אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      פרשת חיי שרה תשע
דף הבית >> פרשת השבוע >> הרב ברוך רוזנבלום על פרשת השבוע >> ספר בראשית הרב רוזנבלום >> פרשת חיי שרה הרב רוזנבלום >> פרשת חיי שרה תשע
 
בס"ד
 
פרשת חיי שרה – הרב ברוך רוזנבלום שנת תש"ע.

פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת חיי שרה.
{א} וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה
שואלים חז"ל – מדוע אחרי כל אחד ואחד מהספרות, מופיעה המילה שנה?
אומר רש"י - ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו, בת מאה כבת עשרים לחטא, מה בת עשרים לא חטאה, שהרי אינה בת ענשין, אף בת מאה בלא חטא, ובת עשרים כבת שבע ליופי: שני חיי שרה. כלן שוין לטובה.
בספר שניים מקרא, הוא מביא בשם ר' עקיבא איגר על התורה – מדוע מופיע פעמיים חַיֵּי שָׂרָה?
הוא מביא דבר מאוד יפה – כתוב בחז"ל (בראשית רבה, פרשה ל) רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹחָנָן תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ למרות שכתוב לפני זה רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בֶּן שָׁלשׁ שָׁנִים הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ... ואיתא בגמרא (מסכת יבמות כב, א) - וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי.
אם אתה מחשב גר שנתגייר, כקטן שנולד, זאת אומרת, שאברהם אבינו נולד, בגיל 48  וניפטר בגיל 175. אם אתה מפחית 175-48 = 127.
יוצא שאברהם אבינו, בשנותיו שהכיר את הבורא, זה 127 שנה, בדיוק כמו שנותיה של שרה אמנו. לכן כתוב פעמיים חַיֵּי שָׂרָה, שאומר רש"י - כלן שוין לטובה, כיון שאברהם אבינו החל להכיר את בוראו בגיל 48, אז השנים שהוא הכיר את בוראו היו 127 שנים, לא כל שנותיו היו לטובה, כי בהתחלה הוא לא הכיר את בוראו, לעומת שרה, שכל שנותיה הכירה את בוראה, אז ממילא חוזרת התורה ואומרת שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה - כלן שוין לטובה.
פטירתה של שרה אמנו, עפ"י שיטתו של רבינו יונה, נחשב לאחד מתוך עשרת הניסיונות. כך אומר רבינו יונה בפרקי אבות - עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם...
כולם מונים את הניסיונות, והניסיון האחרון, שמונה גם הרמב"ם וגם רש"י, זה הניסיון של עקידת יצחק.
רבינו יונה, בפרקי אבות, אומר שהניסיון העשירי, הוא קבורתה של שרה.
למה זה מהווה ניסיון עשירי?
יש כמה וכמה מדברי רבותינו, סביב הענין הזה.
חלק מהמפרשים אומרים, שהסיבה שזה נחשב ניסיון, זה בגלל החלק של הקבורה. היות והקב"ה הבטיח לו, שהוא יתן לו את הארץ הזאת, ולאחר ששרה נפטרה, הוא בא לקנות מקום קבורה, והיה צריך לשלם על זה כסף, אז מבחינתו היה כאן ניסיון.
חלק אומרים שלא זה הניסיון, אלא הניסיון היה דוקא ששרה אמנו נפטרה, כתוצאה מהעקידה.
כתוב בחז"ל, שהשטן בא לשרה אמנו, וניסה להסביר לה, שאברהם שחט את יצחק, אבל הוא לא שחט (לשון חז"ל - שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט, פרחה נשמתה ממנה ומתה).
אז לכאורה, היה כאן לאברהם אבינו, איזה סוג של ניסיון מסוים"אני עושה מעשה של עקידה, וכתוצאה מהמעשה של העקידה, נפטרת אשתי ומסתלקת לבית עולמה?! אז היה כאן איזה בחינה של ניסיון...
לכן כותב רבינו יונה, שקבורת שרה, מהווה את הניסיון העשירי.
אנחנו בע"ה היום, רוצים לעמוד על נושא אחד מיני רבים, שיש כאן בפרשה, ולחלק את הנושא הזה לשניים:
בראש ובראשונה, נדבר על השליחות שהתיל אברהם אבינו על אליעזר, למצוא שידוך ליצחק אבינו, ובחלק השני נעמוד על הבקשה, שביקש אליעזר מהקב"ה, כדי למצוא את השידוך המתאים ביותר  ליצחק אבינו.
אלה שני החלקים של השיעור, שנחבר אותם בע"ה ביחד...
 
 
אומרת התורה(כד, א) וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל
אומר הספורנו יסוד נפלאואברהם זקן. ויי ברך. באר הסיבות שהכריחו את אברהם לשלוח את עבדו אל ארץ אחרת בעד אשה לבנו ושהוצרך להשביעו עליו שהרי לסבת הזקנה דאג שימו' ולא יראה בחופת בנו והסכים שלא לאחר עוד ומבלי אין בארצו אשה הגונה לבנו הוצרך לשלוח אל ארץ אחרת. ומפני עשרו דאג שמא איזה אדם בלתי הגון ירבה שוחד לעבדו כדי שיבחר בבתו ולא ישתדל להשיג אשה הגונה לבנו. ולכן הוצרך להשביע את עבדו על כל אלה.
אומר הספורנו, שהסיבה שהוא השביע אותו, כי הוא חשש, שמא יבוא איזה אדם עשיר וישחד את אליעזר, לקחת את הבת שלו ולהשיאה ליצחק. כך כתוב בדברי הספורנו.
{ב} וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי: {ג} וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ: {ד} כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק {ה} וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם: {ו} וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה: {ז} ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם
אומר רש"י - אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי. ולא אמר ואלהי הארץ, ולמעלה אמר (פסוק ג) ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ. אמר לו עכשיו הוא אלהי השמים ואלהי הארץ, שהרגלתיו בפי הבריות, אבל כשלקחני מבית אבי היה אלהי השמים ולא אלהי הארץ, שלא היו באי עולם מכירים בו, ושמו לא היה רגיל בארץ.
כל מי שקורא את הרש"י הזה, שואל את עצמו שאלה – מה זה חשוב עכשיו, לספר לאליעזר את הסיפור הזה?
"ה' אלוקי השמים, אני פרסמתי את שמו של הקב"ה בעולם"... מה הוא לא ידע את זה?! מה זה חשוב עכשיו לספר לו, כשהוא יוצא לשליחות הזאת?
כדי להתחיל ביסודם של דברים, נתחיל בס"ד בדברים שכבר הזכרנו לפני שבועיים, מה שכתוב בחז"ל:
אליעזר עבד אברהם,מאוד רצה שאברהם אבינו יקח את בתו, ותזכה בתו להיות אשתו של יצחק אבינו.
הוא ידע שהוא דולה ומשקה מתורת רבו, הוא ידע שהמעלה הרוחנית שלו, היא לא מעלה פשוטה וחז"ל אומרים, שאליעזר שלט ביצרו, כפי שאברהם אבינו שלט ביצרו.
אם כל זה, למרות המעלה העצומה של אליעזר, אומר לו אברהם אבינו – בשום פנים ואופן אני לא מוכן לקחת את הבת שלך. אתה ארור ובני ברוך ואין ארור מדבק בברוך.
אלה דברים מפורסמים שדיברנו לפני שבועיים, אין צורך להרחיב בכך...
שולח אותו אברהם אבינו אל ארץ מולדתו, אל משפחתו, מתוך ידיעה ברורה שבבית שהוא גדל, כולם עובדי עבודה זרה.
הוא יודע את זה בבירור, שבשעה שאליעזר מגיע לבית לבן, אומר לו לבן (כד, לא) וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת וּמָקוֹם לַגְּמַלִּֽים
אומר רש"י - פניתי הבית. מעבודה זרה.
וחז"ל עוד מתייחסים לזה בזלזול –"תראה איך לבן מתייחס לאלוהים שלו"... ברגע שיש אורחים, אז הוא יכל לעשות כמה לירות עליהם... אז הוא זורק את האלוהים שלו החוצה מהבית... קח צא לחופשה, תחזור עוד שבועיים J
שואלים כולם... הראשון ששואל את זה, הוא הר"ן בדרשותיו, בדרוש החמישי... אחריו עומד על זה גם הכלי יקר, וזה גם מופיע בספר שם משמואל, של האדמו"ר מסוחוטוז'וב, כולם עומדים על אותה שאלה, על אותו רעיון.
אברהם אבינו שולח את אליעזר לביתם של בתואל ולבן, מתוך ידיעה שהם עובדי עבודה זרה...
שואל הר"ן – הוא לא מוכן לקחת מבנות הכנעני, כי המידות שלהם מושחתות... אז הוא מוכן לקחת עובדות עבודה זרה?! האם עובדות עבודה זרה, זה פחות מסוכן ממידות מושחתות?!
זה לא טוב וגם זה לא טוב... אז לפחות יש לו בית אחד, שהוא יודע שהבית הזה, הוא בית טוב – ביתו של אליעזר.
הוא לא רוצה את הבת שלו, בשום פנים ואופן, כי הוא ארור –"אתה כנעני, וכנענים הם ארורים".
עדיף לקחת בת, מבית של עבודה זרה, ולא לקחת בת, שהמידות שלה מושחתות???
זו שאלתם של רבותינו, והשאלה שהם עונים היא – כן.
אני אומר את התשובה בע"פ, מי שרוצה, יעיין בפנים...
מידות, עוברות בתורשה לילדים. השקפות, לא עוברות בתורשה.
אם אדם יש לו מידה מושחתת, או להבדיל, מידה טובה, המידה הטובה או הרעה, עוברת בירושה לדורות הבאים.
אדם שיש לו השקפות, את זה אפשר לשנות.
יכל להיות אבא עובד עבודה זרה, ובן שמפיץ את דבר ה', הראיה – אברהם אבינו.
עפ"י זה, אנחנו יכולים להבין, מה אומר אברהם אבינו – ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם... כאן הוא לא אומר וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ...
שואל רש"י – למה הוא לא אומר וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ...?
אומר אברהם אבינו – כשאני יצאתי מהבית של אבא שלי, אף אחד לא ידע מהקב"ה, אני הוא זה, שהפצתי את שמו.. אתה שואל אותי, למה אני שולח אותך לבית של בתואל ולבן?
התשובה היא פשוטה – כי דעות אפשר לשנות. מידות לא ניתנות לשינוי. ברגע שהמידות הם מושחתות, זה עובר הלאה.
מי שמסביר למה זה ככה, הוא הכלי יקר:
שלושה שותפים הם באדם (מסכת נידה) – אביו ואמו והקב"ה. אביו נותן את הלובן, אמו נותנת את האודם, והקב"ה מפיח נשמה.
כל המידות שבאות כתוצאה מחומריות, עוברות לדורות הבאים. המידות שבאות מהשקפה, זה בא מהקב"ה.
אם זה בא מהבורא יתברך, זה לא עובר לדורות הבאים. זה יכל לעבור בדורות הבאים, אבל זה ניתן לשינוי, כי ההשקפה של האבא, לא חייבת להיות זהה להשקפה של הבן. מידות, עוברות בירושה.
לפני שנמשיך הלאה, אנחנו רוצים להביא לכך ראיה, ולכאורה, הראיה הזאת היא דוקא הפוכה, היא מוכיחה שדוקא עבודה זרה, עוברת בירושה... איפה אנחנו מוכיחים את זה?
תראו רעיון נפלא, שמביא ר' מאיר שפירא מלובלין, על פסוק בסוף הפרשה -  (כה, א) וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה...
לאחר ששרה נפטרה, לקח אברהם אישה ושמה קְטוּרָה...
מי זאת קְטוּרָה?
אומר רש"י - קטורה. זו הגר, ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטרת ושקשרה פתחה שלא נזדוגה לאדם מיום שפרשה מאברהם.
לכאורה, שני הפירושים  שמביא רש"י, יפים מאוד... אבל תפתחו מדרש שאומרקְטוּרָה, שהיתה מקטרת לעבודה זרה.
הראיה – משבוע שעבר וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע... אומר רש"י – שחזרה לגילולי בית אביה.
אומר המדרש אגדה – העמידה אבן והשתחווה לה.
נשאלת השאלה – איך יכל להיות דבר כזה, פירוש אחד במדרש אומר, שנאים מעשיה כקטורת, והפירוש השני אומר, שהיא עבדה עבודה זרה?
אני יביא לכם גמרא, שהיא פלא מופלא... לא מובנת בכלל :
אומרת הגמרא (מסכת זבחים סב, ב) - בני אחתיה דרבי טרפון הוו יתבי קמיה דרבי טרפון פתח ואמר {בראשית כה-א} ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה יוחני האחיינים חשבו, יכל להיות הדוד שלהם לא מרגיש טוב כתיב קרי עליהם בני קטורה...  אמר להם תשובה - בני קטורה...
מה זה, מי נגד מי?! הוא לא יודע שכתוב בני קטורה?!
באים אחיינים ומעירים לו - דוד, לא כתוב יוחני, כתוב  קטורה!
אמר להם – אני יודע קרי עליהם בני קטורה... תסתכלו על הילדים...
מה זה?
בא ר' מאיר שפירא, ואומר יסוד נפלא – היה קשה לר' טרפון השאלה שאנחנו שואלים. איך יכל להיות שבמקום אחד במדרש כתוב, שהיתה עובדת עבודה זרה, ובמקום שני כתוב, שנאים מעשיה כקטורת??
הרגיע אותם ואמר להם – לא לדאוג רבותי, היה דבר כזה... היתה אישה שקראו לה יוחני.
מי זאת יוחני?
מספרת הגמרא (מסכת סוטה כב, א ) סיפור על אישה, שקראו לה יוחני בת רטיבי. תשמעו סיפור:
היתה אישה יוחני בת רטיבי, שלאישה הזאת, היתה מומחיות לעשות כשפים. מה היתה המומחיות שלה?
שמישהי היתה צריכה ללדת, היא ידעה לעשות כישוף, ולעקב לה את הלידה. מי שהיה בא אליה הביתה, לא היה יודע שהיא מכשפת. למה?
היה שם שולחן, היה שם תהילים, היה שופר, היה נרות,וגם ערימה שם כסף... הכל היה מסודר, כמו בבא מקובל רגיל J
כל מי שהיה ניכנס היה בטוח שזאת הרבנית מרת יוחני... J
מה היתה עושה"הרבנית יוחני"?
מספרת הגמרא סיפור – כל מי שהיה ניכנס אליה, ידעה שאשתו צריכה ללדת... היתה עושה את הכישוף, ונועלת את העובר, מבלי יכולת לצאת...
בכל בתי החולים, היתה תולה פתקים"ללידה קלה – הרבנית יוחני... טל '...."....
היו מגיעים אליה, מוסרים את השם... היתה מבטיחה להם"רבותי, 10 דקות, תהיה לידה"... שימו פה רק כמה גרושים לצדקה... 10 פעמים חי, או פעם אחת"מת"... J וכך היה....
היו אנשים נכנסים... תורמים... היא היתה נכנסת לחדר השני, משחררת את הכישוף, והיו יולדים!
השם שלה הלך והתפשט..."תשמע, הרבנית יוחני.... משהו פלאי... 5 דקות ואשתך בחוץ!"
יוצא, שכלפי חוץ, האישה היתה רבנית, אבל בבית שלה, היא היתה מכשפה...
רש"י מספר שם, איך עלו עליה שהיא רמאית... עיינו בגמרא.
* הבאתי לכם את פירוש רש"י - כגון יוחני בת רטיבי. אלמנה מכשפה היתה וכשמגיע עת לידת אשה היתה עוצרת רחמה במכשפות ולאחר שמצטערת הרבה היתה אומרת אלך ואבקש רחמים אולי תשמע תפלתי והולכת וסותרת כשפיה והולד יוצא פעם אחת היה לה שכיר יום בביתה והיא הלכה לבית האשה היולדת ושמע השכיר קול הכשפים מתקשקשין בכלי כמו שהולד מקשקש במעי האם ובא ופתח את מגופת הכלי והכשפים יצאו והוולד נולד וידעו כי בעלת כשפים היא.
אומרת הגמרא – באו האחיינים של ר' טרפון, ואמר להם ר' טרפון - ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה יוחני... אמרו לו – קטורה.... אמר להם - בני קטורה.
מה כתוב כאן בגמרא?
אומר ר' מאיר שפירא –  איך יכל להיות שבמקום אחד במדרש, מעשיה נאים כקטורת, ובמקום אחר, שהיתה מקטרת לעבודה זרה... אמר עליה ר' טרפון - ושמה יוחני, כלומר אמר להם – לא להיבהל, כבר היו נשים כאלה, שבחוץ היו נראות כמו רבניות, ובבית היו מכשפות. מה אתם מתפלאים? זה לא מסתדר לכם?!
מעשיה נאים כקטורת בחוץ, ובבית כמו מכשפה!
אמרו לו האחיינים שלו – הרי כתוב בתורה, ששמה היה קטורה?
קרי עליהם בני קטורה... תסתכלו בבקשה, מה כתוב בפסוק הבא - {ב} וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ.
מה חז"ל אומרים על השמות האלה?
אומרים חז"לזִמְרָן  - שהיה מזמר לעבודה זרה. יָקְשָׁן – שהיה מקיש לעבודה זרה.... כי הרי לר' טרפון- בני קטורה. מה אתה מתפלא?! תסתכל על הילדים!
יצא לך ילד כמו יצחק ממנה??
לא! חמישה ילדים, כולם עובדי עבודה זרה... אז מה היא עשתה?
בחוץ, היא היתה משחקת אותה רבנית, ובבית היתה כמו מכשפה.
הילדים לא מכירים אותה בחוץ, הם מכירים אותה בבית. אם בבית היא מכשפה, אז גם הילדים מכשפות J
אל תתפלא, איך שהיא מתנהגת בבית, כך יראו הילדים!
עד כאן דברי ר' מאיר שפירא, על דברי הגמרא...
פירוש הדברים, שאם האמא מקטרת לעבודה זרה, אז גם הילדים ככה....
אז איך אומר אברהם אבינו"אני לא מוכן לקחת מבנות הכנענים, כי המידות שלהם מושחתות, וזה עובר בירושה"?
הנה לך, הגר עובדת עבודה זרה, כל הילדים שלה הולכים אחריה!
אבל זה גופה, אומר אברהם לאליעזר – אני יכל להוות ראיה, שזה לא ככה. אבא שלי היה יצרן מספר אחד, של עבודה זרה, ואילו אני, מפיץ דבר ה' בעולם!
מכאן יש לך ראיה ברורה, שאבא שעובד עבודה זרה, זה לא בהכרח עובר לילדים, ואני ראיה לזה, שאפשר לשנות את זה. המידות של האדם, עוברות בירושה לדורות הבאים!
רבותי, בואו ונראה, כמה המידות, עוברות בירושה לדורות  הבאים:
כתוב בתורה, על פסוק בפרשת נח (ט, כא) וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה {כב} וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ
שואלים המפרשים – מה זה וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן? תגיד וַיַּרְא חָם! למה צריך להזכיר אֲבִי כְנַעַן? הוא גם האבא של מצרים...
אומר רש"י - וירא חם אבי כנען. יש מרבותינו אומרים כנען ראה והגיד לאביו (ב"ר לו, ז.), לכך הוזכר על הדבר ונתקלל.
כלומר כנען התחיל בעברה, אם ככה, הוא הלך לחם. מקלל נח את כנען, למה דוקא אותו?
א' כל, כי הוא רצה למנוע ממנו בן רביעי, אז הוא קילל את כנען, שהיה הילד הרביעי. ב' כל, כי כנען היה ראשון לפשע.
אז למה אתה מקלל אותו לדורות הבאים?
התשובה פשוטה מאוד – אילו נח היה מאבחן, שרק לחם יש מידות גרועות, הוא לא היה מקלל את ילדיו. זה שהיו לחם מידות גרועות, זה כבר ראה נח בתיבה... איפה הוא ראה את זה בתיבה?
הגמרא במסכת סנהדרין אומרת, ששלושה שמשו בתיבה, ואחד מהם הוא חם!
כל העולם בצרה, כל העולם נמחק, איך אתה עושה דבר כזה?!?
מידות מושחתות!
יכל נח לתרץ לעצמו ולהגיד – מעידה חד פעמית... מי אמר שזה עבר לילדים?
באותו רגע שכנען רואה את סבא שלו, במצב כזה, במקום לקחת שמיכה ולכסות אותו, הוא הולך להגיד לאבא.
מה פירוש הדבר?
שאותה מידה מושחתת של האבא, כבר הושרשה בבנים! אם ככה - עֶבֶד עֲבָדִים יִֽהְיֶה לְאֶחָֽיו
המידות המושחתות של כנען כבר עברו, מחם זה עבר לכנען, ומשם זה כבר יגיע לכל הדורות כולם.
אם ככה רבותי, אני רוצה להביא בפניכם יסוד נפלא :
אני רוצה לקרוא אולי ארבע מילים, ותגידו לי, מי כתב דבר כזה:
אדם כתב צוואה, ואת הצוואה שלו הוא פותח בארבעה מילים – אהבו זה את זה...
מי יכל לכתוב כזאת צוואה?
אני לא מאמין שאם ישאלו מישהו ברחוב, את השאלה הזאת, הוא יגיד – כנען.
אבל אכן כנען כתב זאת... אבל הצוואה ממשיכה:
אומרת הגמרא (פסחים קיג, ב) - חמשה דברים צוה כנען את בניו אהבו זה את זה  ואהבו את הגזל ואהבו את הזמה ושנאו את אדוניכם ואל תדברו אמת.
איך זה מסתדר הצוואה הזאת, עם הפתיחה הזאת של אהבו זה את זה?
כותב ר' יחזקאל  לוינשטיין, בספרו על המידות - אהבו זה את זה, זה לא הכוונה כמו שאמר ר' עקיבא 'ואהבת לרעך כמוך'. אלא  אהבו זה את זה, זה פתיח לאהבו את הגזל!
אמר להם כנען – תגזלו כמה שיותר! אבל אם אתם רוצים להצליח, תהיו מאוחדים.
חבורה, שרוצה לבנות חבורת פשע, הכלל הראשון – להיות מאוחדים!
למה מאוחדים?
כי אם תופסים אחד, הוא לא מזמר J
אם אתם רוצים להצליח בגנבות, אתם צריכים להיות מאוחדים, כי אם לא, הראשון שייתפס, הופך להיות עד מדינה J
היסוד הראשון בפשע – לימד כנען את ילדיו!
לא שהוא התכוון ל –"ואהבת לרעך כמוך", אלא הוא התכוון, שלהצלחת המשימה של"אהבו את הגזל", אתם צריכים לאהוב אחד את השני.
אם כזאת צואה לילדים, והילדים מקפידים לקיים אותה, מבקש אליעזר עבד אברהם, להשיא את בתו עם יצחק אבינו!
אומר לו אברהם אבינו – תשמע, אתה ארור ובני ברוך, ואין ארור מדבק בברוך.
היסוד שרבותינו רוצים ללמד אותנו, הוא כלל אחד – מידות, כמעט ולא ניתנות לשינוי.
אני אומר כמעט, כי איוב ניסה לבוא לקב"ה בטענה ולומר, שאי אפשר לבוא ולחייב בן-אדם, כי הוא לא יכל להשתנות....
אומר איוב, בגמרא (מסכת ב"ב טז, א) - בקש איוב לפטור את כל העולם כולו מן הדין אמר לפניו רבונו של עולם בראת שור פרסותיו סדוקות בראת חמור פרסותיו קלוטות בראת גן עדן בראת גיהנם בראת צדיקים בראת רשעים מי מעכב על ידך...
אם בראת אותנו עם מידות מסוימות, הם לא ניתנות לשינוי!
אמר לו הקב"ה – אתה צודק! מידות שעוברות מאבא שלבן, לא ניתנות לשינוי.
אם האבא קמצן, הבן קמצן. אם האבא בעל גאווה, זה עובר לילדים! כל המידות שבאות מהחומר, עוברות בהשרשה.
יש רק דרך אחת לשנות את זה – בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין!
התורה, יש לה כוח לשנות את מידותיו של האדם. בשביל זה נתתי תורה, שאיתה יהיה תמיד ניתן לשנות את המידות!
אליעזר עבד אברהם הצליח לצאת מארור לברוך, איך?
דולה ומשקה מתורת רבו.
לאליעזר יש תורה,  שאיתה הוא הצליח לשנות את עצמו!
הבנות שלו והמשפחה שלו, לא לומדים תורה. אם הבנות שלו לא לומדות תורה,  אז המידות שלהם נשארו מושחתות.
רבותי, בואו ונראה, עד כמה הדברים נכונים:
אילו היו מספרים לנו, שיש עמלקי שרוצה להתגייר...
נשבע הקדוש ברוך הוא שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כלו!
כשהקב"ה מצוה את שאול, להשמיד את עמלק, הוא מצוה, שלא ישאר אפילו שׂה של עמלקי! למחות את שמם מתחת השמים!
למה????
וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים  - האומה היחידה שיצאה למרוד בקב"ה, אחרי יציאת מצרים, היתה עמלקים.
שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת... אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן – כולם רועדים מפחד!
עמלק מגיעים מאלפי ק"מ, לצנן את האמבטיה. אין אלוקים!!! כופרים בעיקר!
מגיע עמלקי, ואומר לבית הדין"אני רוצה להתגייר".. מקבלים אותו?
ודאי שמקבלים אותו!
אהה, אבל הקב"ה מצווה למחות את שמם מתחת השמים??
אין לך מחיית עמלק יותר גדולה, מאשר שהוא מתגייר....
מה הוא אומר?
"אני מאמין בי"ג עיקרים"..."מקבל עליי עול תורה ומצוות" – מקבלים אותו – מגיירים אותו.
אהה, הקב"ה אומר"למחוק את שמם מתחת השמים"?
למחוק את שמם, כל זמן שהם לא יראי אלוקים.
אבל כל זמן שהם יראי אלוקים, שינו את הדעה, שינו את ההשקפה, מקבלים אותם!
הראיה – גמרא (מסכת גיטין נז, ב) - מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק.
אחד הדברים היפים שיש בבני-ברק, זה שהילדים של המן למדו פה. J
השקפה ניתנת לשינוי, מידות לא ניתנות לשינוי!
למה מידות לא ניתנות לשינוי???
אומרת התורה  - לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'
אסור להתחתן עם עמוני ומואבי, למה???
כי הסבא של הסבא של הסבא.... שלהם, לא יצא לקדם אתכם בלחם ובמים!
נו אז מה???
אז חוסר הכרת הטוב, עובר עד סוף כל הדורות כולם. עד היום מעשה של הסבא, אצל הילדים עד עצם היום הזה! אם אתה תתחתן איתו, הילדים שלך, יהיו כפויי טובה!
לא ניתן לשינוי????
לא! בלי תורה זה לא ניתן לשינוי!
היסוד של עם ישראל, שהם רחמנים, ביישנים וגמלי חסדים! כל העבודה שלהם, זה הכרת הטוב! כפוי טובה, אין לו מה לחפש בכרם ישראל.
אומר אברהם אבינו לאליעזר – תשמע, אתה, תיקנת את עצמך. יצאת מארור לברוך, כי אתה דולה ומשקה מתורת רבך – אתה יושב ועוסק בתורה. אבל הילדים שלך כנעניים, המידות שלהם עדין לא השתפרו, למה?
כי מידות עוברות בירושה! עם צוואה כזו של הסבא, אין סיכוי לתקן את זה!
מה שאנחנו רוצים להוציא מכאן, זה את השלב הבא:
לאחר שאליעזר הבין את המסר, והמסר הוא, שהוא צריך למצוא שידוך מהבית של אברהם אבינו, הוא מגיע אל העין.....
רבותי, אני רוצה לקרוא פסוק, שלכאורה צריך ביאור (כד, יב) וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא  לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם
אומרים חז"ל שבאותו זמן, היתה לאליעזר קפיצת הדרך. באותו יום יצא, באותו יום הגיע. הכל עבד מאוד מהר. הוא יוצא עם עשרה גמלים... יש לו שטר בידו, שכל רכושו עובר ליצחק...
{יג} הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם למי הוא מודיע את זה? לקב"ה?!
בשביל מה הוא מודיע לו איפה הוא נמצא? מה הוא לא יודע איפה אתה נמצא?!
ממשיך הפסוק - וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם {יד} וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי
לא ניכנס לשאלות ההלכתיות שבפסוק... נגיד שזה לא היה קסם.. זו היתה תפילה...
אומר הספורנו - והיה הנערה אשר אומר אליה. התפלל שיהיה כך לא שסמך על נחש וכן היה ביהונתן בן שאול ומה שאמרו ז''ל כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם ויהונתן בן שאול אינו נחש. הכוונה היא שיאמר המנחש כדבריהם אבל יאמר זה שלא בדרך תפלה אלא דרך נחש שאם יקרה כן יעשה כך וכך.
הוא מבקש מהקב"ה בקשה.... אני לא מבין את הבקשה - וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק...
אומר רש"י - אתה הכחת. ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים וכדאי לכנס בביתו של אברהם.
אליעזר כבר יודע, שהוא צריך לחפש בעלת מידות טובות. הוא יודע שלא אכפת, שתהיה עובדת עבודה זרה, אבל שתהיה בעלת מידות טובות, כי המידות עוברות בירושה.... הוא מחפש בעלת חסד - וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה... זה לא מספיק???
לא... וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה...
אם היא תגיד רק דבר אחד – שְׁתֵה!  זה לא מספיק????
התשובה שכולם יגידו – מספיק, אבל יותר טוב, אם היא תגיד וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה.
אני רוצה לומר לכם, שגם אם היא לא היתה אומרת לו שְׁתֵה, אלא היא היתה אומרת לו ככה –"קח את הכד, ותתכופף לבד לבאר"
גם אם היא היתה אומרת לך"קח את הכד ותשתה", זה חסד!
אני חייבת לך משהו?!
לא.
אני נותנת לך את הכד שלי.... אני צריכה ללכת לשוב בשבילך? לא.
וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק...
היא לא תגיד לו"קח ותשתה"... אלא"קח את הכד ותשאב"
זה לא מספיק לו, לר' אליעזר... הוא צריך שהיא תגיד לו שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה... למה???
השאלה מתעצמת עוד יותר... למה?
כי אני לא מבין בכלל את אליעזר. אם היא היתה אישה בעלת חסד אמיתית, ששומרת על קלה כבחמורה... מגיע אליה בחור כמו אליעזר, ואומר לה הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה....
היא צריכה להגיד לו – אדוני, אתה רוצה לרדת ביחד איתי, אל תוך הבאר? טוב. ואם לא... תסתדר לבד!
מאיפה אני יודע את זה?
זו הלכה בשולחן ערוך(שמות כג, ה) כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ.
אומרת הגמרא (ב"מ) – החמור קרס מהחבילות, העמידו את כל החבילות, עשו לחמור טיפול 10000, ניקו אותו, נתנו לו לאכל... ב"ה הכל מוכן, הוא יכל לחזור לעבודה.... הוא קולט איזה מישהו"סליחה אדוני, אולי אתה יכל לעזור לי להעמיס?"
בא בחור, מרים מזוודה"איפה לשים?"
"הנה כאן, בצד ימין..."
בסדר, בֹא שים יד....
"אהה... מחילה, אני לא יכל... יש לי לומבגו"
"לומבגו?! גם לי יש.... להתראות"
אומרת התורה – אם הוא שם יד, אתה יכל לעבוד איתו. אבל אם הוא לא שם יד, הוא ישב לו מהצד, ואומר לך"בבקשה תעבוד, יש לך מצוה"... אתה אומר לו"להתראות"...
אומרת התורה - עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ!  הוא צריך לשים יד.... הוא לא יכל לשבת מן הצד, ולהגיד"את זה תשים פה, את זה שם...ואת השקית תקשור לזנב"  אין דבר כזה, את צריך להצטרף איתו לעבודה!
מגיעה הרבנית רבקה, ואומר לה אליעזר - הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה...
מה? אני?! אתה מוכן לשים יד בצד השני של הכד?
לא.
תהיה בריא!
הוא בא, ועוד מבקש הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה!  אני יעמוד מן הצד, בבקשה, תשקי אותי!
היא צריכה להשקות אותך?! עומד לו מן הצד, ונותן הוראות?!
אומרת התורה – אל תעזור לו בכלל!
ולא רק זה, היא באה ומשקה... וזה לא מספיק  וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה!
אז מילא, תגיד שאליעזר היה איזה אחד, חלוש כוחות... אז אני מבין.
ראיתי פעם בחז"ל, שכשאליעזר הגיע לאיזה נהר, אותו נהר עבר את הגמלים, הם פחדו לעבור בנהר, כי פחדו לטבוע... מה עשה אליעזר?
תפס שתי גמלים והרים אותם מעבר לנהר! פן פורת-יוסף, יש לו ידיים של רב בריח J
מגיעה נערה בת 20, צריכה לשאוב מים מהבאר... יושב לו בצד אחד"משולש של רב בריח" ואומר"סליחה, את מוכנה לשאוב???"
למה??? אתה אינווליד??? J  למה אני צריכה לשאוב, ואתה תסתכל עלי ככה?! יושבים לך עשרה עבדים על הגמלים, מה אתה עושה תמונת מחזור?! שירדו שישאבו!!!
וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ
מה הוכחת?! זה לכאורה נגד ההלכה!
אתם יודעים כמה גמל שותה?
בן פורת יוסף, 130 ליטר בבת אחת!
תעשו חשבון עשרה גמלים * 130 ליטר + אליעזר... ואם היא תשקה אותם.... אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ... משהו!
טוב... אנחנו רוצים להבין מה הולך כאן.... מה היסו הגדול, של בקשתו של אליעזר :
ישנה גמרא (מסכת סוכה מט, ב) שאומרת - דא''ר אלעזר מאי דכתיב {מיכה ו-ח}  הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך עשות משפט זה הדין ואהבת חסד זו גמילות חסדים והצנע לכת עם אלהיך זו הוצאת המת והכנסת כלה לחופה...
מה פירוש הדבר – שאהבת חסד, זו גמילות חסדים?
כדי להבין את הדברים, אנחנו צריכים להקדים הקדמה, ממשנה בפרקי אבות (אבות דרבי נתן) - יְהִי בֵיתְךָ פָתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ.  יְהִי בֵיתְךָ פָתוּחַ לִרְוָחָה, כמו שעשה איוב, שעשה ארבעה פתחים לביתו, כדי שלא יהיו עניים מצטערים להקיף את כל הבית, לכן הבא מהצפון יכנס כדרכו והבא מהדרום, יכנס כדרכו. וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ שיהיו עניים משיחים מה ששותים ואוכלים בתוך ביתך, כדרך, שיהיו עניים משיחים, מה שאוכלים ושותים, בתוך ביתו של איוב.
כשאיוב נהיה חולה, ובאה עליו הפורענות הנוראה, אמר לפני הקב"ה – ריבונו של עולם, לא הייתי מאכיל רעבים ומשקה צמאים?
אמר לו הקב"ה לאיוב – איוב, עדין לא הגעת לחצי שיעור של אברהם אבינו!
אתה יושב ושוהה בתוך ביתך ואורחים נכנסים אצלך. את שדרכו לאכל פת חיטים, האכלתו פת חיטים. את שדרכו בשר, האכלתו בשר. את שדרכו לשתות יין, השקתו יין.
אומר הקב"ה לאיוב – באו אליך אורחים, כל אחד מה שביקש, קיבל!
אבל אברהם, אומרת המשנה, לא עשה כן, אלא היה יושב ומחזר בעולם, וכשימצא אורחים, מכניסם בתוך ביתו. את שאין דרכו לאכל פת חיטים, האכילו חיטים. את שאין דרכו לאכל בשר, האכילו בשר, ואת שאין דרכו לשתות יין, השקהו יין, ולא עוד, אלא שבנה פלטרין גדולים בדרכים, להניח מאכל ומשקה, וכל הבא וניכנס אכל ושתה, ברך לשמים, לפיכך נעשית לו נחת רוח.
המשנה עושה"מצא את ההבדלים", בין אברהם ואיוב. מה  ההבדל?
איוב ישב בתוך הבית, הוא לא יצא מחוץ לביתו... כל מי שנכס וביקש לאכל, קיבל!
אברהם אבינו, לא רק שלא ישב בבית, הוא יצא החוצה לחפש אורחים.
איוב עשה רק את הבית שלו... אברהם אבינו פתח עוד מסעדות בדרכים!
איוב נתן לאורחים מה שהם ביקשו.... אברהם אבינו, נתן לאורחים"מושגים באוכל" – את שאין דרכו לאכל פת חיטים, האכילו פת חיטים...
בא אדם לאברהם ושואל אותו"מה תרצה לאכל"
"שתי פיתות"
שתי פיתות?! את זה תאכל בבית, אצלי תאכל בגט עם זעתר! אכלת פעם?!
לא... לא אכלתי את זה...
שב...שב... תכינו לו שני בגטים!!!
מה תאכל מנה ראשונה?
מה מנה ראשונה?! אצלי ראשונה-אחרונה, אותו דבר..
אכלת פעם מוסקה???
לא...
תכינו לו מוסקה!!!
מה תרצה מנה עיקרית???
מה אני יכל לבקש... תעשה לי שניצל עם צ'יפס...
שניצל עם צ'יפס?! את זה תאכל בחתונה... פה תאכל לשון בחרדל!!!
לא ידעתי שיש דבר כזה...
תכינו לו לשון בחרדל!!!
חוזר אותו בן-אדם הביתה –"תקשיבו.. מה שאני אכלתי אצל אברהם... לשון בחרדל!!!"
ולא רק זה... מסיימים את הארוחה, שואלים את אברהם – כמה זה עולה?
לא עולה! בֹא תגיד איתי"ברוך אתה ה'... המוציא לחם מן הארץ"...."ברכת המזון..."... אתה יכל ללכת...
אברהם אבינו, נתן מושגים באוכל – אברהם אבינו פתח מסעדות, אברהם אבינו ברך את ה'...
איוב... ישב בבית ונתן לכל אחד, את מה שהוא ביקש.
זה ההבדל המהותי, של מצא את ההבדלים....
שחז"ל עושים את ההבדל בין איוב לאברהם, הם נותנים לך דוגמאות, אבל מה השורש של זה?? מה מונח  בזה??
בשורש של זה טמון יסוד מאוד גדול, כפי שראיתי בספר צרופה אמרתך, תשמעו רעיון נפלא:
כשבן-אדם נוקש אצלך בדלת, ואומר"כבוד הרב, יש לך אולי 5000$ לשבועיים?
בקשה... ניגש לארון... מוציא לו 5000$ לשבועיים... זה חסד או לא?
דופק אצלך השכן בשתים בלילה, ואומר לך"אדוני, לא נידלק לי האוטו, אתה מוכן לרדת ולחבר לי כבלים?"
הלכת וחיברת לו כבלים.... זה חסד או לא??
כן...
זה חסד של איוב! חסד של איוב, זה חסד מתוך רחמים, בשעה שבן-אדם צריך אותך, אתה נותן לו מה שהוא צריך.
זה חסד, אבל זה לא חסדי אברהם!
איוב ישב בבית, חיכה שידפקו בדלת, מה שביקשו הוא נתן!
חסדי אברהם אינם כן, מה זה חסדי אברהם?
גם אם לא באים ודופקים בדלת, וגם אם לא מבקשים כלום, רץ אברהם אבינו ומחפש אורחים.
בשביל מה אתה מחפש אורחים??? אף אחד לא בא לבקש!
יש לך חברת גמ"ח, יש לך שם ב"ה 10 מיליון דולר... היום לא באים אנשים ללוות... אז מה אתה עושה?
סוגר את המשרד והולך הביתה!
ראית פעם מישהו שיש לו גמ"ח, יוצא לרחוב ותופס את העוברים"סליחה אדוני, אולי אתה צריך הלוואה?"
אנשים לא באים, מה אתה מחפש???
לאברהם אבינו לא באים אורחים, הוא שולח את אליעזר – לך תחפש אורחים.
אמר לו – אין אף אחד בחוץ.. 60 מעלות... אפילו פרפר לא יצא לסיור!
ראה הקב"ה כמה הוא מתייסר מזה, הביא לו שלוש ערבים...
אברהם אבינו מחפש אורחים... אין אנשים! מה אתה מחפש??? שב בבית תנוח!
אברהם אבינו רץ לחפש אורחים, אומרת המשנה – זה חסד של אברהם!
 
נשאלת השאלה - למה זה נקרא חסד של איוב וזה חסד של אברהם?
חסדי איוב, זה חסד של רחמים. אדם בצרה, מבקש עזרה, דופק בדלת, אני עוזר לו – זה חסד של רחמים. הוא מבקש, אני נותן!
אברהם לא חיכה שהשני יהיה בצרה, ואז הוא נותן לו, אברהם חיפש לעזור לשני!
רבותי, למה הדבר דומה?
אישה, שהקב"ה חנן אותה בילדים, והיא מניקה את הילדים.... מה קורה, כאשר האישה הזאת נוסעת לצפון, ומשאירה את אחד הילדים במעון עם מטרנה? יש לאישה זאת חלב כל היום, מה היא עושה עם החלב הזה?
היא לא מסוגלת להחזיק את החלב הזה, כל היום אצלה, היא צריכה לשאוב ולהוציא חלב.... למה?
כי הקב"ה הטביע טבע באישה, שכשהיא צריכה לתת, היא צריכה לתת כל הזמן! וברגע שהיא לא יכולה, כי אין לה מי שינק, היא מתייסרת! בשבילה לא להניק, זה ייסורים!
להבדיל אלף אלפי הבדלות – בשבת חולבים את הפרה, זה מותר! זה צער בעלי חיים! משחיתים את החלב הזה... רק לא לגרום צער לבהמה...
אומרים חז"ל  - זה ההבדל בין חסדי איוב לחסדי  אברהם. איוב עשה מה שבקשו ממנו, אברהם העניק חסד!
וביום שלא באו אורחים, הוא צועק לאליעזר – אליעזר, אני חייב להעניק!!!
הוא אומר לו – אין למי!
אמר לו אברהם – אין דבר כזה"אין למי"!!! אם אני לא נותן, אני מתייסר!
שולח אברהם אבינו את אליעזר, למצוא שידוך ליצחק, מה הוא אומר לו?
תמצא לי שידוך בבית של ההורים שלי...אל ארצי... אל מולדתי...
אליעזר יודע מה  נקרא"חסדי אברהם"....
אם היה אומר אליעזר וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה... האישה הזאת לא מתאימה לאברהם אבינו, היא יכולה להיות כלה של איוב.
איוב, מה שביקשו ממנו, הוא נתן!
אם אני רוצה שידוך לאברהם, אני חייב אישה, שאחרי שאני יגיד לה, היא תגיד לי"בֹא ואני יגיד לך מה אתה עוד צריך!"
אם היא תגיד לי - שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה... זאת האישה שמתאימה להיכנס, בביתו של אברהם אבינו! כי האישה הזאת, יש לה מושג מה זה לתת לשני, מעבר ממה שהוא מבקש! כי אם אתה נותן מה שהוא ביקש, זה לא חסדי אברהם, זה חסדי איוב!
לכן הולך אליעזר, ועושה את הניסיון – ריבונו של עולם וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה גַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה... היא ראויה להיות בביתו של אברהם אבינו!
רבותי, עכשיו נבין את נוסח ההודעה של אליעזר:
אומר אליעזר לקב"ה – ריבונו של עולם, הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם... בשביל מה אתה מודיע לקב"ה איפה אתה נמצא??
אומר הספר מעין בית השואבה, רעיון נפלא:
בעוד שבועיים בע"ה, פרשת ויצא, מגיע יעקב לחרן... הוא רואה את הרועים יושבים מסביב לבאר.. מה זה??
אמרו לו – אנחנו מחכים שכולם יבואו, שנוכל להזיז את האבן הגדולה שעל פי הבאר...
בשביל מה אתם מכסים את זה בכלל???
מה זאת אומרת?! יש כאן מס בצורת אתה לא יודע!? לא יורד כאן גשם כבר כמה שנים... ירד המפלס של הבאר... לא מרשים יותר מ -18 קוב למשפחה... אם לא נכסה את הבאר, יבוא כל אחד, ישאב כמה שהוא רוצה, ימכור מים על חשבון המדינה, ואנחנו כולנו נפסיד, כל תושבי המקום...
מתכנסים כולם ביחד, כל אחד יש לו דלי, שואב... רושמים כמה כל אחד לקח... וסוגרים את הבאר...
אומר אליעזר – ריבונו של עולם, הרי אני יבוא לבאר, ואני יגיד לה הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה... מה היא תגיד לי??
אני צריכה להשקות לך מים?! לך לקיוסק תקנה! J
התשובה היא – כי אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם, וכאן לא נותנים לשאוב מים, רק מי שגר פה! אני לא תושב המקום, לי אסור לשאוב!
גם אם היא תאמר לי שְׁתֵה, זה חסד. למה?
היא יכולה להגיד לי – תשמע, אנחנו את המכסה החודשית למשפחה סיימנו. לא יכולים לשאוב יותר.
אם היא תגיד לי - שְׁתֵה גַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה... היא נותנת גם לגמלים?! גמל שותה 130 ליטר! בעשרה גמלים, גמרת את כל מס הבצורת לשבע שנים... עם עשרה גמלים, אין לך יותר מים... רק דיאט קולה לשתות J
אם היא תתן, זה סימן שהיא לא שמה לב, לכל הענין הכספי! היא נותנת ונותנת בלי הגבלה, זה סימן שהיא בעלת חסד.
לאחר ההקדמה הזאת, נוכל בע"ה לעמוד על יסוד נפלא, שאני לא יודע להגיד לכם, אם הוא אמת או לא, אבל בכל אופן, לדעתי מונח כאן יסוד:
ישנה גמרא (מסכת יבמות קכ"א, ב. ב"ק, נ) שמספרת – ת''ר מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור הגדול ר' נחוניא היה חופר בורות לעולי רגלים, כדי שיהיה להם מים  ובאו והודיעו לרבי חנינא בן דוסא שעה ראשונה אמר להם שלום שניה אמר להם שלום שלישית אמר להם עלתה אמר לה בתי מי העלך אמרה לו זכר של רחלים נזדמן לי וזקן מנהיגו  זה היה אברהם אבינו אמרו לו נביא אתה אמר להם לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא דבר שהצדיק מתעסק בו יכשל בו זרעו אמר רבי אבא אע''פ כן מת בנו בצמא שנאמר {תהילים נ-ג} וסביביו נשערה מאד מלמד שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו כחוט השערה
ישנה שאלה שתמיד הציקה לי – כל מי שעושה חסד, אברהם אבינו בא להציל את הילדים שלו?
מה פתאום בא אברהם אבינו להוציא אותה? מה היא זכתה?
לא מצאתי מישהו שעונה על זה...
אני מקריא רש"י - חופר שיחין. לעולי רגלים ומים מתכנסים בהן והיו שותין הן ובהמתן.
מה כתוב כאן ברש"י? ממתי רש"י מתייחס למי שתה את זה?
הוא הכין מים לעולי רגלים, מה זה משנה מי שתה??
רבותי, אני חושב שזה נקרא"חסדי אברהם".
רוב החסדים שאנשים עושים, זה חסדי איוב – תן כסף, קח חלב, תביא כבלים....
כמה אנשים הם יוזמי חסד??? שעושים חסדים לאנשים, מבלי שיבקשו???
הולך נחוניא חופר שיחין, אף אחד לא ביקש ממנו לכנוס מים... הוא לא כונס את הבורות, מתי שהעולים, עולים לרגל. הוא בחודש חשון חופר בורות וסד אותם בסיד, ובחשון –כסלו – טבת ושבט, מתמלאים המים...
מי שותה???
הם והבהמות שלהם! הוא בעצם מכין גם לבהמות שלהם!
אדם כזה, אברהם אבינו מושיע אותו... למה????
כי זה חסדי אברהם, שהוא חושב גם על השני!
לאחר היסוד הזה, נוכל להבין את המושג הגדול, של מה שאמר אליעזר :
אמר אליעזר -  וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי...
אני רוצה לומר יסוד, ששמעתי ממורי ורבי, ראש הישיבה, הרב צבי דב קרלשטיין...
שמעתי אותו פעם בסעודת אירוסין, שזה יצא בפרשת חיי שרה... הוא דיבר על החסד של רבקה...והוא גם שאל את אותה שאלה – מה זה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה?
הוא אמר יסוד – הרבה אנשים עושים חסד. בתת מודע של האדם שעושה חסד, מונח שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ
שַׁלַּח לַחְמְךָ  - אני מלווה לו היום 10000$... עוד שנה הבן שלי יתחתן, הוא גם יתן לי... הוא דופק ב-12 בלילה, מבקש כבלים... אני נותן לו כבלים....אהה, אבל הוא העיר אותי מהשנה!
לא נורא, אני הולך בשמחה להדליק לו את האוטו... למה??
כי אני קם כל בוקר ב – 4 ורבע, אם לי לא יתניע האוטו, אני ידפוק אצלו J... כל מצווה שאני עושה, בסוף, אני יקבל משהו!
זו המחשבה שמונחת בראשו של האדם, גם אם הוא לא חושב על זה.
ישנם שתי פעולות של חסד אמיתי, ללא כוונת רווח – האחד, חסד עם מתים. אתה קובר אותו... וזהו, אתה מתפלל שהוא לא יחזיר לך טובה חזרה J.
עזרה נוספת היא, שבן-אדם עוזר לבעלי חיים – אדם ניגש לגמל, לשים לו דלי... אתה לא יודע מה המצב רוח היומי שלו. בשביל מה אתה עושה חסד עם הגמל?!
חסד, זה לעשות למען השני, ללא כוונת רווח!
כל העזרה שאדם עוזר לשני, בתוך תוכו הוא אומר, גם אם הוא לא מתכוון"יבואו ימים...יעזרו לי  גם"... אבל שאתה עוזר לבעלי חיים, הגמל אין לו שום סנטימנטים, הוא לא מכיר אותך בכלל.
אישה שבאה ואומרת וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה- אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק! כי היא מתכוונת לחסד של אמת.
אומר כאן רש"י - חופר שיחין. לעולי רגלים ומים מתכנסים בהן והיו שותין הן ובהמתן – זה חסד אמיתי! זה חסד אמיתי, של כוונה לעשות חסד!
אומרים לנו חז"ל, על פסוק בספר מיכה (ו, ח) וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ – מה זה לעשות חסד?
זה לא הפשט חסד, אלא לאהוב חסד. אדם מצווה לאהוב חסד, זה הציווי שאומר לנו מיכה. זה היה הניסיון, שניסה אליעזר עבד אברהם.
ממילא נבין – בשעה שאומרים לנו חז"ל – חייב אדם לומר עד מתי יגיעו מעשי, למעשי אבותי, אברהם יצחק ויעקב... לא רק לעשות חסד, בשעה שמבקשים מאיתנו חסד, אלא לחפש לעשות חסדים אחד עם השני.
נדבק במידותיו של אברהם אבינו, ונזכה כולנו בע"ה, לביאת גואל צדק, במהרה בימינו אמן ואמן!!!

 
 
 

תרומה ללימוד הילדים 

אפשרויות לתרומה לבחירתך

 Donation form in English

להפקיד או להעביר תרומה לחשבון הת"ת:   מבשר טוב, בנק מרכנתיל, סניף גאולה 635 ירושלים. מספר חשבון 55631

להעברת תרומה מחו"ל לבנק הת"ת בארץ הקש         להעברת תרומה לחשבון בארה"ב בנק אוף אמריקה בניו גרסי  הקש.

לפרטים נוספים להתקשר לטלפון 050-4148077      תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.

אם יש בקשה מיוחדת לתפילת הילדים שלחו הודעה. אפשר בווטסאפ 054-2254768

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים