אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      פרשת וישלח עה
דף הבית >> פרשת השבוע >> הרב ברוך רוזנבלום על פרשת השבוע >> ספר בראשית הרב רוזנבלום >> פרשת וישלח הרב רוזנבלום >> פרשת וישלח עה
 
בס"ד
 
פרשת וישלח – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ה.

פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת וישלח.
עוסקת הפרשה במפגש, של יעקב ועשו, לאחר עשרים שנה. יעקב נערך לפני המפגש הזה, ושולח דורונות לעשו, שנאמר {יד}... וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו: {טו} עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים: {טז} גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים פָּרוֹת אַרְבָּעִים וּפָרִים עֲשָׂרָה אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים וַעְיָרִם עֲשָׂרָה
האור-החיים הקדוש עושה חשבון, שסך כל הבהמות, ששלח יעקב לעשו, בכל קבוצת משלוח, זה היה 580 בהמות, גימטריא תק"ף, וגימטריא שעיר. כי רצה יעקב אבינו, לשבר את תקפו  של האיש שנקרא שעיר (עשו).
לשון האור-החיים הקדוש - עזים מאתים וגו'. שמעתי ממורי זקיני זצוק''ל שנתכוין יעקב בחשבון ששלח מבעלי חיים כחשבון שעיר שעולה בו תק''ף, ולזה שלח בחשבון עזים ורחלים ת''מ וגמלים שלשים עם בניהם הם ששים הרי ת''ק פרות ופרים חמשים אתונות ועירים שלשים הרי תק''ף לשבר תוקפו.
אותם שליחים שנשאו את הדורונות לעשו, חוזרים בחזרה עם תשובה, והתשובה שלהם {ז}...בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ: {ח} וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת
אלו הפסוקים שמכינים אותנו, לקראת המפגש עם עשו הרשע...
השאלה הראשונה שנשאלת – ממה פחד יעקב? וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד...
ממה יש לך לפחד?
הקב"ה הבטיח לו כבר לפני עשרים שנה {כח, טו} וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ – הקב"ה הבטיח לו, שהוא יגן וישמור עליו, כשהוא יצא מארץ ישראל לחרן...
שבוע לפני שיעקב יצא לדרכו, נאמר {כו, ג} גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ...
אם הקב"ה נגלה לבן-אדם, ואומר לו, שאין לו ממה לפחד, אז הוא מפחד?! ממה יש לו לפחד?!
זו שאלת הגמרא {מסכת ברכות ד, א}, ותשובת  הגמרא היא, שהוא  פחד שמא יגרום החטא....
והשאלה היא – איזה חטא?
אם הקב"ה אמר לו, שאין לו ממה לדאוג... פירוש הדבר, שאין לו עוונות...
זאת אומרת, שהיה איזה עוון, מהרגע שהקב"ה ניגלה אליו, עד הרגע שהגיע המפגש עם עשו, שממנו פחד יעקב אבינו...
אז לפני שלוש שנים, מסרתי שיעור, ממה פחד יעקב אבינו... אנחנו היום רוצים ללכת בכיוון אחר, ובסופו נגיע, ממה בדיוק פחד יעקב אבינו, בזמן שהקב"ה אומר לו"אל תירא"...
כאשר יעקב אבינו עובר את מעבר יבוק... הוא מעביר את כל משפחתו, אומרת התורה.... ולאחר שהוא עובר את מעבר יבוק, הוא חוזר בחזרה... אומרת הגמרא {מסכת חולין} – כי הוא שכח מאחורה פחים קטנים... {כה} וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר
למה הוא נישאר לבדו?  הרי הוא העביר את כל המשפחה...."כי הוא שכח פחים קטנים"
מה זה בדיוק פחים קטנים?
על זה, גם כן רבו הדעות...
יש אומרים, שזה היה פח של שמן, יש שאומרים שזה היה בקבוקים של ילדים (רבינו בחיי)...
בכל אופן, אומרת הגמרא {כה} וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר – חזר בחזרה על פחים קטנים.
שואלת הגמרא {מסכת חולין צא, א} -  מה פתאום הלך יעקב אבינו, לסכן את עצמו בשביל פחים קטנים?!
ואומרתמכאן לצדיקים, שחביב עליהם ממונם יותר מגופם וכל כך למה לפי שאין פושטין ידיהן בגזל.
צדיקים זהירים מאוד בגזל... חז"ל מביאים על יעקב אבינו, שהיה נקי כפים ובר לבב...
מגיע מלאך, עפ"י דעות רוב המפרשים, מדובר בס"מ, שמייצג את עשו רשע, וברגע שהוא מייצג את עשו, הוא נאבק עם יעקב אבינו... {כה} וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר: {כו} וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ
כל אחד שואל את עצמו – מה הוא מחפש דוקא בכף הירך?
אז בעל הטורים סובר, שאם זה שנאבק איתו, הוא אדם או מלאך. כי יכל להיות שהוא מלאך בדמות אדם, אבל גם אם כן, אפשר להבחין, שאם הוא מלאך, אין לו ברכים, שלמלאכים אין ברכים, שנאמר {יחזקאל א, ז} וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה...
אז אותו מלאך רצה לבדוק, אם יש לו ברכים או לא, וכשהוא ירד למטה, כדי לגעת לו בברכיים, אז הוא ראה שהוא בן-אדם... אז הוא כבר היה שם, ושם הוא נתן לו את המכה...
לשון בעל הטורים - ויגע בכף ירכו. לראות אם הוא מלאך כמותו אם היו לו קפיצים שהמלאכים אין להם קפיצים. א''נ לפוסלו מן העבודה לפי שקנה מעשו הבכורה שבהן העבודה: בכף ירכו. בגימטריא לפוסלו מכהונה.
הייתי פעם אצל רופא, עם איזה מישהו, שהיה לו בעיות בברכיים... אמר לו הרופא – רואים כבר שאתה לא מלאך...
בכל אופן, הולך המלאך ונותן לו מכה בכף הירך....
כל אחד שקורא את זה, שואל את עצמו, את השאלה המתבקשת – הקב"ה אמר לו וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, אז איך יכל להיות, שמלאך פוגע לו בכף הירך, והופך אותו להיות צולע? הרי הקב"ה הבטיח לו שישמור אותו...
אומרת התורה, לאחר שנגמר המאבק - {לב} וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ
הכלי יקר כאן, מיד מעיר הערה – היה צריך לכתוב כאן אחרת - וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ, הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל, וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ
רש"י כותב - ומדרש אגדה ויזרח לו לצרכו, לרפאות את צלעתו, כמה דתימא (מלאכי ג כ) שמש צדקה ומרפא בכנפיה, ואותן שעות שמיהרה לשקוע בשבילו כשיצא מבאר שבע, מהרה לזרוח בשבילו.
זאת אומרת, משקיעת השמש ועד הזריחה, זהו הזמן שהוא צלע.. זאת אומרת, בזמן שהוא עבר את פנואל, הוא עדין צלע.
אומר כאן השפתי-חכמים במקום  -רצה לומר כשהתחילה השמש לזרוח היה צולע, אבל מיד אחר כך נתרפא.
אם אלה הדברים, בואו ננסה להביא רש"י ממקום אחר:
כאשר יעקב אבינו מגיע לשכם... {לג, יח} וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר
אומר רש"י - שלם. שלם בגופו, שנתרפא מצליעתו. שלם בממונו, שלא חסר כלום מכל אותו דורון. שלם בתורתו, שלא שכח תלמודו בבית לבן.
אז איך אתה אומר לי, שבאותו רגע שהוא עבר את פנואל, הוא הפסיק להיות צולע, כי ברגע זה זרחה החמה?
הנה, אומר כאן רש"י - שלם בגופו, שנתרפא מצליעתו – רק כשהגיע לעיר שכם, נרפא מצלעתו.
משמע מדברי רש"י, שהוא לא נרפא מצליעתו, לאחר שעתיים, שהוא נגע בו, בעלות השחר ועד הרגע שזרחה לו חמה...
משמע, שהזמן שנרפא יעקב אבינו מצליעתו, היה שנה וחצי... למה?
כי פסוק אחד קודם - וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת...
אומר רש"י - ויבן לו בית. שהה שם שמונה עשר חדש, קיץ וחרף וקיץ. סכות קיץ, בית חורף, סכות קיץ.
סוכת היתה התחנה הראשונה, אחרי שהוא עבר את פנואל, משם הוא הגיע לסוכות, ושם הוא שהה שנה וחצי, ולאחר שנה וחצי הוא נרפא מהצליעה שלו, אז איך כתוב כאן, שהוא נרפא מהצליעה שלו כעבור שעתיים? זו שאלה שנתבקשת, מדבריו של רש"י...
לאחר שהוא נפרד מעשו, אומרת התורה - {יז} וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת....
יעקב אבינו, מהמפגש הזה, הגיע למקום שנקרא סוכות...
אומר האור-החיים הקדוש - נסע סכותה. פי' וטעם קריאת שמה סכותה בשביל שלמקנהו עשה סוכות על כן וגו' ולא אמר לסוכות שאז תבין שקודם בא יעקב היתה נקראת סוכות ולא כן הוא, ואם תאמר וכי בשביל שעשה שם יעקב סוכה יקרא למקום כן, אולי כי עשה דבר חדש בחמלתו על המקנה מה שלא עשה כן אדם קודם שיכין סוכה לבהמות ולשינוי חדש קרא המקום עליו.
שואל האור-החיים הקדוש – אני לא מבין, אם אתה אומר שהוא עשה לבהמות שלו סוכה, פירוש הדבר, שהוא עשה סככה, המגנה על הבהמות מפני השמש... מה פתאום נקרא המקום הזה, על שם מה שעשו לבהמות?
לשון האור-החיים הקדוש -... ואם תאמר וכי בשביל שעשה שם יעקב סוכה יקרא למקום כן, אולי כי עשה דבר חדש בחמלתו על המקנה מה שלא עשה כן אדם קודם שיכין סוכה לבהמות ולשינוי חדש קרא המקום עליו.
אומר האור-החיים הקדוש, שזה היה דבר חדש... אף אחד לפניו, לא הלך והשקיע כסף, לעשות לצאן  סככה, כדי שלא יהיו תחת שמש ומטר... יעקב אבינו עשה חידוש..
לכן הוא אומר - אולי כי עשה דבר חדש בחמלתו על המקנה מה שלא עשה כן אדם קודם שיכין סוכה לבהמות ולשינוי חדש קרא המקום עליו.
הוא עשה דבר חדש, שאף אחד קודם לכן לא עשה, ולכן, כדי להנציח את זה, קראו למקום הזה בשם סוכות.
אלה הדברים שכותב האור-החיים הקדוש...
אם ככה, כל אחד שואל את עצמו – ממתי מנציחים דבר מסוים, שנעשה לבהמות?
אם אדם יעשה לכלב שלו מלונה, אז יקראו למקום על שם המלונה?! זה דבר שלא נשמע הגיוני... ודאי שהדבר הזה צריך ביאור..
שאלה נוספת שאנחנו רוצים לבאר :
{יח} וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר
כל אחד שואל את עצמו – מה זה בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם?! הוא בא עכשיו מפדן?!
הוא בא עכשיו מסוכות, לאחר 18 חודשים... אז מה אתה אומר לי עכשיו, שהוא בא מפדן ארם?!
אומר רש"י - שלם. שלם בגופו, שנתרפא מצליעתו....
לכן אתה אומר לי שהוא בא מפדן ארם?!
מפדן ארם הוא יצא לפני 18 חודשים.... הוא עשה תחנה של 18 חודשים בסוכות, ועכשיו הוא הגע לשכם, לאחר 18 חודשים... אז מה אתה אומר לי, שהוא הגיע מפדן ארם?
עוד הערה שאנחנו רוצים בע"ה להבין אותה :
מיד שהוא מגיע לשכם, מגיע שכם בן חמור, וחוטף את בתו דינה... איך נעשית החטיפה הזאת?
זה נושא בפני עצמו, למה דוקא את דינה....
בכל אופן, הוא חוטף את דינה, נגד רצונה.....
אומרים חז"ל – מה פתאום  נענש יעקב אבינו, שנלקחה דינה?
אז יש על זה כמה וכמה דעות במפרשים, על מה נענש יעקב אבינו, שנלקחה דינה...
התשובה המופיעה כאן בדברי חז"ל :
מיד לאחר שנלחם יעקב אבינו, כנגד כל מי שבא להילחם כנגדו, כפי שמובא בספר הישר בהרחבה גדולה... אומרת התורה - {א} וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ.
כותב רש"י במקום - קום עלה. לפי שאחרת בדרך נענשת ובא לך זאת מבתך.
נוסח אחר אומר  -שהוא איחר את הנדרים.... שהרי יעקב הבטיח {כח, כא} וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי.... הבטחת לקיים את הנדרים {כח, כב} וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ... והנה באת אל ארץ ישראל, אתה נמצא בשכם, ואתה לא מביא קרבנות.... אתה לא מקיים את מה שהבטחת...
היות ואיחרת את נדרך, בא עליך העונש הזה, שנלקחה ממך בתך....
אלה הדברים שמביא כאן רש"י....
כל אחד שואל את עצמו שאלה – לשכם הוא הגיע כרגע. הוא ישב 18 חודשים בסוכות, אז למה שם הוא לא נתבע? למה שם לא הגיע מישהו, וחטף את בתו?
התשובה פשוטה מאוד -  סוכות זה עדין לא ארץ ישראל... למה?
כי כתוב בספר יהושע, שבשעה שמשה נתן את הנחלה בעבר הירדן, לבני גד ובני ראובן, כתוב שאחד המקומות שהוא נתן להם, היה סוכות.
אז משמע, שסוכות זה בעבר הירדן ולא בישראל... אז הוא לא בארץ ישראל עדין...
ממילא, מתי הוא נענש?
כשהוא הגיע לבית אביו, שנאמר {כח, כא} וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי.... כל זמן שהוא לא הגיע לבית אביו, לארץ ישראל, אז הוא עדין לא התחייב.
אבל ברגע שהוא הגיע לשכם, ששכם נקראת כבר ארץ ישראל, ולכן הוא נתבע –"למה לא הבאת את הקרבנות"...
יוצא שהתביעה שלו התחילה רק בשכם, כי המקום שנקרא סוכות, נמצא בעבר הירדן, ולא שייך לארץ ישראל.
אנחנו בע"ה רוצים, את כל מה שהקראנו ולמדנו עד עכשיו, לחבר לחטיבה אחת, ע"י שבע"ה נעמיד איזה שהוא יסוד, אבל לפני זה, נעמוד על דברי הטו"ר, שהזכרנו בשבוע שעבר:
הטור (סימן תי"ז) כותב – אמר לי אחי ר' יהודה, שלושת הרגלים כנגד שלושת האבות, ושנים-עשר החודשים, כנגד שנים-עשר השבטים...
הוספנו בשבוע שעבר, את דברי החקרי לב, שחנוכה הוא כנגד לאה, ופורים הוא כנגד רחל...
בואו ונלך עכשיו לדברי הטור: {הועתק משיעורים קודמים}
פסח כנגד אברהם, שנאמר  (בראשית יח, ו) לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת מה הראיה שלו שזה פסח?
כיון שאברהם לא צריך לתת לשרה הוראות, איך לעשות עוגה. זה לא העוגה הראשונה שלה שהיא עשתה. מדובר כאן על 74 שנות נישואין, אז מסתמא שהיא יודעת  כבר איך ללוש עוגות.
שואלים המפרשים – למה הוא אומר לה ללוש?
משום שמדובר בפסח, הוא אמר לה אל תשהי את הבצק, אפילו רגע אחד, כדי שלא יבוא לידי חמץ. זו נקודה אחת.
שבועות כנגד יצחק – כתוב בפרקי דרבי אליעזר,  שהקרן  שבה תקע הקב"ה, במעמד הר סיני, נלקח מהקרן של האיל שהוקרב במקום יצחק אבינו. כל מה שהיה באיל הזה, אומר המדרש, נלקח ונעשה ממנו משהו.
מהקרניים של האיל, קרן אחת תקע בה הקב"ה, במעמד הר סיני, והקרן השניה כתוב בחז"ל – עתיד להשתמש בה הקב"ה, כשיבוא המשיח, שנאמר 'תקע בשופר גדול לחירותנו'.
יעקב אבינו, כנגד סוכות-  כתוב מפורש בפסוק (בראשית לג, יז) וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת.
רבותי, יעקב בנה סוכות, עפ"י מה שאומר האור-החיים הקדוש, לבהמות שלו... הוא שם להם סככות.... וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת...
אז אם היית אומר לי – תשמע... צריך לשבת בבית בחג הסוכות, כי יעקב אבינו ישב בבית... כי את מי הוא שם בסוכות???
שם את הבהמות בסוכות, כך אומר האור-החיים הקדוש...
אם הוא שם את הבהמות בסוכות, אנחנו יושבים בסוכה, זכר לסוכה של יעקב אבינו?!
יעקב אבינו עשה סוכות לבהמות... אז מה הטור מביא ראיה, שהסוכות הם כנגד יעקב אבינו?!?
למה??
כי יעקב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת...  אז בגלל שהוא עשה למקנה שלו סוכות, בגלל זה אנחנו יושבים בסוכות?!?
מה מונח כאן? מה הרעיון שרוצה להביא הטור בשם אחיו, לקחת מהענין הזה שמביא האור-החיים הקדוש, על הפסוק הזה?
אנחנו בע"ה, רוצים לחזור על נקודה אחת שכתובה ברוקח, גם בסידורו וגם בביאורו על התורה:
כותב הרוקח, שכל היניקה של ימי החנוכה, הבאים עלינו לטובה, הכל יונק מחג הסוכות.
אני מקריא את דבריו, בהלכות חנוכה {סימן רכ"ה} – שמונת ימי החנוכה שנקבעו, הם כנגד שמונת ימי חג הסוכות, והראיה, שגם חנוכה נרמז בפרשת המועדות, שבתורת כהנים - פרשת אמֹר.
התורה מתחילה במועדים... אחרי זה מגיע פסח... אחרי זה שבועות... ראש השנה... יום הכיפורים... והמועדים משתנים בחג הסוכות, אומרת התורה {ויקרא כג, מד} - וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מוֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל זה סיום פרשת המועדות, שבחומש 'תורת כהנים', שבפרשת אמֹר... מה נאמר מיד אחרי-זה?
אומר הרוקח – וסמיך ליה כתיב {ב} צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, רמז לחנוכה.
מיד לאחר המועדים, מגיע מועד מדרבנן – חנוכה... שנאמר שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, הכוונה לחנוכה, שנעשה בו הנס...
ונאמר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד... ביום הראשון מדליקים נר אחד...
ממשיך הרוקח ואומר – ובסיום נאמר {ד} עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי ה' תָּמִיד....
כי ביום הראשון, מדליקים רק נר אחד, ומשם ואילך זה נרות, לכן התורה מתחילה בנר, ומסיימת בנרות, ובאמצע יש לנו שֶׁמֶן זַיִת זָךְ... אז יש לנו בדיוק, את כל החנוכה, שנרמז לאחר פרשת המועדות.
כותב הרוקח – וסמך שמן נרות לסוכות, כי הוא אחרון בתורת המועדים, של (ויקרא כג, לז)  אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה', ללמדך, מה סוכות שמונה ימים, אף חנוכה שמונה ימים, גם גומר בהם את ההלל, כמו בסוכות.
אלה דברי הרוקח, בהלכות חנוכה...
בספר שנקרא ירח למועדים, הוא אומר – עפ"י זה תבין רעיון נפלא, למה קבעו חכמים שמונה ימים...
* הבית יוסף שואל – הרי ליום אחד, היה להם פח שמן, אז למה עשו את הנס לשמונה ימים? היה צריך להיות שבעה ימים!
ואומר – אם כל היסוד שנקבע, הוא עפ"י חג הסוכות... חג הסוכות זה שמונה ימים, אז גם בחנוכה קבעו שמונה ימים.
יש מפרשים, שמסבירים עם זה, את דברי הרמב"ם, שכותב – בימי החנוכה, התקינו חכמים שבאותו הדור, ששמונת הימים הללו, שתחילתן מליל כ"ה בכסלו, ימי שמחה והלל ומדליקים בהם את הנרות...
מילא הלל, זה על הניסים... אבל איפה מצאו ימי שמחה?
התשובה פשוטה מאוד – אם אתה אומר, שכל התיקון של ימי החנוכה, יונק מחג הסוכות... מה יש לך בחג הסוכות?
"ושמחת בחגך"...
אותו"ושמחת בחגך" שיש לך בחג הסוכות, אותו דבר יש לך בחנוכה!
אלה הדברים, שרבותינו לומדים, סביב הענין הזה של ימי החנוכה, שנקעו לשמונה ימים.
 
 
אני ממשיך בדברי השפת אמת :
אומר השפת אמת – רבנן, כשמתקנים מועד, כל התקנה של המועד יונקת ממועדים מדאורייתא. אין רבנן מתקנים מועדים משל עצמם, אם הם לא סומכים את עצמם, ממועדים מדאורייתא. למה זה דומה?
חנוכה ופורים, הם האורות מהרגלים. רק ג' רגלים מפורשים בתורה, והם בתורה שבכתב... אבל יש גם רגלים, מתורה שבע"פ – חנוכה ופורים, והם האורות המקבלים, כדמיון אור הלבנה, שהיא מאור החמה כידוע.
אומר השפת אמת, שכולנו יודעים, שללבנה אין אור עצמי... מאיפה היא מקבלת את אורה?
את האור שלה היא מקבלת מהשמש.
אותו דבר, המועדים מדרבנן, יונקים מהמועדים מדאורייתא..... אז שמונת ימי החנוכה, יונקים משמונת ימי הסוכות, והמועד מדרבנן שנקרא פורים, יונק מהחג שנקרא שבועות {שתיהם יום אחד}...
ממשיל השפת אמת ואומר – ומסתמא, בשעת הנס ממש, היתה הישועה בחנוכה בכוח הארת החג, כי כל תהלוכות השנה, בכח ג' רגלים וסוכות הוא ח' ימים מהתורה, ולכן חנוכה, תיקנו מעין סוכות, ולכן תמצא בו, מהדרין {חנוכה}, מה שלא תמצא בשום מועד אחר.
וגם הנס בחנוכה, נעשה ע"י הכהנים, ע"י מתתיהו כהן גדול ובניו, וגם כל הישיבה בסוכה, שייכת לכוהנים, כדאיתא בגמרא {מסכת תענית ט, א} –  שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל אלו הן משה ואהרן ומרים וג' מתנות טובות ניתנו על ידם ואלו הן באר וענן ומן באר בזכות מרים עמוד ענן בזכות אהרן מן בזכות משה
אם ענני הכבוד, בזכותו של אהרון הכהן, ואנחנו יושבים בסוכה.. למה???
{ויקרא כג, מג} כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם... אומרים חז"ל – זכר לענני הכבוד.
אם ענני הכבוד בזכותו של אהרון הכהן, יוצא שגם ענין הישיבה בסוכה, שייכת לכוהנים.
עד כאן דבריו של השפת אמת. דברים נפלאים ביותר.
ממשיך הרוקח ואומר – וגזרו היוונים חמש גזרות, שיש בהם כרת, וחמש גזירות שאין בהם כרת:
1. גזרו לעבוד עבודה זרה, ולחקוק בקרן השור"אין לכם חלק באלוהי ישראל"... כדי להזכיר חטא העגל, ועמדו ישראל ומכרום {מכרו את כל השוורים, אין להם יותר על מה לכתוב}.
2. גזרו לבעול נשותיהם נידה, וזימן להם הקב"ה, מקוואות בתוך בתיהם.
3. גזרו להפר ברית מילה, שביטולו כרת.
4. גזרו לחלל שבת.
5. וגזרו שהבתולות יבעלו להגמון תחילה.
אלו הדברים שמופיעים במצוות שיש עליהם כרת...
וחמש מצוות, שאין בהם כרת :
1. לאכל חזיר. 2. שלא להדליק המנורה. 3. שלא יעשו סוכות. 4. שלא יכתבו כתובה. 5. שלא ילמדו תורה.
כותב כאן הרוקח, דבר שהוא פלא – היתה גזירה לבטל, ישיבה בסוכה.
אילו היו שואלים אותנו – באיזו מצוה יש יותר ענין, בחג הפסח או בחג הסוכות?
כולנו יודעים, שפסח יותר חשוב, כי ביטולו של קרבן פסח, דינו בכרת... והם לא היה להם אכפת מפסח, אלא מה?
שלא ישבו בסוכות!
כל אחד שואל את עצמו – מה היה כ"כ אכפת להם, שלא ישבו בסוכות?
על דברי הרוקח, יש מאדיר נפלא, שמביא את המקורות של הרוקח.
הוא מביא דברי מדרש, ואני רוצה לקרוא מדרש אחד, מאוד קצר, שיסביר מה הענין שיש בסוכות...
אומר המדרש {אוצר המדרשים, חלק א'} – בא יוון הרשע, וגזרו גזירות שהחשיכו את עיניהם של ישראל, ואמרו – כל מי שיזכיר שמו של הקב"ה, ידקר בחרב. והרבה מישראל הפכו מינות.
היה שם משומד אחד בליעל, תתני בן פחת שמו, שהיה יועץ עצות רעות על ישראל, ואמר – כל זמן שיקריבו קרבן של שחר וקרבן של בן הערביים, אינם נופלים בידם. עמדו ובטלום.
חזר אותו בליעל ואמר – אלוקיהם של אלו שונא זימה. אם תוכלו להכשיל אותם בזנות, תשלטו עליהם.
עמדו וגזרו, שכל מי שיכתוב כתובה לאשתו, יקרעו אצבעותיו.
חזר ואמר – יש כאן מצוה אחת, שאם לא יעשו אותה, יאבדו מן העולם – הדלקת המנורה. וכתוב עליו"תן חלק לשבעה וגם לשמונה" –"תן חלק בשבעה", שכל מי שיש לו חלק, בהדלקת שבעת הנרות, שמאירות תמיד בבית המקדש, ולשמונת ימי החג {חנוכה}, אין בריאה יכולה להם.
עמדו וטימאו כל השמנים במקדש, ולא נשתייר, כי אם פח שמן, שלא היו יודעים שהיה מונח תחת המזבח, ונעשה נס והדליקו מאותו הפח שמונה ימים.
עמד הקב"ה, וקבע להם שמונת ימי חנוכה, שלא היה מועד עד עכשיו....
אמר הקב"ה – חשבתם לעקור שבעת הנרות ושמונת ימי החג?! הנני מביא עליכם, שמונה ימים ושבעת בני חשמונאים, שיאבדו אתכם מן העולם.
הם רצו לאבד את חג הסוכות?!
לא רק שהם לא הצליחו, אלא קיבלנו גם שמונת ימי חנוכה!
אלה הדברים שמביא אוצר המדרשים...
אנחנו רוצים לבאר, מה הייחודיות של מצוות הסוכה, ולצורך ביאור הענין, צריכים לפתוח גמרא מפורסמת מאוד:
{הועתק משיעור – סוכות שמחה וקירבה לבורא}
הגמרא פרוסה על גבי שני עמודים, במסכת עבודה זרה (ב, ע"א – ג, ע"ב), ולשימושינו אנחנו צריכים כמה קטעים קטנים.
אומרת הגמרא - לעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא ס''ת ומניחו בחיקו ואומר למי שעסק בה יבא ויטול שכרו מיד מתקבצין ובאין עובדי כוכבים בערבוביא שנאמר {ישעיה מג-ט} כל הגוים נקבצו יחדו [וגו'] אמר להם הקדוש ברוך הוא אל תכנסו לפני בערבוביא אלא תכנס כל אומה ואומה וסופריה שנאמר {ישעיה מג-ט} ויאספו לאומים ואין לאום אלא מלכות שנאמר {בראשית כה-כג} ולאום מלאום יאמץ....
הראשונים שנכנסים, הם מלכות רומא - נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה מ''ט משום דחשיבא ומנלן דחשיבא דכתי' {דניאל ז-כג} ותאכל כל ארעא ותדושינה ותדוקינה אמר רבי יוחנן זו רומי חייבת שטבעה יצא בכל העולם...
באים הרומיים ואומרים – ריבונו של עולם, אנחנו רוצים שכר. על מה?!
וכך הם אומרים - רבש''ע הרבה שווקים תקנינו הרבה מרחצאות עשינו הרבה כסף וזהב הרבינו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה...
אמר להם הקב"ה -  יש קבלות?
לא שמרנו קבלות.... עבר הרבה זמן מאז.... K
אמר להם הקב"ה - שוטים שבעולם כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם תקנתם שווקים להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמכם כסף וזהב שלי הוא שנאמר {חגי ב-ח} לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות כלום יש בכם מגיד זאת שנאמר מי בכם יגיד זאת ואין זאת אלא תורה שנאמר {דברים ד-מד} וזאת התורה אשר שם משה מיד יצאו בפחי נפש...
יצאה החוצה מלכות רומי, ונכנסו הפרסיים, ודרשו שכר. על מה?
רבש''ע הרבה גשרים גשרנו הרבה כרכים כבשנו הרבה מלחמות עשינו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה...
אמר להם הקב"ה - כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם תקנתם גשרים ליטול מהם מכס כרכים לעשות בהם אנגריא מלחמות אני עשיתי שנאמר {שמות טו-ג} ה' איש מלחמה כלום יש בכם מגיד זאת שנאמר {ישעיה מג-ט} מי בכם יגיד זאת ואין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה אשר שם משה...
בא הגרי"ז מבריסק ושואל שאלה עצומה – לכאורה, הקב"ה היה צריך להגיד"שקרנים", אבל הוא לא אמר להם"שקרנים", אלא"שוטים". למה?
אומר הגרי"ז מבריסק – כי זה לא שקר. למה לא?
כתוב בתורה בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ...
אומר רש"י בשם חז"ל – בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל, שנקראו ראשית.
כל מה שאתם רואים בעולם, זה בשביל ישראל!
בשביל מה ברא הקב"ה מיליארד סינים, שאוכלים רק אורז, וכל השכר השבועי שהם צריכים, הוא בערך עשרה שקלים???
יש לי חבר, איש עסקים, בפעם הראשונה שהוא נחת שם, הוא ממש היה מופתע – כל סין מלאה עובדים זרים!!! J
 
אז למה ככה הסינים?
כיון שהם רוצים להרוויח, הם מייצרים הכל בזול.
יבואו הסינים לעתיד לבוא, ויגידו – ריבונו של עולם, מגיע לנו שכר!
מה זאת אומרת? למה מגיע לכם?
"אנחנו יצרנו את כל החולצות של בחורי הישיבות! 3 חולצות בעשר! למה עשינו את זה?
הכל בשביל הבחורי ישיבות, שיאכלו ללמוד תורה! מגיע לנו שכר!
אומרת הגמרא – לעתיד לבוא, יבואו כל אומות העולם ויבקשו שכר, ויתברר להם, שכל מה שהם עשו, זה היה לצורך עם ישראל...
יבואו היפנים ויגידו – ריבונו של עולם, המצאנו את המצלמה, הנה ב"ה יש כאן מישהו שמסריט את השיעור, מוכר עם זה דיסקים, כולם רואים את זה בכל המקומות... זה עובר לכולם דרך האינטרנט... ריבונו של עולם, מגיע לנו שכר!!!
אומר להם הקב"ה – אתם עשיתם את זה, בשביל שילמדו תורה?! עשיתם את זה כדי להתפרנס!
יבוא זה שהמציא את הפלאפון....."אני רוצה שכר"
מה אתה קשור לענין?
מה זאת אומרת?! סידרתי פלאפון, כדי שמי שנוסע בכביש, יהפוך שעת עבודה לשיעור תורה. יתקשר לקול הלשון, שיחת חינם, וישמע שיעורי תורה!
לעתיד לבוא, אומר הגרי"ז מבריסק - כך יתברר להם, שכל מה שהם עשו בעולם, הכל זה בשביל ישראל, כדי שהם ילמדו תורה, לכן הקב"ה לא אומר להם שקרנים.
אמר להם הקב"ה – הרי אתם שוטים, שכל מה שעשיתם, לצורך עצמכם עשיתם. היום אתם רואים, שהכל עשיתם בשביל ישראל, אבל בשעה שיצרתם את המצלמות, לא עלה בדעתם בכלל, שמישהו עתיד להשתמש בזה, ולהקליט בזה שיעורי תורה!
באים הגויים ואומרים – רבש''ע  תנה לנו מראש ונעשנה תן לנו מצוה אחת ונעשנה.
אמר להם הקב"ה - שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת אלא אף על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה... ואמאי קרי ליה מצוה קלה משום דלית ביה חסרון כיס
אומרת הגמרא, שכל אחד ואחד מהגויים שמע, שיש מצוה שאפשר לקבל עליה שכר רב בימות המשיח...
מיד כל אחד ואחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא שנאמר {תהילים ב-ג} ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו...
הם עושים סוכה בלי כסף, יושבים בסוכה, ומה עושה הקב"ה?
הקב"ה מוציא עליהם חמה בתרופת תמוז, מחמם אותם... הם יוצאים החוצה... ונותנים בעיטה לסוכה ויוצאים!
שואלת הגמרא - מקדיר והא אמרת אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו למה הקב"ה בא איתם בטענות?
אתה מביא עליהם חמה, 50 מעלות בסוכה, אם הוא מפעיל מאוורר בסוכה, הוא מרגיש כמו במאפיה בויז'ניץ, ניכנס לו חום מתוך העיניים, איך אתה רוצה שישב לך בסוכה בחום כזה?? J
אומרת הגמרא - דישראל נמי זימני דמשכא להו תקופת תמוז עד חגא והוי להו צערא גם ישראל יוצאים מן הסוכה בחום כזה והאמר רבא מצטער פטור נכון, בחום כזה פטורים מן הסוכה נהי דפטור בעוטי מי מבעטי האם ישראל שיוצא, בועט בסוכה?! ישראל שיוצא מהסוכה, יוצא שבור ורצוץ.
כתוב בגמרא, שברגע שיורדים גשמים, מה מרגיש יהודי? כאילו שופך לו רבו, קיטון על פניו.
עד כאן דברי הגמרא....
רבותי, בראש ובראשונה אני לא מבין, למה מחפש הקב"ה, שזה לא יעלה להם כסף? מה אכפת לו שזה יעלה כסף?
השאלה השניה שנשאלת היא – אם הקב"ה מחפש מצוה קלה, שלא עולה כסף, למה דוקא סוכות? יש לו עוד כמה מצוות שלא עולות כסף, למשל מצות שילוח הקן.
היה אומר להם – רבותי, יש לי מצוה קלה – כל אחד הולך לגינה, לוקח סולם... מחפש יונים.. לוקח מטאטא ומגרש אותם בשעות הלילה...
אתה רוצה מצוה שלא עולה כסף, שהגויים דוקא מתמחים בזה? כיבוד אב ואם. עיין דמה בן נתינה (גמרא מסכת שבת לא).
המדרש אומר, שלא היה כעשו אשר כיבד את אביו, שהיה מלביש בגד מיוחד, לכבוד כיבוד אב.
אם יש מצוה, שהכי לא שייכת לאומות העולם, זו סוכה!
מה זה סוכה?
סוכה זה זכר, למה שהושיב אותנו הקב"ה, בענני הכבוד...
לך תגיד לגוי – אתה רוצה מצוה? תאכל מרור!
מה זה מרור?
מרור, זה זכר לעבודת פרך, שפרעה העביד אותנו במצרים...
מה זה עסק שלי, מה שפרעה האכיל אתכם!?
מושיב אותם בסוכה – כי בסכות ישבתם..!
מה זה העסק של הגוי, בזה שישבנו בסוכה במצרים?!  תן לו מצוה שאקטואלית לגביו!
איזה?
כיבוד אב ואם, יכל להיות אקטואלי עבורו!
אתם רוצים מצוה? סוכה!
שאלה נוספת שצריכה ביאור, והאמת היא, שזה חידוש גדול – בספר תורת חיים, על מסכת עבודה זרה, כותב הרב שור בספרו, שהקב"ה רצה לתת להם מצוה, שכוללת את כל המצוות שבתורה.
כותב התורת חיים, שישנם מצוות ששקולות כנגד כל התורה כולה, כמו למשל  מצות ציצית, מצות מילה, שבת שקולה כנגד התורה כולה...
ביקשו הגוים שייתן להם הקב"ה, מצוה ששקולה כנגד כל התורה כולה..
"אנחנו לא יכולים עכשיו, לקיים את כל התרי"ג, תן לנו מצוה אחת ששקולה כנגד כל התורה, אבל לא עולה כסף"
מצוה ששקולה כנגד כל התורה ולא עולה כסף, מצא הקב"ה רק סוכה. למה?
כי ציצית עולה כסף. שבת עולה כסף, עם כל ההוצאות, ובכלל הוא יצטרך לסגור את העסק. מילה זה כואב, אז הם לא רוצים לעשות את זה. המצוה ששקולה כנגד כל התורה, ולא עולה כסף, זה מצות הסוכה.
החידוש הגדול, שבחז"ל לא כתוב, שסוכה שקולה כנגד כל התורה כולה.
מוצא התורת חיים, דברי פייטן, שאם נאמר שאת הפיוט הזה כתב ר' אליעזר הקליר, הוא מופיע בפיוטים ליום ב'  של חג הסוכות.
אומר הפייטן –"בל תהי מצות סוכה בעינך קלה,  כי כנגד כל מצוות דת חוקותיה שקולה..."
מביא התורת חיים – הנה, ר' אליעזר הקליר, כך כותב בפיוט שלו, שמצוה הזאת שקולה כנגד כל התורה, אז עכשיו תבין, למה הוא נתן להם דוקא את מצות הסוכה, כי זה שקול כנגד כל התורה כולה, וחוץ מזה, זה גם לא עולה כסף. עצים אתה יכל לאסוף בחוץ, מבלי לשלם כסף.
עד כאן דברי התורת חיים.
רבותי, עוד שתי שאלות, לפני שנתקדם:
כדי להיפטר מן הסוכה, הקב"ה יכל להביא כל מיני דברים – הוא יכל גם להוציא חמה מנרתיקה, והוא יכל גם להוריד עליהם גשם....
יש עוד דרך אחת – להביא זבובים, ואז יצטערו ויהיו פטורים מהסוכה...
למה בחר הקב"ה, כדי להוציא אותם מהסוכה, דוקא להביא עליהם את השמש? ולהקדיר עליהם חמה, כבתקופת תמוז... לא זבובים ולא גשם!
אם הקב"ה בוחן אותם בזה, ודאי שיש כאן איזה שהוא ענין...
אז בספר דֹבשה של תורה הוא אומר – אדרבא, לשיטה שסוברת, שישיבתו של אברהם, בשעה שהוא אירח את המלאכים, לא היתה בחג הפסח... אעפ"י שרוב המפרשים נוקטים, שזה פסח היה... אבל יש כמה וכמה מפרשים שסוברים, שהאירוח של המלאכים, היה בחג הסוכות....

הגאון מוילנה דורש את המדרש, שאומר – ומנין שאברהם אבינו ישב בסוכה?
אומרים חז"ל במדרש – שנאמר וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל.

שואל הגאון מוילנה – זו ראיה שאברהם ישב בסוכה?!
ואומר – כן, וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל זה ראשי תיבות של הפסוקים, שעוסקים בסוכה - בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים... כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת.... לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וכתוב בחז"לבְּאַבְרָהָם כְּתִיב (בראשית יח, ד): וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, שֶׁעָשָׂה לָהֶם סֻכָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה סֻכּוֹת לְבָנָיו בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם
אז ממילא, יש גם דעה כזאת, שזה היה בסוכות...
אומר הספר דֹבשה של תורה -  בשעה שאברהם אירח את המלאכים, כשהקב"ה הוציא חמה מנרתיקה, כדי שלא יבואו אורחים, ולמרות זאת, הולך אברהם אבינו ומחפש אורחים... בוחן הקב"ה את אומות העולם, דוקא באמצעות החמה, כי בזכות הכנסת האורחים של אברהם אבינו, קיבלנו את מצות הסוכה.
אנחנו בע"ה, רוצים ללכת למהלך אחר, ונראה כאן יסוד  נפלא ביותר:
יש גאון מוילנה, שנמצא בספר יונה. אני מקריא כמה וכמה שורות מהמאמר שלו...
{יונה ד, ה}  וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן הָעִיר וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה יִּהְיֶה בָּעִיר
אומר הגאון מוילנה - וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן הָעִיר כי ראה שהשם לא שמע תפלתו והשעה דחוקה לו פירש עצמו מן העולם הזה וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר שישב לעסוק בתורה שהיא נבראת קודם העולם הזה כמ"ש ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה כמ"ש באספך וכו' תחוגו את חג הסוכות וכו' בסוכות וכו' ואמרו בפסולת גורן ויקב וכו' ואמרו שיהא צלתה מרובה מחמתה. והענין כי כל מעשה עולם הזה ועשרו וטובו הכל מן השמש והוא שאמרו במזלא תליא מילתא כפי אשר השמש עומדת במזלות והוא ידוע לחוזים. ולכך כתבה התורה באספך וכו' שלא תמשך אחר העולם הזה תעשה סוכה בפסולת גורן ויקב שכל סעודה הוא על הלחם ויין כמ"ש (קהלת י') לשחוק עושים לחם ויין וכו' ואמרו שלא תהנה מהן אלא בפסולת ותפריש מעושר עולם הזה רק תשב בצל שלא תחת השמש ויהי תורתך קבע ומלאכתך ארעי. וזהו צלתה מרובה מחמתה...
הצל, זה להיות תחת ידיו של הקב"ה.... והשמש, זה להיות תחת איתני הטבע שמעשירים את הבן-אדם.
אומר הגאון מוילנה – אומר לך הקב"ה, שתהיה תחת הצל ולא תחת השמש, ושלא יהיה מצב, של חמתה מרובה מצילתה, כי אחרת הסוכה תהיה פסולה.... צריך שהצל יהיה מרובה מהחמה... למה?
כי הצל זה סמל לתורה, אם ככה – עשה תורתך קבע, ומלאכתך ארעי!
אם אתה עושה את זה, מה אתה מרוויח???
דבר אחד – אתה זוכה לשבת בצילו של הקב"ה.
עד כאן דברי הגר"א...
אם אלה הדברים בס"ד, הבנו דבר אחד – השמש מסמלת את ענין העושר, והצל מסמל את הענין של חסיון, תחת כנפי השכינה, כמו שנאמר בספוק {תהילים קכ"א, ה} ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ.
אם אלה הדברים בס"ד, רק נביא לזה ראיה:
הראיה מופיעה במדרש {פסיקתא דרב כהנא } שאומר - כתפוח בעצי היער מה התפוח הזה  הכל בורחים ממנו שאין לו צל, כך ברחו כל אומות העולם מלפני הקב''ה ביום מתן תורה, יכול אף ישראל כן? תלמוד לומר בצלו חמדתי וישבתי. עם ישראל יושבים מתחת לצל, אומות העולם לא רוצים לשבת מתחת לצל. צל, פירוש הדבר – הקב"ה, תחת התורה הקדושה.
אם אלה הדברים בס"ד, נוכל להבין את דברי המשך חכמה :
אומר המשך חכמה – חג הסוכות הוא כנגד כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – הקב"ה הושיב את בני ישראל כל השנה בסוכות, אז למה זה נקבע דוקא בתאריך הזה?
כי בזמן שמגיע חג הסוכות, זה רק לאחר שאספת את כל התבואה מהשדה... הכל נמצא עכשיו בבית.. אתה רואה כל כך הרבה עושר... שמא ח"ו תגיע למצב של וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט... מה אומר הקב"ה??
כנס לצל! תהיה תחת הסוכה, וממילא, אתה יכל להגיע, לקרבת אלוקים.
לאחר היסודות האלה, בס"ד, אני רוצה להתחיל לסגור קצוות:
אם נסכם את מה שאמרנו עד עכשיו – חג הסוכות בא לנתק את האדם, מענייני העולם הזה, ולומר לאדם – אתה חי כאן ארעי ולא חי כאן, חיי קבע!
מי שחי כאן ארעי, לא משקיע בעולם הזה, ולכן כמו שהסוכה, מסמלת את ענין הארעי – צא מדירת קבע וכנס לדירת ארעי.
הדירת ארעי הזאת, היא שבעה ימים, כותב האלשיך, כנגד שבעים שנותיו של האדם.
אם ככה, אז מובן למה זה שבעה ימים, כדי ללמד את האדם, -"אתה חיי כאן ארעי בעולם הזה, בסכ"ה שבעים שנה".
אם אלה הדברים בס"ד, נוכל להביא את דברי השפת אמת:
אומר השפת אמת – שלושת הרגלים, נועדו לביטול הקנאה, התאוה והכבוד.
התאוה בלב, הקנאה בנפש והכבוד בנכסים., ועל אלה נאמר {ירמיה ט, כב} אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ {כג} כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.
כותב השפת אמת – שלושת הרגלים, הם כנגד וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ.
אברהם - בְּכָל לְבָבְךָ, שנאמר (נחמיה ט, ח): וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ.
יצחק - וּבְכָל נַפְשְׁךָ, שעקד את עצמו.
יעקב - וּבְכָל מְאֹדֶךָ.
יעקב אבינו מסמל את ענין הממון. את מסירת הממון לקב"ה, שנאמר נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב – זה יעקב אבינו.
אם ככה, נוכל בס"ד להבין, מה עשה כאן יעקב אבינו:
בא כאן התרגום יונתן בן עוזיאל, ואומר על הפסוק {לג, יז} וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת - וְיַעֲקב נָטַל לְסוּכּוֹת וְאִיתְעַכֵּב תַּמָן תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא וּבְנָא לֵיהּ בֵּי מֶדְרָשָׁא וּלְגֵיתוֹי עָבַד מַטְלָן בְּגִין כֵּן קָרָא שְׁמָא דְאַתְרָא סוּכּוֹת.
לא כדברי האור-החיים הקדוש, שיעקב אשה סוכות לבהמות שלו, אלא סוכות, הכוונה לבית מדרש ולמיטלטלין שלו, הוא עשה סוכות.
לימד אותנו יעקב אבינו, שעיקר ההשקעה של בית, שהוא קבע, זה בית מדרש, והענין ש המיטלטלין שלו זה, שיעקב עצמו גר בסוכה – זו אטרקציה!
האטרקציה היא, שבן-אדם משקיע בבית מדרש את כל הונו, ואילו בביתו, מספיק לו סוכה!
לא כמו שאנחנו רואים, פעמים מסוימות, שאדם משקיע בביתו את כל הפאר, אבל הבית הכנסת מבחינתו, יכל להיות בתור קרוואן... לא ככה היה יעקב אבינו!
אם אלה הדברים בס"ד, נוכל להבין דבר נפלא ביותר:
אומות העולם, אינם מסוגלים להתנתק מהמחשבה, שהעולם הזה הוא העולם... הראיה – במכוניות אוודי –"אוודי, כי חיים רק פעם אחת"
אצלהם אתה נמצא במצב, שאתה צריך להשקיע בעולם הזה,"כי חיים רק פעם אחת"
אומר עשו – אכֹל ונשתה כי מחר נמות!
אומות העולם חיים את העולם הזה... ומי שחיי את העולם הזה, נמצא תחת שליטה של שמש. השמש, הוא הנותן את העושר בעולם הזה.
אם ככה, אומר הקב"ה לאומות העולם – אתם רוצים להתקרב אלי? אתם רוצים להיות איתי? לכו תעשו סוכה, תשבו בתוכה, ותתנתקו מהרעיון הזה, שאתם חיים תחת השמש. השמש היא נקודת העושר, תצאו ממנה! תהיו דבוקים בי!
מוציא הקב"ה חמה מנרתיקה, כי החמה מסמלת את העושר, זה משפיע עליהם שפע גדול!
עכשיו, אומר לעם הקב"ה – בואו ונראה, אם אתם מסוגלים להתנתק מהשפע, ולשבת בסוכה!
מה הם עושים?
יוצאים החוצה מן הסוכה, ונותנים בעיטה!
למה לתת בעיטה???
רגל זה כסף. מאיפה אני יודע?
כי אדם שיורד מנכסיו, קוראים לו"פושט רגל".... למה?
כי כסף של בן-אדם, נקרא רגל
מאיפה הבאנו את זה?
מקֹרח, שנאמר בו {דברים יא, ו}... וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל
אומר רש"י - ואת כל היקום אשר ברגליהם. זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו.
אומר ר' יחזקאל שינבר בספרו – אברהם אבינו אמר למלאכים שירחצו את רגליהם, למה?
הוא חשש, שמא הם משתחווים לאבק שברגליהם. יש דבר כזה, שמישהו משתחווה לאבק שברגליו?!
ואומר – כן. אלה שחושבים שהם מייצרים את הכסף שלהם, זה נקרא"אבק שברגליהם".
למדנו מכאן, שכסף מסומל ברגל.
אם אלה הדברים רבותי, אני רוצה להקדים הקדמה, בזהירות עצומה:
דבר אחד למדנו... הרבה מקומות בדברי רבותינו, במדרשים, וברבותינו הראשונים, מנסים למצוא כל מיני דברים, שהיו אצל אבותינו הקדושים – חטא גדול חטאה שרה אמנו, שגרשה את הגר {רמב"ן}....
מה אתה נותן חוות דעת על שרה אמנו?!
התשובה היא – כן.
למה?
שמעתי מרבותי, שהראשונים, ורבותינו במדרשים, באים להצדיק את דינו של הקב"ה, כמו שאומרת הגמרא {מסכת ברכות ה, ב}- מי חשיד קב''ה דעביד דינא בלא דינא...
אם הקב"ה מעניש מישהו, פירוש הדבר - שהיה כאן משהו! אם לא היה כאן משהו, לא היה קורה כאן כלום!
אם הקב"ה אומר ליעקב אבינו - עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ
והקב"ה אומר ליעקב אבינו – שוב אל ארץ אבותיך....
איך יכל להיות, שבא מלאך, ונותן מכה ליעקב אבינו?!?!?
המלאך שנקרא ס"מ, לא מתלבש על מישהו, אם אין בו מה להתלבש עליו.
חז"ל המשילו את היצר הרע לזבוב – הזבוב לא מגיע למקום, שאין לו מה לחפש בו...
הס"מ לא מגיע, אם אין לו אחיזה!
כותב הכלי יקר – אילו לא היה ביעקב כלום, השטן לא היה נאחז בו.
מה הוא רצה ממנו???
ראה השטן שיעקב חוזר אחרי פחים קטנים.
אתה חוזר אחרי פחים קטנים?! שישים ריבו כלבים, שומרי עדרו של יעקב אבינו, והוא חוזר חזרה, בשביל כמה פחיות?!
נכון... חביב ממונם של צדיקים עליהם, יותר מגופם.... אבל בשביל זה אתה מסכן את החיים שלך?????
אז לפי רבינו בחיי, זה מובן, כי זה היה בקבוקים של תינוקות... בלי זה אין חיים...
אבל אם אתה אומר שזה סתם פחים קטנים, מה אתה חוזר אחורה??!
ראה בו הס"מ, שיש בו משהו ממשהו, בנושא של רדיפה אחר הממון....
ידוע לכולם, שכתם בשמלת כלה, רואים מיד....
אם נקודה כחוט השערה, אצל יעקב, של חזרה אחר פחים קטנים, בא השטן אל יעקב, והתלבש עליו!
כותב ר' שמחה זיסל זיו מקלם, לבנו  - צריך הבן-אדם לתת חצי הונו, עבור הוורט הזה, שהשטן יתלבש עליו, בגלל הענין הזה, שהוא  מצא בו משהו, בענין הזה אחר רדיפת הממון.
{לב, ח} וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ – פחד, שמא דבר בחמדת הממון של לבן!
רבותי, תראו עד כמה הדברים נפלאים:
השטן בא ומתלבש על יעקב אבינו.
אומר הכלי יקר – על מה הוא מתלבש עליו? כי הוא חזר על פחים קטנים.... אז הוא מצא בו, שיש בו משהו, מרדיפה אחר הממון...
אז איפה הוא נותן לו מכה?
ברגל!
למה אתה נותן לו מכה ברגל???
כי ממונו של האדם, נקרא רגל!
מה עשה יעקב אבינו??
מיד שהוא גמר את המאבק עם המלאך, הוא הלך לגור בסוכות.... מה הוא עשה שם??
וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת – בבית מדרש, הוא השקיע את כל הונו!
בסוכות הוא השריש לעצמו, שהעולם הזה הוא עולם עראי, ולא משקיעים בעולם הזה כלום! כאן הוא השריש לעצמו, את המידה הזאת, להתרחק מהממון...
כמה זמן הוא היה שם?
18 חודשים...
אין לי מושג מה זה המספר הזה... מצאתי רק דבר אחד, שיש בו 18 חודשים – גמרא {סנהדרין ה, ב} שאומרת – רב הלך לגור אצל רועי בקר 18 חודשים, כדי לבדוק מהו מום עובר ומהו מום קיים...
לשון הגמרא - והאמר רב שמונה עשר חדשים גדלתי אצל רועה בהמה לידע איזה מום קבוע ואיזה מום עובר...
אם אלה הדברים, אני חשוב שיש לנו פשט נפלא ביותר:
יעקב אבינו, הפסיק להיות צולע, כזרחה לו השמש....
אתה אומר שיעקב הגיע לשכם שלם, אחרי 18 חודשים, אז הוא נרפא מהצליעה!
אז תחליט – זה שעתיים, או 18 חודשים???
לא מצאתי ראיה לדברי, אבל אני חשוב שהדבר פשוט מאוד :
הצליעה הפיזית שלו – אחרי שעתיים, הוא כבר היה בריא.... אבל יעקב אבינו הלך לגור בסוכות, למה??
כדי להתנתק מהצליעה שהיתה לו, אחרי שהוא חזר אחרי פחים קטנים! שמה הוא שהה 18 חודשים בסוכות, שמה הוא עקר את הענין הזה, שהוא מצא בו נקודה קטנה, כחוט השערה, של רדיפה אחר הממון.
ממילא הוא גר שם, כדי לתקן את עצמו....
אומרת התורה {לג, יח} וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם.... שנרפא מהצליעה... איזה צליעה??
לא מהצליעה הפיזית, אלא מהצליעה הרוחנית שהיתה לו... מה שהוא חשד בעצמו, שיש לו צליעה רוחנית.
אם אלה הדברים, נוכל לסיים בדבר נפלא:
משה רבינו נותן לבני גד ולבני ראובן, נחלה בעבר הירדן, כפי שמופיע בפרשת מטות...
איך הם אומרים – {במדבר לב, טז} גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּֽנוּ...
אומר משה רבינו – ככה מדברים!? קודם כל אתה בונה בשביל הצאן, ואחר כך אתה בונה בשביל האדם?!
אמר להם משה - בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם..
כיון שראה משה רבינו, שהם רודפים אחר הממון, שהממון שלהם, יותר חשוב מהטף שלהם...
אומר הספר נפלאות מתורת ה' – אמר משה רבינו – אתם תלכו לגור בסוכות, שם עבד יעקב אבינו על חמדת הממון. שם תגורו, ותתנתקו מחמדת הממון!
ממילא הבנו מה שאומר לנו הטור – שלושת הרגלים, כנגד שלושת האבות... סוכות כנגד יעקב אבינו...
לא בגלל שהוא עשה סוכות לבהמות.... וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת
למדנו מהפרשה הזאת, כמה אדם צריך לדעת להתנתק, מענייני הממונות של העולם הזה...
יהי רצון שנזכה, שהכסף שלנו יהיה כסף כשר, וכסף שיהיה בו ברכה, ויהי רצון שלא יצטרכו עמך ישראל זה לזה, ולא לעם אחר, והקב"ה ישפיע על כולם, שפע של ברכה והצלחה מאוצרו, אוצר מתנות חינם, ונזכה בקרוב ממש לגאולה השלמה, במהרה בימינו אמן ואמן!!!
 
 
 


 
 
 

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים