אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      כי תשא עב מחצית השקל
דף הבית >> פרשת השבוע >> הרב ברוך רוזנבלום על פרשת השבוע >> ספר שמות הרב רוזנבלום >> כי תשא עב מחצית השקל

בס"ד
פרשת כי תשא – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ב.
 
פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת כי תשא. היא הפרשה שנקרא אותה בע"ה, כבר לאחר ימי הפורים... היום בס"ד, חגגנו את ימי הפורים... מחר בע"ה, פורים דמוקפים... אנחנו בין פורים לפורים... אבל ערב שבת קודש, פרשת כי תשא...
נחבר בע"ה בשיעור היום, גם את פרשת כי תשא, וגם את פורים... ונעשה משניהם בע"ה, שיעור אחד.
ידוע שפרשת כי תשא, פותחת במצות מחצית השקל... התורה מצוה לתת מחצית השקל, בשעה שמונים את בני ישראל... לאחר מכן התורה עוסקת בכיור, שמן המשחה, קטורת, שבת, מועדים... אבל הנושא המרכזי של הפרשה, זה הנושא של חטא העגל... חטא העגל, שעליו אמר הקב"ה {שמות לב, לד} וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָֽם...
אומרים חז"ל בגמרא {מסכת סנהדרין קב, א} - אמר ר' יצחק אין לך כל פורענות ופורענות » שבאה לעולם שאין בה אחד מעשרים וארבעה בהכרע ליטרא של עגל הראשון שנאמר {שמות לב-לד} וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם... ועדין, אומרים חז"ל, החטא הזה קיים עד עצם היום הזה.
המשך חכמה {פרשת אחרי-מות} עומד על פסוק, שאנחנו אומרים אותו ביום כיפור - כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישרון.
אומר המשך חכמה – ישנם שתי חטאים, שקיימים עד עצם היום הזה, ועדין לא באו לכפרה... כי אתה סלחן לישראל זה חטא העגל ומחלן לשבטי ישרון זה  חטא מכירת יוסף... אלא שני שורשי החטאים.
החטא של בין אדם למקום, הוא חטא העגל... שנאמר {שמות לב, ח} אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶֽעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם... זה השורש לכל חטא, שבין אדם למקום.
החטא שבין אדם לחבירו, הוא חטא מכירת יוסף.

שני החטאים האלה, קיימים עד עצם היום הזה, ובכל שנה ושנה, אנחנו מבקשים על זה ביום הכיפורים... ואנחנו אומרים בתפילה, שהקב"ה מַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה...

אומרים המפרשים על התפילה - וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה... בכל שנה, הקב"ה מעביר קצת מהאשמה. הקב"ה מוריד קצת מחטא העגל, וקצת ממכירת יוסף... אבל עד עצם היום הזה, השתי חטאים האלה, עדין קיימים.
היות ואנחנו נמצאים עדין בפורים... השפעת הפורים עדין עלינו, אז היינו רוצים היום בע"ה, לעמוד על הקשר שבין פורים, לבין פרשת כי תשא... ולחבר כמה וכמה יסודות מאוד מעניינים.
בפרשה שלנו, מצוה התורה על נתינת"מחצית השקל"... כפי שזכינו אתמול בס"ד, לפני תפילת מנחה, לתת שלוש מטבעות, זכר למחצית השקל... זכר לע"נ משה רבינו, כפי שכתוב באלשיך הקדוש.

בירושלמי {מסכת שקלים} וכן במדרש {תנחומא פרשת כי תשא, אות י}... שניהם אומרים את אותו דבר...
אומר המדרש {תנחומא פרשת כי תשא, אות י} - מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל. עַל שֶׁחָטְאוּ בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּחֲצִי הַיּוֹם, יִתְּנוּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁהוּא שִׁשָּׁה גְּרַמִּיסִין. היות והחטא היה בחצי היום, לכן יביאו מחצית השקל. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: עַל שֶׁעָבְרוּ עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, לְפִיכָךְ יִתֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד עֲשָׂרָה גֵּרָה שֶׁהוּא מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל. השקל הוא עשרים גרה... ולכן עשרה גרה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: לְפִי שֶׁמָּכְרוּ בְּכוֹרָה שֶׁל רָחֵל בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף וְנָטַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַטְבֵּעַ, לְפִיכָךְ יִתֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַטְבֵּעַ.
אומר הירושלמי {מסכת שקלים א, ג} – כל מי שעבר בים, חייב מחצית השקל.
כל הדברים שקראנו עכשיו, צריכים ביאור... כל אחד תולה את מחצית השקל, בענין אחר...
אחד אומר בגלל חטא העגל... שני אומר בגלל מכירת יוסף... שלישי אומר כל מי שעבר בים...
והשאלה היא – מה החיבור שיש, בין כל הנושאים האלה?
כולנו יודעים, שחלק גדול מהמפרשים, תולים את הענין של"הקטרוג של פורים"... כשהמן קטרג  על עם ישראל {אסתר ג, ח}יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים... הוא רצה לעורר את חטא העגל... זה דבר מפורסם מאוד, כיון שכבר יוסף אמר את זה לבנימין...
בשעה שיוסף נחשף אל האחים, ואמר להם"אני יוסף"... נאמר בתורה {מה, כב} לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת...
נשאלת השאלה – מה פתאום הוא נתן לו חמש חליפות שמלות?
אומרת הגמרא {מסכת מגילה טז, א-ב} - {בראשית מה-כב} לכלם נתן לאיש חליפות שמלות ולבנימן נתן חמש חליפות אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק יכשל בו דאמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב בשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף משאר אחיו נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים אמר רבי בנימן בר יפת רמז רמז לו שעתיד בן לצאת ממנו שיצא מלפני המלך בחמשה לבושי מלכות שנאמר ומרדכי יצא בלבוש מלכות תכלת וגו'
נשאלת השאלה – מה זה חשוב כל-כך עכשיו, לידע אותו על זה?
כשיבואו בחזרה לארץ ישראל ממצרים, אז תספר לו את זה... למה אתה צריך לספר לו את זה עכשיו, בפורום הזה מול כולם?
התשובה לכך פשוטה – הוא רצה להגיד לו דבר אחד... המחלוקת הזאת, שהיתה ביני לבין האחים, שבגינה ירדנו למצרים, תחזור להתעורר בימי מרדכי...
בימי מרדכי, יבוא המן לקטרג... והקטרוג הזה יהיה נובע, מחטא מכירת יוסף.
עד כדי כך... עד שחז"ל אומרים במדרש {אסתר רבה, פרשה ז, אות כה} - הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וגו' וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת (אסתר ג, טו), אָמַר רַבִּי חָנִין מַאן דְּאָמַר רַחֲמָנָא וַתְּרָן הוּא יִתְוַתְּרוּן מֵעוֹהִי, אֲבָל מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִידֵיהּ. אָמַר לָהֶם לַשְּׁבָטִים אַתֶּם מְכַרְתֶּם אֶת אֲחִיכֶם מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, כָּךְ אֲנִי אֶעֱשֶׂה לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת.
יוצא, שהישיבה הזאת של המן עם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, כדי למכור את ישראל... זה נובע עוד ממכירת יוסף, בזמן שהאחים ישבו לאכל לחם, לאחר המכירה...

אנחנו מנסים להבין, מה מונח כאן בענין של מחצית  השקל... שמצד אחד, הוא נועד לכפר על חטא העגל... מצד אחד נועד לכפר על מכירת יוסף... ומצד אחד הוא קשור לעוברי ימים... אז בואו ננסה בע"ה להבין, ולקראת סוף השיעור, יהיה לנו ביאור נפלא, להבין את הדברים...
היום בס"ד, קראנו במגילת אסתר {ד, ה} וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הֶעֱמִיד לְפָנֶיהָ וַתְּצַוֵּהוּ עַֽל-מָרְדֳּכָי לָדַעַת מַה-זֶּה וְעַל-מַה-זֶּֽה... איזה מין נוסח זה?!
אומרת הגמרא {מסכת מגילה טו, א} - אמר רבי יצחק שלחה לו שמא עברו ישראל על חמשה חומשי תורה דכתיב בהן {שמות לב-טו} מזה ומזה הם כתובים
אם הם עברו על חמישה חומשי תורה... אם ככה היא שאלה לָדַעַת מַה-זֶּה וְעַל-מַה-זֶּֽה.
במדרש {אסתר רבה, פרשה ח, אות ד} כתוב - לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה, אָמְרָה לוֹ לֵךְ אֱמֹר לוֹ, מִימֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לֹא בָאוּ לְצָרָה כָּזֹאת, שֶׁמָּא כָּפְרוּ יִשְׂרָאֵל (שמות טו, ב): בְּזֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, וְשֶׁמָּא כָּפְרוּ בַּלּוּחוֹת, דִּכְתִיב בָּהֶן (שמות לב, טו): מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים.
המדרש מביא כאן דבר נוסף - שֶׁמָּא כָּפְרוּ יִשְׂרָאֵל (שמות טו, ב): בְּזֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ... מה פירוש הדבר?

אז אם אנחנו לוקחים את התרגום, שכותב - וְאֶבְנֵי לֵהּ מַקְדְשָׁא... והיות ועם ישראל חגג את כל הנושא הזה, שבית המקדש לא נבנה...
הרי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ ישב עם בגדי כהן גדול... הציגו בפני האנשים  חמשת-אלפים וארבע-מאות כלים, וכל אותם אנשים שנקראים"משרתי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ", נקראו על שם קרבנות...
אם ישראל מסוגלים לשבת במשתה, ששם חוגגים את הענין שבית המקדש לא נבנה, אז שֶׁמָּא כָּפְרוּ יִשְׂרָאֵל (שמות טו, ב): בְּזֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ...
שואלת אסתר - לָדַעַת מַה-זֶּה וְעַל-מַה-זֶּֽה... על מה בדיוק הגזירה?
כותב ספר שמן המור - ישנם שני דברים שמגנים על עם ישראל – שמו של הקב"ה, והתורה הקדושה.
שמו של הקב"ה, שנאמר {יהושע ז, ט} וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל... ובספר שמואל נאמר {שמואל א'. יב, כב} כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל...יוצא, שההגנה שמגנה על עם ישראל, זה שמו של הקב"ה.
הדבר הנוסף, זו התורה הקדושה... כמו שכתוב, שהתורה באה להתחנן לפני הקב"ה, שאם הגזירה הזאת של {אסתר ג, יג} לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד תצא לפועל, מי ילמד את התורה הקדושה??
אם ככה, הוא אומר - זה מה ששאלה אסתר המלכה לָדַעַת מַה-זֶּה וְעַל-מַה-זֶּֽה... שמא כפרו בְּזֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אז נתחלל שמו של הקב"ה... או שמא כפרו בלוחות... אז יש פגיעה בתורה הקדושה...
אז שני הדברים שמגינים על עם ישראל, שזו התורה הקדושה, ושמו של הקב"ה... שניהם נפגעו, ולכן היא שאלה לָדַעַת מַה-זֶּה וְעַל-מַה-זֶּֽה.
אומרת הגמרא {מסכת מנחות מג, ב} - תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר {דברים י-יב} ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך... אל תקרי מה אלא מאה.
כתוב בלבוש, שבזמן דוד המלך היתה מגפה... והמגפה היתה, שמאה אנשים מתו בכל יום... בא דוד המלך, ותיקן את הענין הזה, לומר מאה ברכות בכל יום, ופסקה המגפה.
אומר הרוקח – זה מה ששאלה אסתר המלכה... אם אנחנו רואים שיש גזירה לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד את כל היהודים... מה יכולה להיות הסיבה?!
שמא כפרו ב - מה ה' אלהיך שואל מעמך...
הרוקח לא שם דגש על המילה זֶה... אלא במילה מַה - לָדַעַת מַה-זֶּה וְעַל-מַה-זֶּֽה...
היות וכפרו במאה ברכות, זאת הסיבה שנגזרה הגזירה לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד.
בספר שָׂרָטִי מצאתי דבר מאוד יפה, שקשור לדרך הדרוש... אני אקח ממש על קצה המזלג, את מה שהוא אומר, וממנו אני רוצה לפתח רעיון...
שאלה אסתר המלכה – ישנם שתי חטאים, שבכל פעם מקטרגים עליהם – חטא מכירת יוסף, וחטא העגל... אני רוצה לדעת מַה-זֶּֽה... האם הקטרוג העכשווי, בא כתוצאה ממכירת יוסף, או שהוא בא בגלל חטא העגל?
מה זה קשור ל - מַה-זֶּה וְעַל-מַה-זֶּֽה?
פשוט מאוד:
בשעה שיוסף מגיע לשכם... פוגש אותו המלאך ושואל אותו {לז, טו}... וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ: {טז} וַיֹּאמֶר  אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּידָה נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים: {יז} וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה...
אומר רש"י - נסעו מזה. הסיעו עצמן מן האחוה.
מה זה"הסיעו עצמן מן האחוה"?
אומר השפתי חכמים - ומנא ליה לרש"י לפרש כן, י"ל זה בגימטרי' י"ב, והכי פירושו נסעו מי"ב, ר"ל אינם רוצים שיהיו י"ב ורוצין להרגך ולא יהיו אלא י"א דהיינו נסעו מז"ה, אי נמי הוכחת רש"י ממלת זה, כלומר נסעו מזה שאתה אומר את אחי אנכי מבקש, אבל הם נסעו מן האחוה.
אם ככה, אומר הספר שָׂרָטִי – הם לא רוצים להיות י"ב, ולכן נָסְעוּ מִזֶּה...
שואלת אסתר – תגיד, לָדַעַת מַה-זֶּה וְעַל-מַה-זֶּֽה?
האם הקטרוג, להשמיד את עם ישראל, מתחיל בגלל חטא מכירת יוסף... שמתחיל במילה  זֶּה - נָסְעוּ מִזֶּה... או שהקטרוג שיש עכשיו, זה על חטא העגל?
מה חטא העגל קשור למילה זֶּה?
פשוט מאוד – חטא העגל התחיל מ – {שמות לב, א} כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ.
אומר הספר שָׂרָטִי – ממילא, זו השאלה ששאלה אסתר... אם יש גזירה לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד את כל היהודים... היא צריכה לבוא, מאחת הגזירות שישנם... איזה גזירה יש?
או חטא העגל, או חטא מכירת יוסף...
שואלת אסתר את מרדכי - תגיד, לָדַעַת מַה-זֶּה וְעַל-מַה-זֶּֽה... על מה הקטרוג??
אם אמרנו כבר בשבוע שעבר, שפורים הוא ככפורים... וביום הכיפורים אנחנו מבקשים כי אתה סלחן לישראל זה חטא העגל ומחלן לשבטי ישרון זה חטא מכירת יוסף...
אז אם אנחנו עדין נמצאים בפורים, אז צריך לדעת, שישנם שתי שורשי חטאים... ושתי שורשי החטאים האלה, נובעים מחטא העגל ומחטא מכירת יוסף... ועל זה היתה שאלתה של אסתר...
כדי להבין מה מונח כאן, אנחנו רוצים להיכנס לעומק הדברים, ולפני זה, להקדים כמה הקדמות קצרות:
אומרת הגמרא {מסכת מגילה יג, ב} - אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו.
אמר הקב"ה – תביאו לי מחצית השקל, כדי שהמן לא יוכל לקטרג, באמצעות שקליו.
נשאלת השאלה – איך השקלים שישראל מביאים, מונעים את הקטרוג של המן?
בואו ונראה, מה שכתוב כאן, ילקוט שמעוני {סימן תתרנ"ד}ויען המלך אחשורוש ויאמר לו  הואיל ואתה רוצה לקנות ממני אותם היהודים שמשכימים ואומרים ה' אחד איני מוכרם לך שהם פקדון בידי ומתיירא אני שמא יעשה לי כשם שעשה לסיחון ועוג ולשלשים ואחד מלכים ולסיסרא וליבין ולסיחון וכו', זכור אני מה עשה לנבוכדנצר שהחריב את ביתו שנתחתן עם כל בהמה וחיה וכן לבלשאצר שנשתמש בכלי שרת שלו.
אמר לו המן לאחשורוש כל אותם הדברים היו כשהיה בית המקדש קיים והיה הקדוש ברוך הוא רצוי להם והיו מביאים שקליהם...

אומר הספר מנות הלוי – מה ההגנה הגדולה, שיש באמצעות השקלים?
אשר מהם יביאו תמידין, ומוספים וכל קרבנות הציבור ונסכיהם, וקטורת ולחם הפנים והעומר ופרה אדומה, ושעיר המשתלח, ולשון זהורית שקושרים בראשו, ודברים אחרים, באופן שרב טוב לבית ישראל...

כולם באו מהשקלים הללו, לכן הוא רצוי להם...מה שאין כן עכשיו, שאין נותנים מחצית השקל, שאין בית המקדש קיים, אז אין להם הגנה.
יוצא, שכל מחצית השקל, היתה הגנה לעם ישראל... כי עם הכסף הזה משתמשים לקרבנות הציבור, וזה יצר עליהם הגנה.
ממשיך המדרש ואומר - אבל עכשיו הוא כעוס עליהם ואני סוכם לך חשבון ששים רבוא בקע לגולגולת שהוא עשרת אלפים ככרי כסף, חזר אחשורוש ואמר לו פקדון הם בידי ואיני מוכרן לך.
אמר לו ובשביל כבודך נפיל גורלות, אם יעלו בידך היהודים והכסף בידי אני מוכרן לך ואם יעלו העם בידי והכסף בידך איני מוכר לך, ועל עוונותיו של המן נפל העם בידו לרעתו אך הצר המן על הכסף צרה גדולה, ראה המלך שהרע לו ועינו צרה על הכסף אמר לו הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך
...
כל אחד מבין, שיש בשקלים האלה דבר מיוחד, שמגן על עם ישראל... והשאלה היא – מה?
בא המהר"ל, ואומר יסוד נפלא – היות ומחצית השקל, הולך לקרבנות ציבור... ואדם פרטי אינו יכל להביא קרבנות ציבור... היות וכל הציבור מאוחד בזה, זאת אומרת שכל אחד נותן מחצית השקל, ואומר בזה"אני מקדיש את עצמי לקב"ה".
כותב המהר"ל – ובשביל שישראל היו תחת אחשורוש, והמן קנה אותם מן אחשורוש, והיה קנין זה ח"ו לכלותם לגמרי, לכן הקדים ה' יתברך שקליהם לשקלי המן, כי בזה נודע כי ישראל הם לקב"ה ולכך המן לא יכל לקנותם, ואדרבא, אחר שנתנו ישראל שקליהם לה' יתברך, אז הם ראוים לכרות עמלק, אשר מתנגד לקב"ה.
אומר כאן המהר"ל, שהנתינה של מחצית השקל לקרבנות הציבור, הופכים את עם ישראל, להיות מיוחדים לקב"ה.
בא היערות דבש, ואומר – מחצית השקל, המשיכו לתרום גם בזמן אחשורוש, והיות וכך, זה הגן עליהם מהקטרוג שהיה עליהם... למה?
כי הקטרוג שהיה עליהם, היה כיון שהשתתפו במשתה, שבו חגג אחשורוש את זה, שבית המקדש לא נבנה..."איך אתם מסוגלים לחגוג, את זה שבית המקדש לא נבנה?!"
אומר היערות דבש – אמר הקב"ה – תביאו לי מחצית השקל... והיות והם תרמו מחצית השקל, למרות שבית המקדש לא נבנה... היה זה, כדי להראות את התשוקה שלהם, לבנין בית המקדש, ועצם זה שהם הראו, כמה הם מחכים שבית המקדש יבנה, היה זה לכפרה שמחכים לישועת ה' כי תבוא.
בא הספר סמיכת חכמים, ואומר דבר נפלא בענין מחצית השקל...
הוא פותח בשאלה מאוד מעניינת - למה מחבר הש"ס, שם את מסכת שקלים אחרי מסכת פסחים?
פשוטם של דברים – אתה יודע... שאחרי פסח, חסרים לך הרבה שקלים בכיס J
הוא מביא מדרש {ילקוט שמעוני, פרשת בֹא, אות קצ"א} שאומר – אכילת הפסח עמדה להן בימי המן, ואכלו את הבשר בלילה הזה בלילה שנדדה שנת המלך.
אומר הרוקח{אסתר ג, יב} וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּֽכָל-אֲשֶׁר-צִוָּה הָמָן... מתי הוא ציוה?
בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ – בשלושה עשר לחודש ניסן, שזה ליל בדיקת חמץ... וזכות הפסח עמדה להם.
ההגנה של עם ישראל, היה קרבן הפסח שהם אכלו... אכילת הפסח הגנה עליהם, כדי שהמן לא יצליח בגזירה שלו.
מה הקשר בין אכילת קרבן הפסח, לבין ההגנה שהיתה לעם ישראל מגזירת המן?
כותב הסמיכת חכמים – והנה ידוע, שעיקר הקטרוג שהיה בימי המן, על כך שהשבטים אכלו, לאחר שמסרו את יוסף, שנאמר  {לז, כה} וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם...{לא} וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם... זו היתה התביעה, שהיתה על שבטי-יה"איך אתם מסוגלים, אחרי שמכרתם את אח שלכם, לשבת ולאכל לחם?!"
היות וזה היתה התביעה עליהם... בא המן... {אסתר ג, טו} וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבֽוֹכָה... זה היה כנגד האכילה של שבטי-יה, שישבו לאכל לחם, לאחר מכירת יוסף.
ממשיך הסמיכת חכמים – והנה, אכילת פסחים, היתה כפרה על מכירת יוסף, מתוך אכילה... למה?
גם באכילת מצוה זו, תיקנו העבירה ההיא. והנה תראה, שקרבן פסח הראשון שכתוב בתורה, שנאמר אצל יצחק אבינו... שבשעה שהולך יעקב אבינו להביא לו שני גדיי עזים, אחד לקרבן פסח ואחד לקרבן חגיגה.
יוצא שהאכילה של שעיר העזים בקרבן פסח, מהווה כפרה, על חטא מכירת יוסף...
דיברנו על זה כבר בעבר... ואני רוצה להזכיר את זה במבט אחד:
ידוע, שהדבר היחיד שהתורה מצוה אותך לעשות עם שכנים, זה לאכל קרבן פסח, שנאמר {שמות יב, ד} וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ... ממתי יש לך לאכל עם שכנים קרבן פסח?! מה פתאום אתה אוכל עם שכנים?!
יש אנשים שהיו מוכנים לאכל את השכן שלהם... לא לאכל איתו ביחד J
פתאום באה התורה ואומרת  וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ... אתה צריך לאכל ביחד עם השכן...
הזכרנו לפני שבועיים, שהדבר מהווה תיקון, לחטא של בין אדם לחבירו... שבגלל זה ירדו למצרים...
אז אדרבא, המצוה הזאת מרבה באחוות רעים -  וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ... זה חלק מהתיקון, שיש לחטא מכירת יוסף.
אומר הסמיכת חכמים – אכילת קרבן פסח, זה חלק מהכפרה של וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם.
ולא רק ענין אכילת שעיר העזים מהווה כפרה... אלא, גם אמר הקב"ה – הקדימו שקליכם לשקליו... למה???
דהנה במדרש {בראשית רבה, פרשה פד, אות יח} אמרו חז"ל - אַתֶּם מְכַרְתֶּם בְּנָהּ שֶׁל רָחֵל בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף מָעוֹת שֶׁהֵן חָמֵשׁ סְלָעִים, לְפִיכָךְ יִהְיֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַפְרִישׁ עֵרֶךְ בְּנוֹ חָמֵשׁ סְלָעִים בְּמָנֶה צוֹרִי. והוא הטעם שאמרנו, שזאת היתה הקדימה, לא לכפר על העתיד ולהציל מהעונש העתיד לבוא, כי אותם השקלים, הם כפרה למכירת בנה של רחל, ואז כבר נתכפרו ולא יהיה מקום לתפוס עליהם, וניצלו ממנו.
לכך סידר התנא, מיד לאחר מסכת פסחים שקלים, דשניהם מענין אחד הם.
כלומר, גם פסחים וגם שקלים, באים לכפר על חטא מכירת יוסף. אז הפסחים שבאים מהשעיר, והשקלים שבאים לכפר על חטא מכירת יוסף, שניהם ביחד מהווים כפרה על מכירת יוסף...
השעיר ואכילת קרבן פסח, בא לכפר על וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם... והשקלים באים לכפר, על זה שמכרו את יוסף בכסף. כך אומר הסמיכת חכמים.
במדרש תלפיות, הוא מדבר במבט אחר לגמרי...
עד עכשיו אמרנו, שהענין של פורים, הוא בגלל קטרוג שהיה על חטא  מכירת יוסף... ולכן וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם, נתכפר ע"י וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת... לכן, בשעה שיוסף נפגש עם האחים, הוא נותן לבנימין"חמש חליפות שמלות".... הוא אומר לו בזה, שהקטרוג של המכירה יחזור...
דיברנו לפני שלושה שבועות, בפרשת תרומה, על כך שהתורה ציוותה להביא י"ג תרומות זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים...
כותב רש"י במקום - תקחו את תרומתי. אמרו רבותינו שלש תרומות אמורות כאן, אחת תרומת בקע לגלגלת, שנעשו מהם האדנים, כמו שמפורש באלה פקודי (שמות לח כו. כז), ואחת תרומת המזבח בקע לגלגלת לקפות לקנות מהן קרבנות צבור, ואחת תרומת המשכן נדבת כל אחד ואחד. שלשה עשר דברים האמורים בענין כלם הצרכו למלאכת המשכן או לבגדי כהנה, כשתדקדק בהם.
שאלנו – מה זה כשתדקדק בהם?
השפתי חכמים אומר – זה לא נכון, אין שלוש-עשרה, אלא חמש-עשרה...
אז למה כותב רש"י, שתדקדק בהם, תמצא שלוש-עשרה?
כי רש"י מוציא שנים החוצה... למה?
בגלל שבמדרש כתוב, שהקב"ה עשה לנו במדבר י"ג דברים... ולאחר שחטאנו בעגל, סילק הקב"ה את אותם י"ג דברים... ולאחר שציוה הקב"ה על מלאכת המשכן, הוא החזיר את הי"ג דברים.
אומר בעל הטורים במקום - שמן למאר. חסר דלאו לאורה הוא צריך וי''ג דברים נמנו כאן וכן יש י''ג מיני מלבושים ביחזקאל ואנעלך תחש וגו' ואעדך עדי וגו' וכשחטאו ישראל בעגל אבדו י''ג מלבושים כדכתיב ויתנצלו בני ישראל את עדים ובזכות אלו י''ג מינים שהתנדבו חזרו להם י''ג.
שואל המדרש תלפיות, לר' אליהו הכהן מאיזמיר -  למה ציוה הקב"ה להביא י"ג פריטים? מה זה המספר י"ג?
הוא כותב דבר חידוש... אבל זה ירושלמי מפורש {מסכת סנהדרין י, ב}, וזה כתוב גם במדרש שוחר טוב בתהילים...
אומר הירושלמי {מסכת סנהדרין י, ב}תני ר"ש בן יוחי שלשה עשר עגלים עשו ישראל,ואחד דימוסיא לכולן ומה טעמא ויאמרו אלה אלהיך ישראל הרי לשנים עשר שבטים זה אלהיך הרי דימוסיא אחת לכולן.
עם ישראל במדבר, לא עשה עגל אחד... אלא י"ג עגלים... וכגד הי"ג עגלים האלה, ציוה הקב"ה להביא י"ג תרומות למשכן!
חידוש עצום, כי כולנו יודעים ששבט לוי לא עשה עגל... אבל זה אולי לא כל-כך קשה, כי יכל להיות שלוי לא בחשבון, ובמקומו יש את מנשה ואפרים.
אומר המדרש תלפיות {ערך בגדי כהונה} – עכשיו בֹא ותתבונן דבר מענין... והנה תראה, שהקב"ה ציוה להביא י"ג תרומות למלאכת המשכן, כדי לכפר על הענין של י"ג עגלים שעשו ישראל במדבר.
והנה תמצא, שאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עשה משתה, הוא בחר לעשות אותו עם י"ג פריטים, שנאמר {אסתר א, ו} חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת: {ז} וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים... ולמה בחר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לעשות דוקא י"ג פריטים?
פשוט מאוד... והנה תמצא, כי המשכן והמקדש נועדו לתקן את חטא העגל, ולהביא להשראת השכינה.
אבל היות ובזמנו של אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בית המקדש היה עדין חרב, ולא היה משכן... אמר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, אני רוצה להחזיר את הקטרוג של חטא העגל... איך?
אם אני יעשה משתה, ובמשתה הזה יהיו י"ג פריטים... אז הי"ג פריטים האלה, יזכירו לקב"ה את הי"ג עגלים, שעשו ישראל במדבר.
ממילא, אנחנו יכולים להבין טוב מאוד...
אם אמרנו, ששאלה אסתר לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה... היא רוצה לדעת על מה הקטרוג...
אם מצד אחד אני רואה, שאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עושה י"ג פריטים, כדי לעורר מחדש את חטא העגל... או בגלל וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת, שזה הקטרוג של חטא מכירת יוסף...
לכן היא שאלה לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה...
אם ככה, חשבתי לומר בדרך הדרוש...
ישנה מחלוקת במפרשים, האם הבחירה של היום, י"ג באדר, נעשתה בגורל או שבחר את זה המן באופן אקראי?
זה ודאי שהוא הפיל פור, לגבי החודש... לגבי היום ישנה מחלוקת...
יש מהמפרשים שסוברים, שהוא בחר את יום י"ג באדר... ויש כאלה שאומרים- לא, שנאמר {אסתר ג, ז} הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ... הוא הפיל גם לגבי היום...
בכל אופן, מחלוקת במפרשים.
אלה שסוברים שהוא לא הפיל גורל על היום, סוברים שהוא בחר את היום הזה... למה?
היות ונפל הגורל באדר, שמח המן שמחה גדולה... למה הוא שמח?
"זה החודש שמת משה רבינו!".... אז למה הוא בחר את י"ג?
הוא בחר את י"ג, כי בתאריך הזה ניגמר אבלו של משה רבינו... השפעת פטירת הצדיק, נמשכת על פני שבעה ימים... מאיפה לומדים את זה?
כשהקב"ה  עיכב את המבול שבעה ימים, עד שתמו יש אבלו של מתושלח... אם ככה יוצא, שהשפעת פטירת הצדיק, נמשכת על פני שבעה ימים נוספים...
אמר המן – אם ככה, פטירת משה, נמשכת עד י"ג אדר... עכשיו תמו ימי הזכויות של משה רבינו!
אומרים המפרשים – אבל הוא לא ידע, שאצל משה רבינו נימשך האבל שלושים יום, כמו שכתוב בפרשת וזאת-הברכה, שבני ישראל ביכו אותו שלושים יום...
יוצא, שהשפעת הפטירה של משה רבינו, המשיכה עד פסח... היות וזה נימשך עד ז' בניסן, ממילא לא פעלה כל הפעולה שרצה המן לעשות.
יש שאומרים, שהוא בחר את התאריך הזה, כי היות וחודש אדר, הוא החודש האחרון בשנה...
אמר המן"זה הסוף של החודשים, וזה הסוף גם של עם ישראל"... מה הסוף שבסוף?
אומרים המפרשים – י"ג זה הסוף, כי י"ד זה כבר שלושים יום לפני פסח... אז השפעת הפסח, פועלת אחורנית שלושים יום קודם.
ההלכה היא, שבסעודת פורים, היינו חייבים ללמוד את ההלכה הראשונה בהלכות פסח, כי שלושים יום קודם החג, דורשים בהלכות החג. כך נפסק להלכה...
אם ככה, אם הוא היה בוחר בי"ד בניסן, אז כבר השפעת הפסח אחורנית, משפיעה שלושים יום... מה היום האחרון, שעדין לא נושק לניסן?
י"ג, הוא היום שלא נושק לניסן, ולכן עליו הוא יכל להפיל את הפור והגורל.
אם אלה הם פני הדברים, נוכל להבין יסוד נפלא:
אם אמרנו, שכל מה שרצה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ להביא י"ג פריטים למשתה, כדי לעורר את י"ג העגלים שעשו ישראל במדבר... כמו שנאמר הירושלמי, ובמדרש שוחר טוב בתהילים... יתכן שזו גם היתה הבחירה שלו, לבחור ביום י"ג, כדי לעורר את הענין של י"ג עגלים.
ראיתי באחד המפרשים, שלכן ישנם י"ג מידות של רחמים, כדי לכפר על אותם י"ג עגלים שעשו במדבר.
עד כאן, נמצאנו למדים שישנם שתי דברים, שהיו בזמן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ – או קטרוג על מכירת יוסף, שנאמר שם וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם... וכנגד זה, וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת...
או כמו שיוסף אומר לבנימין"יהיה לך נכד, שילך עם חמש חליפות שמלות... ואז יתעורר הקטרוג על מכירת יוסף"... או בגלל חטא העגל שאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עשה י"ג פריטים במשתה, כדי לעורר את הקטרוג של י"ג עגלים.
שואלת אסתר - מַה-זֶּה וְעַל-מַה-זֶּֽה... על מה בא כאן הקטרוג... על מכירת יוסף, או על חטא העגל?
אני רוצה לומר יסוד... נחזור ברשותכם לפרשת וישב:
פרשת וישב, היא הפרשה שבה יוסף נמכר למצרים... אפשר לדבר על יוסף, לא רק בגלל פורים... אלא הוא קשור לכל החודש...
חודש אדר, כותב הבני יששכר, הוא כנגד יוסף הצדיק...
הראיה, שהמזל של החודש הזה, הוא מזל דגים... זהו המזל היחיד, כותב הבני יששכר, שמופיע בזוג.
כבר ידעתי שישאלו אותי"מה עם תאומים?"
בתאומים, אין אפשרות לשים אחד, ולהגיד שהם תאומים... אז ישאלו אותי גם"ומה עם מאזנים?"
גם מאזנים אתה לא יכל לשים אחד... אם תשים אחד, זה יראה כמו מצנח הפוך... אתה חייב לשים שנים...
אבל כל דבר אחר, אתה יכל לשים אחד... כגון – סרטן, דלי, שור, טלי... רק דגים יש שתים!
השאלה היא – למה בדגים יש שתים? תשים דג אחד...!
אז יוצא, שחודש אדר, הוא החודש היחיד שמופיע בזוג.
על נושא הדגים בחודש אדר... תאמינו לי, זה נושא לשיחה בשיעור וחצי... בכל הספרים הקדושים שמדברים על פורים, יש הרחבה גדולה בענין... אבל לא ניכנס לזה כרגע...
בואו ונעמוד רק על נקודה אחת:
חודש אדר הוא כנגד דגים, והוא כנגד יוסף... כי ביוסף, כידוע לכולם, לא שלטה עינא בישא... וגם דגים, לא שולטת בהם עינא בישא, כי הם מכוסים.
חוץ מזה, דגים מופיע בזוג, וגם יוסף מתחלק לשנים... כיוון שיש גם את מנשה וגם את אפרים... דברים מפורסמים מאוד, שמופיעים בבני יששכר ובעוד מקומות...
רבותי, שימו לב לחשבון, שיסביר לנו דבר נפלא, בכל הנושא הזה של חטא העגל... ויהיה לנו כאן, הסבר נפלא, לחבר את יוסף הצדיק ואת חטא העגל... ממש דברים עמוקים:
בשעה שיוסף נשלח ע"י אביו, לראות בשלום אחיו... הוא יוצא לדרך, בדרכו לשכם... פוגש אותו המלאך, ושואל אותו - מַה תְּבַקֵּשׁ?
אומר לו יוסף - אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ
אומר לו המלאך - נָסְעוּ מִזֶּה... וכמו שהבאנו, הוא אמר לו שהם לא רוצים אותך... רוצים להיות י"א שבטים.
יוסף יכל לחזור לאבא שלו... אבל הוא ממשיך בדרך במסירות, ללכת ולחפש את האחים...
פוגשים אותו לראשונה שמעון ולוי, ואומרים - הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא... ומה הם רוצים לעשות איתו?
רוצים להרוג אותו... על מה הם רצו להרוג אותו?
אומר המדרש {בראשית רבה, פרשה פד, אות יד} - אָמַר רַבִּי לֵוִי זֶה עָתִיד לְהַשִּׁיאָם לַבְּעָלִים. אתה רואה את יוסף?! יום אחד, הוא עוד יעביד אותנו עבודה זרה!
למה הם סתם אומרים דברים?
אומרים מבארי המדרש – אמרו, ממנו עתיד לצאת אפרים... וממנו ירבעם בן נבט, והוא יקים שני עגלים, אחד בדן ואחד בבית-אל.
היות ויהיה אפרים, שממנו יצא ירבעם בן נבט, וירבעם בן נבט ירשיע... כי הוא חלק על רחבעם בן שלמה... סגר את הכניסה לירושלים... עם ישראל רצה להקריב קרבנות, אז לא עגל אחד, אלא שני עגלים!
אז האחים רוצים להרוג אותו עכשיו... למה?!
היות והם רואים ברוח הקודש, שעתיד לצאת ממנו ירבעם בן נבט, שעתיד להקים עגלים... אז בשביל מה אנחנו צריכים להשאיר את יוסף, שממנו יבוא ירבעם בן נבט?!
אם נהרוג אותו עכשיו, לא יהיה ירבעם בן נבט... ולא יהיו עגלים!
נשאלת השאלה – באיזה זכות, אתם הולכים להוציא אותו להורג... הרי זה נגד מה שהקב"ה פוסק!
למה נגד פסיקתו של הקב"ה?
אומרת התורה {בראשית כא, יז} וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם
אומר רש"י - באשר הוא שם. לפי מעשים שהוא עושה עכשיו הוא נדון ולא לפי מה שהוא עתיד לעשות, לפי שהיו מלאכי השרת מקטרגים ואומרים רבונו של עולם, מי שעתיד זרעו להמית בניך בצמא אתה מעלה לו באר. והוא משיבם עכשיו מה הוא, צדיק או רשע, אמרו לו צדיק, אמר להם לפי מעשיו של עכשיו אני דנו וזהו באשר הוא שם.
יוצא, שזה לא שייך לישמעאל, אלא עתידים בניו להמית, ולא הוא... זה לא שייך אליו.
אז כולם שואלים – תגיד, ומה זה בן סורר ומורה?!
הרי אומרת הגמרא, שבן סורר ומורה, דנים אותו לפי מה שהוא עתיד לעשות...

אומרת הגמרא {מסכת סנהדרין עב, ב} - הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה שסוף מגמר נכסי אביו ומבקש למודו ואינו מוצא ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב.
אומר השפתי חכמים, בשם הרא"ם – מדוע ישמעאל נידון בעבור הוא שם, ולא נידון כמו בן סורר ומורה על שם סופו?
כי שם, שהיה קטן, לא היה  עדין בעבירה של להמית את ישראל בצמא, אבל סורר ומורה כבר התחיל בעבירה של אכילת בשר, ומכלה ממון אביו כדי לאכל ולשתות, לכך נהרג על שם סופו.
נשאלת השאלה – מה פתאום רוצים שבטי-יה, להרוג את יוסף, כי עתיד לצאת ממנו ירבעם בן נבט, שעתיד להקים עגלים?! מי התיר לכם להרוג אותו?! אתם נוגדים את ההנהגה של הקב"ה!
אומר המדרש - נָסְעוּ מִזֶּה, מִמִּדּוֹתָיו שֶׁל מָקוֹם.
אומרים המפרשים – נסעו ממידותיו של הקב"ה... מה הכוונה?
הקב"ה שדן את האדם, באשר הוא שם... והם בחרו לדון אותו על שם  העתיד... נָסְעוּ מִזֶּה – נסעו מהמידה של הקב"ה, שדן את האדם באשר הוא שם.
אומר הבאר משה דבר נפלא :
מתי אומרים שבן-אדם נידון באשר הוא שם, ולא על שם סופו?!
כשאתה רואה, שהבן-אדם עצמו הוא בסדר... רק אתה רואה, שהילדים שלו אחרי כמה דורות, יהיה איתם בעיות.
מה פתאום תדון אותו על שם הילדים שלו?"עתידים בניו של ישמעאל, להמית את בני ישראל בצמא"... לכן צריך ישמעאל למות?!
ישמעאל הוא כרגע בסדר, הוא לא ממית את ישראל בצמא... מה פתאום תהרוג אותו?!
נכון... הוא ראה ברוח הקודש... שעתידים לצאת ממנו ילדים, שימיתו את עם ישראל בצמא, אבל הוא כרגע בסדר!
אומר הבאר משה מאוז'רוב – אבל אצל יוסף, הם ראו שכבר עכשיו יש את הבעיה!
למה ירבעם בן נבט עשה עגלים?
כי הוא חלק על רחבעם בן שלמה... רחבעם בן שלמה, שייך למלכות יהודה... ירבעם בן נבט, חלק על מלכות יהודה, ולכן סגר את הכניסה לירושלים...
זאת אומרת, שאנחנו כבר עכשיו רואים, שיבוא ירבעם בן נבט, שיחלוק על רחבעם בן שלמה, ממלכות יהודה...
אם ככה, זה כבר מתחיל אצל יוסף...למה?!
כי כבר עכשיו יוסף חולק על יהודה...
אם הוא חולק על יהודה... הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ... הוא אומר שאחד-עשר כוכבים משתחווים לו... זאת אומרת, שכבר עכשיו הוא חולק על מלכות יהודה, והוא לא מקבל את מלכותו...
אם כבר עכשיו הוא חולק על מלכות של יהודה, אז הניצנים כבר נמצאים בו!
אם זה נמצא אצלו, אז צריך להבקיע את זה כבר עכשיו.
לכן אומר הבאר משה מאוז'רוב – זה היה החשבון שלהם...
מתי אתה אומר שדנים באשר הוא שם, ולא דנים על שם העתיד???
כשהוא בסדר! אבל אם אצלו, אתה כבר רואה ניצנים, שלעתיד זה יתפתח... זה כבר משהו אחר...
אם אלה הם פני הדברים, בואו נבין פסוק בתורה :
אומר יוסף {בראשית לז, ז} וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה... מה קרה?
אומר המדרש {בראשית רבה פרשה פד, אות י} - (בראשית לז, ז): וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים, אַתֶּם כּוֹנְסִין פֵּרוֹת, וַאֲנִי כּוֹנֵס פֵּרוֹת, שֶׁלָּכֶם רְקֵיבִים וְשֶׁלִּי עוֹמְדִין. (בראשית לז, ז): וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה, רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי אַחָא, רַבִּי לֵוִי אָמַר עֲתִידִין אַתֶּם לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים אִלְמִים לִפְנֵי עֲגָלָיו שֶׁל יָרָבְעָם וְלֵאמֹר (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל.

אמר להם יוסף – עוד לפני שתבוא האלומה שלי, דהיינו ירבעם בן נבט, ותתייצב להציב עגלים... מה יהיה קודם?!
וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים... כל אלה שנמצאים פה עכשיו, יעבדו עבודה זרה, עוד לפני ירבעם בן נבט! איפה???
בחטא העגל!
עד שאתם הולכים להאשים אותי, שירבעם בן נבט יקים שתי עגלים, אחד בדן ואחד בבית אל... וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ כולנו, אומר להם יוסף, אנחנו נעבוד לעגל אילם!
בשלמא, אומרת הגמרא במסכת סנהדרין, שהלך גחזי והעמיד אותם באוויר... שם שני מגנטים משני צדדים... שם להם ציץ בתוך הפה... והעגלים אמרו אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל...

אמר להם יוסף – העגלים של ירבעם בן נבט דיברו... העגלים שאנחנו נעבוד, יהיו עגלים אילמים!
אז עוד לפני שְקָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה... עוד לפני שיבוא ירבעם בן נבט... וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ כולנו נעבוד עבודה זרה!
אז עד שאתם מאשימים אותי, שיהיה לי נכד שיעבוד עבודה זרה... קודם כל רבותי, כולנו נעבוד עבודה זרה!
רבותי, עד כאן ההקדמה...

ישנו ספר שנקרא חן טוב... הזכרנו אותו כבר כמה פעמים... בספר הזה, הוא כותב רעיון גאוני, וכדי להבין את הרעיון שלו, צריכים להקדים כמה הקדמות :
הוא מביא מדרש {תנחומא, פרשת בשלח, אות ב} - וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף (שמות יג, יט). מִנַּיִן יוֹדֵעַ מֹשֶׁה הֵיכָן יוֹסֵף קָבוּר? אָמְרוּ: סֶרַח בַּת אָשֵׁר נִשְׁתַּיְּרָה מֵאוֹתוֹ הַדּוֹר, הִיא הוֹדִיעָה אֶת מֹשֶׁה הֵיכָן יוֹסֵף קָבוּר. עָמְדוּ מִצְרִים וְעָשׂוּ לוֹ אָרוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת וְשִׁקְּעוּהוּ בַּנִּילוֹס. בָּא מֹשֶׁה וְעָמַד עַל נִילוֹס. נָטַל צְרוֹר וְחָקַק בּוֹ עֲלֵה שׁוֹר, וְצוֹוֵחַ וְאוֹמֵר: יוֹסֵף, יוֹסֵף, הִגִּיעָה שָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹאֵל אֶת בָּנָיו, וְהַשְּׁכִינָה מְעַכֶּבֶת לְךָ, וְיִשְׂרָאֵל וְעַנְנֵי כָּבוֹד מְעַכְּבִין לָךְ. אִם אַתָּה מְגַלֶּה אֶת עַצְמְךָ, מוּטָב. וְאִם לָאו, הֲרֵי אָנוּ נְקִיִּים מִשְּׁבוּעָתֶךָ. מִיָּד צָף וְעָלָה אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף.
זה מופיע במדרש, בפרשת בשלח...
אומר המדרש בפרשת השבוע {תנחומא,פרשת כי תשא, אות יט} - וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה (שמות לב, א). בָּא שֵׁשׁ שָׁעוֹת. נִתְכַּנְּסוּ אַרְבָּעִים אֶלֶף שֶׁעָלוּ עִם יִשְׂרָאֵל וּשְׁנֵי חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם עִמָּהֶם, וּשְׁמוֹתָם יוּנוּס וְיוֹמְבְּרוּס, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין לִפְנֵי פַּרְעֹה כָּל אוֹתָם כְּשָׁפִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם (שמות ז, יא). וְנִקְהֲלוּ כֻּלָּם עַל אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ', שֶׁמֹּשֶׁה שׁוּב אֵינוֹ יוֹרֵד כְּבָר. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם יוֹם אַרְבָּעִים הָיָה בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם. אָמְרוּ לָהֶם אַהֲרֹן וְחוּר: עַכְשָׁו יוֹרֵד מִן הָהָר, לֹא הִשְׁגִּיחוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁעָמַד שָׂטָן וְהֶרְאָה לָהֶם דְּמוּת מִטָּתוֹ מִן הָהָר, מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ: כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ. מִיָּד עָמַד חוּר וְגָעַר בָּהֶם. עָמְדוּ עָלָיו וַהֲרָגוּהוּ. כְּשֶׁרָאָה אַהֲרֹן כָּךְ, נִתְיָרֵא וְהִתְחִיל מַעֲסִיקָן בִּדְבָרִים, וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים. וְהַכֹּל גָּלוּי לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם מַה הֵם מְבַקְּשִׁים. אָמַר לָהֶם אַהֲרֹן: פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם. אָמַר אַהֲרֹן לָהֶם דָּבָר קָשֶׁה, שֶׁהַנָּשִׁים מִתְעַכְּבוֹת בּוֹ, שֶׁהֵם רָאוּ כָּל הַנִּסִּים וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם וּבַיָּם וּבְסִינַי. הָלְכוּ אֵצֶל הַנָּשִׁים. עָמְדוּ עֲלֵיהֶם וְאָמְרוּ: חַס וְשָׁלוֹם שֶׁנִּכְפֹּר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעָשָׂה לָנוּ כָּל הַנִּסִּים וּגְבוּרוֹת הָאֵלּוּ וְנַעֲשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה. כֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ לָהֶם, מַה כְּתִיב שָׁם: וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב. אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיהֶם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: כְּשֶׁהֵבִיאוּ הַנְּזָמִים, תָּלָה אַהֲרֹן עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְאָמַר: אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם (תהלים קכג, א), אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, שֶׁבְּעַל כָּרְחִי אֲנִי עוֹשֶׂה. הִשְׁלִיךְ לָאֵשׁ וּבָאוּ הַחַרְטֻמִּים וְעָשׂוּ בְּחַרְטֻמֵּיהֶם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁמִּיכָה הָיָה שֶׁנִּתְמַכְמֵךְ בַּבִּנְיָן, מַה שֶּׁהִצִּיל מֹשֶׁה מִן הַלְּבֵנִים. נָטַל הַלּוּחַ שֶׁכָּתַב עָלָיו מֹשֶׁה, עֲלֵה שׁוֹר, כְּשֶׁהֶעֱלָה אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף. הִשְׁלִיכוֹ לְתוֹךְ הַכּוּר בֵּין הַנְּזָמִים, וְיָצָא הָעֵגֶל גּוֹעֶה כְּשֶׁהוּא מְקַרְטֵעַ. הִתְחִילוּ אוֹמְרִים: אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל.
רבותי, אומר הספר חן טוב דבר נפלא :
אומר להם יוסף – רבותי, אני רוצה לומר לכם יסוד... מה אתם רוצים להרוויח?!
אתם רוצים להשמיד אותי... אתם רוצם להעניש אותי בעונש מוות... למה?!
כי ממני עתיד לצאת ירבעם בן נבט, ואז הוא עתיד להעביד את ישראל בעבודה זרה... אחד בבית אל ואחד בדן...
היות והחלטתם לא להרוג אותי, אתם תמכרו אותי במצרים... מה תרוויחו בזה?
אני יהיה במצרים... מסתמא, אני אתחתן עם גויה, ואם אני אתחתן עם גויה, ממילא לא יהיו לי ילדים... וממילא, לא יהיה ירבעם בן נבט!
אמר להם יוסף – אני רוצה שתדעו, כל ירבעם בן נבט, וכל העגלים, יצאו בגלל מכירת יוסף!
אלמלא מכרתם אותי, לא היה עגל הראשון, וגם לא היה ירבעם בן נבט!
אתם רוצים לדעת למה?
פשוט מאוד – אם השבטים לא היו מוכרים את יוסף למצרים, אז יוסף לא היו קבור בתוך הנילוס... אם הוא לא היה קבור בתוך הנילוס, לא היו צריכים לכתוב 'עלה שור'... אם לא היו צריכים לכתוב 'עלה שור', אז לא היה יוצא העגל... כי העגל היתה חבילה של זהב, שלא נעשה ממנה כלום... מתי נהיה העגל???
כשלקחו את ה'עלה שור', והכניסו אותו בתוך האש...
יוצא, שכל העגל הראשון יצא מזה שלקחו טס, והשליכו לתוך האש... מזה יצא העגל הראשון!
רבותי, מאיפה יצא המיכה הזה?
כשמשה רבינו מגיע למצרים, הוא שואל את הקב"ה שאלה {שמות ה, כג} וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה... ריבונו של עולם, מאז שבאתי, הם לא מספקים יותר קש לקושש... עם ישראל צריך להביא גם לבנים וגם קש... מי שלא מספק את תצרוכת הלבנים, לוקחים לו את הילדים, ומכניסים אותם בתוך הקירות...
אומר משה רבינו – ריבונו של עולם, עד שבאתי, סיפקו להם תבן! מאז שבאתי, גם תבן אין להם!
יוצא, שבגלל ששלחת אותי, לוקחים להם את הילדים, ומכניסים אותם בקיר! אני אשם בזה!
אמר לו הקב"ה – דע לך, גלוי וידוע לפני, שאם הילדים האלה יישארו, כשיגדלו, הם יחטאו לפני!

אמר משה – ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שהילדים האלה יחטאו?! אתה דן, שלא באשר הוא שם?! אתה דן על שם העתיד???
ריבונו של עולם, אצל ישמעאל פסקת, שדנים 'באשר הוא שם'... פתאום אתה דן עפ"י העתיד?!
אמר לו הקב"ה – משה... מי התחיל בענין הזה שדנים על שם העתיד?!
שבט לוי... השבט שלך!
שמעון ולוי עומדים ביחד, ואומרים"בואו ונהרוג את יוסף"... על שם העתיד!
כל מה שירדנו למצרים היה, כי שמעון ולוי דנו ע שם העתיד... אם הם היו דנים את יוסף  'באשר הוא שם', הם לא היו נוגעים בו, למה??
כי כיון שראו שיצא ממנו ירבעם בן נבט, לכן הם רוצים להרוג אותו עכשיו!
יוצא, שהם דנים על שם העתיד... מי התחיל עם זה?!
שמעון ולוי!
אמר לו הקב"ה – אתה משבט לוי... ואתה בא ואומר לי"למה דנים על שם העתיד"?!
אתה התחלת לשנות את הדין! במידה שאדם מודד, מודדין לו!
אתם דנתם על שם העתיד, לכן אני דן גם אותם על שם העתיד!
אמר לו הקב"ה – אתה לא מאמין?! קח לך אחד!
משה רבינו הולך... ומוציא אחד מהקיר... מי זה היה??
אותו מיכה, שהוציא את ה'עלה שור'... וזרק לתוך האש... וממנו יצא העגל, ולא רק עגל... אלא גם ירבעם בן נבט!
למה?
אומרת הגמרא {מסכת סנהדרין קא, ב} - הוא נבט הוא מיכה הוא שבע בן בכרי...
יוצא, שנבט הוא אביו של ירבעם!
אם ככה נוכל להבין... אומר להם יוסף – עד שאתם הולכים להאשים אותי... שיצא ממני ירבעם בן נבט... ממה שעשיתם במכירה שלי, יצא גם העגל הראשון, וגם ירבעם בן נבט!
כי מהמכירה הזאת... יצא מיכה, שהוציאו מהקיר... מיכה הוא זה שלקח את ה'עלה שור', ושם באש... ומיכה, אומרת הגמרא – הוא נבט, אביו של ירבעם בן נבט.
אם אלו פני הדברים, נוכל עכשיו להבין יסוד נפלא :
אם אנחנו מסכמים את כל הענין שאמרנו עד עכשיו... בואו נבין עכשיו, למה מביאים מחצית השקל...
מחצית השקל, אומר התנחומא – או לכפר על חטא העגל, שנעשה בחצות היום... או בגלל שכפרו בעשרת הדיברות, ומחצית השקל זה עשרה גרה, כנגד עשרת הדיברות, או כנגד מכירת יוסף, או כנגד זה שעברו בים...
שאלנו – מה הקשר ביניהם?
רבותי, עפ"י מה שאמרנו, הכל חבילה אחת...
אלמלא לא היו מוכרים את יוסף... לא היה עגל... אז מביאים מחצית השקל, כדי לכפר על מכירת יוסף... הם מכרו וקיבלו מטבע... עכשיו יביאו מטבע לכפרה...
אלמלא מכירת יוסף, לא היה גם עגל... כי לא היה צריך להוציא את ארונו של יוסף... לא היו זורקים את הטס עם ה'עלה שור'... והעגל לא היה יוצא...
אומרת התורה {שמות יד, כט} וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה...

אומר בעל הטורים - חמה מימינם ומשמאלם. חמה כתיב חסר שהקב''ה נתמלא עליהם חמה על פסל מיכה שעבר עמהם בים והיינו דכתיב ועבר בים צרה ס''ת רמה שהיא בגימ' פסל מיכה.
היות ובשעה שעברו בים, כבר מיכה לקח איתו את ה'עלה שור', כדי לעשות ממנו עגל... אז גם על זה צריך כפרה...
הקב"ה בוקע לך את הים... אתה שם את פסל מיכה בתוכו?!
מכרתם את יוסף... הוא נקבר בתוך הנילוס... בשביל להוציא אותו, צריך לכתוב 'עלה שור'... עם זה עברו בתוך הים... הקב"ה התמלא עליהם חימה...
אומר הירושלמי – מחצית השקל מכפר על שלושה דברים... מכפר על חטא העגל, על מכירת יוסף, וצריכים לשלם 'אגרה' על שעברו בים...
יכל להיות שיש כאן עוד פשט... הַיָּם רָאָה וְיָנוֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר... מפני מה נס הים?
מפני ארונו של נס...
אגב... כל הירידה למצרים, היתה בגלל מכירת יוסף... עכשיו שיצאו החוצה... יצאו החוצה בזכות ה'עלה שור' של משה רבינו, וה'עלה שור' הביא גם את העגל... אם ככה, יש לנו את כל החטיבה ביסוד אחד... הכל נבע מהענין של שנאת אחים.
אם אלה פני הדברים, נוכל להבין עכשיו, מה הענין של מחצית השקל...
כותב האלשיך הקדוש – מחצית השקל, נועד להגיד לאדם"אתה לבד, עד שאתה לא מתחבר עם השני"...
מתי בן-אדם נעשה אחד?
כשהוא נעשה מחובר עם השני...
כותב החיד"א {חדרי בטן, פרשת כי-תשא, אות י"ד} – שקל בגימטריא נפש, להראות שהוא וחברו נפש אחת.
חצי ועוד חצי, הופכים אותנו ליחידה שלמה... אם ככה נוכל להבין... שאלה אסתר - מַה-זֶּה וְעַל-מַה-זֶּֽה... על מה הקטרוג... על חטא העגל או על חטא מכירת יוסף??יוצא שהיה כאן גם זה, וגם זה... אז מה התיקון של שניהם?
{אסתר ד, טז} לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים... כולם תהיו כאיש אחד בלב אחד...
נחזור למעמד של הר סיני, ששם היו כולם כאחד, באחדות מלאה...
בשעה שכולם היו באחדות מלאה, זה היה התיקון גם של חטא העגל, וגם של חטא מכירת יוסף...
כיון שאנחנו נמצאים עכשיו במוצאי פורים... ומחר פורים בירושלים... נדע שתפקידנו בעת הזאת, להיות מאוחדים ומלוכדים...
רואים מכאן, שבשעה שעם ישראל נעשה מאוחד ומלוכד, גם הגזירה של המן לא עלתה בידו.

שנהיה כולנו מאוחדים בע"ה, נזכה עוד השנה לראות בבנין בית הבחירה, ובבואו של משיח צדקנו במהרה בימינו אמן ואמן!!!
 

 
 
 

תרומה ללימוד הילדים 

אפשרויות לתרומה לבחירתך

 Donation form in English

להפקיד או להעביר תרומה לחשבון הת"ת:   מבשר טוב, בנק מרכנתיל, סניף גאולה 635 ירושלים. מספר חשבון 55631

להעברת תרומה מחו"ל לבנק הת"ת בארץ הקש         להעברת תרומה לחשבון בארה"ב בנק אוף אמריקה בניו גרסי  הקש.

לפרטים נוספים להתקשר לטלפון 050-4148077      תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.

אם יש בקשה מיוחדת לתפילת הילדים שלחו הודעה. אפשר בווטסאפ 054-2254768

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים