

הגמרא במסכת בבא בתרא {קס"ה, א} אמר רב יהודה אמר רב, רוב בגזל ומיעוט בעריות והכל בלשון הרע. בלשון הרע סלקא דעתך, אלא אבק לשון הרע.

אומר התולדות יעקב יוסף - מהעגל ההוא, נשאר לנו שלושה דברים – עריות, גזל ולשון הרע.

התיקון, כותב הספר בת עין - עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים.
ע- עבודה
ג- גמילות חסדים
ל-לימוד תורה.
לדעת מה זה ועל מה זה, היום פורים קטן, השאלה שלדעת מה זה ועל מה זה,  אם נתקן את זה כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים.
יזכנו הקב"ה שיקויים בנו הפסוק בספר ישעיהו {כה, ט} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ במהרה בימנו אמן!!!
 
 
 

 
 
 

תרומה ללימוד הילדים 

אפשרויות לתרומה לבחירתך

 Donation form in English

להפקיד או להעביר תרומה לחשבון הת"ת:   מבשר טוב, בנק מרכנתיל, סניף גאולה 635 ירושלים. מספר חשבון 55631

להעברת תרומה מחו"ל לבנק הת"ת בארץ הקש         להעברת תרומה לחשבון בארה"ב בנק אוף אמריקה בניו גרסי  הקש.

לפרטים נוספים להתקשר לטלפון 050-4148077      תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.

אם יש בקשה מיוחדת לתפילת הילדים שלחו הודעה. אפשר בווטסאפ 054-2254768

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים