אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  



תרומה בעברית למחשב או טלפון נייד

טופס תרומה באנגלית 

Donation in English

בדולרים מוכר לצורך מס הכנסה בארה"ב


הודעה מפעולת צדיק

הסעות לעמנואל ייצאו בעז"ה במוצאי שבת בשעה 19:30 מהמוקדים הבאים: בני ברק: ביהמ"ד פעולת צדיק רח' המכללה (מהרי"ץ) 4. טל: 052-7635645. מודיעין עילית: ביהמ"ד פעולת צדיק רח' נתיבות המשפט 1-3. טל': 050-4139964. הרשמה מראש (עד יום רביעי, נר א' דחנוכה) – חובה! פרטים נוספים בקו "קול יהודי תימן" 072-3323-642

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      פרשת כי תבוא עג
דף הבית >> פרשת השבוע >> הרב ברוך רוזנבלום על פרשת השבוע >> ספר דברים הרב רוזנבלום >> פרשת כי תבוא עג

בס"ד
פרשת כי תבוא – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ג.
 
 
פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת כי תבוא שנת תשע"ג. עוסקת הפרשה בראשיתה, במצות הביכורים.
אומרת התורה - {א} וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ: {ב} וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.
הפרשה מתחילה במצות הביכורים, מצוה מיוחדת במינה, שהמשנה(מסכת ביכורים), שהרמב"ם(הלכות ביכורים), מפרסם עד כמה נעשתה המצוה הזאת, ברוב עם אדרת מלך.
כותבת המשנה(פרק ג, משנה ב) הרמב"ם מעתיק אותה - כֵּיצַד מַעֲלִין אֶת הַבִּכּוּרִים. כָּל הָעֲיָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת לָעִיר שֶׁל מַעֲמָד, וְלָנִין בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר כדי שלא יטמאו את הביכורים, וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִין לַבָּתִּים. וְלַמַּשְׁכִּים, הָיָה הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר(ירמיה לא), קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ.
ארץ ישראל, היתה מחולקת לעשרים וארבע מעמדות. כמו שישנם עשרים וארבעה מעמדות כהונה, עשרים וארבע לוויה, גם ארץ ישראל היתה מחולקת לעשרים וארבע מעמדות.
(ג, ג) הַקְּרוֹבִים מְבִיאִים הַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים, וְהָרְחוֹקִים מְבִיאִים גְּרוֹגָרוֹת וְצִמּוּקִים. וְהַשּׁוֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זָהָב, וַעֲטֶרֶת שֶׁל זַיִת בְּרֹאשׁוֹ להודיע שהביכורים משבעת המינים. הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים קָרוֹב לִירוּשָׁלָיִם. הִגִּיעוּ קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם, שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶם, וְעִטְּרוּ אֶת בִּכּוּרֵיהֶם. הַפַּחוֹת, הַסְּגָנִים וְהַגִּזְבָּרִים יוֹצְאִים לִקְרָאתָם. לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִים הָיוּ יוֹצְאִים. וְכָל בַּעֲלֵי אֻמָּנִיּוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָם, אַחֵינוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם פְּלוֹנִי, בָּאתֶם לְשָׁלוֹם.
היו מעטרים את קרני השור, בשני יחידות של זהב, ומסביב לקרניים, היו שמים עלים של זית.
המשנה אומרת – כדי להגיד, שהביכורים משבעת המינים... היה אפשר לומר, שמעטרים את הקרניים בעלי תאנה, כדי שידעו שזה משבעת המינים?
אז ר' עובדיה מברטנורה, שם במשנה אומר, שישנם שתי סיבות, למה מעטרים אות דוקא בעלים של זית:
וַעֲטָרָה שֶׁל זַיִת בְּרֹאשׁוֹ. אִית דְּאָמְרֵי לְפִי שֶׁהוּא קָרוֹב לְאֶרֶץ יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר אִילָנוֹת שֶׁבְּשִׁבְעַת הַמִּינִים, דִּכְתִיב(דְּבָרִים ח) אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן. וְאִית דְּאָמְרֵי לְפִי שֶׁאֵין בְּכָל שְׁאָר אִילָנוֹת שֶׁל שִׁבְעַת הַמִּינִים אִילָן יָפֶה וְעָלֵהוּ רַעֲנָן כְּמוֹ הַזַּיִת.
(ג, ד) הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְהַר הַבָּיִת. הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, אֲפִלּוּ אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ נוֹטֵל הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ וְנִכְנָס, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֲזָרָה. הִגִּיעַ לָעֲזָרָה וְדִבְּרוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר, אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי(תהלים ל).
מצות הביכורים היא מצוה מיוחדת מאוד, כידוע לכולם, וכבר עסקנו בה, בשנים עברו בהרחבה גדולה. אני לא מעונין לחזור על דברים, שכבר עסקנו בהם בעבר, אבל בכל אופן, להגיד  רק נקודה אחת, שקשורה לענין הזה, מבר שהזכרנו פעם.
שואל האלשיך הקדוש, בתחילת הפרשה – על מה כל החרדה הזו, על פחות משווה פרוטה?
הרי גם אדם שיש לו שלושה עצי תאנה, והוא מתגורר בזיכרון יעקב, הוא לוקח גמי, וקושר על הפרי הראשון שביכר.
מזיכרון יעקב, להגיע לירושלים, צריכים לעלות אנשי מעמד, ישנה כמות מסוימת, כמה אפשר ללכת בכל יום, כל הדרך נעשית בשירים וריקודים, ולכן זה לוקח זמן.
 יכל לקחת מזיכרון יעקב עד לירושלים, גם שבוע עד שמגיעים.
כמה עולים התאנים האלה? שקל וחצי?!
הוא צריך לסגור את העסק שלו. לא מדובר בחקלאי, אחרת אין מה לדבר, יש לו מלא שדות, מלא מטעים של ענבים ושל רימונים, אז הוא מביא הרבה ביכורים, אז יש לו למה לעלות.
מדובר כאן, גם על האדם הבודד, המינימום להבאת ביכורים, צריך שיהיו לו ג' עצים. על אחד לכולי עלמא, לא מביא ביכורים, על שתיים – מחלוקת במשנה, ועל שלוש – לכולי עלמא מביא.
שואל האלשיך הקדוש – על מה נחרדה כל החדרה הזאת? על שלושה תאנים פחות משווה פרוטה, על זה לוקח האדם חופש מהעבודה ועולה לירושלים?!
שאלה נוספת, שואלים חז"ל(בראשית רבה, פרשה א) - רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב מַתְנָה אָמַר, בִּזְכוּת שְׁלשָׁה דְּבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם, בִּזְכוּת חַלָּה, וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת, וּבִזְכוּת בִּכּוּרִים, וּמַה טַּעַם, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָא חַלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר(במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם, אֵין רֵאשִׁית אֶלָּא מַעַשְׂרוֹת, הֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר(דברים יח, ד): רֵאשִׁית דְּגָנְךָ, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא בִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר(שמות כג, יט): רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ וגו'.
כל אחד שואל את עצמו – מה החשיבות של שלושת המצוות הללו, שעבורם היה כדאי לברוא את העולם?
שאלה נוספת שצריכה ביאור:
חז"ל אומרים בספרי - וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ - עשה מצוה זו שבשבילה תכנס לארץ.
כל אחד שואל את עצמו – מה יש במצוה הזאת, שהיא כל כך חשובה?
אומרים חז"ל במדרש(תנחומא, פרשת כי תבוא, פרשה א) - צָפָה מֹשֶׁה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְרָאָה שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לֵחָרֵב וְהַבִּכּוּרִים עֲתִידִין לִפָּסֵק, עָמַד וְהִתְקִין לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ מִתְפַּלְּלִין שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, לְפִי שֶׁחָבִיב תְּפִלָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל מַעֲשִׂים טוֹבִים וּמִכֹּל הַקָּרְבָּנוֹת. שֶׁכָּךְ כְּתִיב: תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב(תהלים קמא, ב).
שואלים כל המפרשים על המדרש הזה, שאלה עצומה -  אם בית המקדש יחרב, לא יהיה עֹלה, לא שלמים, לא חטאת ולא קטורת, כלום לא יהיה! מה משה רבינו נחרד כל כך, שלא יהיו ביכורים?
אז נכון שבמקום קרבנות, אתה יכל לשלם את זה ב-(הושע י''ד) וּנְשַׁלְמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ, לכן אומרים קרבנות לפני התפילה.
משה רבינו ראה שלא יהיו ביכורים... נחרד!
אז מה התקנה?

התקנה היא - שלוש תפילות ביום.
חז"ל מביאים על זה את הפסוק(תהילים צה, ו) בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי ה' עֹשֵׂנוּ...
שלוש פעולות, כנגד שלושת התפילות, והשאלה היא – מה הענין, בקיומם של שלושת התפילות האלה, כנגד מצות הביכורים?
מצות הביכורים נעשתה פעם אחת בשנה, ע"י אדם שיש לו תאנה, יש לו רימון שביכר, אשכול שביכר... קושר עליו גמי ולוקח אותו לירושלים.
זה נעשה פעם אחת בשנה, משבועות ועד סוכות.
אומרים חז"ל – מי שלא הספיק להגיע עד סוכות, מביא עד חנוכה, אבל אז, הוא מביא ואינו קורא...
על פעולה שחקלאי הביא פעם אחת בשנה, על זה התקין משה רבינו שלוש תפילות ביום, 365 ימים בשנה!
זאת אומרת, המשקל שעומד כנגד מצות הביכורים, זה שלוש תפילות ביום, 365 ימים בשנה, שווה לפעם אחת של הבאת ביכורים.
וכל אחד שואל את עצמו – מה הסוד של הביכורים?
שאלה נוספת, שאנחנו רוצים להבין אותה – לכתחילה, ראוי להביא למצות ביכורים, רק את הפרי המקורי.
יוֹרֵד אָדָם בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְרוֹאֶה תְּאֵנָה שֶׁבִּכְּרָה, אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּכֵּר, רִמּוֹן שֶׁבִּכֵּר, קוֹשְׁרוֹ בְגֶמִי..
אומרים המפרשיםגמי, ראשי תיבות – גדולים מעשי יה, לכן לא כתוב קוֹשְׁרוֹ בחוט.
אומרת המשנה(מסכת חלה ד, יא) - בֶּן אַנְטִינוֹס הֶעֱלָה בְכוֹרוֹת מִבָּבֶל, וְלֹא קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ. יוֹסֵף הַכֹּהֵן הֵבִיא בִכּוּרֵי יַיִן וְשֶׁמֶן, וְלֹא קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ. אַף הוּא הֶעֱלָה אֶת בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ לַעֲשׂוֹת פֶּסַח קָטָן בִּירוּשָׁלַיִם, וְהֶחֱזִירוּהוּ, שֶׁלֹּא יִקָּבַע הַדָּבָר חוֹבָה. אֲרִיסְטוֹן הֵבִיא בִכּוּרָיו מֵאַפַּמְיָא, וְקִבְּלוּ מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, הַקּוֹנֶה בְסוּרְיָא, כְּקוֹנֶה בְּפַרְוָר שֶׁבִּירוּשָׁלָיִם.
אותו אדם, במקום להביא את הענבים, הוא הלך, ועל הענבים הוא קשר גמי, והצטברו אצלו 15 ארגזים של ענבים.
אמר – במקום שאני יעלה לירושלים ענבים, הוא העלה לירושלים שמן ויין.
הוא לקח את הזיתים, והפך אותם לשמן. לקח את הענבים, והפך אותם ליין.
אומרת המשנה -... הֵבִיא בִכּוּרֵי יַיִן וְשֶׁמֶן, וְלֹא קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ.
הרמב"ן כותב – דגן תירוש ויצהר, יש בהם חיוב תרומות מדאורייתא.
מה אתה צריך להטריח את הכהן?! 15 ארגזים של יין, הוא צריך לחסל אותם?!
אדרבא, תסחט לו אותם, תביא לו יין!
רוב גידולי הענבים והזיתים, זה לצורך השמן והיין, אם ככה, בתרומות ומעשרות סובר הרמב"ן, שיש מעלה בכך, הדאורייתא בזה, זה דוקא ביין ושמן.
נשאלת השאלה – אז למה אי אפשר להביא בביכורים, יין ושמן? למה עדיף להביא אותם כדבר חי?
הרי אנשים שצועדים מצפת לירושלים ברגל, הענבים שהם הביאו איתם, כשהורידו אותם מן העצים, שמו אותם בארגזים, צריכים ללכת איתם שבועיים, מזה ענבים כבר לא יהיה, זה כבר יגיע צימוקים J
אז אולי עדיף לסחוט אותם ולהביא?
אומרים חז"ל – לא. עדיף שתביא צימוקים ולא תסחט.
אלה הדברים ששואלים רבותינו סביב הענין הזה, ואנחנו רוצים להיכנס קצת יותר לעומק:
מצאתי שאלה נפלאה, בספר שנקרא אמונת עתך – מה קורה לבן-אדם שקונה פירות שהם טבל?
הוא קנה טבל, מה הדין?
הוא חייב להפריש תרומות ומעשרות.
שואל הספר אמונת עתך – למה אסור לתת לחקלאי כסף, כדי שימכור לך את הביכורים?
הביכורים לא ניתנים לרכישה.
אתה לא יכל לבוא לחקלאי ולהגיד לו – תעשה טובה, קשרת עליו גמי, תן לי את זה! אני רוצה להביא ביכורים.
ביכורים, זה רק אם לך יש חלקת אדמה. אפילו אריס שעובד בשדה, לא יכל להביא ביכורים.
נשאלת השאלה – למה? למה  צריך חלקת אדמה בשביל זה?
אומרת התורה - אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ... רק למי שיש ארץ, מביא ביכורים, ולמי שאין ארץ, לא יכל להביא ביכורים.
מה יש במצוה הזאת, שאתה יכל לקיים אותה רק אם יש לך קרקע?
שאלה נוספת שהוא שואל:
בשום מתנה, ממתנות כהונה, לא עולים לירושלים.
אדם יש לו ראשית הגז, והוא מביא את זה לשכן שלו, שהוא כהן.
נכנס אליו – אדון כהן, בקשה, ראשית הגז... כל המתנות כהונה, אתה נותן לכהן שגר לידך.
שואל הספר אמונת עתך – למה המתנת כהונה היחידה, שאתה צריך לעלות לירושלים, זה הביכורים?
אני לא מדבר על מתנות כהונה שנגזרות כתוצאה מקרבנות שאתה עולה לירושלים...
מה זה שונה מתרומות ומעשרות? מה זה שונה מראשית הגז? מה פתאום כאן, אתה צריך לעלות לירושלים?
אלה מקבץ השאלות שיש לנו סביב  מצוות הביכורים, ונוכל בס"ד להבין, מה יש לנו סביב המצווה הזאת.
בשפת אמת, מצאתי פעמיים דבר מאוד מענין, שהוא בעצם כיוון אותי לכל הנושא הזה.
 
כותב השפת אמת(שנת תרל"ז, שנת תרמ"ב ) – מצוות הביכורים, היא ההכנה לקראת ראש השנה.
אז כמובן שפרשת כי תבוא היא ההכנה, כמו שהגמרא(מסכת מגילה) אומרת - עֶזְרָא תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ קוֹרִין קְלָלוֹת שֶׁבְּסֵפֶר וַיִּקְרָא קֹדֶם עֲצֶרֶת וְשֶׁבְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
הוא לא כותב, שפרשת כי תבוא, היא הכנה לראש השנה, הוא כותב, שמצוות הביכורים היא הכנה לראש השנה.
אתה מנסה לחשוב, מה מונח במצוות הביכורים שהיא הכנה לראש השנה...
אז פשוטם של דברים – זה התודה רבה.
מה עושה בן-אדם?
הקב"ה נתן לו עצי תאנה, עצי רימונים, הוא קושר עליו גמי ואומר –"ריבונו של עולם, הנה כשזה יגדל, אני יביא לך".
מגיע הזמן בין חג הסוכות לחג השבועות.... הוא לוקח חופש מהעבודה ועולה לירושלים....
למה הוא עולה לירושלים? מה הוא בא להגיד?
אומר רש"י – מלמד שאינך כפוי טובה. אתה בא להגיד תודה רבה.
עד כדי כך, שחז"ל במדרש אומרים, שברגע שבן-אדם מביא ואומר תודה רבה, יוצאת בת-קול ואומרת לו – כן תזכה לשנה הבאה.
אדם מביא ביכורים.. יוצאת בת-קול ומבטיחה לו – להתראות בשנה הבאה! אתה לא צריך ביטוח חיים, אתה מסודר! J יש לך הבטחה של הקב"ה, שיראה אותך בשנה הבאה.
אז ישאלו – יוצא החקלאים אף פעם לא  מתו?
זו השאלה – האם בשביעית מביאים ביכורים או לא.
אם בשביעית לא מביאים ביכורים, אז בשנה השביעית, הם לא שמעו את 'הדרישת שלום', אז יוצא שהם מתו כולם בשמיטה.
אומרים המפרשים – מכאן יש לך רמז לעבודת ראש השנה.
בראש השנה, אדם בא ומגיש בקשות ''ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וישועה ונחמה וגזרות טובות...'', הוא גומר את זה, יש לו עוד 44 אבינו מלכנו... ב"ה, יש לו דרישות לקראת השנה החדשה.
מאיפה העוצמה הזאת, לבקש כל כך הרבה?
אומרים רבותינו – תשים לב, לתחילת  תפילת העמידה, מה אתה מבקש בהתחלה?
זוכרנו לחיים – מה אני מבקש ממך.. קצת חיים... לא יותר. איזה חיים?
לא משנה איזה חיים, ריבונו של עולם, כל חיים, באשר הם חיים, אני מוכן לחיות.
הבקשה הבאה - מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים – חיים ברחמים... רבינו של עולם... חיים.. מה אתה רוצה, שאני אהיה עם זונדה?! תן לי לחיות חיים ברחמים...
בסוף התפילה, פתאום הוא תופס תאוצה - וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ – רבינו של עולם, אולי אני אסביר את עצמי – ''ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וישועה ונחמה וגזרות טובות...''
מאיפה נהיית כזה חזק?? לפני חמש דקות, ביקשת רק קצת חיים... בקשה יש לו!!!
מאיפה העוצמה הזאת???
אומרים רבותינו – העוצמה הזאת באה, אחרי מודים אנו לך
אם אתה אומר - מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שָׁאַתָּה הוּא יְיָ' אֱלֹהֵינוּ עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ עַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת כוּ'
אם אתה יודע להגיד תודה, זה המקור לבקש.
אדם שיודע להגיד תודה, יכל לבקש!
אומרים רבותינו – לכן באה פרשת הביכורים, לפני ראש השנה, לומר לך – אתה רוצה לדעת, כיצד להגיע לראש השנה?
תגיד תודה! ב"ה עברת את השנה, בלי בתי חולים, אתה בריא, הולך על הרגליים, על הכל תגיד 'תודה רבה'.
אדם שיודע להגיד מודים אנחנו לך, הוא יכל לבקש!
אומרים חז"ל – זה מה שהיה במצוות הביכורים. אדם שהיה עולה לירושלים, להגיד תודה רבה על תאנה... על רימון... עומד בעזרה, ומבקש מהקב"ה בקשות, והיתה יוצאת בת-קול, ואומרת לו – כן תזכה לשנה הבאה... אנחנו נפגוש אותך גם בשנה הבאה.
זה היסוד הראשוני, שיש ללמוד ממצוות הביכורים, אבל יש כאן נושא הרבה יותר עמוק, ואני רוצה להיכנס לעומק הדברים, ברעיון נפלא ביותר:
הזכרנו בשבועות האחרונים את מחלוקת הגמרא במסכת יבמות – האם דורשים סמוכים בתורה, או לא דורשים סמוכים בתורה.
אומרת הגמרא – גם למאן דאמר, שלא דורשים סמוכים בתורה, אבל בספר דברים דורשים סמוכים.
בכל מצוה או קטע, בספר דברים, מיד שואלים חז"ל"למה נסמכה"...
בפרשת שבוע שעבר, סיימנו את הפרשה, במצוות מחיית עמלק - זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ...
נגמרת הפרשה בְ- לֹא תִּשְׁכָּח.
מיד הפרשה אחרי זה – מצוות הביכורים.
שואלים חז"ל – למה נסמכה פרשת מחיית עמלק, למצוות ביכורים?
אעפ"י שזו סיומה של הפרשה, חז"ל שואלים...
השאלה מתחילה, עוד מצוה אחת קודם.
המצוה שקודמת למצוות הביכורים, היא מצות איסור הונאה במשקלות.
אומרת התורה –(כה, יג) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה: {יד} לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה: {טו} אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה'  אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ
שואלים חז"ל – מה זה הענין הזה, שנסמכה פרשת המשקלות לפרשת עמלק?
לומר לך, אומרים חז"ל – אם שיקרת במידות ובמשקלות, היה דואג מגירוי האויב, שנאמר(משלי יא, א) מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת ה' וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ. וכתיב בתרי בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן...
אומרים חז"ל – דע לך, אם אתה מרמה במשקלות, אתה מביא את הגירוי של האויב, על עם ישראל.
אין לך אויב גדול יותר לישראל, מאשר עמלק.
עד כאן בסדר גמור... כל אחד שואל את עצמו – מה הקשר, בגלל שאתה מרמה במשקלות, אז בא עמלק?!
כדי להבין את יסודם של דברים, בואו ננסה להיכנס ליסוד נפלא, וממנו נתחיל:
המלבי"ם(פרשת כי תצא), אותו דבר מופיע בפשרת בשלח, ובספר שמואל, כותב – כשאחד יוצא למלחמה כנגד השני, מדינה  מול מדינה סמוכה, או לא סמוכות, ישנם חמש סיבות, מדוע זה קורה:
סיבה ראשונה – יש להם קו גבול אחד עם השני. כל אחד רוצה לקחת שטח מהשני.
סיבה שניה – כאשר אחד חולף ליד מדינה, ואותה מדינה חוששת, שמא במעבר, מתכוונת המדינה לכבוש אותה. כמו שמצאנו בסיחון ועוג, שיצאו להילחם כנגד ישראל, כי ישראל עברו שם, והם פחדו שהם באים להילחם.
סיבה מספר שלישית – יש להם ענין, כי יש להם אוצרות שכדאי לכבוש אותם, כמו מאגרי נפט וזהב.
סיבה רביעית – הוא רוצה להראות את כוחו. מה הוא עושה? יוצא למלחמה במדינה מרוחקת.. כולם רואים את זה ומתחילים לחשוש... פששש... הוא יצא למלחמה, בטח יש לו כוח..
סיבה חמישית – אם אתה רוצה להשליט את הדת שלך, על המדינה הסמוכה, זו סיבה למלחמה. כמו בסוריה, שהסונים והשיעים נלחמים זה בזה...
אומר המלבי"ם – כל חמשת הסיבות האלה, לא תמצא אותם במלחמת עמלק, אין דבר כזה!
אומרת התורה, בֹא תראה מתי עמלק נלחמו איתך:
(דברים כה, יח) אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים – אין לך מדינה... על מה הם באו להילחם?
סתם בדרך...
אתם בדרך מצאתכם ממצרים, עוד אין לכם מקום, אין לכם ארץ... מקורות של נפט, אין לכם במדבר.. כסף לא היה חסר להם..
אז מה אתה רוצה להראות, שאתה חזק?!
אומר המלבי"ם – כתוב בתורה וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ הוא לא בא בחזית, אלא הוא הכה בהם מכת זנב. הוא חיפש את אלה שהענן פלט אותם החוצה, ושם הוא הכניס מכה!
למה בזנב? תבוא מהחזית, נראה אותך!
אז גם גבורה אין כאן.
אומר המלבי"ם – ואם תגיד, שאולי זה אותו ענין כמו עוג וסיחון, שישראל עברו בדרך?
לא. עמלק בכלל לא על המסלול. עמלק מגיע ממרחק של 400 פרסה, זה 1600 ק"מ, שהם באים להילחם על ישראל. ישראל בכלל לא במסלול שלהם, אז מה אתה בא עליהם למלחמה?
דבר נוסף הוא אומר – אתה חושב אולי זה השלטת הדת?
לא. לעמלק אין בכלל דת. וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים – הם לא מפחדים משום דבר, ואין להם אמונה בשום דת. הם לא מאמינים בכלום חוץ מעצמם.
אז מה המלחמה????
המלחמה היא אחת – או כדי לצנן את אומות העולם, כי כתוב בְ- אז ישיר - אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן... תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד... כולם רעדו מעם ישראל!
באו עמלק ואמרו – מה, כולם מפחדים מהם?? אנחנו נעשה סדר..
משל לאמבטיה רותחת שהיו הכל יראים לכנס לתוכה, קם לץ אחד, אמר: אני אכנס לתוכה, ואף על פי שאכוה ממנה אצננה לאחרים. כמו כן היו כל האמות יראים מישראל, קם עמלק ואמר אני אתחיל להתגרות בם, ואף על פי שיודע אני שאכוה אפתח פתח לאחרים להתגרות בם.
בא האזנים לתורה, ואומר יסוד נפלא:
רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק – עמלק נקראים ראשית, וישראל נקראים בשם ראשית, שנאמר רֵאשִׁית תְּבוּאָתו.
אומרים חז"ל – זה לעומת זה, עשה האלוקים. על מה המריבה?
על הראשית הנוספת, שרש"י מביא בתחילת ספר בראשית – על התורה שנקראת ראשית, שנאמר רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ.
ישראל ראשית, עמלק ראשית, ובתווך הם מתגוששים על דבר אחד – על התורה שנקראה ראשית.
ישראל רוצים לקבל את התורה, ועמלק רוצים שישראל לא יקבלו את התורה.
איפה הם באו?
אומר האזנים לתורה – הפעם הראשונה שאתה פוגש את עמלק  כעם, זה ברפידים, שנאמר(שמות יז, ח) וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם.
שואל האזנים לתורה – מה הם מחפשים ברפידים?
ועונה – כי התחנה האחרונה של בני ישראל, לפני קבלת התורה, היתה רפידים, שנאמר(במדבר לג, טו) וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי
העמלקים מנסים למנוע מישראל, את קבלת התורה, לכן הם מגיעים לרפידים.
מתי הם מגיעים?
כאשר ישראל רפו ידיהם מן התורה. הרפיון מן התורה, מביא את עמלק!
זה מה שכתוב בתורה - אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ למה הוא צינן אותך??
הוא צינן אותך בדבר שקוראים לו דרך.
דרך, הכוונה לתורה, שנאמר(נחמיה ט, יב) אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ. עמלק רוצה לצנן אותך, מהתורה הקדושה.
אם ככה, עכשיו תבין יסוד נפלא ביותר:
המקום הראשון שבא עמלק, זה היה ברפידים, אבל שרו של עמלק, שהוא שרו של עשו, הוא בא קודם, איפה?
הוא בא להילחם עם יעקב, במַעֲבַר יַבֹּֽק.
כשיעקב אבינו עבר את  מַעֲבַר יַבֹּֽק, הגיע שרו של עשו ס-מ-א-ל, ובא להילחם עם יעקב.
למה הוא בא להילחם עם יעקב, ולא עם אברהם או עם יצחק?
אומרים המפרשים – כי יעקב הוא עמוד התורה, ומה שרוצה שרו של עשו, זה למנוע מישראל  את התורה הקדושה.
הוא לא גבר על יעקב. הם לא יצליחו להשכיח את התורה מעם ישראל. לא העמלקים ולא עושי דבריהם.
דבר אחד, הם כן יצליחו לעשות – כשיעקב נילחם איתו, הוא נתן לו מכה בכף הירך וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵֽאָבְקוֹ עִמּֽוֹ.
מה זה כף הירך?
כותב הזוהר הקדוש – כף הירך, זה תמכין דאורייתא.
הצליחו לתת מכה, בתומכי התורה. בעם ישראל יש קשיים, בהשגת הכסף, ללומדי התורה. זאת היתה הפגיעה של עמלק.
ממתי אנחנו קוראים, לכף הירך, כסף?
אומרים המפרשים – בתורה כתוב, שקֹרח ניכנס לאדמה, הוא ניכנס עם הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם(דברים יא, ו)
אומר רש"י - ואת כל היקום אשר ברגליהם. זה ממונו של אדם, שמעמידו על רגליו.
אדם שירד מנכסיו, קוראים לו – 'פושט רגל'. למה?
כי רגל, זה ממונו של האדם, שמעמידו על רגליו.
זה הדבר, שהצליח שרו של עשו, לפגוע בתורה הקדושה.
חז"ל אומרים לנו, שזה אותו מלאך, שנכנס בתוך הנחש, כדי להחטיא את חוה בראש השנה.
כתוב בחז"ל – אמר הקב"ה לאדם הראשון(בראשית ג, יח) וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַֽ לָךְ...
אומרים המפרשים – המלחמה של שׂרו של עשו, היא המלחמה על הקוץ והדרדר. מתי המלחמה הזו תסתיים?
(שמות יז, טז) מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר – מדֹר דֹר ודרדר זה אותו דבר. המלחמה הזאת, זאת מלחמה נצחית, שהתחילה שם בראש השנה ונמשכה אצל יעקב אבינו, זו מלחמת עמלק.
רבותי, אם ככה, נוכל להבין יסוד נפלא שאומר האזנים לתורה:
למה נסמכה פרשת ביכורים לפרשת עמלק?
מה זה ביכורים?
אתה מביא את הפירות הראשונים שגדלו לך על העץ, משבעת המינים, ואתה עולה לירושלים, כדי לתת אותם לכוהנים.
שואל האזנים לתורה – מה יש לתת אותם לכוהנים?
כי כתוב בתורה בפרשת וזאת הברכה(לג, י), על שבט לוי, אומר משה רבינו - יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל...
שבט לוי, הם אלו שמרביצים תורה בעם ישראל. אומר הנביא(מלאכי ב, ז) כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ...
ממי אתה למד תורה?
אתה למד תורה מפי הכוהנים, הם מעבירי התורה בישראל.
עמלק ניסה לפגוע בתורה הקדושה.
אומרים חז"ל – תן את הביכורים לכהן, תחזק את ידיהם של לומדי התורה... זה המלחמה הכי עקובה, כנגד עמלק.
שרו של עשו ניסה לפגוע בכף הירך, כדי שלא תהיה תמיכה בתורה!
מה התשובה לזה?
תביא ביכורים, למי???
לכוהנים כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ... אדרבא, תתמוך בהם!
אומרת הגמרא(מסכת כתובות ק"ה, ב) - כל המביא דורון לתלמיד חכם כאילו מקריב בכורים.
כל מטרת הביכורים, נועדה לתמוך במושג הזה, של לומדי התורה.
אומר האזנים לתורה – למה נסמכה פרשת עמלק לפרשת ביכורים?
אתה רוצה לדעת איך מכהים את כוחו של עמלק?
בתמיכה בלומדי התורה!
אם ככה רבותי, נלך לשלב נוסף, לפני שנגיע לענין המרכזי:
כותב בעל הטורים בפרשת השבוע – למה נסמכה פרשת ביכורים לפרשת עמלק?
כי תבוא. כתיב לעיל מיניה תמחה את זכר עמלק וסמיך ליה והיה כי תבוא אל הארץ, שנצטוו למחות את זכר עמלק מיד בכניסתן לארץ על זה שרצה לעכב ביאתם לארץ, שהוא הגיד למלך מצרים כי ברח העם. וכן הגיד ללבן כי ברח יעקב. וע''כ סמך לו פרשת ביכורים שמזכיר בה ארמי אובד אבי. כי תבוא. כי עולה למנין ל'. תבוא. אותיות אבות. וזהו שדרשו בגיד הנשה שאין בא''י פחות מל' צדיקים שחשובים.
בא הספר עמודי הוד, ושואל שאלה עצומה – מה יש לעמלק להודיע ללבן, ומה יש לעמלק להודיע לפרעה?
ואומר יסוד נפלא ביותר:
הגמרא(מסכת סנהדרין כ, ב) אומרת - שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה...
כותב הספר אמונת עתך – ושלושת המצוות האלה, בשלושת הפרשיות ברצף – פרשת שופטים - שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, פרשת כי תצא- מחיית עמלק, פרשת כי תבוא-  להביא ביכורים לבית המקדש.
אם ככה רבותי, אומר הספר עמודי הוד יסוד נפלא –  בֹא ותראה, כאשר כתוב לנו בחז"ל, שיש מצוה לכרות את זכר עמלק,  מיד בכניסה לארץ, ממנים מלך ומיד כורתים את זכרו של עמלק
עמלק פחד מהרגע הזה, שעם ישראל יגיע לארץ ישראל. למה?
כי ברגע שהוא מגיע לארץ ישראל, נצטוו למחות את עמלק. הם ניסו בכל דרך, לחסום את ישראל, מלהגיע לארץ.
הם לא ידעו מתי עם ישראל יקיים את הציווי הזה...
לכן, ברגע שיעקב כבר בדרך לארץ ישראל, ויש לו כבר 11 שבטים, רץ עמלק ללבן ואומר לו – תשמע, הוא ברח, תתפוס אותו בחזרה!!!
למה?
כי כל זמן שהוא בחרן, הוא לא יגיע לארץ ישראל, וככה הוא לא ימחה את עמלק, אז אני משוחרר!
הפעם השניה, אומרת התורה -(שמות יד, ה) וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם... מה הוא רץ לשם?
כל זמן שישראל היו במצרים, הם לא יכולים למנות מלך ולא יכולים להכרית זרעו של עמלק.
ברגע שהם יצאו ממצרים, הם בדרך לארץ.. יגיעו לארץ.... ויכריתו את זרעו של עמלק, לכן הם רצים לפרעה שיתפוס אותם.
כשזה לא עזר, ועם ישראל כבר בדרכו לארץ, מגיעים לרפידים. מנסים עמלק בכל הכוח לעצור אותם, איפה??
וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם...
אומר הספר עמודי הוד, בביאור דברי בעל הטורים – תבין טוב מאוד, בכל מקום שעמלק מפחד שעם ישראל יגיע לארץ ישראל, ואז לא יהיה יותר קיום לענין של עמלק, הם מנסים למנוע את כניסתם לארץ.
רבותי, הגענו לנקודה שקשורה לפרשת השבוע, ודרכה אנחנו רוצים בע"ה להתחבר:
רש"י, על הפסוק הראשון בתורה, כותב - בראשית ברא. אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו זכרונם לברכה בשביל התורה שנקראת(משלי ח כב) ראשית דרכו, ובשביל ישראל שנקראו(ירמיה ב ג) ראשית תבואתו...
אבל יש ראשית נוספת.
מביא בלעם בפרשת בלק –(במדבר כד, כ) רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד.
אומר המושב זקנים, על הפסוק הראשון בפרשת השבוע – למה נסמכה ביכורים לפרשת עמלק?
לומר לך – עמלק נקרא ראשית, שנאמר רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק, והביכורים נקראים ראשית, שנאמר(שמות כג, יט) רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, ונאמר(כו, ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה. יבוא ראשית ביכורים, ויאבד ראשית עמלק.
אם אתה רוצה לאבד את זיכרון של עמלק מן העולם, איך עושים את זה?
אומר לך המושב זקנים מבעלי התוספות – דרך מצות הביכורים.
יוצא, שיש כוח במצות הביכורים, לעקור את זכרו של עמלק מן העולם, וכל אחד שואל את עצמו – מה יש במצוה הזאת, שבאה לעקור את זכרו של עמלק?
אם נבין מה זה עמלק ומה זה ביכורים, נוכל להבין, איך הביכורים מסלקים את עמלק.
רש"י, הראשון בתורה שכותב, שבשביל ישראל שנקראו ראשית, ובשביל התורה שנקראת ראשית.
אבל למושב זקנים יש עוד ראשית – עמלק, שנאמר רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק.
אומרים המפרשים – זה לעומת זה עשה אלוקים. בני ישראל, הם ראשית בקדושה, ועמלק הוא ראשית בטומאה, אבל שניהם נולדו במקור אחד, שניהם יצאו מרבקה, כי מעשו, יצא אליפז, ומאליפז יצא עמלק.
מיעקב מתחילה הראשית של עם ישראל.
שני הראשיות הללו, מתחילות מיצחק אבינו, שם זה ההתחלה.
 
רבותי, אני אנסה לפשט את הדברים:
יש פרי, ויש שומר לפרי.
הפרי לא יוצא ראשון, אלא השומר לפרי.
השומר לפרי, הוא המגן ובתוכו גודל הפרי. הוא מגן על הפרי כדי שלא יפגע.
יש בתבואה שומר לפר, למרות שהוא לא פרי – לתבואה, יש שומר לפרי, שקוראים לו מוץ, מצד אחד.
המוץ, הוא הדבר שמגן על הגרעין.
ישראל נקראים בשם ראשית תבואתו(רש"י).
אם עם ישראל נקראים ראשית תבואתו, לתבואה יש מוץ, שמקיף אותו. מיהו?
המוץ הוא עשו וזרעו אליפז, וממנו עמלק.
אומר המהר"ל, והדברים כתובים בעוד כמה ספרים – כשם שיש שומר לפרי, נתן הקב"ה, בזה לעומת זה, שומר לישראל. מיהו?
עמלק הוא השומר לישראל, בבחינת הראשית. איפה אתה מוצא את זה?
כי עשו מכונה בשם"קש", כך מכנה אותו הנביא עובדיה(א, יח) וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ... מה זה קש??
קש זה המעטת של התבואה. נכון, עשו יצא קודם, הוא 'ראשית גוים עמלק', אבל הוא לא הראשית, אלא הוא רק הקליפה של הראשית. הראשית הוא ישראל. הראשית הוא התבואה, הוא הקש שמגן על התבואה.
למה הבאנו את כל היסוד הזה?
כדי להבין יסוד נפלא ביותר:
הנביא אומר, שמטרת עם ישראל, היא מטרה אחת, אומר הנביא(ישעיה מג, כא) עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ – זו המטרה של עם ישראל.
המטרה של עם ישראל, שהוא ראשית, לגלות את הקב"ה בכל צעד ושאל.
בכל צעד ושאל, עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ!
ב"ה, הינה הקב"ה פה, והקב"ה פה כדי לגלות את דבר ה', עד שכולם יכירו כוח מלכותך – זו המטרה.
אם ככה,  נוכל להבין יסוד נפלא:
עם ישראל במדבר, היה קשור לקב"ה בעבותות, שהיה יכל למשש אותו בכל יום.
ירד להם מן ליד הדלת, ומי שהתנהג לא בסדר, המן ברח, היה צריך ללכת מחוץ למחנה. ענני הכבוד מקיפים אותו. יש להם עננים שמגהצים להם את הבגדים, יש להם את בארה של מרים, הבגדים גדלים איתם, ילד קונה נעליים בגיל שנה, אחרי 40 שנה אותה נעל ב"ה. הניסים, היית חש אותם יום יום!
עם ישראל, בכניסתם לארץ ישראל, פחדו פחד מוות!
נכנסים לארץ ישראל, ניגמר הקשר עם הקב"ה, אין לנו אותו מוחשי!
חז"ל אומרים במדרש(ויקרא רבה, קדושים, כ"ה, ה) - מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה(איוב לח, לו), מַהוּ בַּטֻחוֹת, בַּטָּוָיָא,(איוב לח, לו): אוֹ מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה, הֲדָא תַּרְנְגוֹלְתָּא אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּעֲרָבְיָא צָוְחִין לְתַרְנְגוֹלְתָּא שֶׂכְוִיא, הֲדָא תַּרְנְגוֹלְתָּא כַּד אֶפְרוֹחֶיהָ דַּקִּיקִין הִיא מְכַנְשָׁא לְהוֹן וְיַהֲבַת לְהוֹן תְּחוֹת אֲגַפַּיָּא וּמְשַׁחֲנָה לְהוֹן וּמַעֲדַרְנָה קֳדָמֵיהוֹן, וְכַד אִינוּן רַבְיָה חַד מִנְהוֹן בָּעֵי לְמִקְרַב לְוָתֵיהּ וְהִיא נָקְרָה לֵיהּ בְּגוֹ רֵישֵׁיהּ, וַאֲמָרַת לֵיהּ זִיל עֲדוֹר בְּקוּקַלְתָּךְ, כָּךְ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה הַמָּן יוֹרֵד וְהַבְּאֵר עוֹלֶה לָהֶן וְהַשְּׂלָיו מָצוּי לָהֶן, וְעַנְנֵי כָבוֹד מַקִּיפוֹת אוֹתָן, וְעַמּוּד עָנָן מַסִּיעַ לִפְנֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ אָמַר לָהֶם משֶׁה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יִטְעוֹן מַכּוּשֵׁיהּ וְיִפּוֹק וְיִנְצוֹב לֵיהּ נְצִיבִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם.
לשון הרב על המדרש – משל לתרנגולת, כשהאפרוחים קטנים, הם נמצאים מתחת כנפיה. ב"ה הטילה בבת אחת כמה ביצים, יש שם כמה אפרוחים קטנים.
בימים הראשונים, היא פורשת עליהם את הכנפיים, מחממת אותם כדי שלא יהיה קר להם.
אחרי כמה ימים, הם כבר כשירים, הם עומדים על הרגליים, לוקחת האמא תרנגולת את ילדיה, ואומרת - בואו לסיור בסביבה. 
אומרת להם – בקשה, כאן הפח המרכזי, כאן יש אוכל בחמישי-שישי-שבת. בימים שני-שלישי-רביעי, אין פה אוכל, הפח ריק, מרוקנים אותו, אבל יש מקום שיש בו תולעים, את זה אתם יכולים לאכול.
עושה להם סיור בסביבה... לאחר כמה ימים, היא רוצה לדעת אם הם בסדר... אם הם מסתדרים לבד...
אומרת להם – קדימה לכו לבד, אני אחריכם.  שמה שלט  'ל', ומוליכה אותם בסביבה J
הולכת אחריהם, עושה להם טסט. הוכשרו בטסט, יודעים ב"ה.
אומר המדרש, אם אחרי הטסט האפרוח אומר 'אמא תעזרי לי', התרנגולת לוקחת את המקור שלה ומכניסה לה מכה בראש, ואומרת לה – 'לכי לחיים טובים ולשלום'.
אומר המדרש על הפסוק –(ויקרא יט, כג) וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל. אמרו ישראל, ריבונו של עולם, ארבעים שנה במדבר, מן, באר, שׂלו, ענני כבוד, עמוד אש לפנינו, בבת אחת הכל ניגמר, נכנסים לארץ ישראל, וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל?!?!
אתה שולח אותנו לעבוד בחקלאות?! את היודע מה תהיה התוצאה?!
יש סכנה גדולה, שבבת אחת, נהפוך מקשר לקב"ה,"לכוחי ועוצם ידי..". אנחנו נעבוד, ובעבודה הזאת, חס וחלילה, נגיע להרגש של"כוחי ועוצם ידי", למה?
כי אני זורע ואני נוטע ומזבל ואני קוצר ואני מזמר, ואני... ואני.... ואני.....
נכון, הקב"ה נותן מים, נכון הקב"ה נותן רוח, אבל תראה כמה פעולות אני עשיתי!
יש חשש גדול, שבן-אדם שיעבוד בחקלאות, יגיע ל"כוחי ועוצם ידי". הוא מסתובב בטבע! הוא יהפוך להיות טבעי, ולא אלוקי. הוא התחבר אל הטבע, אל האדמה, ולא אל החלק הרוחני, פחד נורא!!!
אומר הקב"ה – אין פחד. נתתי לכם מצוות על כל צעד ושאל, בעניני האדמה. נתתי לכם ביכורים, גידלת עצים, ב"ה יצאו פירות, קח גמי ותשים על הפרי הראשון, ותגיד – זה של הקב"ה.
גמי, אומרים המפרשים – ראשי תיבות גדולים מעשי יה'.
הורדת את הפירות מהעצים... עשית ערימה... אתה חיב להפריש תרומות, זה השלב הבא.
הכנסת את הפירות הביתה, אתה מתחייב במעשרות.
התרומות והמעשרות רלוונטיים, גם בחיטה ושׂעורה, אבל יש שלב נוסף.
רימון, אתה יכל לאכל מיד, תמר אתה יכל לאכל מיד, זית אתה יכל לאכל מיד, תאנה אתה יכל לאכל מיד,  חיטה ושׂעורה אתה לא יכל לאכל, אתה אפילו לא מברך עליהם 'בורא פרי האדמה'.
מחלוקת בחז"ל – אדם שכוסס חיטים, מברך 'שהכל נהיה בדברו', או 'בורא פרי האדמה'?
להלכה נפסק  - 'שהכל נהיה בדברו'.
מתי הוא מקבל את המעליותה?
כשאתה טוחן אותו, והופך אותו לחיטה, אתה עושה ממנו עיסה... אומר הקב"ה – עשית שלב חדש? עכשיו מצות הפרשת חלה.
אם ככה רבותי, נוכל להבין דבר נפלא:
אומר הספר אמונת עתך – בֹא ותראה, כשהקב"ה רצה ללמד אותנו מה זה מצות הביכורים, שהיא ראשית, אמר הקב"ה – היא הראשית!
אחרי זה מגיע גם מעשרות, גם זה ראשית... הפרשת חלה, גם זה ראשית... אבל ראש לכל הראשיות, זו מצות הביכורים!
אם ככה, תביא אותם למקום של ראשית הבריאה, איפה זה?
ראשית הבריאה, מופיעה במקום אחד, והיא אבן השתיה בבית המקדש, ולמה נקרא שמו 'אבן השתיה'?
שממנו הושתת העולם!
אומר הספר אמונת עתך – אין לך בכל מתנות כהונה, שעולה לירושלים, למה?
הדבר היחיד שעולה לירושלים, זה הביכורים. לא ראשית הגז,  ולא תרומות... השאר אתה יכל לתת גם לחבר שלך הכהן.
הדבר היחיד שאתה מעלה לירושלים, זה ביכורים, להביא אותו למקום, שממנו הושתת העולם, כי העולם נברא, אומרים חז"ל – בשביל שלושה דברים, בשביל ביכורים, בשביל מעשרות ובשביל חלה.
היות וההתחלה של הבריאה, היתה בשביל ביכורים, אתה מביא אותו לנקודת ההתחלה של העולם. אתה עולה לירושלים, ומביא אותם למקום, שנקרא 'אבן השתיה', שמשם הושתת העולם, זה היסוד של בריאת העולם.
אומר הספר הדרוש והנאום – עפ"י זה תבין טוב מאוד, למה הולך השור לפניהם ולמה קרניו מצופות זהב.
השור בעצמו, עולה לשלמים ביחד עם הביכורים, אבל למה צריכים לסחוב את השור, מזיכרון-יעקב עד ירושלים? אפשר לקנות את השור בכניסה לירושלים, למה צריכים לסחוב אותו כל הדרך?!
אומר הספק הדרוש והנאום – פשוט מאוד, יש חשש גדול, שאדם שעובד את האדמה, הוא יגיע ל"כוחי ועוצם ידי". כשהוא יגיע לעשירות, הוא ייחס לעצמו כוחות.
אומר שלמה המלך -(משלי יד, ד) בְּאֵין אֲלָפִים אֵבוּס בָּר וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר – המקום שמבשל את התבואה, הוא המזל שנקרא שור, המזל של חודש אייר, לכן הקציר מגיע מיד לאחר מכן, בחודש סיון.
אחרי שמזל שור, הוא זה שמגדל את התבואה, אחרי זה במזל של חודש סיון, אתה יכל לקצור אותו. זה הימים של קציר חיטים, רות המואביה.
אם ככה, יכל האדם לייחס חס וחלילה, שכל מה שיש לו, זה בכוח השור.
יש חשש נוסף, אומר הדרוש והנאום, שעל ידי ריבוי התבואה, הוא יגיע למצב של(דברים ח, יד) וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ.
מה עושים?
שמים את השור מקדימה, שמים לו קרניים מזהב, ואומרים  לקב"ה בכך – ריבונו של עולם, אני מביא ביכורים, זה לא תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר. אין חשש שאני יגיע לגאווה, באמצעות ריבוי הרכוש.
אני שם על הקרניים שלו זהב, ובזה אני אומר – ריבונו של עולם, יש לי רכוש, אבל אני עולה לירושלים להביא לך ביכורים!
זה היסוד הגדול, של הראשית.
אם ככה, נוכל להבין יסוד נפלא, שכותב ר' יוסף צרפתי  בספרו יד יוסף:
הוא מביא את דברי הגמרא המאוד מפורסמת, במסכת סנהדרין.
כתוב בגמרא(מסכת סנהדרין קב, ב) - ר' אבהו הוה רגיל דהוה קא דריש בשלשה מלכים חלש קביל עליה דלא דריש כיון דאיתפח הדר קא דריש אמרי לא קבילת עלך דלא דרשת בהו אמר אינהו מי הדרו בהו דאנא אהדר בי רב אשי אוקי אשלשה מלכים אמר למחר נפתח בחברין אתא מנשה איתחזי ליה בחלמיה אמר חברך וחבירי דאבוך קרית לן מהיכא בעית למישרא המוציא אמר ליה לא ידענא א''ל מהיכא דבעית למישרא המוציא לא גמירת וחברך קרית לן א''ל אגמריה לי ולמחר דרישנא ליה משמך בפירקא א''ל  מהיכא דקרים בישולא א''ל מאחר דחכימתו כולי האי מאי טעמא קא פלחיתו לעבודת כוכבים אם אתם כאלה חכמים, שאתם יודעים מאיפה לבצוע את הלחם, איך יכל להיות שעבדתם עבודת כוכבים? אי הות התם אם אתה היית בדור שלנו הות נקיטנא בשיפולי גלימא ורהטת אבתראי היית מרים את שיפולי גלימתך, והיית רץ לעבוד עבודה זרה.
למחרת בא ר' אשי להיכל הישיבה, ודרש באותה הלכה, בשם מנשה.
עד כאן הקטע שמביא ר' יוסף צרפתי, אני רוצה להתמקד בשאלה אחת שלו.
הוא אומר – אני לא מבין, שואל רב אשי את מנשה"מאחר שאתם כאלה חכמים ויודעם מאיפה בוצעים על הפת, איך עבדתם עבודה זרה"...
נשאלת השאלה – אם הוא לא היה כזה חכם, אז מותר לעבוד עבודה זרה?
עוד הוא שואל – אם שואל מנשה את רב אי שאלה, והוא לא יודע לענות, מה שהוא היה צריך להגיד זה"בֹא אני ישאל אותך שאלה".. בטוח שהיה לרב אשי בארסנל כמה שאלות, שלמנשה לא היתה עליהם תשובה.
מה קרה, למה הוא כל-כך התפעל מהשאלה"מאיפה בוצעים את הפת"??
אומר הספר יד יוסף, לר' יוסף צרפתי, דבר נפלא ביותר:
מספר המדרש(תנחומא ויקרא, ה) -  מַעֲשֶׂה  שֶׁשָּׁאַל טוּרְנוּסְרוּפוּס הָרָשָׁע אֶת רַבִּי עֲקִיבָא, אֵיזוֹ מַעֲשִׂים נָאִים, שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם. אָמַר לוֹ: שֶׁל בָּשָׂר וָדָם נָאִים. אָמַר לוֹ טוּרְנוּסְרוּפוּס, הֲרֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יָכֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת כַּיּוֹצֵא בָּהֶם אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, לֹא תֹּאמַר לִי בְּדָבָר שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַבְּרִיּוֹת שֶׁאֵין שׁוֹלְטִין עָלָיו, אֶלָּא אֱמֹר דְּבָרִים שֶׁהֵם מְצוּיִין בִּבְנֵי אָדָם. אָמַר לוֹ: לָמָּה אַתֶּם מוּלִין. אָמַר לוֹ: אֲנִי הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁעַל דָּבָר זֶה אַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי, וּלְכָךְ הִקְדַּמְתִּי וְאָמַרְתִּי לְךָ, שֶׁמַּעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם נָאִים מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הֵבִיא לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא שִׁבֳּלִים וּגְלֻסְקָאוֹת, אָמַר לוֹ: אֵלּוּ מַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵלּוּ מַעֲשֶׂה יְדֵי אָדָם. אָמַר לוֹ: אֵין אֵלּוּ נָאִים יוֹתֵר מִן הַשִּׁבֳּלִים אָמַר לוֹ טוּרְנוּסְרוּפוּס, אִם הוּא חָפֵץ בַּמִּילָה, לָמָּה אֵינוֹ יוֹצֵא הַוָּלָד מָהוּל מִמְּעֵי אִמּוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, וְלָמָּה שׁוֹרְרוֹ יוֹצֵא עִמּוֹ וְהוּא תָּלוּי בְּבִטְנוֹ וְאִמּוֹ חוֹתְכוֹ וּמַה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לָמָּה אֵינוֹ יוֹצֵא מָהוּל, לְפִי שֶׁלֹּא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמִּצְוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְצָרֵף אוֹתָם בָּהֶם. וּלְכָךְ אָמַר דָּוִד, אִמְרַת ה' צְרוּפָה(תהלים יח, לא).
שואל ר' יוסף צרפתי – מה כתוב כאן? מה השאלה של רב אשי למנשה, ומה התשובה של מנשה לרב אשי?
ואומר תשובה נפלאה – שאל אותו מנשה, את רב אשי שאלה"מאיפה בוצעים את הפת"... מה זה"מאיפה בוצעים את הפת"?
השאלה שהתכוון מנשה, עפ"י דברי היד יוסף, התכוון מנשה לשאול את רב אשי כך – למה כוסס חיטים, מברך"שהכל נהיה בדברו", ואוכל עוגה מברך"בורא מיני מזונות"?
הרי זה מעשה בני אדם, אז מה אתה מברך את הקב"ה על מעשי בני-אדם??
אם מעשי בני-אדם יפים יותר, אז מה אתה מברך את הקב"ה?
אתה מברך"ברוך אתה ה'... המוציא לחם מן הארץ"?! את זה תברך על החיטים, את זה הוא הוציא מהארץ!
שאתה מגיע לאכילה של מזונות, זה מעשה בני-אדם, שאתה מגיע לאכילה של לחם, זה מעשה בני-אדם, מה אתה מברך את הקב"ה על זה?!
זה שאלתו של מנשה לרב אשי...
אמר לו רב אשי – אני באמת לא יודע...
אמר לו מנשה – מברכים לא על הלחם, מברכים על דקרים בישולא – על מה שקדם לבישול!
מה קדם לבישול?
הקב"ה נתן לך ארץ, הקב"ה נתן לך כוח לעבוד באדמה, הקב"ה נתן לך יכולות לחרוש, יכולות לזרוע, יכולות לקצור! עד שאתה מביא הביתה את השקית עם הגרגרים האלה, כמה עמל אתה עושה, בזכות הכוח שנתן לך הקב"ה, כי הוא הנותן לך כוח, לעשות חיל!
אומר לו מנשה – אתה לא מברך על העוגה"בורא מיני מזונות", ולא על הלחם"המוציא לחם מן הארץ"... על מה אתה מברך??
על דקרים בישולא – על הדברים שקדמו לבישול!
אתה מברך"המוציא", על הכוח שנתן לך הקב"ה, לעבוד באדמה, על זה אתה מודה!
אם ככה רבותי, הבנו יסוד נפלא ביותר:
עמלק, מגיע שלוש פעמים בתורה:
(שמות יז, ח) וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם – פעם ראשונה.
כשבני ישראל שומעים מהקב"ה, שכל מי שהוציא דיבה על הארץ, לא יזכה להיכנס לארץ ישראל, מיד קמים מעפילים(במדבר יד, מד) וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל-רֹאשׁ הָהָר וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא-מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַֽמַּחֲנֶֽה {מה} וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַֽכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַֽיַּכְּתוּם עַד-הַֽחָרְמָֽה –  הפעם השניה.
הפעם השלישית שמופיע עמלק, כתוב בפרשת חֹקת –(במדבר כא, א) וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי.
אומרים חז"ל, שזה לא היה כנעני.
אומר רש"י - ישב הנגב. זה עמלק, שנאמר(במדבר יג, כט) עמלק יושב בארץ הנגב. ושנה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקדוש ברוך הוא לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי.
מה פתאום באים עמלק שלוש פעמים בתורה? על מה הם באים??
מגלים לנו רבותינו יסוד אחד – עמלק, הוא השומר לפרי של ישראל. עמלק ראשית, וישראל ראשית, והמלחמה שלהם היא אחת.
בכל מקום, שעם ישראל ירד באמונה ובדבקות בקב"ה, מופיע עמלק. איפה הוא מופיע?
ברגע שעם ישראל שואלים את השאלה –(שמות יז, ז)... הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן?
מיד(שמות יז, ח) וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם.
אומרים חז"ל – משל, למה הדבר דומה?
משל לאדם שנושא את בנו על הכתפיים.
"אבא, תקנה לי במבה".
עוצר בחנות וקונה לו במבה.
הולכים עוד רבע שעה –"אבא, בבקשה ארטיק"... בבקשה...
ממשיכים ללכת... פשוט נגמרו הקיוסקים... J
פתאום עובר בן-אדם לידם..."סליחה אדוני, אולי ראית את אבא שלי במקרה?"
אומר הקב"ה – אני נותן לכם מן, נותן לכם עמוד ענן, נותן לכם מים, נותן לכם ענני כבוד.. אתם שואלים... הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן??
מיד וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם.
מי שלא רואה את אלוקים, מגיע עמלק להילחם נגדו!
הפעם השניה, אומר הקב"ה – מי שהוציא דיבה, ימות!
באים אנשים ואומרים – לא, אנחנו נעלה ונכבוש את ארץ ישראל.
עולים להר, אומר הפסוק –(במדבר יד, מה) וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַֽכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַֽיַּכְּתוּם עַד-הַֽחָרְמָֽה
אתה לא מאמין שתיכנס לארץ ישראל?! מגיע עמלק...
הפעם השלישית שמגיע עמלק, בזמן שאהרון הכהן מסתלק. ראש חודש אב, בשנה האחרונה לפני כניסתם לארץ ישראל, מסתלק אהרון. ברגע שאהרון מסתלק  לבית עולמו, מסתלקים העננים.
עם ישראל פתאום רואה את הכנעני, שמחופש לכנעני, והוא בעצם עמלקי, נכנסו לפחד.
אומר רש"י  - הם חזרו אחורנית שמונה מסעות מהפחד. ושבט לוי נלחם איתם, כדי להחזיר אותם למצרים.
מלחמת חורמה!  רוצים לחזור למצרים, למה???
נבהלו מעמלק!
מה אתה נבהל?! הקב"ה הוציא אותך ממצרים, משה נמצא כאן, מה אתה נבהל??!
אם אתה נבהל, סימן שהאמונה שלך חסרה.
האמונה שלך חסר?! וַיָּבֹא עֲמָלֵק.
עמל בא, בכל מקום שיש חסרון באמונה, בעם ישראל, כי הוא השומר לפרי, של ראשית ישראל.
רבותי, מיד אחרי הסיפור הזה, בפרשת חֹקת, כתוב שעם ישראל התלונן על המן, שנאמר(במדבר כא, ה) וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵֽל.
אמרו ישראל - עתיד המן הזה שיתפח במעינו...
רבותי, הם אוכלים כבר 38 וחצי שנים מן, בלי יציאות... מילא שבועיים לא יוצא, אתה אומר - תשמע, שבועיים אין יציאות, צריכים לעשות ביופסיה, אולי משהו תקוע שם... J
אבל 38 וחצי שנים! מה נזכרתם עכשיו???
מגלים לנו חז"ל מה קרה:
ברגע שאהרון הסתלק, בשבעה ימים לא היו ענני כבוד. פתאום עם ישראל נחשפו לסביבה. רואים תגרים של אומות העולם, הולכים במדבר, מוכרים ביגלה חם.
באים ישראל ושואלים – תגיד, הביגלה הזה, בערב, נהיה תולעים?
מה פתאום! אם אתה אורז אותה באריזה, הוא יכל להחזיק עשרה ימים! 3 בעשר!
אומרים ישראל – רגע, למה אנחנו צריכים מן שירד כל יום?! נקנה ביגלה! ככה כל לילה, יהיה מה לאכל!
מי שמשאיר מן למחר וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ. אין אוכל!
נקנה ביגלה, נשים באוהל!
יהיה ביגלה ב"ה, אתה אורז אריזות של עשר, קושר אותם, עשר עם שומשום, עשר עם מלח, עשר עם זעתר...
הילד התעורר 2 וחצי בלילה, רוצה לאכל... אין לך מה לתת לו לאכל... תאכל את עצמך J
אתה רוצה לתת לו במבה... אין מנבה J
בארבע וחצי, עלות השחר יהיה מן, אני אוכל לתת לך, עכשיו תצעק עד מחר אין מה לעשות. 
אין לך אפילו גמ"ח לבמבות, אין לך כלום! לאף אחד אין אוכל.
אומרים בני ישראל – בשביל מה צריך את המתח הזה? נקנה לחם! לא נצטרך כל רגע להסתכל אם הגיע מן או לא.
עשית עבירה, המן נמצא מחוץ למחנה, מי צריך את הלחץ הזה?!
אמר הקב"ה – ככה?! אין שום בעיה... שלח להם הקב"ה, את הנחשים השרפים...
צעקו  - חָטָאנוּ כִּי דִּבַּרְנוּ בַּה' וּבָךְ
אומר הקב"ה למשה רבינו –(במדבר כא, ח) עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי..
הולך משה, ועושה נחש נחושת... שם אותו למעלה, כל מי שהסתכל קיבל עקיצה.... מסתכל ומבריא...
יופי, מה העונש?
התשובה פשוטה, אומר החידושי הרי"ם – אתה יודע מה העונש? נחשים שׂרפים.
אמר הקב"ה – כבר היה לי פציינט כזה, קוראים לו נחש.
הנחש הקדמוני, ניסה לנתק את אדם הראשון, מהקב"ה. הוא פיתה את חוה להתנתק מהקב"ה – תאכלו מעץ הדעת!
מה העונש שקיבל הנחש?
אומר לו הקב"ה(בראשית ג, יד) וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ... איזה מן עונש זה?!
שואל החידושי הרי"ם – זה עונש?! בכל מקום שהולך, יש לו אוכל!
איפה שהולך, יש לו אוכל! עולה לעליית הגג, ב"ה יש אוכל, ירד לרצפה יש לו אוכל, בכל מקום יש לו אוכל...
אז מה העונש?! זה מתנה!
מילא, הקב"ה היה אומר לו"חולדות תאכל כל ימי חייך"... אבל"עפר תאכל", בכל מקום יש עפר!
אומר החידושי הרי"ם – העונש הכי גדול, קיבל הנחש. אמר לו הקב"ה – לך מפה, אל תתקשר אלי!
כל היקום מדבר איתי, חוץ ממך! 
(תהילים קד, כא) הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם...(תהילים קמ"ז, ט) לִבְנֵי עוֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ... כולם מדברים איתי! היחיד שלא מדבר איתי, הוא הנחש! קח תאכל, יש לך אוכל, אל תתקשר אלי!
אומר הקב"ה – אתם רוצים 3 ביגלה בעשר?! כי אתם מפחדים שמחר בבוקר לא יהיה מן?!
זה מה שאני רוצה! שכל לילה תישאו עינכם למרום, תגידו – אבא, אני צריך אוכל!
שאלו תלמידיו של ר' שמעון – למה לא ירד המן פעם אחת בחודש?
התשובה פשוטה – כדי לשמור על קשר! כל יום תתקשר, תגיד"אבא, אני צריך לחם"!
אתה קשור לבורא יתברך.
אם אתה לא רוצה קשר לבורא יתברך, הנחש ניתק את אדם וחוה מהבורא יתברך, אמר הקב"ה – אתה ניתקת אותם ממני, אתה גם תהיה מנותק ממני.
אם ככה הבנו, שבכל מקום שמגיע, יסודות בספקות באמונה, ששואלים הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן, רוצים ניתוק מהקב"ה, לא רוצים מן כל יום?!
מגיע עמלק.
רבותי, אומר המושב זקנים – אם אתה מביא ביכורים, אתה מפקיע את כוחו של עמלק.
יבוא ראשית של ביכורים, ויפקיע את הכוח של ראשית גוים עמלק. למה?
כי עמלק, כל המוטו שלו, שהוא לא ירא אלוקים, הוא לא מכיר בקב"ה.
ברגע שאתה מתנתק מהיסוד הזה, של עמלק, אתה מחובר לבורא 24 שעות ביממה, זו מצות הביכורים, אתה מסלק את דרכו של עמלק.
יוֹרֵד אָדָם לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְרוֹאֶה תְּאֵנָה שֶׁבִּכְּרָה אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים שֶׁבִּכְּרוּ רִמּוֹן שֶׁבִּכֵּר קוֹשְׁרָן בְּגֶמִי וְאוֹמֵר הֲרֵי אֵלּוּ בִּכּוּרִים...
מה הוא עושה???
הוא מתחבר לקב"ה דרך התאנה, דרך הרימון... ריבונו של עולם, עבדתי, זרעתי, יגעתי,  זה לא"כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", אתה ריבונו של עולם, אתה נתת לי!
בזה אדם, מתחבר לקב"ה דרך התאנה, דרך הרימון...
אומר לנו המושב זקנים – תביא ביכורים, ואתה משמיד את הכוח של עמלק.
הכוח של עמלק, זה לתקוע  תריס, בין ישראל לאביהם שבשמים.
במקום שיש ניתוק, מגיע עמלק!
אם ככה רבותי, נוכל להבין יסוד נפלא ביותר:
אומר החידושי הרי"ם – משה רבינו ראה שלא יהיה ביכורים, עמק והתקין להם, שלוש תפילות ביום.
אמר משה - מה זה ביכורים?
ביכורים זה ההתחלה של הפרי הראשון שהיה. אדם שעמל ויגע ויזע, מביא את הפרי הראשון לקב"ה, הוא זה שמבין את הכושר של בראשית – לחבר את הראשית לבית המקדש, לאבן השתיה שעליה הושתת העולם.
אתה מביא את זה לירושלים, כי זה הראשית אל הראשית.
אדם שמבין את הכוח הזה, אומר משה רבינו – צריכים לתקן עבורו, שלוש תפילות ביום.
אומר החידושי הרי"ם – אתה יודע למה? כי כל שינוי מצב, מחייב תפילה.
שחרית – שינוי מצב מהערב.
מנחה – שינוי מצב, החמה התחילה לרדת.
ערבית – שוב תחילת הערב.
אמר משה רבינו – המשקל, כנגד ה"כוחי ועוצם ידי, עשה לי את החייל הזה".
יכל להגיע חקלאי, הוא מתבטל דרך מצות הביכורים, הוא מתבטל דרך מצות התרומות, הוא מתבטל דרך מצות המעשרות, דרך הפרשת חלה!
מי שרואה את הקב"ה, דרך חלה, דרך דקרים בישולא, אתה מודה על מה שקדם לבישול, עקרת את הכוח של עבודה זרה.
שואל רב אשי את מנשה – אם אתה יודע להגיד תודה, על דקרים בישולא, על זה שהקב"ה נתן לך אדמה, וגידלת אותה, איך הגעת לעבודה זרה?!
אם אתה יודע להכיר תודה, על דקרים בישולא  - הקב"ה נתן לי את החייל הזה, הקב"ה הוא הנותן כוח לעשות חייל!
אם אתה יודע להכיר את הקב"ה כך, איך הלכת לעבוד עבודה זרה?
אמר לו מנשה – אין לך מושג, מזה יצר של עבודה זרה!
אנשים ידעו להתבונן, בביכורים ובחלה, על כוח שיש לאדם, לבטל את היצר של עמלק.
אם ככה רבותי, אני חושב הגעתי לנקודה:
כותב השפת אמת – הביכורים, הכנה לראש השנה.
רבותי, בואו נתבונן בכמה דקות:
הרבי מאיזביצא, בעל מי השילוח, אמר לר' צדוק הכהן מלובלין, דבר נורא – בכל מקום בש"ס, כשתמצא נושא באגדתה, הוא מחובר למסכת.
אם כל עניני קבלת התורה, כתובים במסכת שבת, כי לכולי עלמא ניתנה התורה בשבת. כל עניני קדושת הפה, נמצא במסכת פסחים, כיון שכל גלות מצרים, היתה כדי לתקן  את עניני הפה.
כל עניני החורבן, נמצאים במסכת גיטין, כי הקב"ה התחתן איתנו. מעמד הר סיני, זה בחינה של נישואין. אם הקב"ה סילק אותנו מבית המקדש, אז היה כאן פירוד, בין כנסת ישראל לקב"ה.
אם אלה הדברים, חשבתי ללכת לנקודה, ואולי יש לנו חיבור לראש השנה:
אומרת המשנה(מסכת ראש השנה, פרק ג, משנה ח), באמצע הלכות שופר - וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'(שמות יז), וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה. אֶלָּא לוֹמַר לְךָ, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה  וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִים...
וכי נחש ממית או נחש מחיה? לומר לך, שכל זמן שישראל היו מסתכלים כלפי מעלה, היו מתרפאים.
מה זה ניכנס לראש השנה?! חסר מקומות איפה להכניס את זה?!
התשובה פשוטה  מאוד – ראש השנה, זה"מסתכלים כלפי מעלה".
ראש השנה, זה להסתכל למעלה, זה הניצחון של עמלק! לראות בכל דבר את הקב"ה. לראות אותו בביכורים, ולראות אותו במעשרות, ולראות אותו בחלה, ולראות אותו על ניסיך ונפלאותיך שבכל יום עמנו.
מה זה ראש השנה?!
האשכנזים אומרים בתפילת המוסף, של ראש השנה –"עין נושאים לך לשמים" – כל הזמן העין שלנו אליך! זה ראש השנה.
בקבלה כתוב, ששני ימי ראש השנה, הם כנגד העיניים של האדם.
אם ככה יוצא, שכל עניני ראש השנה, זה לשאת עינך למרום, לדעת שהכל ממנו, יתברך שמו.
לדעת כשאדם מסתכל לשמים, הוא גובר על עמלק, הוא גובר על הנחש!
אלו שני דברים. הנחש הגיע בראש השנה, כדי לפגוע באדם הראשון.
העץ הזה היה טוב לעיניים, זה התיקון שלנו!
בראש השנה, התיקון שלנו, זה לשאת עיננו למרום, להסתכל כל הזמן לקב"ה, ולדעת שחוץ ממנו אין לנו חיים, אין לנו פרנסה, אין לנו ילדים, אין לנו אישה, אין לנו כלום... הכל ממנו יתברך! 
"עין נושאים לך לשמים".
(תהילים קכג, ב) הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם- העיניים שלנו, אליך תלויות. כל הזמן, להסתכל לקב"ה!
זה התיקון של עמלק, שמנתק אותך מהקב"ה.
אומר השפת אמת – מצות הביכורים, היא ההכנה לראש השנה, כי במצות הביכורים, אתה רואה על כל צעד ושאל, את הקב"ה, וזה ההכנה הראויה לקראת ראש השנה.
יזכנו הקב"ה, שנרים עיננו לשמים, ונתלה את ביטחוננו אך ורק בו. ננצל את השבועיים האלה, להודות לקב"ה"עַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן ואמן!!!


 
 
 

תרומה ללימוד הילדים 

אפשרויות לתרומה לבחירתך

 Donation form in English

להפקיד או להעביר תרומה לחשבון הת"ת:   מבשר טוב, בנק מרכנתיל, סניף גאולה 635 ירושלים. מספר חשבון 55631

להעברת תרומה מחו"ל לבנק הת"ת בארץ הקש         להעברת תרומה לחשבון בארה"ב בנק אוף אמריקה בניו גרסי  הקש.

לפרטים נוספים להתקשר לטלפון 050-4148077      תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.

אם יש בקשה מיוחדת לתפילת הילדים שלחו הודעה. אפשר בווטסאפ 054-2254768

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים