אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      פרשת כי תצא עג
דף הבית >> פרשת השבוע >> הרב ברוך רוזנבלום על פרשת השבוע >> ספר דברים הרב רוזנבלום >> פרשת כי תצא עג
 
בס"ד
פרשת כי תצא – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ד.
 
פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת כי תצא שנת תשע"ד.
בפרשה הזאת, יש בה את ריבוי המצוות הגדול ביותר בתורה – ע"ד מצוות, ורבותינו מצאו לכך רמז, בפסוק של שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחדעי"ן גדולה ודל"ת גדולה, מלשון עד, מלשון עדות.
כך בפרשה שלנו, יש בה 74 מצוות,  הפרשה עם כמות המצוות הגדול ביותר שיש בתורה.
אנחנו היום בע"ה, נתמקד בתחילת הפרשה, בפסוק הראשון שבפרשה – {י} כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: {יא} וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה
הפרשה הזאת עוסקת באשת יפת תואר, זה נושא שרבותינו דנים בו, בהרחבה גדולה, אני לא ניכנס לצד ההלכתי של הדבר, אלא רק לצד המוסרי, שרבותינו לקחו מהפסוק הזה.
השל"ה הקדוש, הכלי יקר, החיד"א ועוד, כולם שואלים – התורה פותחת ביחיד כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ ולא כִּי תֵצֵאו לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ. עוד – אֹיְבֶיךָ לשון רבים, ועוד וּנְתָנוֹ, הרי אתה אומר שיש הרבה אויבים, אז היה צריך להיות כתוב וּנְתָנם.
מצד אחד כתוב  כִּי תֵצֵא – יחיד. אֹיְבֶיךָ – רבים. וּנְתָנוֹ – יחיד.
שואלים המפרשים – מה זה ההתחלה ביחיד, האמצע ברבים והסוף שוב פעם ביחיד?
לאור הדברים שדיברנו בשבוע שעבר, הדברים מאוד פשוטים.
למי שזוכר, הזכרנו בשבוע שעבר, את הגמרא(מסכת סוכה נב) – שבע שמות יש ליצר הרע, הקב"ה קרא לו רע, שנאמר וְיֵצֶר לֵב הָאָדָם רָע מִנְּעוּרָיו. משה קרעו ערל, שנאמר וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם. דוד קראו טמא, שנאמר לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי. שלמה קראו שונא, שנאמר אִם רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם. ישעיהו קראו מכשול, שנאמר סוֹלוּ סוֹלוּ פָּנוּ דֶּרֶךְ, הֲרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי. יחזקאל קראו אבן, שנאמר וַהֲסִירוֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר. יואל קראו צפוני, שנאמר וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם.
הבאנו את כל השמות של יצר הרע, אבל אמרנו, מה שאומר הספר תורת העֹלה, שלמרות שיש לו שבעה שמות, אחד הוא, ולכן כשהכהן הגדול מזה, את דם הפר ודם השעיר, הוא אומר – אחת ואחת, אחת ושתים... שלא תחשוב שאתה מתמודד עם שבע כוחות, אלא, תמיד אתה מתמודד עם אחד.
אחת ואחת – היצר הטוב מול היצר הרע, או היצר הטוב מול הערל, או היצר הטוב מול מכשול, או היצר הטוב מול הצפוני... הוא תמיד מתמודד עם אחד, ולכן זה אחת ואחת, אחת ושתים...
אם ככה אומרת התורה - כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, היה צריך להיות כתוב כאן כִּי תֵצֵא לְמִּלְחָמָה
אומרים לנו רבותינו – כל הפרשה הזאת עוסקת, לגבי מלחמת היצר.
אומר נו ר' צדוק הכהן מלובלין(פרי צדיק, בפרשת השבוע) – בתקופה שלנו, כל הפרשה הזאת, עוסקת בענין אחד, במלחמת היצר, ולכן הפרשה הזו רומזת למלחמת היצר כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָהלַמִּלְחָמָה המפורסמת, שיש לאדם מול היצר הרע.
אומרת התורה - עַל אֹיְבֶיךָ – הוא בא בהרבה פרצופים. הוא בא במכשולים רבים, בצורות שונות, אבל תדע לך שהוא אחד, שנאמר וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ - אם אתה תצא להתמודד כנגדו, אתה תראה סיעתא דשמיא, כדי להצליח במלחמה הזאת.
חובת הלבבות(שער יחוד המעשה, פרק ה) אומר – בן אדם, ראוי לך לדעת, כי השונא הכי גדול שיש לך בעולם, הוא יצרך, הנמסר בכוחות נפשך, המעורב במזג רוחך, והמשתתף עמך בהנהגת חושך הרוחניים והגופניים, המושל בסודות נפשך, וצפון בחובך, בעל עצתך בכל תנועותיך, הנראות והנסתרות, שתהיינה ברצונך. הוא העורב לפתותך ולפתות פסיעותיך, אתה ישן לו, והוא ער לך. אתה מתעלם ממנו, והוא אינו מתעלם ממך.
אומר לנו בעל חובת הלבבות - היצר הרע צמוד אליך. אתה חושב שהוא ישן – הוא ער, הוא תמיד הולך איתך ביחד.
 
האור-החיים הקדוש(פרשת שופטים) על הפסוק(יט, יא) וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ וָמֵת.. כותב - וכי יהיה איש שונא וגו'. פרשה זו רומזת מה שאמרו בגמ' מכות דף י''ב שלשה טעיות עתיד שרו של אדום לטעות לעתיד לבא, ואחד מהם הוא שערי מקלט קולטות ההורג בשוגג והוא מזיד, וידוע כי שרו של אדום הוא ס''מ הוא שטן(ב''ב ט''ז.) הוא יצר הרע ועליו העיד הכתוב כאן, ואמר כי יהיה איש שונא כי אין שונא לאדם כיצרו הרע והוא מקור השנאה, לרעהו כי הוא מראה ריעות לכל כי לטובתם מיעצם, והוא שונא לו ומבקש רעתו בדרך אהבה וריעות, וארב שאורב לו להחטיאו כי יש לך לדעת שעבירה ראשונה שעושה האדם אינו עושה אלא כשגגה ובזה מוצא שער הצר ליכנס לנפש, גם מקדים לאדם כאומרו(בראשית ד') לפתח חטאת רובץ קודם בא המנגדו באדם, גם מסביר לו פנים על מעשה הרע ויאמר לרע טוב ואין לך אורב גדול מזה, ובזה מתגבר עליו, והוא אומרו וקם עליו מה שאין כן קודם לכן שהיה כחוט השערה הלך בתוך האדם(סוכה נ''ב) ועל ידי החטא יתגבר ויקום עליו:
ואומר והכהו נפש כאן העיר שהוא מדבר על ס''מ ולזה אמר והכהו נפש פירוש שחובל בנפשו כי על ידי החטא תמות הנפש.
אם הפרשה שלנו עוסקת במלחמת היצר, כמו שאומר הספר פרי צדיק – תפקידו של האדם לצאת למלחמה, כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ, הרי שהתורה נותנת לנו כאן טיפים, איך נלחמים מול היצר הרע.
אז בשנים עברו, דיברנו על ענין של גזיזת הציפורנים, וענין השערות, אלה שתי דברים שהתורה אומרת - וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ...
כאשר התורה כאן מלמדת, שאחד הדברים להילחם כנגד היצר הרע, זה הפרידה מהמותרות. שני הדברים האלה, שערות וציפורנים, אלה שני דברים שגדלים כל הזמן.
כשמגיע האדם לגיל מסוים, כבר איבריו מפסיקים לגדול, חוץ משני הדברים הללו – השערות והציפורנים, שתמיד גדלים ומתרבים, זה בא להראות לאדם, שהוא בר-חלוף, כי הוא כל הזמן קוצץ את זה.
דרך אגב – השערות הלבנות, שאדם מקבל בזקנו ובראשו, זה איתות לאדם, שהוא עומד להחליף קידומת, או להחליף 'אזור מגורים' J
אומרים רבותינו – אחד הדברים שמראים לאדם, שהוא צריך להתעורר, זה בנושא הציפורנים והשיער.
הגאון מוילנה, מדבר על זה בהרחבה גדולה, במגילת אסתר, על הפסוק(אסתר ב, יב) וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים: {יג} וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֵן לָהּ לָבוֹא עִמָּהּ מִבֵּית הַנָּשִׁים עַד בֵּית הַמֶּלֶךְ.
הוא מדבר שם בהרחבה גדולה, על ענין המותרות  והקשר לפרשת אשת יפת תואר.(ראה פרשת כי תצא שנת תשע"ב)
התורה נותנת כאן עצה, כיצד נלחמים מול היצר הרע, מהי העצה?
אומרת התורה - וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים...
דבר ראשון צריך לב, שזו הפעם הראשונה שהתורה קוראת לחודש בשם יֶרַח.
בכל מקום כתוב חודש, למה כאן כתוב יֶרַח?
יש על כך כמה וכמה תשובות:
ידוע לכולם, ש יֶרַח נכתב בגט, ובכתובה נכתב חודש, כמו למשל חודש אלול...
כותבים בכתובה למשל – היום יום רביעי, ט' לחודש אלול, כאן בעיר אלעד....
כאשר כותבים גט,  כותבים אותו דבר, ובמקום לכתוב בט' לחודש אלול, כותבים בט' לירח אלול.
למה יֶרַח?
אז כתוב במפרשים – כי אישה, כותבים לה חודש, כמו שנאמר בפסוק(דברים כד, ה) כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה.
אִשָּׁה חֲדָשָׁה מלשון חודש, לשון התחדשות. אתה מחדש את החיים שלך, עם אישה חדשה, לכן כותבים חודש.
יֶרַח, כמו שכתוב בפסוק(דברים לג, יד) וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים.
גֶּרֶשׁ יְרָחִים מלשון לגרש. הגירושין נמצא בענין של יֶרַח.
הענין של הישיבה, של וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים, הכוונה קודם כל, לומר לך, שהפציינטית הזאת שהבאת ממלחמת הרשות, ומצאת אשת יפת תואר, זה לא דבר שיתקיים, כי בסופו של דבר את תגרש אותה, תיתן לה גט= יֶרַח, זה יהיה הסוף.
אבל אם זה נוגע ליצר הרע, אומרת התורה, שהסוף של התהליך, כאשר אתה גומר את התהליך של וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים, אתה מגרש את היצר הרע.
זה התכלית של וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים.
מה זה המושג הזה וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים?
כותב הזוהר הקדוש – התורה אומרת לנו שדרך השב, אדם ששב בתשובה, ענין הבכי, הוא ענין בלתי נפרד במערכת התשובה שאדם שב.
אומר הזוהר הקדוש - וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים – שמדובר באשת יפת תואר, שם הבכי הוא, על זה שהיא נפרדת מהעבודה זרה, שהוא נקרא אצלם בשם האבא, כמו שאומר הנביא בספר ירמיהו(ב, כז) אֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה וְלָאֶבֶן אַתְּ(ילדתני) יְלִדְתָּנוּ..
אבל כשאתה מדבר איתי על מלחמת היצר הרע, אדם צריך לבכות לקב"ה, שנקרא בשם אבא, שפגענו בו, וזה שעברנו על קיום המצוות, ופגענו גם בתורה הקדושה, שעברנו על הציוויים שלה, אז וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ על הפגיעה שהיא פגעה באבא  וְאֶת אִמָּהּ בתורה הקדושה יֶרַח יָמִים אומר הזוהר הקדוש – זהו חודש אלול.
מוסיף על הפסוק הזה, האור-החיים הקדוש - וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ – הבית של היהודי, זה בית המדרש.
אדם יושב בבית המדרש, ואומר סליחות.
בני עדות המזרח, כבר התחילו להגיד סליחות, וזו הבקשה של וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים. החודש הזה, הוא החודש המיוחד לבכי, כמו שאומר לנו הזוהר הקדוש, על הפסוק הזה.
אם אלה הדברים, הייתי רוצה להיכנס לנושא נוסף, שלב אחרי שלב:
ישנו ספר שנקרא יסוד ושורש העבודה, ששם הוא קורא לחודש אלול, או לכל עבודת הימים הנוראים, אותם 52 ימים, בשם שער המים
כותב הבעל יסוד ושורש העבודה – השער הזה(שער המים), פתח לדופקים בתשובה בחודש אלול, הוא החודש שנמנים לשוב  ומושכים את ידיהם מעבירות שבידם, ושופכים לב כמים לשוב, ומושכים לב כמים נוכח פני ה', להטות משפט גבר, מטה כלפי חסד  כי בא מועד, יום ה' כי קרוב ופלגי מים תרד עיניו, והוא פיקודי ה' ישרים, מים נאמנים, על כן נאה לו 'שער המים', על שם התשובה והבכייה.
אומר בעל יסוד ושורש העבודה – החלטתי לקרוא לשער הזה 'שער המים', כאשר המטרה היא, שאדם ישפוך את לבו כמים בחודש הזה.
אינני מכיר את כל הפיוטים של בני עדות המזרח בסליחות, למרות שזה לא קשה, כי בני עדות המזרח חוזרים על אותם סליחות בכל יום, מה שלא ככה אצל בני עדות אשכנז, שכל יום, יש סליחות מסוג אחר.
אבל בפיוטים, שאומרים בני עדות אשכנז, גם בראש השנה וגם ביום הכיפורים, חוזרים כמה וכמה פעמים, על ענין הבכי.
אנחנו אומרים –"עין נושאים לך לשמים, לב שופכים נוכח כמים, כי אליך עומדים לבקש מחילתך, שופכים לב כמים לעומתך.."
בקטע האחרון בתפילת נעילה, אנחנו מבקשים מהקב"ה -"יהי רצון מלפניך שומע כל בכיות, שתוסיף דמעותינו בנודך להיות, ותצילנו מכל גזירות קשות אכזריות, כי בך לבד, עיננו תלויות.."
הדמעה, תופסת מקום מאוד נרחב, בנושא של התפילות, ורבינו יונה(שערי תשובה) כותב, שאחד הדברים ששב בתשובה צריך לעשות, זה לבכות לפני הקב"ה, על כך שהוא פגע בו.
הוא מביא ראיה מספר יואל, שאומר קראו לִבְכִי וּמִסְפֵּד...
חלק מהתשובה שאדם צריך לעשות, זה לבכות לקב"ה, על כך שהוא פגע בו.
זו העבודה, שנקראת בכיה, שבעל יסוד ושורש העבודה החליט, לתת את הכותרת לחודש הזה – שער המים, על שם הדמעות, שאדם צריך לשפוך כמים.
המקור לזה כאמור, זה דברי הזוהר, כאשר הזוהר כותב לנו ש- וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים, הכוונה לחודש אלול, שאדם צריך לבכות לקב"ה, על שפגע בו.
ומה שכתוב- אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ, הכוונה לקב"ה ולתורה הקדושה.
לא ספרתי כמה פעמים כתוב בתורה בכי, אבל כשישבתי פעם אחת עם הילדים שלי בנסיעה, אז כדי לא לדבר דברים בטלים, בואו ונחפש כמה פעמים כתוב המילה 'בכי' בתורה.
אז כל אחד העלה פסוק, עם המילה / שורש 'בכי'.
המקום הראשון שמופיע בכי בתורה, זה אצל הגר.
הגר שמה את ישמעאל, תחת אחד השיחים, כתוב בפסוק(בראשית כא, טז) וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ(פסוק שקוראים אותו בראש השנה).
המקום השני שמופיע בכי, זה בפרשת חיי שרה(כג, ב) וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ.
המקום השלישי שמופיע בכי, זה כאשר נלקחו מעשו הברכות, כתוב(בראשית כז, לח) וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קוֹלוֹ וַיֵּבְךְִ.
המקום הרביעי, כאשר נפגשים יעקב ורחל בפעם הראשונה, כתוב(בראשית כט, יא) וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ.
רש"י מביא במקום - ויבך. לפי שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת עמו לקבורה. דבר אחר לפי שבא בידים ריקניות, אמר אליעזר עבד אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות, ואני אין בידי כלום. לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו אחריו להרגו והשיגו, ולפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק משך ידו. אמר לו מה אעשה לצווי של אבא, אמר לו יעקב טול מה שבידי, והעני חשוב כמת.
המקום החמישי - שנפגשו יעקב ועשו, אומרת התורה(פרשת וישלח לג, ד) וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ.
אומרים חז"ל – זה על צווארו וזה על שיניו.
כל אחד בכה, כי צווארו של יעקב נעשה שיש, ועשו ניסה לתת לו נשיכה, ונשברו לו השיניים, לכן נאמר וַיִּבְכּוּ.
המקום השישי – בשעה שהביאו את הכתונת של יוסף הצדיק, והראו את זה ליעקב אבינו, נאמר בפסוק(בראשית לז, לה) וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו.
אומר רש"י - ויבך אתו אביו. יצחק היה בוכה מפני צרתו של יעקב, אבל לא היה מתאבל, שהיה יודע שהוא חי.
אז אם אנחנו מחפשים, אנחנו רואים שיש בכי אצל כל האבות.
מכאן ואילך, מצאנו אצל השבטים, חוץ מיוסף, עוד בכי אצל בנימין.
פעם אחת, שכל מצרים בכו, בשעה שיעקב אבינו הסתלק לבית עולמו, אומרת התורה(בראשית נ, ג) וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יֽוֹם.
חוץ מזה, לא מצאנו אצל אף אחד מהשבטים בכי.
היחיד שהתורה מציינת עליו בכי, הוא יוסף. התורה מציינת על יוסף, שמונה פעמים בכי - שש פעמים על האחים שלו ופעמיים אצל אביו.
נקרא את הדברים בפנים:
כאשר ראובן אומר לאחיו(בראשית מב, כב) הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ... {כד} וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ...[פעם אחת]
פעם שניה(בראשית מג, ל) וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּֽי-נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל-אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָֽׁמָּה.
פעם שלישית –(בראשית מה, א) וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: {ב} וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה.
פעם רביעית - {יד} וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו.
פעם חמישית - {טו} וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵיהֶם וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ.
הפעם האחרונה, בפרשת ויחי – האחים באים לבקש סליחה(בראשית נ, יז) כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו
הגמרא(מסכת יומא פז, א) לומדת, מבקשת המחילה של האחים, כיצד אדם צריך לבקש מחילה.
אומרת הגמרא(מסכת יומא פז, א)  - ר' יוסי בר חנינא כל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר משלש פעמים שנאמר {בראשית נ-יז}  אנא שא נא ועתה שא נא ואם מת מביא עשרה בני אדם ומעמידן על קברו ואומר חטאתי לה' אלהי ישראל ולפלוני שחבלתי בו.
הבאתי את כל המקומות האלה, שיוסף בוכה, משום שאם אומר לנו הזוהר הקדוש, שחודש אלול, הוא חודש של בכי, חיפשתי את הקשר, בין הבכי של יוסף, לבין חודש אלול.
חיפשתי...ומצאתי.
אני בע"ה, אסביר את הדברים בס"ד, אחת לאחת:
הפעמיים הנוספות שיוסף בוכה, זה פעם אחת שיעקב אבינו מגיע למצרים, אומרת התורה(בראשית מו, כט) וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה וַיֵּרָא אֵלָיו וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד.
יעקב לא בכה, אומרים חז"ל, כיון שהיה באמצע קריאת שמע.
כשנפטר יעקב אבינו, אומרת התורה(בראשית נ, א) וַיִּפֹּל יוֹסֵף עַל פְּנֵי אָבִיו וַיֵּבְךְּ עָלָיו וַיִּשַּׁק לוֹ.
עד כאן דברי התורה, מצאנו שש פעמים בכי על האחים, ופעמיים על האבא.
מי שרוצה, ימצא בספר הישר, עוד פעמיים בכי על יוסף.
פעם אחת ששמו אותו בבור, התורה לא מתייחסת לזה. תפתחו ספר הישר, ותמצאו בהרחבה גדולה, כיצד יוסף בבור, בוכה ומתחנן לאחים שלו, שירחמו עליו, אבל האחים עוזבים את המקום, כי הם לא מסוגלים לשמוע את הבכיות, של יוסף  הצדיק.
הפעם הנוספת, שמצאנו בכי אצל יוסף, מופיע גם כן בספר הישר – בשעה שהורידו אותו למצרים, עברו דרך קבר רחל, וביקש יוסף לרדת לקברה של אמו. ירד שם אל הקבר, ובכה שם בדמעות שליש, ואמרה לו אמו, שירד למצרים, וממנו תבוא ישועה גדולה, ואז הוא ירד למצרים.
כל אחד שואל את עצמו – אף אחד מהאחים לא בוכה, חוץ מבנימין, שהוא אחיו. לא ששת בני לאה, לא ארבעת בני השפחות, אף אחד לא בוכה.
לא מצאנו בכי, למרות שלכאורה, הילדים של לאה, היו אמורים לרשת תכונה של אמם, שבכתה יותר מכולם.
הגמרא(מסכת בבא בתרא קכ"ג, א) אומרת - {בראשית כט-יז} ועיני לאה רכות, היא בכתה עד שנשרו ריסי עיניה.
הבנים שלה, לא ירשו ממנה את התכונה הזאת. תכונת הבכי, לא נמצאה אצלהם.
התכונה הזאת, שמורה ללאה אמנו, ואף אחד מבניה לא ירש את זה, זו תכונה בלעדית, שירשו יוסף ובנימין, והשאלה היא – מה מונח כאן, בבכי הזה שיוסף בוכה כאן?
אנחנו רוצים להתחבר אל דברי הטור(סימן תי"ז) - אמר לי אחי, שלשת הרגלים, כנגד שלושת האבות – פסח כנגד אברהם, שבועות כנגד יצחק, סוכות כנגד יעקב.
פֶּסַח כְּנֶגֶד אַבְרָהָם, דִּכְתִיב: ''לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת''(בראשית יח, ו). איך אנחנו לומדים מכך, שפסח היה?
כיון שאברהם אבינו, לא צריך להגיד לשרה אמנו, כיצד לאפות עוגות. זה לא עוגה ראשונה שהיא עשתה בחיים שלה, מדובר כאן, אחרי 74 שנות נישואין. אברהם אבינו, היה ביום השלישי למילה, ומל עצמו בגיל 99. אז אם ככה, רמז לה אברהם אבינו, שלא תניח את הבצק אבינו רגע אחד, ללא לישה, שלא יחמיץ. מכאן שפסח היה.
שָׁבוּעוֹת כְּנֶגֶד יִצְחָק. הקרן של האייל, של יצחק אבינו, לקח אותה הקב"ה, ותקע בה, במעמד הר סיני, כמו שנאמר בתורה(שמות יט, יט) וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד.
אומרים חז"ל – הקב"ה תקע בשופר, וקולו הלך והתחזק, ההיפך ממה שבן-אדם תוקע בשופר, קולו הולך ונחלש, אצל הקב"ה זה ההיפך.
סֻכּוֹת כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, דִּכְתִיב בֵּיה: ''וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת''(שם לג, יז).
לגבי 12 השבטים, אמר לו אחיו – שנים-עשר החודשים בשנה, כנגד שנים-עשר השבטים.
הוא לא אמר לו, איזה חודש, כנגד איזה שבט. את זה הוא לא מסר לו.
אומר ר' צדוק הכהן מלובלין(מחשבות חרוץ) – רבו  הדעות, שמקשרות את החודשים, ביחד עם השבטים.
הדעות חלוקות, לכאן ולכאן, כל אחד מביא את דעתו.
יש דעה של האר"י הקדוש, והגאון מוילנה ביחד.
בכל אופן, זה ודאי, ששנים עשר החודשים, הם כנגד שנים עשר השבטים.
מופיע בכמה וכמה מדרשים – אמר הקב"ה – בראתי 12 שעות ביום, 12 שעות בלילה, 12 מזלות ברקיע, 12 מזלות בשנה, והכל כנגד השבטים.
כך אומר המדרש בפסיקתה רבתי, ובעוד כמה וכמה מקומות.
לכולי עלמא, גם לאר"י הקדוש, גם לגאון מוילנה, גם למדרש פליאה – יוסף, לא נמצא במערכת החודשים.
למה הוא לא נמצא?
כי אם אתה מוציא את לוי החוצה, ואתה מוציא את יוסף החוצה, נכנסים במקומם מנשה ואפרים.
אז לא האר"י הקדוש, ולא הגאון מוילנה, ולא מדרש פליאה, אף אחד לא מונה את יוסף, כחלק ממערכת החודשים של השנה.
החריג היחידי בכל המפרשים, הוא הראב"ד. הוא מונה את לוי בחודשים, ואם כך, הוא גם מונה את יוסף בחודשים.
לשיטתו, יוסף, כנגד חודש אדר. מה הראיה שלו?
היות והטור לא מסר לנו, אז כל אחד מנסה למצוא את הראיות.
אם כתוב בספר יצירה, שהמזל של חודש אדר, הוא מזל דגים, ודגים, עין הרע לא שולטת בהם, כי הם מכוסים מבני אדם, ומי שחושש מעין הרע, אומרת הגמרא, שיאמר אֲנָא מִזַּרְעָא דְיוֹסֵף קָאֲתֵינָא דְלָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא בִישָׁא דִּכְתִיב(בראשית מ''ט) בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף בֵּן פּוֹרָת עֲלֵי עָיִן.
אם ככה יוסף, הוא כנגד חודש אדר, כך כותב הראב"ד.
למה המזל של החודש הזה, הוא מזל דגים?
כי יוסף הצדיק, הוא המזל שמופיע בזוג.
אין במערכת המזלות, אריות, סרטנים, שוורים, ואין טלאים, כולם יחידים.
אז למה במערכת המזלות בבעלי חיים, היחיד שמופיע בזוג, הוא הדגים?
אומרים המפרשים – היות וזה כנגד יוסף, ליוסף היו שתי ילדים –מנשה ואפרים.
אם יש לו את מנשה ואפרים, אז צריך להגיד – פעם אדר א' ופעם אדר ב', לכן יש גם שתי אדרים.
כך אומר הראב"ד, בביאורו לגבי השבטים.
ישנו ספר שנקרא שער המלך. כתב אותו אחד מרבני גליציה, לפני 230 שנה. היארצייט שלו, זה בא' באלול.
הוא כותב דבר נפלא ביותר.
במאמר השני שלו, על חודש אלול, כותב מחבר שער המלך – אלול, הוא כנגד יוסף.
איך אלול הוא כנגד יוסף?
אף אחד לא אומר את זה, גם הראב"ד שסובר, שמערכת החודשים, היא כנגד השבטים, והוא מביא שחודש אדר, הוא כנגד יוסף.
איך הוא מקשר את המזל של יוסף, ביחד עם חודש אלול?
אומר הספר שער המלך – אני לא מקשר אותו, דרך מערכת המזלות, אלא אני מקשר את החודשים, כנגד הספירות.
החל מניסן, תספור  שש ספירות, עד שתגיע לספירה השביעית, שהיא ספירת מלכות.
מלכות, זה ראש השנה – ממליכים את המלך למלך.
אם אתה סופר את שבע הספירות, אומר הספר שער המלך. שבע הספירות שנקראות בשפה שלנו חג"ת נה"י
חסד כנגד ניסן, זה אברהם אבינו.
אחרי זה, יש לך את אייר, כנגד יצחק – גבורה.
יעקב אבינו – תפארת.
תמוז, כנגד משה – נצח.
אב, כנגד אהרון הכהן – הוד.
אלול, כנגד ספירת יסוד, זה יוסף הצדיק.
אומר הספר שער המלך – החודש הזה, חודש אלול הוא כנגד יוסף הצדיק. לא מצד שנים עשר החודשים בשנה, אלא מצד ספירות. אם אתה סופר את הספירות, הספירה השישית, היא ספירת יסוד, והיא כנגד יוסף הצדיק.
עד כאן, הקטע הראשון שכותב הספר שער המלך.
אומר הספר שער המלך(אני מלקט ממש בקצרה, מה שנוגע לגבינו) – הקב"ה מבקש מאיתנו – שובו אלי ואשובה אליכם.
כמו שהבאנו בשבוע שעבר, שמביא המשנה ברורה שתי פסוקים-  אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי – אם אתה בא אלי, אני בא אליך, ואז וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ {אֶ}ת {לְ}בָבְךָ {וְ}אֶת {לְ}בַב זַרְעֶךָ.
אם את פותח ראשונה, אני עוזר לך.
הדרישה של הקב"ה, שאנחנו קודם נשוב שובו אלי ואשובה אליכם.
אומר הספר שער המלך – אמר יוסף הצדיק(בראשית לז, ט) וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּֽוֹכָבִים מִֽשְׁתַּחֲוִים לִֽי.
למה הכוונה?
ואומר – מבקש יוסף הצדיק(חודש אלול), שכולם יבואו אליו לבקש סליחה, שכולם יבואו אליו, כדי לחזור בתשובה, כי השמש והירח, זה הקב"ה והשכינה, מחכים שאנחנו נשוב אליו, מתי נשוב?
בחודשו של יוסף – אלול.
וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּֽוֹכָבִים מִֽשְׁתַּחֲוִים לִֽי – ואם אתה חושב שהקב"ה יבוא אליך, יש לך טעות!
(שם, י)... הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָֽרְצָה – אתה חושב שאנחנו נבוא אליך?!
לא! אתה קודם צריך לבוא אלינו, שנאמר שובו אלי ואשובה אליכם. אתם תפתחו ראשונה.
 
 
 
אומר הספר שער המלך – זה מה שכתוב(שם, י)... הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָֽרְצָה – ראשי תיבות

אלול
ראש השנה
צום הכיפורים
הושענא רבה.
* כמו שכתוב(עמוס ג, ח) אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא. אַרְיֵה ראשי תיבות – אלול | ראש השנה | יום הכיפורים | הושענא רבה.
אז הוא לוקח את זה, מהמילה אָֽרְצָה.
ממשיך הלאה ואומר – מזלו של החודש הזה, הוא בתולה, וכל החודשים מתקנים בחודש הזה, והוא, מה שנאמר בגמרא(מסכת כתובות נז) נותנין לבתולה י"ב חודשים – נותנים לבתולה להתכונן, י"ב חודשים לקראת החתונה.
אומר הספר שער המלך – נותנים לה שנה, 12 חודשים בשנה, תבוא לחודש הזה שמזלו בתולה, ותחזור בתשובה, כי זה החודש של יוסף.
ממשיך הספר ואומר – לכן נאמר בפסוק(בראשית כד, נה)...תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר אַחַר תֵּלֵךְ, כאשר הכוונה לימים =חודש.
אוֹ עָשׂוֹר – הכוונה לעשרת ימי תשובה
תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ – הקב"ה הוא בבחינת הנערה. הוא זה שיושב וממתין מתי נחזור בתשובה, שנתן לנו חודש שלם לבכייה.
אומר הספר שער המלך – הרי את כל עניני התשובה, ובקשת המחילה, לומדים מיוסף, כמו שאומרת הגמרא(יומא פז), והוא חודש אלול, שאומר אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ...
ממשיך שער המלך, ובזה אנחנו מסיימים את הקטע שנוגע אלינו – והעיקר, להרבות בבכייה בחודש הזה. למה?
כי החודש הזה, הוא חדשו של יוסף, ולא מצאנו מאף אחד מהשבטים בכי, כמו שמצאנו אצל יוסף הצדיק.
ובמסתרים תבכה נפשו, על העבירות שעשה כל השנה, וחילל שם שמים בסתר, כמו דכתיב וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּֽי-נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל-אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָֽׁמָּה, לכן על הנסתרות – במסתרים תבכה נפשו, ועל הנגלות, יבכה בגלוי, וירום קולו, בבכייה רבה, כמו דכתיב ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו, ולכן ויתן את קלו בבכי.
אז יוצא, שיוסף ענינו בכי, וגם אלול, ענינו בכי.
אם ככה, מצאת מחנה משותף, בין אלול לבין יוסף הצדיק, והעבודה של חודש אלול, כמו שאומר האור-החיים הקדוש - וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ – בבתי כנסיות ובתי מדרשות. וּבָכְתָה – אדם צריך לבכות, על מה שהוא פגע בקב"ה, ובתורה הקדושה.
ממשיך הלאה  הספר שער המלך ואומר - כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ  המלחמה כנגד היצר הרע וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ – תחזור בתשומה שלמה.
לאחר ההקדמה הזאת, הייתי רוצה להביא עוד נקודה אחת, בס"ד, לפני שנתחיל לסגור קצוות:
המהר"ל(חידושי אגדות מסכת ראש השנה) כותב – חודש תשרי, הוא כנגד יוסף, אעפ"י, שזה לא קשור למנין החודשים, ואמרנו שיוסף לא ניכלל במערכת החודשים, אבל היות והגמרא אומרת(מסכת ראש השנה י, ב – יא, א) - תניא רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם בתשרי נולדו אבות בתשרי מתו אבות בפסח נולד יצחק בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין  בר''ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים...
שואל המהר"ל – מה פירוש הדבר, שבראש השנה יצא יוסף מבית האסורין?
ואומר – פירוש הדבר הוא, שהחודש השביעי, הוא כנגד יוסף.
איך זה יכל להיות?
אומר המהר"ל – פשוט מאוד. קודם  ששת החודשים, שייכים לבני הגבירה, ללאה, ואחר-כך, שתי חודשים שייכים לבני רחל.
אם ששת החודשים שייכים לבני לאה, אז עד אלול, זה שייך לבני לאה, ומכאן ואילך – תשרי, שייך לרחל אמנו. אם הוא שייך לרחל, אז הוא שייך ליוסף, כי הוא הבכור.
אומר המהר"ל – ישנם שני בכורים. ראובן הוא הבכור הראשון, ויוסף הוא הבכור השני. לכן ניסן, הוא כנגד ראובן, ואילו תשרי, הוא כנגד יוסף. כך מביא המהר"ל.
בדרשות השפת אמת(דרשות שנת תר"ס) הוא כותב – ראש השנה שייך ליוסף, שנאמר בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין.
לכן אם אמרנו, ששלושת הרגלים הם כנגד שלושת האבות, ראש השנה, הוא כנגד יוסף.
דרך אגב – למי שמכיר את דברי רבותינו, ליוסף ישנה בחינה של אב. הוא לא שייך לשאר השבטים כולם, ומדבר על זה השפת אמת בהרחבה גדולה, כאשר הוא אומר – כל ראש חודש אנחנו אומרים"ביום ראש החודש הזה", וכאן, בראש השנה, אנחנו לא מזכירים"ביום ראש החודש הזה", אלא"ביום הזיכרון הזה".
אז המעלה של החודש הזה, זו מעלה מיוחדת, שהיא יוסף הצדיק.
רבותי, אם אלה הדברים, הייתי רוצה ללכת ולהסביר נקודה אחת:
בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין  מאיפה יודעים את זה?
כיון שחז"ל אומרים את זה. אבל אנחנו רוצים להביא ראיה לדבר הזה.
נקדים תחילה הקדמה:
ישנה הלכה בשולחן ערוך, שאדם שחולם חלום רע בראש השנה, שהגמרא סמכת ברכות אומרת, שצריך להתענות עליו(אני לא אומר איזה חלומות, כי אנשים יתחילו לחלום אותם J ).
נפסק להלכה, אדם שחלם חלום רע, אפילו בשבת מתענים.
מה קורה לאדם, שחלם חלום רע, בליל א' ד'ראש השנה?
מתענה בראש השנה, ולא צריך להתענות תענית לתעניתו. למה לא צריך?
כי שיטת הגאונים, שבראש השנה מתענים, אם ככה, הוא יכל לנהוג כשיטת הגאונים.
אומרת ההלכה – אם אדם חלם חלום רע בראש השנה, מתענה ביום א' ד'ראש השנה, ומכאן ואילך עד יום מותו, מתענה כל חייו בראש השנה, שתי ימים.
מה קורה אם הוא חלם את החלום הזה, ביום ב' ד'ראש השנה?
מתענה כל חייו, ביום ב' ד'ראש השנה.
למדנו מכאן, שחלום בראש השנה, הוא לא חלום פשוט.
כאשר אדם חולם חלום בראש השנה, לחלום הזה יש משמעות גדולה מאוד.
הראיה – אדם מתענה כל חייו, על חלום שחלם בראש השנה, אם זה חלום שצריכים להתענות עליו.
אם אתה אומר שיוסף יצא מבית האסורים בראש השנה, אז מתי היה החלום של פרעה?
בליל ראש השנה.
(בראשית מא, א) וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹֽר
אומרים חז"ל - היתה נפשו של פרעה מבקשת לצאת.
שמע שר המשקים, שנשמתו של פרעה הולכת לצאת, כי אף אחד מהחרטומים לא פתר לו את חלומו, לשביעות רצונו...
פתאום בא שר המשקים ואומר לפרעה - אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם...
מה אתה צריך להגיד אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם?
אז ידוע, מה שהזוהר הקדוש כותב - אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל  - כל מקום שנאמר בו הַיּוֹם, זה ראש השנה.
אם היום זה ראש השנה, מופיע בתחילת ספר איוב(א, ו) וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל ה' וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם: {ז} וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה' וַיֹּאמַר מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ – כל זה קרה, בראש השנה.
בא שר המשקים, ואומר אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם.
הַיּוֹם, זה ראש השנה.
בראש השנה מריצים את יוסף מן הבור, ומעמידים אותו לפני פרעה.
אומר לו פרעה -... תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתֽוֹ.
אומר יוסף - בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹֽה.
מה זה בִּלְעָדָי?
דע לך, חוץ מהקב"ה, אף אחד לא יכל לענות לך.
אומרים המפרשים – זה ראש השנה. הפסוק הזה, זה ראש השנה, שאדם יודע, שבלי הקב"ה, אין לו שום דבר.
בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה – מה שהקב"ה נותן לך - יש לך, ומה שהוא לא נותן לך- אין לך. זה ראש השנה.
יוסף פותר את החלום לפרעה... תבאנה שבע שנות שבע, ואחר כך שבע שנות רעב...
ועל  הישנות החלום פעמיים, כי ממהר ה' לעשות טוב.
קיבלת את זה בראש השנה, ועל המדינות יאמר, איזו לחרב ואיזו לרעב, זה עכשיו נגזר! אתה הולך להיכנס לשבע שנות שׂבע.
בא יוסף ואומר(בראשית מא, לג) וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם – למצוא איש נבון וחכם, למנות אותו על מצרים.
רבותי, אפסנאי  נבון וחכם?!
אפסנאי צריך להיות אדם, שיודע לארגן, לאפסן דברים. לא צריך להיות חכם בשביל זה.
אומרת הגמרא(מסכת תמיד לב, א) - אמר להם אידין מתקרי חכים אמרו ליה איזהו חכם הרואה את הנולד  שאלו חכמי אלכסנדריה, את חכמי ישראל – מיהו הנקרא חכם?
אמרו להם – הרואה את הנולד.
שואל החתם סופר – אם הוא כבר נולד, מה צריך חכמה?!
היה לו לומר איזה הוא חכם? את שהוא עתיד להיוולד, לא את הנולד בעצמו. כך שואל החתם סופר.
מה מבקש כאן יוסף, מה הוא רוצה כאן?
רבותי, אמר יוסף – מאוד קשה לבן-אדם, בשנות שֹבע לראות רעב.
בן אדם רואה הכל בשפע בחנויות, אומר לו מישהו – תדע לך, אותותו הולך לבוא רעב!
- פחחח... על מה אתה מדבר?!
אומר יוסף לפרעה – תשמע, כדי להתארגן לשנות הרעב, את צריך איש נבון וחכם.. 
אחד שרואה את הנולד, מבחינתו, הרעב כבר התחיל.
אם אתה רוצה אחד שיאפסן סחורה לשנות הרעב, אחד שרואה כבר עכשיו את הרעב, הוא ידע לאפסן את זה.
הוא מבחינתו, מה שהוא רואה בעיניו, כזה שפע, לא קיים. אדם שרואה רעב ולא שפע מול עיניו, אדם כזה, ידע להתארגן. לקראת שנות הרעב.
יוסף יצא מבית האסורים בראש  השנה. כולנו, יכולים לצאת מבית האסורים, בראש השנה. וכולנו גם, נמצאים בבית האסורים, בראש השנה.
מאיפה אני יודע כולנו נמצאים?
כך כותב רבינו יונה  - מָשָׁל לְכַת שֶׁל לִסְטִים שֶׁחֲבָשָׁן הַמֶּלֶךְ בְּבֵית הָאֲסוּרִים וְחָתְרוּ מַחְתֶּרֶת פָּרְצוּ וַיַּעַבְרוּ וְנִשְׁאַר אֶחָד מֵהֶם בָּא שַׂר בֵּית הַסּוֹהַר וְרָאָה מַחְתֶּרֶת חֲתוּרָה וְהָאִישׁ הַהוּא עוֹדֶנּוּ עָצוּר וַיַּךְ אוֹתוֹ בְּמַטֵּהוּ אָמַר לוֹ קְשֵׁה יוֹם הַלֹא הַמַּחְתֶּרֶת חֲתוּרָה לְפָנֶיךָ וְאֵיךְ לֹא מִהַרְתָּ הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ.
אומר רבינו יונה- אני בבית הסוהר. היצר הרע, כלא אותנו. הקב"ה חתר לנו חתירה לצאת, אנחנו קשיי יום, אם אנחנו לא נמלטים. כדי לדעת איך יוצאים, צריך להיות חכם, הרואה את הנולד.
כותב ר' ישראל סלנטר – אדם חייב לצייר לעצמו  את יום הדין.
אתה הרי לא רואה כלום. מה אתה רואה יום דין?!
ב"ה הכל בסדר.. יום רגיל.. אתה לא צם, אתה לא מתענה. יום נהדר, עושים כל-כך הרבה סימנים על השולחן – גם גזר, גל סילקא, גם רימון, גם דבש..
לכן, אומר לך – אדוני, תתעורר! אתה לא רואה מול העניים! תהיה איש נבון וחכם.
כמו שכותב הרב דסלר – אמר לי אבא, אם אתה רוצה לדעת מה זה ראש השנה, תעביר מול עינך, כל מה שקרה בשנה שעברה. כל זה נגזר, בשנה שעברה, בראש השנה.
וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם – אם אתה רוצה להיות אדם שזוכה בדין, תהיה חכם! זה פשוטם של דברים...
אבל השבוע התעוררתי, וחשבתי להוסיף על זה סנסן נוסף:
הסנסן שרציתי להוסיף עליו, הוא דוקא על יוסף ויום דין.
אם כותב לנו הספר שער המלך, שכל עניני יום הדין, לומדים מיוסף, כי יוסף, הוא כנגד חודש אלול, אם אומר לנו המהר"ל, שכל עניני חודש תשרי זה יוסף, אם אומר לנו השפת אמת, שכל ראש השנה זה יוסף, הייתי רוצה לומר עוד משפט אחד:
בפרשת ויגש, כאשר יהודה מגיע ליוסף ואומר לו – תשמע, אני רוצה לבקש ממך בקשה... קח אותי במקום בנימין. אמנם הוא גנב את הגביע,"אבל אני רוצה לשבת תחת הנער"....
והוא מתחיל להסביר לו, אתה יודע...יש לנו אבא זקן, שלא רצה לתת בכלל לבנימין ללכת... אמרתי לו- אבא, תן את בנימין שנביא תבואה ונחזור...ואבא הסכים, ונתן את בנימין...אם אני חוזר הביתה, ובנימין לא נמצא, אתה יודע מה יהיה???
(מד, לא) וְהָיָה כִּרְאוֹתוֹ כִּי-אֵין הַנַּעַר וָמֵת וְהוֹרִידוּ עֲבָדֶיךָ אֶת-שֵׂיבַת עַבְדְּךָ אָבִינוּ בְּיָגוֹן שְׁאֹֽלָה {לב} כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת-הַנַּעַר לכן אני מדבר.. {לג} וְעַתָּה יֵֽשֶׁב-נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַֽאדֹנִי וְהַנַּעַר יַעַל עִם-אֶחָֽיו: {לד} כִּי-אֵיךְ אֶֽעֱלֶה אֶל-אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי פֶּן אֶרְאֶה בָרָע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת-אָבִֽי יוסף לא יכל יותר להתאפק... מה הוא אומר?
(מה, ג) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי???
מה אתה שואל אם הוא חיי?! יום קודם הם באו, שאלת אותם את השאלה הזאת –(מג, כז) וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם הַעוֹדֶנּוּ חָֽי?
כן. הוא חיי...
אז מה אתה חושב? מה קרה בעשרים וארבע שעות? קיבלו מידע אחר?!
תגיד"אני יוסף"! מה אתה חוזר הַעוֹד אָבִי חָי?!
אומרים המפרשים – אתם תמיד אמרתם"מה יקרה לאבא, כשהוא יראה שבנימין איננו" אתם תמיד בקשתם ממני למחול לבנימין על החטא הזה הוא גנב את הגביע, כדי שאבא לא יפגע...
תגיד, הוא אומר - הַעוֹד אָבִי חָי? כשמכרתם אותי למצרים, גם כן חשבתם על אבא כל הזמן?!
אומר המדרש – ומה יוסף, קטנם של אחים, בשעה שאמר אֲנִי יוֹסֵף, לא יכלו לענות אותו, כי נבהלו מפניו, כשהקב"ה יאמר"אני ה'", ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא, האם מישהו יוכל לעמוד בתוכחת הזו?


יוסף, קטנם של שבטים, כשאמר להם אֲנִי יוֹסֵף, אף אחד לא יכל לפתוח את הפה, כשהקב"ה יאמר"אני ה'", האם נוכל לענות לו?!
רבותי, בואו נחשוב עם עצמנו, את הדברים עם יוסף ראיתי, בספר והגדת, של הגאון ר' יעקב גלינסקי זצ"ל, בפרשת ויגש.
הנביא, כותב על מכירת יוסף(עמוס ב, ו) עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם – השבטים מכרו את יוסף, ובכסף הזה, קנו נעליים. זה מה שכתוב בחז"ל.
כתוב בספר שם, שהחפץ חיים בא לבקר את כלתו, והכלה פתחה את המגירות, והוא ראה שם כמה  זוגות נעליים.
אמר החפץ חיים - עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם.
החפץ חיים הגיע לביתו של בנו, ושם בספר מסופר, שהוא עשה טפטים, ניגש לקיר ונישק אותו.
הבן שלו נדהם – אבא, מה זה?!
אהה, בית של בן תורה!
אבא, בשום מקום אתה לא מנשק קירות, מה נישקת פה את הקיר!?
דפי גמרא על הקירות ואני לא אתן נשיקה?! כמה עלו ה טפטים?
2000 שקל. אמר לו.
הרי על ה-2000 שקל האלה, עמלת עליהם, נכון? 
אם לא היה לך את הטפטים, לא היית צריך להוציא 2000 שקל, ואם ככה, יכולת ללמוד עוד עשרה ימים.
אם ככה, מה יש על הקירות? דפי גמרא, אז אני מנשק את הקירות. הגמרא שלך נמצאת על הקיר!
אומר הרב גלינסקי זצ"ל – כשיבא ה' ויגיד –"אני ה' אשר מכרתם אותי"
כמה פעמים בשנה, אנחנו מוכרים את הקב"ה???
ישנו מדרש מצמרר, שמופיע בספר יחזקאל(טז) – מעשה בכומר אחד, שבא למשפחה מרובת ילדים, ואמר להם – יש לכם כ"כ הרבה ילדים, למה אתם לא מקריבים בן למולך? כולם כבר הקריבו...
אמר האבא – אין לי ממה להקריב. אחד צורף זהב, אחד צורף כסף, אחד רועה צאן, אחד רועה בקר. את מי אני יתן, אני צריך אותם!
אמר לו הכומר – אתה תבוא לעבודה זרה להתפלל, הוא ישאל אותך – למה אתה לא מקריב?! כולם כבר הקריבו!
אמר האבא- אתה יודע מה? יש לי בן אחד שלומד ב'חדר', הוא בוא אחר הצהריים, תיקח אותו, ותקריב אותו...

אומר המדרש – אמר הקב"ה לא די שאתה הולך, ומקריב אותו למולך, אתה לוקח עוד אחד שלי, שיושב ולומד תורה?!
אמר הרב גלינסקי זצ"ל – כשמגיע אדם לניסיון.. עובד ב"ה משמונה בבוקר עד חמש אחר-הצהריים. מגיע הביתה בשעה שש. מתקלח, לאחר מכן, אוכל ארוחת ערב, ואח"כ הולך לשיעור...
הוא צריך ללכת לבקר את 'דודה שרה', שגרה בנתניה. מתי ילך לבקר אותה??
ההיגיון אומר – תבקש בקשה בעבודה, לצאת קצת מוקדם, משם תיסע לנתניה. שב אצלה שעה-שעה וחצי, ותגיע אח"כ לשיעור.
אומר האדם – אני את העבודה שלי לא מפסיד. אני עובד עד חמש! אני צריך לבוא הביתה, להתקלח... מתי אסע?  בשעה שבע וחצי, במקום לשיעור.. נעשה מצוה!
שואל הספר והגדת – תגיד, שואל הקב"ה –"אני ה' אשר מכרתם אותי"  אותי אתם מוכרים! את השעה היחידה שיש לכם ללמוד תורה, את זה אתם מוכרים!
אנחנו נבוא מוכנים ליום הדין?!
אם אומר לנו הספר שער המלך – כל עניני התשובה נלמדים מיוסף, אנחנו נוכל לתת תשובה?!??
שהקב"ה ישאל אותנו – תגיד, למה אתה לא נותן צדקה??
מה תגיד?
"אין לי כסף..."
יגיד לך – תביא בבקשה את החשבון ויזה שלך, נראה בדיוק, למה אין לך כסף... בֹא נראה כמה אתה מוציא על בילויים ומסעדות.
כשאדם נערך לראש השנה... יוסף, זה ראש השנה, אומר השפת אמת.
אומרים חז"ל -(תהלים כ''ז) לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי – אורי, זה ראש השנה, שהקב"ה מאיר את המעשים שלנו, שלא תהינה סטירות מני ובי.
שאדם בורח אחרי התפילה, כי הוא מאוד ממהר, אם הוא יפסיד את האוטובוס, אבל כשהוא פוגש בחוץ מישהו, וממשיך לפטפט איתו עוד רבע שעה, אומר הקב"ה – אותי אתה מוכר? עזבת את בית הכנסת, עשר דקות לפני הסיום? הפסדת 4 קדישים!
אותי אתה מוכר! אבל אם אתה פוגש חבר, שם אתה מתעכב?!
מגיעה פרשת כי תצא.
אומרת התורה - כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ – אם תחליט לצאת למלחמה, כנגד היצר הרע וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ...
יזכנו הקב"ה שנצא למלחמה ונצליח בע"ה לגבור על היצר הרע, ונזכה בקרוב ממש, לגאולה השלמה במהרה בימנו אמן ואמן!!!


 
 
 

תרומה ללימוד הילדים 

אפשרויות לתרומה לבחירתך

 Donation form in English

להפקיד או להעביר תרומה לחשבון הת"ת:   מבשר טוב, בנק מרכנתיל, סניף גאולה 635 ירושלים. מספר חשבון 55631

להעברת תרומה מחו"ל לבנק הת"ת בארץ הקש         להעברת תרומה לחשבון בארה"ב בנק אוף אמריקה בניו גרסי  הקש.

לפרטים נוספים להתקשר לטלפון 050-4148077      תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.

אם יש בקשה מיוחדת לתפילת הילדים שלחו הודעה. אפשר בווטסאפ 054-2254768

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים