אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      פרשת ואתחנן מהספר באר יעקב
דף הבית >> פרשת השבוע >> מעיינה של תורה ספר דברים >> פרשת ואתחנן >> פרשת ואתחנן מהספר באר יעקב

פרשת ואתחנן
מהספר באר יעקב

וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ: אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן: וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה: עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה: וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה:

יש לשאול: 

א. בפרשת חוקת, כאשר משה ואהרון היכו בסלע במקום לדבר אליו, הקב"ה אומר להם: "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם". ידוע הדבר שהמילה "לכן" היא לשון שבועה (כמו שנאמר: "לכן נשבעתי לבני עלי"), וא"כ קשה- אם הקב"ה גזר בשבועה שמשה ואהרון לא יכנסו לארץ, כיצד משה מתפלל שהקב"ה יעבור על שבועתו?

ב. מדוע משה אומר: "וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם", מדוע תלה את הסיבה לכך שלא נכנס לארץ בעם ישראל, והרי האשמה לכאורה עליו, שהכה את הסלע במי מריבה, ולא דיבר אליו כפי שציווה עליו הקב"ה, ובכך גרם לחסרון אמונה בעם ישראל, וכן אמר הקב"ה במפורש: "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה". וגם מדוע נקט בלשון "למענכם", ולא בלשון "בגללכם"?

ג. מדוע ה' אומר למשה: "אל תוסף", מה היה קורה אם משה היה ממשיך להתפלל?

ד. הלשון: "שא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה" מתאימה אם היה עומד בתוך ארץ ישראל במרכזה, אז היה צריך להביט מסביבו לכל הצדדים, אולם כאן כאשר הוא עומד בעבר הירדן, מחוץ לארץ ישראל ומביט אליה צריך להביט רק לצד מזרח?

ה. קודם שמשה רבינו התפלל, הוא ציווה את יהושע על כיבוש הארץ, ולכאורה קשה, קודם היה לו להתפלל שהוא עצמו יכניס את ישראל, ורק אם לא תתקבל תפילתו, ימנה את יהושע, מדוע א"כ, משה מתפלל לאחר שמינה את יהושע?

ו. מדוע כאן נאמר: "וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ", והרי משה כבר עשה זאת לפני כן, בפרשה הקודמת?


משה רבינו התפלל לקב"ה 515 תפילות, כמנין "ואתחנן", כדי לזכות ולעלות לארץ ישראל, הארץ הקדושה, ושם יוכל להתעלות יותר ברוחניות ע"י אכילת פירותיה הקדושים (בירור ניצוצות הקדושה) וקיום המצוות התלויות בארץ. אך עיקר רצונו לא היה עבור עצמו, אלא משום שחשב שאם יעלה לארץ ישראל תהיה לכך טובה גדולה לעם ישראל, משום שהיה יודע מיד היכן הר המוריה, בונה את בית המקדש, שלא היה נחרב לעולם, ועם ישראל לא היה יוצא לגלות. טעמים אלו לא היו שייכים באהרון, אם הוא היה נכנס לארץ לא היתה בכך טובה מיוחדת לעם ישראל, ועוד, כי עיקר המצוות התלויות בארץ (כמו כד' מתנות כהונה) הן לתועלת הכהנים, ואם הוא היה מתפלל להכנס לארץ, היו אומרים שהוא מתפלל להכנס לארץ כדי לקבל מתנות.

אמנם הקב"ה נשבע למשה ואהרון שלא יביאו את העם לארץ המובטחת, אבל לא אמר להם בפירוש שגם לא יכנסו לארץ ישראל. משה הבין שאמנם הוא לא יוכל להמשיך ולהנהיג את העם בארץ ישראל, אך לכל הפחות, יוכל להיות בארץ כאחד העם. לכן הוא ציווה על יהושע על כיבוש הארץ, שמעתה הוא המנהיג, ואח"כ התחנן לקב"ה שעכשיו, שהוא כבר אינו מנהיג, אלא "אדם פשוט", יזכה להכנס לארץ כמו כולם.

משה רבינו אומר בתפילתו: "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה", הגר"א מוילנא אמר שאם משה רבינו היה מזכיר שוב בתפילתו את המילה "נא" (כמו שהתפלל על מרים אחותו: "אל נא רפא נא לה"), מיד היה נענה, והיה זוכה להכנס לארץ ישראל. הקב"ה לא רצה שמשה רבינו יכנס לארץ, לכן אמר לו: "אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה", כלומר, אל תוסיף לומר "נא".

"רבות מחשבות בלב איש", אמנם משה רבינו התכוון וחשב לטובת עם ישראל, אך "עצת ה' היא תקום", כי רק הקב"ה יודע מה באמת טוב. במדרש מובא שהקב"ה אמר למשה: "שתי שבועות נשבעתי, אחת שלא תכנס לארץ ושנית שלא אכלה את ישראל, אם רצונך שאעבור על השבועה ותכנס לארץ, גם כן אעבור על השבועה ואכלה את ישראל". והכוונה, שאם משה היה נכנס לארץ ובונה את בית המקדש, הוא לא היה נחרב לעולם, כי מעשי ידיו קיימים לעולם, ואז לא היתה ח"ו תקומה לעם ישראל, כי כאשר היו עושים עברות והיה נגזר עליהם עונש של כליה, לא היה אפשר להמיר זאת בחורבן בית המקדש. אבל אם משה לא יכנס לארץ, ובית המקדש לא יבנה על ידו, אז הקב"ה יוכל לכלות חמתו על עצים ואבנים, בית המקדש יחרב ועם ישראל ינצל, כפי שאכן באמת היה.

הקב"ה אמר למשה: אמנם כוונתך לטובת עם ישראל, אך טועה אתה בדבר זה, "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה", הכוונה שיראה ברוח הקודש את כל המקומות שעתידים לחטוא ולהכעיס את הקב"ה, ואז ממילא, "וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ", ותבין מעצמך, "כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה". לטובת ישראל הוא לא יכול להכנס לארץ, כי על העברות שהם עתידים לעשות, הם יצטרכו להיענש שבית המקדש יחרב והם יצאו לגלות (ואם לא הם יתחייבו כליה ח"ו), וזה יכול להתאפשר רק אם משה לא יכנס לארץ. לכן משה אמר: "וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם" כלומר, לטובתכם, שזוהי הטובה האמתית עבור ישראל. בכך שמשה רבינו נפטר ונקבר במדבר, היתה טובה נוספת לישראל, שהוא נקבר בגיא מול בית פעור, ובכל פעם שבעל פעור רוצה לצאת ולקטרג על עם ישראל, הוא רואה את קברו של משה וחוזר למקומו ושוקע, ועוד, שאגב משה שעתיד לקום בתחיית המתים, הקב"ה גם יקים את מתי המדבר.

כאשר משה רבינו מינה את יהושע, הוא חשב שעדיין יש סיכוי שהוא יכנס לארץ ישראל, אם לא כמנהיג, לפחות כהדיוט, לכן המינוי לא היה מושלם. הקב"ה אומר למשה: "צַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה", והכוונה שמשה ילמד את יהושע את כל התורה שבעל פה, ושיפשוט לו את כל הספקות והקושיות שיש לו בתורה, ויבאר לו כל מה שאינו ברור (לפני כן לא היה צורך לזה, כי אם משה היה נכנס לארץ, יהושע יכול היה לשאול אותו כשהיה צריך). "וחזקהו ואמצהו" - משה צריך לחזקו ולאמץ לבבו בתמידות, כי הוא יעבור לבדו, ומשה לא יהיה שם כדי לחזק אותו.

משה ביקש מהקב"ה בתפילתו שני דברים: "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה" - גם לעבור את הירדן ולהיות בארץ ישראל וגם לראות אותה. אמנם להכנס לארץ הוא לא היה יכול, אך תפילתו הועילה שיוכל לראות את הארץ, כי "תפילה עושה מחצה". הוא עלה לראש הפסגה, וראה את כל ארץ ישראל, ארבע מאות פרסה, כל פרט ופרט מארץ ישראל, בדרך נס, כאילו הוא נמצא בתוכה.

עפ"י זה נראה בס"ד, שמשה רבינו זכה שתפילתו תעשה מחצה גם בעניין הכניסה לארץ. לפי מה שביארנו לעיל, משה רבינו רצה להכנס לארץ משני טעמים, גם כי חשב שתהיה בכך תועלת לטובת עם ישראל, וגם בגלל שרצה לאכול מפירותיה הקדושים וע"י כך לעשות תיקונים מיוחדים ולעלות ברוחניות. ידוע הדבר, שצדיקי אמת יכולים להוציא הקדושה מכל דבר ע"י ראיה, ומי שיכול להוציא את הקדושה ע"י ראיה, אינו צריך דווקא לאכילה. בכך שמשה רבינו ראה את הארץ לפרטי פרטים, וראה גם מפירותיה, ממילא בירר את ניצוצות הקדושה, ותיקן כל מה שרצה ע"י ראיית הפירות, אפילו שלא אכל מהם בפועל, ובכך נתקיים רצונו בעניין זה.
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
 

תרומה ללימוד הילדים 

אפשרויות לתרומה לבחירתך

 Donation form in English

להפקיד או להעביר תרומה לחשבון הת"ת:   מבשר טוב, בנק מרכנתיל, סניף גאולה 635 ירושלים. מספר חשבון 55631

להעברת תרומה מחו"ל לבנק הת"ת בארץ הקש         להעברת תרומה לחשבון בארה"ב בנק אוף אמריקה בניו גרסי  הקש.

לפרטים נוספים להתקשר לטלפון 050-4148077      תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.

אם יש בקשה מיוחדת לתפילת הילדים שלחו הודעה. אפשר בווטסאפ 054-2254768

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים