אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      פרשת חיי שרה עה
דף הבית >> פרשת השבוע >> הרב ברוך רוזנבלום על פרשת השבוע >> ספר בראשית הרב רוזנבלום >> פרשת חיי שרה הרב רוזנבלום >> פרשת חיי שרה עה


בס"ד
פרשת חיי שרה – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ה.

פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת חיי שרה שנת תשע"ה.
הפרשה מתחילה בפטירתה של שרה אמנו, לאחר מכן רכישת מערת המכפלה, ולאחר מכן שליחת אליעזר, למצוא זיווג ליצחק אבינו, והיום היינו רוצים בס"ד, לעמוד דוקא על פסוקים שנמצאים בסוף הפרשה, ומהם ללמוד משהו, בדרך עבודת ה' שלנו. לפחות לנסות ולהבין, דבר מסוים במעשיו של אברהם אבינו.
אומרת התורה(כה, א) וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה: {ב} וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ: {ג} וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת שְׁבָא וְאֶת דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁים וּלְאֻמִּים: {ד} וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כָּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה: {ה} וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק: {ו} וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל  אֶרֶץ קֶדֶם.
אלו הפסוקים, שהיינו בע"ה רוצים לעמוד עליהם היום, והנושא המרכזי שאנחנו רוצים לעסוק בו, הוא הנושא של נשיאת קטורה בשנית. מה היתה המטרה בזה, ועפ"י זה להגיע, למשהו בעבודת ה' שלנו.
אומר רש"י - קטורה. זו הגר, ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטרת ושקשרה פתחה שלא נזדוגה לאדם מיום שפרשה מאברהם.
מביא כאן רש"י, שתי ביאורים, מדוע היא היתה נקראת קטורה.
בשלמא, אם אתה אומר ששמה קטורה, משום שקשרה עצמה ולא התחתנה עם אף אחד אחר, מובן למה שמה קטורה, משום שבארמית, קשר נקרא קטורה.
איפה מצאנו את זה?
מצאנו את זה בתורה, שבע"ה נקרא את זה בעוד כמה שבתות, בפרשת וישב, כאשר תמר ילדה את התאומים, שכתוב (לח, כח) וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד  וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה.
אומר התרגום - וַהֲוָה בְּמוֹלְדָהּ וּפָשַׁט יוֹלְדָא יַת יְדֵיהּ וּנְסִיבַת חַיְיתָא וּקְטָרַת עַל יְדֵיהּ חוּט זְהוֹרִי לְמֵימָר דֵין נְפַק בְּקַדְמֵיתָא.
אז משמע שהמילה קשר, זה קטורה. אז אם אתה אומר, שהיא קשרה עצמה לאברהם אבינו, ולא התחתנה עם אף אחד אחר, אז מובן למה קוראים לה בשם קטורה.
אבל, השאלה המרכזית היא – מה פירוש הדבר, שהיו מעשיה נאים כקטורת?
אם אתה רוצה לתאר את מעשיה שהיו נאים, אז אפשר לתאר אותם בכל מיני דברים אחרים, למלה דוקא כקטורת?
את השאלה הזאת, שואלים כמה וכמה מפרשים, והשאלה היא הרבה יותר קשה, לאור הדברים  שחז"ל אומרים על הפסוק וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע...
אומרים חז"ל – מכאן, שחזרה לגילולי בית אביה.
אז אם אתה אומר שהיא חזרה לגילולי בית אביה, אז כמובן היא חזרה לעבודה זרה.
כמובן ידוע לכולם, את השאלה ששואלים כמה וכמה מפרשים – מאיפה לומדים שהיא חזרה לגילולי בית אביה, מהפסוק וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע?
אז ידוע מה שכותב הספר לב שלום, למרות שזה לא הוכחה מוחצת, אבל ראיה נחמדה.
אומר הספר לב שלום, מה שהוא שמע מהגאון ר' מרדכי פורגמנסקי - היה יהודי לפני השואה, שקראו לו ר' מרדכי פורגמנסקי. יהודי גאון עולם הוא היה. הוא נפטר בשוויץ, והביאו אותו כאן לקבורה, כמדומני הוא קבור ליד הרב דסלר.
ר' מרדכי פורגמנסקי, היה גאון עולם, אחד מהגאונים הגדולים, שהיו בדור שלפני השואה...הוא מספר שהוא נסע ברכבת  מליטא, ממקום למקום, ובמהלך הנסיעה, הוא מצא יהודי שומר תורה ומצוות, נוסע איתו ברכבת. אותו יהודי היה שוחט ומוהל במקצועו.
התחילו לדבר ביניהם דברי תורה, ולא שמו לב, שהם צריכים לרדת בתחנה מסוימת.... הכרוז מודיע שהגיעו לתחנה, רק הם היו כל כך מרוכזים בלימוד ביחד, שלא שמו לב בכלל שצריך לרדת...
הגיע שעה אחת...שתיים... הכרוז מודיע"הגענו לתחנה...".... הרב שומע.."אויי וייי...התרחקנו שעתיים מהמקום שאנחנו צריכים לרדת...איך סיכוי שנגיע כבר לשבת הביתה...."
אותו יהודי שהוא שוחט ומוהל, היה ממש נסער" תראה... לא הייתי כל-כך הרבה זמן בבית... הבטחתי שאני יבוא לשבת..."
ר' מרדכי אומר לו –"אדוני, מה אתה נסער כל-כך, הקב"ה רוצה שנהיה פה בשבת"...
אומר לו השוחט – כבוד הרב, אני רוצה להגיד לך, אין פה יהודים בכלל!
מאיפה אתה יודע שאין?
כי אם היו פה יהודים, היו מזמינים אותי פה, לשחוט.
יוצאים מתחנת הרכבת... פוגשים שם בעלי עגלות (מעין המוניות של פעם) ושואלים את אחד מהם – אולי אתה יודע איפה יש כאן יהודים?
אומר להם בעל העגלה – כן, אני יודע... יש כאן יהודי אחד! אקח אתכם אליו...
לוקח אותם... יורדים מהכרכרה... מסתכלים.. יש מזוזה על הדלת... ב"ה... נוקשים בדלת...
פותח את הדלת היהודי... רואה את הרב והשוחט... הוא לא הכיר את הרב... כולו נהיה חיוור, מתנשף כולו....
שואל אותם היהודי – סליחה, מישהו ממכם מוהל???
אומר ר' מרדכי – כן! הינה, הוא מוהל!
ב"ה! כולו התמלא שמחה....
מה קרה??? שאלו אותו...
תראו, שבוע שעבר נולד לי בן, ולא ידענו מה יהיה עם הברית, כי הילד לא כ"כ הרגיש טוב, היום הרופא אמר לי, שאפשר לעשות לו ברית... אמרתי לו 'עכשיו אתה מודיע לי?! 12 בצהריים?! מאיפה אני יביא מוהל?'....
התפללתי לקב"ה 'ריבונו של עולם, ציווית 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו'... אני רוצה למול, אבל אין מוהל, מה אני יכל לעשות?!
בכיתי... התפללתי... והקב"ה זימן אתכם לפה!
אמר לו ר' מרדכי – נו אתה רוצה, אני סנדק, אתה מוהל, והוא אבי הבן! J עכשיו אתה מבין, למה הגענו לפה?!
אומר ר' מרדכי ליהודי – תשמע, עכשיו אני מבין רש"י... רש"י אומר על הפסוק (כא, יד) וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָֽׁבַע... מכאן שחזרה הגר, לגילולי בית אביה.
מאיפה ידע את זה רש"י? כתוב שהיא טעתה בדרך...אבל מי אמר שהיא חזרה לגילולי בית אביה? איפה זה כתוב?
אומר ר' מרדכי פורגמנסקי – פשוט מאוד, יהודי, לא טועה!
אין טעיתי, דיברתי בלימוד, ולכן בלי כוונה, לא שמתי לב, וירדתי בתחנה הבאה.. אין  כזה דבר!
יהודי, הקב"ה מדריך אותו, על כל צעד ושעל!
היה לי על זה כמה וכמה שאלות – לכאורה, היה כתוב על יוסף שהלך לשכם, כתוב שהמלאך פגש אותו, נאמר (לז, טו) וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ... אז איך זה מסתדר עם וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע?
וחוץ מזה, דוד המלך בתהילים (קיט) תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי... אז מצאנו עוד ענין של תֹעֶה..
בכל אופן, שואל הכלי יקר – איך יכל להיות שקטורה, מעשיה נאים כקטורת, בזמן שהתורה מעידה וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע – מכאן שחזרה לגילולי בית אביה?
כמדומני, הפנים מאירות אומר, שאין הכוונה באמת שהיא חזרה לגילולי בית אביה, אלא היות והיא לא מחתה בישמעאל, שהיה עובד עבודה זרה, אז ממילא כל מי שלא ממחה, נחשב שהוא עבר את העברה. כך ראיתי כמה שמביאים את הפשט הזה, כמדומני, זה הפנים מאירות...
בואו נראה מה אומר הכלי יקר:
ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה. חזר ונשא את הגר וקראה קטורה על שם שמעשיה נאים כקטורת, וכן משמע לשון ויוסף שנשאה שנית, ויש לנו ליתן טעם למה קראה עכשיו קטורה על שם מעשיה, ועוד שזה סותר למה שפירש"י פרשת וירא (כא. יד) ותלך ותתע שחזרה לגילולי בית אביה. והקרוב אלי לומר בזה שמתחילה גרשה על פי בקשת שרה, כי אברהם היה טפל לשרה בנבואה וידעה שרה בנבואה שסופה לחזור לגילולי בית אביה, וגם ראתה בישמעאל בנה שהיה מצחק שיש במשמעותו גם ע"ג, שנאמר (תשא לב. ו) ויקומו לצחק (חטא העגל). על כן אמרה גרש את האמה הזאת ואת בנה, כי מעשה שניהם שוים כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק, כי לא יירש ממעשה אברהם. וירע הדבר בעיני אברהם כי לא ידע ברוח הקודש אמונת הע"ג אשר בלבם, לפיכך נאמר לו כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, ומכאן למדו שאברהם טפל לשרה בנבואה. מיד וישלחה בגירושין, ותלך ותתע כאשר אמרה שרה, ואחר-כך מאחר שגרשה מחמת ערות דבר של ע"ג קשה איך חזר ולקחה? על כן בא לתרץ ולומר שעשתה תשובה, כמו ישמעאל בנה שעשה ג"כ תשובה, וכדי לפרסם זה קרא אברהם שמה קטורה, על שם הקטורת כי פרסם לכל שעשתה תשובה, וכל בעל תשובה נעשים לו הזדונות כזכיות והזדונות עולים לריח ניחוח כמו הזכיות, על כן המשילה לקטורת שהחלבנה שריחו רע עולה לריח ניחוח ככל שאר הבשמים, וזה דמיון נאות על חטאי הבעלי תשובה שעולין לריח ניחוח, וכמ"ש (ישעיה מ.ב) כי נרצה עונה. שאחר התשובה גם העון נרצה ומקובל על כן נקראת קטורה.
אומר הכלי יקר, שהסיבה שקוראים אותה בשם קטורה, כי עשתה תשובה...
ישנה תשובה מאוד יפה, שמופיעה במהרש"א מבלזן, בספרו תכלת מרדכי, ששואל שאלה נפלאה – איך היה מותר לאברהם אבינו, להחזיר את הגר, למה?
כיון שהגמרא במסכת נדרים אומרת, שלאחר שמלכיצדק מלך שלם, קידם את פניו של אברהם אבינו (ראה פרשת לך-לך) לפני הברכה לקב"ה, הקב"ה דחה אותו מן הכהונה, והעביר את הכהונה לאברהם אבינו, שנאמר (תהילים קי) נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק, אומר לנו דוד המלך, שאברהם אבינו נעשה כהן.
אם ככה, שואל התכלת מרדכי – אם אברהם אבינו היה כהן, איך הוא יכל להחזיר את גרושתו? הרי כהן אסור בגרושה...
אעפ"י שלא ניתנה תורה עדין, אבל אברהם אבינו קיים את כל התורה כולה, כפי שאומרת הגמרא (מסכת יומא כח)...
אני לא ניכנס לשאלה ששואל ר' יוסף אנגל, שכתוב במדרש, שבשעה שהוא עקד את יצחק בנו על גבי המזבח, עמד אברהם אבינו על-יד יצחק, והיה ככהן גדול משרת.
שואל ר' יוסף אנגל בספרו – אם אברהם היה ככהן גדול משרת, איך הוא בכלל החזיר את קטורה? כהן גדול מותר רק בבתולה ולא בבעולה...
בכל אופן, אלו הדברים ששואל הספר תכלת מרדכי, ועונה תשובה מאוד מעניינת. נקרא את דבריו בפנים:
הוא מביא תוספות, במסכת גיטין, דף מ"ו – המגרש משום שם רע, ואח"כ מתברר שהוא שקר, בטל הגט -אם אדם גרש, על סמך איזו שמועה רעה, ואחרי זה התברר שהשמועה היא שקר, הגט בטל.
וכן המקדש, על מנת שהוא צדיק ונמצא רשע, חיישנן שמא ערער בתשובה. כי התשובה עוקרת את החטא למפרע. הכי נמי, ששורש מה שגרש אברהם אבינו את הגר, על סמך מה שחטאה לשרה אמנו.
מה חטאה לשרה אמנו?
מביא רש"י, שבשעה שהיא הרתה, נאמר - וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיה - אמרה שרי זו אין סתרה כגלויה, מראה עצמה כאלו היא צדקת ואינה צדקת, שלא זכתה להריון כל השנים הללו, ואני נתעברתי מביאה ראשונה.
בגלל הלשון הרע הזה, אומר התכלת מרדכי – החליט אברהם לגרשה, והיות שהיא עשתה תשובה על לשון הרע הזה, אז הוא אמר היות והתשובה על לשון הרע נקראת בשם קטורת.
עכשיו תבין, שהיות וכל מה שהוא גרש אותה, זה על הלשון הרע, שהיא דיברה על שרה, והיות והיא עשתה תשובה על כך, אז בטלו הגירושין ולכן הוא החזיר אותה.
דבר נוסף אומר התכלת מרדכי – חוץ מזה ענין התשובה, על עוון לשון הרע, נקרא בשם קטורת... למה זה נקרא בשם קטורת?
כי הגמרא במסכת ערכין (טו, ב) אומרת, שלשון הרע אין לו כפרה, כמו שאמר דוד המלך (תהילים יב) יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת, אז אין לכאורה, תשובה ללשון הרע. אבל אומרת הגמרא (ט"ז, א)  שקטורת שמקטיר הכהן הגדול ביום הכיפורים, מכפר על עוון של לשון הרע- יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי.
אומר התכלת מרדכי – יוצא שהחטא, עפ"י מה שמביא רש"י, שהיה בגלל עוון לשון הרע שהיא דיברה על שרה, והיא עשתה תשובה על זה, לכן נאים מעשיה כקטורת. כמו שהקטורת מכפרת על עוון לשון הרע, אותו דבר היא עשתה תשובה, ולכן הוא כינה אותה בשם קטורה, על שם הקטורת.
תשובתו של הספר תכלת מרדכי...
ראיתי רעיון מאוד יפה, בספר שנקרא חקרי לב. קודם נסביר את היסוד שלו, ואחרי זה את הערה הנפלאה שלו:
יש גמרא במסכת סנהדרין (נט, ב), ששם דנה הגמרא, האם בן נח, חייב במילה או לא.
אומרת הגמרא – בן נח, לא חייב במילה. למה?
משום שכתוב בתורה, שרק בני אברהם חייבים במילה, שנאמר (יז, ט) וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם – רק אתה וילדיך, ואילו בני נח, לא חייבים.
שואלת הגמרא – אז למה בני ישמעאל, אינם חייבים בברית מילה? זה גם-כן זרעו...
אומרת הגמרא – לא. כי נאמר {בראשית כא-יב}  כי ביצחק יקרא לך זרע.
שואלת הגמרא – אם ככה, אז למה בני עשו אינם חייבים במילה?
ואומרת – כי כתוב כי ביצחק יקרא לך זרע, ולא כתוב בכל יצחק.  ורק בני יעקב חייבים ואילו בני עשו, אינם חייבים.
שואלת הגמרא – אם ככה, אז למה בני קטורה חייבים בברית מילה?
ואומרת – כי כתוב בפסוק בראשית יז-יד} את בריתי הפר לרבות בני קטורה.
לשון הגמרא (מסכת סנהדרין נט, ב) - אי בעית אימא מילה מעיקר' לאברהם הוא דקא מזהר ליה רחמנא ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם אתה וזרעך אין איניש אחרינא לא אלא מעתה בני ישמעאל לחייבו {בראשית כא-יב}  כי ביצחק יקרא לך זרע בני עשו לחייבו ביצחק ולא כל יצחק. מתקיף לה רב אושעיא אלא מעתה בני קטורה לא לחייבו האמר ר' יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר חנינא {בראשית יז-יד} את בריתי הפר לרבות בני קטורה
עד כאן דברי הגמרא...
אם ככה, אומר הספר חקרי לב, רעיון נפלא ביותר – הרמב"ם ורש"י חולקים, לגבי מה שכתוב שבני קטורה, חייבים בברית מילה, הכוונה לששת בני קטורה שמנויים כאן, או הכוונה לכל הצאצאים הבאים אחריהם למשך כל הדורות?
רש"י אומר, שמה שחייבים בני קטורה, הכוונה לששת בני קטורה, אלו שנולדו אצל אברהם אבינו, וייתכן שזה לא בכלל זרעך, כי הקב"ה הרי אומר {בראשית כא-יב}  כי ביצחק יקרא לך זרע... רק זרעו של אברהם, זה רק יצחק אבינו. בני קטורה חייבים, מצד בני ביתו של אברהם אבינו.
הרמב"ם פוסק, שבני קטורה, כן חייבים בברית מילה, ואומר שהיות ונתערבו זרע ישמעאל ביחד עם זרע בני קטורה, אז לכן גם בני ישמעאל חייבים בברית מילה, ביום השמיני. (רמב"ם, הלכות מלכים)
אם ככה יוצא, שבני קטורה חייבים בברית מילה, לפחות עפ"י הרמב"ם, עד סוף כל הדורות, הם חייבים בברית מילה.
שואל הספר חקרי לב – מה זכו בני קטורה שהם חייבים בברית מילה, אחרי כל הדין שנאמר {בראשית כא-יב}  כי ביצחק יקרא לך זרע?  מה פתאום בני קטורה חייבים?
ואומר דבר מאוד מענין – בני קטורה, חייבים בגלל קטורה. לאחר שהיא עשתה תשובה וחזרה לאברהם אבינו, זכו בני קטורה שימולו את עצמם. למה?
עשרות פעמים בתנ"ך, נאמרה המילה 'קטורת' (הוא מונה בערך 70 מקומות). פעם אחת בתורה, המילה קטורת לא מופיעה במילה קטורת, אלא במילה קטוּרה. איפה?
זה מופיע בפרשת וזאת הברכה, כאשר משה רבינו מברך את שבט לוי, נאמר (דברים לג, י) יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַֽל-מִזְבְּחֶֽךָ.
שואל הספר חקרי לב – למה שם נאמר בשם קְטוֹרָה, ולא נאמר יָשִׂימוּ קטורת בְּאַפֶּךָ?
ועונה תשובה מאוד יפה – בשעה שמשה רבינו, ברך את שבט לוי, שואלים חז"ל -  מה פתאום הוא ברך אותם בברכה הזאת יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַֽל-מִזְבְּחֶֽךָ?
אמר משה – לשבט לוי יש כמה דברים ייחודיים –א. (דברים לג, ט) הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת  בָּנָיו לֹא יָדָע– לשבט לוי לא היו שום סנטימנטים, לאף אחד בחטא העגל.
יוצא, שההתנתקות מהעבודה זרה, היו שבט לוי. וזה מה שמשה רבינו מדגיש -אֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת  בָּנָיו לֹא יָדָע...
מה השלב הבא?
ממשיך הפסוק ואומר - כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ – הם שמרו על הברית, לא רק במצרים, אלא גם בשעה שעם ישראל היו במדבר, במשך 40 שנה, לא יכלו למול את עצמם, כמו שאומרת הגמרא במסכת יבמות, משום שלא היתה רוח צפונית, אם ככה לא היה אפשר למול. היחידים שמלו, תוך כדי סיכון החיים שלהם, היו שבט לוי.
אומר הספר חקרי לב בהערה, דבר נפלא ביותר – קטורה, מביאים חז"ל שתי דברים – שהיו מעשיה נאים כקטורת, ודבר נוסף – שהיא קשרה את עצמה.
בשולחן ערוך, הלכות ברית מילה, פוסק הרמ"א, שאדם שהיה כבר פעם סנדק אצל מישהו מהמשפחה שלו, לא יהיה פעם נוספת סנדק, באותה משפחה. למה לא?
כותב הרמ"א, בשם רבינו פרץ (שולחן ערוך, יורה רעה, רס"ה, י"א) – אין ראוי להיות סנדק פעמיים אצל אותו אב, כי הסנדק נמשל למקטיר קטורת. ומפני מעלתה היו מוסרים את עבודתה לכהן, שעדין לא הקטיר מימיו, כמו שנאמר  חדשים לקטרת בואו והפיסו (יומא לב, ב).
יוצא, שהקטרת הקטורת, היו נותנים כל פעם לכהן אחר, למה?
בגלל הזכות העצומה שיש לקטורת, שהיא מעשרת את מי שמקטיר אותה, ולכן היו מחלקים את זה, שנאמר חדשים לקטרת בואו והפיסו... אם ככה, אומר הרמ"א, בשם רבינו פרץ – ראוי שלא יהיה סנדק פעמיים, אצל אותה משפחה, ומישהו אחר יהיה סנדק.
מה פתאום נחשב ענין הברית מילה, כהקטרת הקטורת?
משום שכתוב במדרש (שיר-השירים רבה ד, ו) - עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, רַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי לֵוִי, חַד אָמַר  בְּשָׁעָה שֶׁמָּל אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת עַצְמוֹ וּבָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ, עָשָׂה עָרְלוֹתֵיהֶן גִּבְעָה, וְזָרְחָה עֲלֵיהֶן הַחַמָּה וְהִתְלִיעוּ, וְעָלָה רֵיחָן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּרֵיחַ קְטֹרֶת הַסַּמִּים וּכְרֵיחַ קֹמֶץ הַלְּבוֹנָה שֶׁעַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים, וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְשֶׁיָּבוֹאוּ בָּנָיו שֶׁל זֶה לִידֵי עֲבֵרוֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים, אֲנִי נִזְכַּר לָהֶם זֶה הָרֵיחַ וְאֶתְמַלֵּא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם וְהוֹפֵךְ לָהֶם מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים...
אם ככה, אומר דבר נפלא ביותר – שבט לוי מה עשה?
יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ...
מה קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ?
קְטוֹרָה נמשל לקטורת, למה?
כי הם מלו את עצמם, והברית מילה נחשבת כהקטרת קטורת, וחוץ מזה, הם נלחמו לעקור מהעולם, את עובדי העבודה הזרה.
אם ככה, אומר הספר חקרי לב – אולי יש לומר, אברהם אבינו קרא לה בשם קטורה, למה?
כי אומרים חז"ל – שנאים מעשיה כקטורת, ודבר נוסף שקשרה את עצמה. אם היא קשרה את עצמה, ולא רצתה להינשא לערל, אם ככה, נאים מעשיה כקטורת, לכן הוא קרא לה בשם קטורה, וחוץ מזה, היא עשתה תשובה ועזבה את העבודה זרה, ולכן נאים מעשיה כקטורת.
הערה נוספת שאנחנו רוצים בע"ה לדון בה, זו שאלה שרבים מהמפרשים דנים בה שהיא – איך יכל שאברהם החזיר את הגר?
אמרנו את התשובה שאומר התכלת מרדכי, אבל רבים דנים בשאלה הזאת...
בספר פרדס יוסף הוא אומר – דבר ראשון, השאלה היא, האם הוא באמת גרש אותה, או לא?   אעפ"י שכתוב וַֽיְשַׁלְּחֶהָ, זה לא אומר שזה היה בגירושין, למרות שבתרגום יונתן בן עוזיאל כתוב שזה היה כן בגירושין - וּפַטְרָהּ בְגִיטָא...
אותו דבר ניתן למצוא בפרקי דרבי אליעזר (פרק ל) – פעם אחת, ראה ישמעאל את יצחק יושב לבדו, וירה עליו חץ להורגו... ראתה את זה שרה, והגידה לאברהם שככה וככה עשה ישמעאל ליצחק. אמרה שרה לאברהם כתוב גט גירושין ושלח את האמה הזאת ובנה מעלי, ומעל בני, מהעולם הזה ומן העולם הבא. השקים אברהם אבינו בבוקר, וכתב גט גירושין וכתב לה ונתן לה, וישלחה מהעולם הזה ומן העולם הבא, ושילחה בגט גירושין.
אם ככה יוצא, שאברהם אבינו שחרר אותה בגט.
אם ככה, שואלים המפרשים – אם אברהם אבינו קיים את כל התורה כולה, איך יכל להיות שהוא החזיר אותה? לכהן אסור להחזיר גרושתו!
אז ר' יוסף אנגל בספרו סובר, שלאברהם אבינו, לשיטה הזאת, עדין לא היתה לו בת, ואם אברהם אבינו קיים את כל התורה כולה, אז הוא עדיין לא קיים מצוות פריה ורביה, לכן הוא לקח אישה נוספת.
שואל ר' יוסף אלבו – איך היה מותר לו לקחת אישה נוספת גרושה, כדי לקיים את מצוות פריה וריביה?
ואומר – פשוט מאוד, תבוא מצות 'עשה', ותדחה מצות 'לא תעשה'.
שואל עוד – ולא יכל לקחת אישה אחרת? למה דוקא גרושה?
ואומר – אפשר, שהוא לא מצא אף אישה שרוצה להתגייר, ולכן הוא לא יכל לשאת אותה, ולכן הגר התגיירה כבר, אז הוא יכל לשאת אותה.
אעפ"י כן, שכל המצוה הזאת, שלא לשאת אישה גרושה, זו מצוה מן התורה, וקיים את כל התורה, זה רק מה שאברהם הנהיג בעצמו, אבל מצות פריה וריביה, פוסק תוספות, יש גם לבן נח, גם הוא  מצווה על זה.
לכן אמר אברהם לעצמו – כל מה שאסור לי, זה רק לשאת גרושה,  כי אני מקיים את כל התורה כולה, אבל על מצוות פריה וריביה, אני מצווה מעיקר הדין, אם ככה, הוא לקח את הגר בשנית.
ישנה תשובה נפלאה נוספת, ובעצם הדברים כתובים ומפורשים בפרקי דרבי אליעזר... כאשר הספר פרדס יוסף אומר, שבעצם אברהם אבינו, לא לקח אותה לאישה בפעם השניה, כי כתוב (כה, א) וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. לא כתוב וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח את קְטוּרָה לאשה.
אומר הספר פרדס יוסףאִשָּׁה, זה פילגש ולאִשָּׁה, הכוונה לאישה ממש. למאי נפקא מינה?
אומר הפרדס יוסף – תראה בהמשך {ה} וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק: {ו} וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם...
מי אלה בני הפילגשים?
כל השישה שכתובים כאן - וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ.
אומר רש"י - הפילגשים. חסר כתיב, שלא היתה אלא פלגש אחת, היא הגר היא קטורה.
אומר הספר פרדס יוסף – עפ"י זה תבין טוב מאוד וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה – זו אישה בלי כתובה, זו היתה פילגש, והוא מוכיח גם מדברי פרקי דרבי אליעזר, שהיא היתה פילגש שלו.
אז פילגש זה בלי כתובה, ואישה זה עם כתובה...
רש"י מביא שפילגשים כתיב חסר, אעפ"י שבתורה שלנו, זה לא כתיב חסר, אבל היתה בידם מסורת, שהפילגשים שכתוב כאן, הוא חסר... אם ככה, אומר הגאון מוילנה – פילגשים כותבים פלגשם, בלי יודי"ם. צריך לחלק את המילה פלג-שם, למה צריך לחלק לשניים?
אומר הגאון מוילנה דבר נפלא ביותר – רש"י כותב, שפילגש זה בלי כתובה, ואישה זה עם כתובה. איש ואישה זכו, שכינה בניהם (י' באיש, ה' באישה), ואיש ואישה כשמתחתנים, נותן האיש לאישה כתובה.
כתובה, זו תוספת, כדי לתת איש ואישה, ששם ההוויה של י-ה-ו-ה, יהיה בניהם. למה?
כי המילה כתובה, זה המילה כתב וה.
אם ככה, אומר הגאון מוילנה – איש ואישה שמתחתנים בכתובה, אז שם שמים נמצא בבית י-ה-ו-ה(שנמצא בכתובה), אבל איש ואישה שמתחתנים בלי כתובה, כמו שאברהם לקח את קטורה, שהיתה פילגש, אז נמצא רק שם של י-ה.
ו-ה לא נמצא שם.
אם זה לא נמצא, אומרת לנו התורה וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים  - פילגשים חסר פלג-שם, אז השם של הקב"ה מחולק, נמצא רק י-ה בלי ו-ה.
כך אומר הגאון מוילנה, להסביר את הדבר.
שאלה נוספת ששואלים המפרשים ולא נרחיב בה יתר על המידה, רק כדי להעשיר את הידע שלנו:
שאלת תוספות ושאלת מהרש"א – איך בכלל יכל להיות שאברהם אבינו לקח את קטורה? למה?
היא היתה אישה מצרית, ואסור לאדם להתחתן עם אישה מצרית, למרות שיש כאלה שאומרים, שכל מה שאסור לאדם לישא אישה מצרית, זה רק אחרי שהמצרים עינו אותנו....
אבל יש חלק מהמפרשים שאומרים, שהאיסור הוא בכל מצב, עוד לפני שעינו אותנו...
אם ככה נשאלת השאלה – איך בכלל היה מותר לאברהם אבינו, לישא אישה מצרית? והתורה מעידה אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָׂרָה לְאַבְרָהָֽם...
שואלים המפרשים – למה התורה מדגישה, שהיא היתה שפחה מצרית?
אומרים חז"ל (פרקי דרבי אליעזר) – היא היתה שתו של פרעה ובשעה שפרעה לקח את שרה, ולאחר מכן שחרר אותה, הוא נתן לה מתנות, בין המתנות שהוא נתן לה, היתה הגר"מוטב שתהיה שפחה בבית זה, מאשר תהיה גבירה בבית זה". לכן התורה מדגישה את זה, שהיתה שפחה מצרית.
נחזור לשאלה – איך אברהם יכל להתחתן איתה?
אומר הספר פרדס יוסף – לכן כתוב (כא, יב)... כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ – סימן ששרה אמנו, היתה גדולה יותר מאברהם אבינו בנבואה.
זאת אומרת, שעפ"י הנבואה שאמרה שרה, אברהם אבינו התחתן עם הגר. זו היתה"הוראת שעה" לאברהם אבינו, להתיר אותה.
אם ככה, שואל הספר פרדס יוסף – איך יכל להיות, שאברהם אבינו הולך, ונושא שוב פעם את הגר?
כל מה שהוא לקח אותה בפעם הראשונה, היה כי שרה אמרה לו, אבל עכשיו, שאין לו"הוראת שעה", איך הוא יכל לקחת אישה מצרית?
אומר הספר פרדס יוסף – זה מה שנאמר במדרש, על הפסוק וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָֽה. וַיֹּסֶף אַבְרָהָם  עפ"י הדיבור אמר לו ללכת ולקחת את הגר.
אז כל אחד מבין, שאם הקב"ה נתן לו ללכת ולקחת את הגר, אז יש סיבה ויש היתר לקחתה, אעפ"י שהיתה אישה מצרית.
בוודאי אנחנו שואלים את עצמנו שאלה – מה פתאום בא הקב"ה וציווה את אברהם אבינו, לקחת אישה בשם קטורה, בשם הגר? או אם זו אישה אחרת, כפי שכתוב במדרש עצמו, באיוב – שלוש נשים נשא אברהם אבינו. אחת שרה ואחת הגר ואחת קטורה (ילקוט שמעוני, ספר איוב).
משמע שהיו לו שלוש נשים.... בזוהר כתוב ארבע...
אם זה שלוש נשים, כל אחד שואל את עצמו – למה אברהם אבינו, צריך ללכת ולקחת אישה חדשה בגיל 141? מה מונח פה?
הייתי רוצה להוסיף שאלה על השאלה, ובע"ה להבין מה מונח כאן:
אני מקריא מדרש, שהוא פלא מופלא (שוחר טוב בתהילים פרק א') - וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם זה אברהם אבינו, ששתלו הקב"ה בארץ ישראל, ויש אומרים, ששתלו הקב"ה בגן-עדן. אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ זה יצחק אבינו, שנולד לאחר שאברהם אבינו נימול. וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל זה ישמעאל. וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ אלו בני קטורה.
רבותי, כל מי שקורא את המדרש הזה, שואל את עצמו – מה ההצלחה הגדולה, להביא את השישה יצורים האלה, שאחד מהם זה מדין, שכולנו יודעים כמה המדיינים החטיאו את עם ישראל, והפילו חללים מישראל. אז מה זה וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ? מה  ההצלחה הגדולה?!
שאלה נוספת שאנחנו רוצים לשאול באותו מדרש (מזמור צ"ב) - {טו} עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. זה אברהם אבינו, שבגיל 141 זכה לקחת אישה נוספת, וילדה לו ילדים.
כדי להסביר את הדברים, הייתי רוצה להקריא קטע אחד מדברי הש"ך על התורה, ואני רוצה להקריא לכם מילה במילה, כדי שחס וחלילה, לא אטעה בלשוני:
אומר המדרש (ילקוט שמעוני, איוב תתק"ד) – שלוש נשים נשא אברהם. שרה, בתו של שם. קטורה, בתו של יפת. הגר, בתו של חם- שלושת הנשים שהוא נשא, היו כולם מצאצאיו של נח.
אומר הש"ך – והכוונה בזה, שהעולם התקיים באלו, לאחר המבול. וכדי שיהיה זרעו של אברהם ניכר, לקח מכל אחד מהם אישה, להורות שכולם לא ניצולו, אלא בשבילו, וכלם כפופים לו, ועשה עיקר משרה, ועשה שרה גברת על כל העולם, מפני שהיא ביתו של שם והיא בת אחיו. וקטורה שהיא מיפת, קרא לה בשם אישה, על שם אישות, והגר שהיא בתו של חם, לא נזכר בה, דברי אישות.
לאחר מכן, שואל הש"ך שאלה – מה לו לאברהם, לאחר שנולד יצחק, שהוא זרועו של עולם, מה לו להוליד אלו המשפחות שיצאו ממנו, שהוא קוץ מכאיב לישראל? שהרי ילד את מדין, והן הנה היו לישראל בדבר בלעם, ואמרו במדרש, שכל השמות האלה שמוזכרים פה (זמרן, יקשן...) הכל אלו שמות עבודה זרה נקראו. את זמרן, שהיו מזמרים לעבודה זרה. את יקשן, שהיו מקשקשים בתוף לעבודה זרה. רבי בר יחזקאל אמר זמרן, שהיו מזמרים בעולם (מלשון חתך, שהיו חותכים אחד את השני)...
שואל הש"ך, למה אברהם אבינו, צריך להביא לעולם את ששת המשפחות האלה, שזה קוץ מכאיב לישראל, וכולם עובדי עבודה זרה?
שאלה נפלאה, ובע"ה בואו ונראה את תשובתו:
והנה, היה גלוי וידוע לפני אברהם אבינו, שעתידים להיות אומות העולם שבעים, ועתידים להיות ישראל בגלות ביניהם. 35 מזרע ישמעאל ו-35 מזרעו של עשו, כדאיתא בזוהר הקדוש (פרשת פנחס), שאומר שהיו מקריבים שבעים פרים בחג הסוכות, ואומרת הגמרא – שבעים פרים, כנגד שבעים אומות העולם, ולכן הם פוחתים והולכים – ביום הראשון 15 פרים.....14 פרים... כי אומות העולם, פוחתים והולכים.
בא הגאון מוילנה בפרשת פנחס, ואומר דבר נפלא ביותר – ביום הראשון, ביום השני וביום הרביעי, כתוב וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת. ביום השלישי, החמישי, השישי והשביעי, מופיע רק וּשְׂעִיר חַטָּאת לא מופיע עִזִּים. למה זה ככה?
אומר הגאון מוילנה  - מה  שכתוב וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת, זה כנגד בני ישמעאל.
אם זה בני ישמעאל, זה מחושב טוב מאוד – ביום הראשון הקריבו 13 פרים וביום השני 12  פרים, ביחד זה 25 פרים.
אילו היו מצרפים את היום השלישי, שבו הקריבו 11 פרים, כבר היה לך 36 פרים, שיש לך כבר אחד יותר, לכן לא מופיע וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת.
ביום הרביעי הקריבו 10 פרים.
אם ככה, ביום הראשון השני והרביעי, יש לך 35 פרים.
וביום השלישי, חמישי, שישי ושביעי יש לך 35 פרים, שזה כנגד בני עשו.
עד כאן דבריו של הגאון מוילנה.
בא הש"ך ואומר – לפי שידע אברהם אבינו, שעתידים בניו לגלות בין שבעים אומות, ועתידים לגלות אצלהם, ולכן לקח אישה מהם, כדי ליצור קירבה ביניהם, אולי ירחמו עליהם מחמת הקירבה.
אמר אברהם אבינו – אני אקח אישה ואסייע, בהבאת שבעים אומות. אם יהיו בעם ישראל, אולי ירחמו על הבנים שלי, כי סו,-סוף, יש להם אותו אבא.
אצל ישמעאל, זה לא ילך, כי הוא נולד מהערלה של אברהם אבינו, אם ככה, אין סיכוי שהוא ירחם, כי הוא לא שייך לעם ישראל.
אבל בני קטורה, אומר הש"ך, נולדו לאברהם אבינו לאחר שהוא נימול, ובני קטורה, לפי שיטת הרמב"ם, חייבים בברית מילה עד עצם היום הזה. אם ככה, אומר הרמב"ם, המהות של אברהם אבינו, נמשכת אצלהם.
אם ככה, אמר אברהם – אקח אישה נוספת ושמה קטורה, ומהם אני יביא אחים לעם ישראל, אולי כשעם ישראל יהיה בגלות, אולי זה יצור את הקירבה הזאת, שתביא עליהם רחמים.
דבר נוסף, אומר הש"ך על התורה – לפי שילדם אברהם אבינו, בגיל 140, היו כל אותם אומות מצדו של אברהם אבינו, חלושי כוח.
בֹא וראה, מדין יצא עם ישראל למלחמה, וכבשו ברגע אחד, חמשת מלכי מדין, ולא נפקד ממנו איש, לפי שהיו חלשים בטבעם. למה?
אומר הש"ך – לפי שנולדו לאברהם אבינו בגיל 140 שנה. אם נולדו לאברהם בגיל 140 שנה, שכבר אברהם תש כוחו, אז גם הילדים היו תשושי כוח. 
עד כאן דבריו הנפלאים, של הש"ך על התורה.
היינו  רוצים ללכת לעוד תשובה אחת:
אומרת הגמרא (מסכת זבחים סב, ב) - {בראשית כה-ד} בני קטורה בני אחתיה דרבי טרפון הוו יתבי קמיה דרבי טרפון פתח ואמר {בראשית כה-א} ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה יוחני אמרי ליה קטורה כתיב קרי עליהם בני קטורה...
מדוע הוא קרא להם בני קטורה? מה מונח בכל הענין הזה?
זו השאלה שמעסיקה את כולם, ומה פתאום אמר ר' טרפון וקרא להגר, בשם יוחני?
החיד"א בספרו פתח עיניים דן בזה, ועוד מפרשים, שבעצם מה שכתוב כאן זה, שחז"ל רצו להגיד לנו, שאם אדם אומר למישהו אתה בן קטורה, זה לא לשון הרע.
רצו להגיד לנו – הנה, ר' טרפון קרא לאחיינים שלו בני קטורה!
אחד הערות שרבותינו מעירים לגבי הנושא הזה... בני קטורה, לפי הרמב"ם – נימולים.
וכתוב בעוללות אפרים, שאדם שמל את עצמו, פותח פתח לפתיחת הלב.  הסרת ערלת הגוף, מסייעת לענין לימוד התורה.
יוצא שבני קטורה נימולים, אבל ללמוד תורה, הם לא לומדים.
בא ר' טרפון ואומר – יושבים כאן שני בחורים, ולא אומרים אף מילה, אז הוא אמר ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה יוחני... הם תיקנו אותו ואמרו קטורה!
אמר להם – אתם כמו בני קטורה, גם הם נימולים ולא יודעים שום דבר, וגם אתם לא יודעים שום דבר!
עד כאן דברי רבותינו, מי שירצה, יעיין במהרש"א בהרחבה.
בטעמא דקרא, של מרן הגאון ר' חיים קנייבסקי, הוא מביא את הדברים, ואומר דבר נפלא ביותר:
יש שחלקו ואמרו קטורה זו הגר, ויש שאמרו שקטורה זו אישה אחרת.
ר' טרפון אמר- ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה יוחני.
הוא סתם אמר שם יוחני, יכל גם להגיד שם אחר.
אמרו לו האחיינים שלו - אמרי ליה קטורה כתיב... וקטורה אומרים חז"ל – שקשרה את עצמה, שזו היתה הגר...
קרי עליהם בני קטורה... אמר להם – חברים, אם זאת היתה הגר שקשרה את עצמה, איך יכל להיות שהבנים שלה, כולם עובדי עבודה זרה?!
אלא, זו מישהי אחרת לגמרי, שלא קשורה להגר...
עד כאן, דברי מרן הגאון ר' חיים קנייבסקי.
ישנו ביאור נוסף, מדברי המהר"ם שפירא מלובלין, דבר נפלא ביותר:
מספרת הגמרא (מסכת סוטה כב, א ) סיפור על אישה, שקראו לה יוחני בת רטיבי. תשמעו סיפור:
היתה אישה יוחני בת רטיבי, שלאישה הזאת, היתה מומחיות לעשות כשפים. מה היתה המומחיות שלה?
שמישהי היתה צריכה ללדת, היא ידעה לעשות כישוף, ולעקב לה את הלידה. מי שהיה בא אליה הביתה, לא היה יודע שהיא מכשפת. למה?
היה שם שולחן, היה שם תהילים, היה שופר, היה נרות,וגם ערימה שם כסף... הכל היה מסודר, כמו בבא מקובל רגיל J
כל מי שהיה ניכנס היה בטוח שזאת הרבנית מרת יוחני... J
מה היתה עושה"הרבנית יוחני"?
מספרת הגמרא סיפור – כל מי שהיה ניכנס אליה, ידעה שאשתו צריכה ללדת... היתה עושה את הכישוף, ונועלת את העובר, מבלי יכולת לצאת...
בכל בתי החולים, היתה תולה פתקים"ללידה קלה – הרבנית יוחני... טל '...."....
היו מגיעים אליה, מוסרים את השם... היתה מבטיחה להם"רבותי, 10 דקות, תהיה לידה"... שימו פה רק כמה גרושים לצדקה... 10 פעמים חי, או פעם אחת"מת"... J וכך היה....
היו אנשים נכנסים... תורמים... היא היתה נכנסת לחדר השני, משחררת את הכישוף, והיו יולדים!
השם שלה הלך והתפשט..."תשמע, הרבנית יוחני.... משהו פלאי... 5 דקות ואשתך בחוץ!"
יוצא, שכלפי חוץ, האישה היתה רבנית, אבל בבית שלה, היא היתה מכשפה...
* הבאתי לכם את פירוש רש"י - כגון יוחני בת רטיבי. אלמנה מכשפה היתה וכשמגיע עת לידת אשה היתה עוצרת רחמה במכשפות ולאחר שמצטערת הרבה היתה אומרת אלך ואבקש רחמים אולי תשמע תפלתי והולכת וסותרת כשפיה והולד יוצא פעם אחת היה לה שכיר יום בביתה והיא הלכה לבית האשה היולדת ושמע השכיר קול הכשפים מתקשקשין בכלי כמו שהולד מקשקש במעי האם ובא ופתח את מגופת הכלי והכשפים יצאו והוולד נולד וידעו כי בעלת כשפים היא.
אומרת הגמרא – באו האחיינים של ר' טרפון, ואמר להם ר' טרפון - ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה יוחני... אמרו לו – קטורה.... אמר להם - בני קטורה.
מה כתוב כאן בגמרא?
אומר ר' מאיר שפירא –  איך יכל להיות שבמקום אחד במדרש, מעשיה נאים כקטורת, ובמקום אחר, שהיתה מקטרת לעבודה זרה... אמר עליה ר' טרפון - ושמה יוחני, כלומר אמר להם – לא להיבהל, כבר היו נשים כאלה, שבחוץ היו נראות כמו רבניות, ובבית היו מכשפות. מה אתם מתפלאים? זה לא מסתדר לכם?!
מעשיה נאים כקטורת בחוץ, ובבית כמו מכשפה!
אמרו לו האחיינים שלו – הרי כתוב בתורה, ששמה היה קטורה?
קרי עליהם בני קטורה... תסתכלו בבקשה, מה כתוב בפסוק הבא - {ב} וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ.
מה חז"ל אומרים על השמות האלה?
אומרים חז"לזִמְרָן  - שהיה מזמר לעבודה זרה. יָקְשָׁן – שהיה מקיש לעבודה זרה.... כי הרי לר' טרפון- בני קטורה. מה אתה מתפלא?! תסתכל על הילדים!
יצא לך ילד כמו יצחק ממנה??
לא! חמישה ילדים, כולם עובדי עבודה זרה... אז מה היא עשתה?
בחוץ, היא היתה משחקת אותה רבנית, ובבית היתה כמו מכשפה.
הילדים לא מכירים אותה בחוץ, הם מכירים אותה בבית. אם בבית היא מכשפה, אז גם הילדים מכשפות J
אל תתפלא, איך שהיא מתנהגת בבית, כך יראו הילדים!
עד כאן דברי ר' מאיר שפירא, על דברי הגמרא...
בא הספר ברכת שמואל על התורה, ואומר דבר נפלא ביותר. הוא לא מביא את הדברים, אלא אומר את זה מעצמו:
הגר הזאת באמת היתה מכשפה, מה הראיה?
נאמר בתורה - {ה} וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק: {ו} וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם.
אומר רש"י - נתן אברהם מתנת. פרשו רבותינו שם טמאה מסר להם.
אין לאברהם אבינו מה לעשות, לתת לילדים שלו מתנות, רק שמות טומאה?! איך יכל להיות דבר כזה?
אומר  - פשוט מאוד. אמר להם אברהם אבינו – עכשיו אני רוצה להגיד לכם, מי זאת האמא שלכם, אתם יודעים מי היא?
האמא שלכם מכשפה, זה מה שהיא! מבחוץ היתה מראה את עצמה, כאילו היא צדיקה, ומבפנים מכשפה.
רבותי, מה היא אמרה על שרה אמנו?
וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיה - אמרה שרי זו אין סתרה כגלויה, מראה עצמה כאלו היא צדקת ואינה צדקת, שלא זכתה להריון כל השנים הללו, ואני נתעברתי מביאה ראשונה.
אומרים חז"ל – מה שבך, אל תאמר לחברך!
היא היתה מכשפה. היא מבחוץ נראתה בסדר. היא היתה"אין סתרה כגלויה"...
אמר אברהם אבינו – אתם רוצים מתנות? אתן לכם מתנות – את כל הכישופים שאמא שלכם השתמשה, את זה תקבלו במתנה...
זה מה שכתוב כאן בפסוק וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם.
אם אלה הדברים בס"ד, עוד נקודה אחת ובזה נסיים:
הרעיון הבא, מופיע בכמה וכמה ספרים. בפעם הראשונה שראיתי את זה, זה היה בספר מגדים חדשים על התורה.
בספר מגדים חדשים, הוא מביא מה שהוא ראה בספר ייטב לב, שמביא ספר ערוגות הבושם:
ר' טרפון, היתה קשה לו שאלה – מה פתאום, אברהם אבינו לעת זקנותו, לקח אישה?
אז הש"ך כותב, שהוא רצה להביא אומות חדשות לעולם. הוא רצה שירחמו על הבנים שלו. הוא רצה שתהיה לו שליטה על הבנים של נח. כל הדברים שהבאנו...
אומר הספר מגדים חדשים, בשם המפרשים, ואותו דבר מביא הרב מאיר אריק שמביא מדליי את הדברים, נקריא את לשונו:
הנה יפלא, לאחר שהוליד אברהם, בנו הקדוש יצחק, מאין נצרך שהוליד אחר כך כמה בנים שאינם הגונים?
איך זה יכל להיות!? יצא ממנו יצחק אבינו, כולו זך וטהור, אז איך יוצאים אחרי זה כאלו ילדים?
אז אם תגיד, שהם נולדו לפני הברית מילה.... אני מבין. אבל הם נולדו לאחר הברית מילה, אלו בני קטורה! איך יכל להיות?!
ממשיך ר' מאיר אריק ואומר – אבל לענין זה, שלקח אברהם אבינו אישה אחרת, היה כדי להוציא את הפסולת שנשארה באברהם מתרח....
כידוע חלק מהפסולת יצאה בישמעאל, חלק יצאה ביצחק, שהראיה (מסכת שבת) שנולד עשו מיצחק...
ולפי שראה אברהם אבינו, שעדין נשארה בו פסולת, לקח את האישה הזאת, שנקראת קטורה. למה?
שהיתה מסוגלת להוציא הפסולת, וזהו שנאמר בגמרא (מסכת שבת נד, ב) - הרחלים יוצאות חנונות...
מה זה חנונות?
אומרת הגמרא שם - א''ר הונא עץ אחד יש בכרכי הים וחנון שמו ומביאין קיסם ומניחין לה בחוטמה כדי שתתעטש ויפלו דרני ראשה (תולעים)
תולעים נכנסים לתוך ראשם של הרחלים, אז הם דופקים את הראש, כדי שיפלו התולעים, ובכך שוברים לעצמם את  הקרניים... אז מה עושים אלו שמגדלים רחלים?
אומרת הגמרא – לוקחים צמח ושמו יוחני, שמים להם על האף, וזה גורם להם להתעטש...
אם ככה, נוכל להבין דבר נפלא:
ממשיך ר' מאיר  אריק – וזהו כוונת ר' טרפון ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה יוחני... מה זה יוחני? השם שלה הוא קטורה!
למה הוא לקח אותה לאישה?
לפי שהוא מצא שהיא מתאימה, להוציא ממנו את הפסולת! לכן הוא אמר ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה יוחני...
באים האחיינים שלו ואומרים לו – דוד, אבל כתוב קטורה!
אמר להם - קרי עליהם בני קטורה אתם רוצים לראות איך זה הצליח!? תראו איזה תולעים יצאו ממנו!
מזה שאתם רואים שיצאו ממנו כל-כך הרבה תולעים, תבינו איזה יוחני (בושם) זה היה!
כביכל, אברהם אבינו יתעטש ויוציא את הפסולת!
אם אלה הדברים בס"ד, נוכל לסכם ולהבין מה שאומר לנו המלבי"ם:
המלבי"ם בפרשת השבוע, מביא את המדרש הזה שהזכרנו - וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם...
אומר המלבי"ם – כותב המדרש וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם, זה אברהם אבינו. אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ זה יצחק אבינו, וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל זה ישמעאל. וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ אלו בני קטורה.
מה ההצלחה הגדולה להביא כאלה אנשים??
ד"א – ראיתי בספר ברכת אברהם, שאומר דבר נפלא – במסכת זבחים, שכתוב שברגע שהם ישבו וחלמו... אמר להם ר' טרפון ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה יוחני... אמרו לו – קטורה!... קרי עליהם בני קטורה...
אומר הספר ברכת אברהם – נראה לי שהוא ברך אותם.
כמו שאומרים למישהו"תצליח ותהיה בריא"... אז אמר להם בדרך רמז קרי עליהם בני קטורה...
אומר הברכת אברהם – מה דרשו חז"ל על המילה בני קטורה?
וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ – אלו בני קטורה! אמר להם – כל מה שתעשו, תצליחו!
בואו נחזור למלבי"ם ובזה נסיים בע"ה - וַיֹּסֶף אַבְרָהָם. כמו שהעץ יש בו עלים, קליפה וגרעינים, כך במין האנושי. נמצא העלה והפרי, שהוא המובחר האנושי, שבעבורו נשלם כל האילן, ובעבורו נקרא כל היצור. אך הפרי, מעט מאוד, כנגד העלים והקליפות, שהם כלל בני האדם, גוים ולאומים, שצריכים   בהכרח להיות חיים ארציים ואגודתו על ארץ יסדה. בעבור הפרי והעלה והסגולה בבני האדם, שהרי כל העולם לא נברא, אלא בשביל לצוות את זה, ושקול זה כנגד כל העולם כולו, ור' יוחנן בן זכאי, שראה אוכלוסייה בהר הבית אמר ברוך שברא כל אלה לשמשני, ובזה מספר, שכן אברהם ממה שהוליד עם יצחק, נתן לו בת זוגו שמהן יצא העלה והסגולה.
פרשת השבוע עוסקת בפרי עצמו, מי זה הפרי? זהו יצחק אבינו. הוציא גם כן עלים וקליפות, שהוא שומרים לפרי, כי בקליפה הקודמת לפרי, כטבע התולדה שבתחילה, יצאו הסיגים, ואח"כ הכסף הנקי, ואומרת הגמרא במסכת חולין, שצריכים את העלים, כדי להגן על הפרי עצמו, כי אם לא יהיו עלים, אז לא יהיה מה שיגן. 

וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל זה ישמעאל, שבאים לפני הפרי... אחרי זה,  אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ זה יצחק אבינו, ואחרי זה, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ אלו בני קטורה. מה ההצלחה?
שהבני קטורה, הם השומרים לפרי. כמו שעל כל פרי יש קליפה, ככה הפרי, זה יצחק אבינו...
הקליפה שומרת עליו, אלו בני קטורה!
אם ככה, אומר לנו המלבי"ם – תבין טוב מאוד,  35 אומות שיצאו מאברהם אבינו, אלו שומרים לפרי, של עם ישראל.
ברגע שעם ישראל לא מתנהג כמו שצריך, מה עושים האומות???
באים האומות ומתגרים בהם!
ממילא, כשאנחנו נמצאים בשבועות האלה, שאנחנו רואים, כמה אומות העולם מתגרים בנו, גם כאלה שכביכל לא שווים כלום, אבל משתמשים במכוניות ובסכינים, ורואים מה הם מסוגלים לעשות...
כל  זה, זה"השומר לפרי", כדי שהפרי ידע, שצריכים לצעוק לקב"ה – זו המטרה!
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵיהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא – בזכות של אברהם אבינו נזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן ואמן!!!

 
 
 
 
 
 

 
 
 

תרומה ללימוד הילדים 

אפשרויות לתרומה לבחירתך

 Donation form in English

להפקיד או להעביר תרומה לחשבון הת"ת:   מבשר טוב, בנק מרכנתיל, סניף גאולה 635 ירושלים. מספר חשבון 55631

להעברת תרומה מחו"ל לבנק הת"ת בארץ הקש         להעברת תרומה לחשבון בארה"ב בנק אוף אמריקה בניו גרסי  הקש.

לפרטים נוספים להתקשר לטלפון 050-4148077      תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.

אם יש בקשה מיוחדת לתפילת הילדים שלחו הודעה. אפשר בווטסאפ 054-2254768

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים