אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      פרשת דברים תשעא
דף הבית >> פרשת השבוע >> הרב ברוך רוזנבלום על פרשת השבוע >> ספר דברים הרב רוזנבלום >> פרשת דברים תשעא
 
בס"ד
פרשת דברים – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"א.
 
פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת דברים. השבת, שבת חזון, על שם ההפטרה.
פותחת התורה ואומרת –(א) אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב
כותב כאן רש"י - אלה הדברים. לפי שהן דברי תוכחות ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל.
בגלל כבודן של ישראל, משה רבינו מזכיר את המקומות שבהם חטאו ישראל, וכל המקומות המנויים כאן, בפסוק הזה, הם המקומות שבהם עם ישראל חטא.
ממשיך רש"י - במדבר. לא במדבר היו אלא בערבות מואב, ומהו במדבר, אלא בשביל מה שהכעיסוהו במדבר שאמרו(שמות טז, ג) מי יתן מותנו וגו'.
בערבה. בשביל הערבה שחטאו בבעל פעור בשטים בערבות מואב:
מול סוף. על מה שהמרו בים סוף בבואם לים סוף שאמרו(שם יד, יא) המבלי אין קברים במצרים, וכן בנסעם מתוך הים, שנאמר(תהלים קו, ז) וימרו על ים בים סוף, כדאיתא בערכין(טו, א).
בין פארן ובין תפל ולבן. אמר רבי יוחנן [רשב''י] חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו תפל ולבן, אלא הוכיחן על הדברים שתפלו על המן שהוא לבן, שאמרו(במדבר כא, ה) ונפשנו קצה בלחם הקלקל ועל מה שעשו במדבר פארן על ידי המרגלים:
וחצרות. במחלקתו של קרח. דבר אחר אמר להם, היה לכם ללמוד ממה שעשיתי למרים בחצרות בשביל לשון הרע, ואתם נדברתם במקום.
ודי זהב. הוכיחן על העגל שעשו בשביל רב זהב שהיה להם, שנאמר(הושע ב, י) וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל.
אומר כאן הכלי יקר – המקום היחיד שכתוב"בין ובין", זה בין פארן ובין תפל ולבן. לא כתוב בין ערבה לים סוף, לא כתוב בין חצרות ודי זהב.
כותב הכלי יקר, ודיברנו על כך בשנים עברו, שהמטרה היא להוכיח את עם ישראל, במסגרת הפסוק שמקונן על החורבן(איכה א, ג) כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים. שהחורבן בא, בגלל שני אירועים שקראו בין לבין, בין י"ז בתמוז לתשעה באב – י"ז בתמוז זה חטא העגל, ותשעה באב זה חטא המרגלים, ובגלל בין לבין, בגלל שתי החטאים האלה, עם ישראל הגיע למצב הזה, שבית המקדש נחרב בתשעה באב, כמו שכתוב בחז"ל(מסכת סוטה) – אמר הקב"ה – אתם בכיתם בכיה של חינם ואני אקבע לכם בכיה לדורות.
אף עפ"י שכל המקומות, שמשה מוכיח אותם כאן בפרשה, נאמרים ברמז, אבל שני מקומות, משה רבינו מוכיח אותם בגלוי – האחד זה המרגלים, כאן בפרשת השבוע, והשני זה חטא העגל, בפרשת עקב.
אומר משה רבינו כאן בפרשה  -(כב)  וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן(כג) וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט(כד) וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ(כה) וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר וַיֹּאמְרוּ טוֹבָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ(כו) וְלֹא אֲבִיתֶם לַעֲלֹת וַתַּמְרוּ אֶת פִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם(כז) וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ
עם ישראל מאשים את הקב"ה, שהוא שונא אותם.
אומר רש"י - בשנאת ה' אתנו. והוא היה אוהב אתכם, אבל אתם שונאים אותו. משל הדיוט אומר, מה דבלבך על רחמך מה דבלביה עלך.
הקב"ה אוהב את עם ישראל, רק עם ישראל היה להם קנאה על הקב"ה, אז הם האשימו אותם, שהוא שונא אותם.
היום הזה, שבו המרגלים חזרו מארץ ישראל, זה היה היום שנקרא ליל תשעה באב, ובפסוק שמופיע בפרשת שלח, אומרת התורה, שכל עם ישראל, בכה בלילה הזה, ואותו לילה נקבע לבכיה לדורות.
אמר הקב"ה – אתם בכיתם בכייה של חינם, אני אקבע לכם בכייה לדורות.
אנחנו רוצים היום לעסוק בע"ה, בפרשה,  על שתי נקודות שיביאו אותנו לשוחח ולהרחיב קצת, בחורבן בית ראשון ובחורבן בית שני.
שניהם רמוזים כאן בפרשה, רק לפני שנתחיל, אני רוצה לפתוח בנושא, שפותח ענין שאני רוצה קצת להרחיב בו:
בתחילת פרק ג', אומרת התורה –(א) וַנֵּפֶן וַנַּעַל דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי(ב) וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן
חז"ל אומרים, שאין אומרים אַל תִּירָא, אלא למי שירא.
מי שלא מפחד, לא צריכים להגיד לו אַל תִּירָא.
אם כתוב אַל תִּירָא, סימן שמשה רבינו פחד ממנו.
כל אחד שקורא את הפסוק הזה, שואל את עצמו – ממה פחד משה רבינו ?
הרי כמה פסוקים קודם לכן, שעם ישראל פוחד מאותם"מפלצות", שנמצאות בארץ ישראל, אחימן ששי ותלמאי, הענקים שגרים בארץ ישראל, אמר להם משה רבינו – מה אתם מפחדים - וָאֹמַר אֲלֵכֶם לֹא תַעַרְצוּן וְלֹא תִירְאוּן מֵהֶם(ל) ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם הוּא יִלָּחֵם לָכֶם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכֶם
כשהוא מדבר על עם ישראל, כשכולם רועדים מפחד, כשהמרגלים חוזרים מארץ ישראל, ואומרים שיש שם מפלצות בגודל ענק, אמר להם משה – ממה אתם מפחדים, יש לקב"ה בעיה להוציא אוויר מריאות של בן-אדם שהגובה שלו 2.5 ק"מ ?? זה אותו מנוע, אותה ריאה שמפעילה את הכל, אני נותן לו חיידק קטן שמשתק אותו ברגע, ממה אתה כ"כ מפחד ?!
כך אומר להם משה רבינו, ואומר – אני לא מבין, יצאתם ממצרים, ראיתם כמה ניסים הקב"ה עשה, ממה אתם פוחדים ??
משה רבינו מרגיע את עם ישראל, שאין להם מה לפחד, אבל כשהוא מגיע למלכות סיחון, הוא מפחד, והקב"ה צריך לומר לו אַל תִּירָא אֹתוֹ.
אז ממה אתה מפחד משה ? מה, אתה מפחד שהקב"ה לא ייתן לך ?!
המלחמה הקודמת היתה אצל סיחון. הגמרא במסכת נידה אומרת, שסיחון ועוג, היו אחים. סיחון לא היה פחות מעוד, אותה"מפלצת" כמו עוג מלך הבשן.
אז כמו שהרגת את סיחון, וב"ה לא היה לך ממה לפחוד ממנו, אותו דבר תהרוג את עוג מלך הבשן. אז ממה אתה מפחד ?
נכון, המידות של עוג מלך הבשן, היו מידות מיוחדות מאוד.
הגמרא(מסכת ברכות נד) מספרת, שכדי להגיע לקרסול של עוג מלך הבשן, משה רבינו גובהו עשר אמות, הוא לקח מקל בגובה עשר אמות, וקפץ בגובה עשר אמות, והגיע לקרסול של עוג מלך הבשן.
18 מטר גובה על הקרסול, תארו לעצמכם, עם איזה מספר נעליים הוא הלך J
זה עוג מלך הבשן, עד שהתורה צריכה להגיד, שהוא היה צריך מיטה מברזל, שנאמר(דברים ג, יא) הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל
הוא לא היה ישן על מיטה מעץ, כי המיטה פשוט היתה מתמוטטת.
אז ממילא, זה עוג מלך הבשן, מפלצת אמיתית. משה רבינו פוחד ממנו.
נשאלת השאלה – ממה אתה פוחד ? סיחון לא היה פחות ממנו בגודל.
התשובה הידועה, אני רק מזכיר את הדברים – הגמרא במסכת נידה אומרת, שמשה רבינו פחד מעוג ולא פחד מסיחון, כי משה רבינו לא פחד מהגודל הגשמי, אלא משה רבינו פחד מהזכויות שיש לעוג מלך הבשן.
מה הזכויות שיש לעוג מלך הבשן ?
אומרת התורה –(בראשית יד, יג) וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי 
מי זה הפליט ?
הגמרא אומרת שזה עוג מלך הבשן.
 
יש שתי דעות, מה פירוש הַפָּלִיט:
רש"י מביא - ויבא הפליט. [מדרשו] לפי פשוטו זה עוג שפלט מן המלחמה, והוא שכתוב(דברים ג יא) כי רק עוג נשאר מיתר הרפאים, וזהו נשאר שלא הרגוהו אמרפל וחבריו כשהכו את הרפאים בעשתרות קרנים, תנחומא(חוקת כה). ומדרש בראשית רבה(מב ח) זה עוג שפלט מדור המבול, וזהו מיתר הרפאים שנאמר(ו ד) הנפלים היו בארץ וגו' ומתכון שיהרג אברהם וישא את שרה.
אברהם אבינו יוצא למלחמה, עפ"י דעה אחת, הוא יצא עם 318 עבדים, ויש דעה בגמרא שאומרת, שלא הכוונה ל-318 עבדים, אלא, הכוונה לאליעזר עבד אברהם, שמספרו(גימטריה) 318.
יוצאים שתי אנשים, אברהם אבינו ועבדו אליעזר, או אברהם אבינו ועוד 318 עבדיו, יוצאים למלחמה, ונוצחים את ארבעת המלכים. איזה קידוש שם שמים היה בעולם! כל העולם רעש וגעש!


הם חוזרים מהמלחמה, אומרת התורה –(בראשית יד, יז) וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת כְּדָר לָעֹמֶר וְאֶת הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶל עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ(יח) וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן(יט) וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ(כ) וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל
אומר כאן רש"י - עמק המלך. בית ריסא דמלכא, בית ריס אחד שהוא שלשים קנים, שהיה מיוחד למלך לשחק שם. ומדרש אגדה עמק שהשוו שם כל האמות והמליכו את אברהם עליהם לנשיא אלהים ולקצין.
היה קידוש שם שמים,אז בעולם, שכל האומות בעולם, המליכו את אברהם אבינו למלך עליהם, בזכות הניצחון הגדול, שהיה לאברהם אבינו, בזכות מי ? בזכות עוג מלך הבשן!
הקידוש שם השמים העצום הזה, היה בזכות עוג מלך הבשן, ולא רק זה, חז"ל אומרים, שהיה לו זכות עצומה, בהצלת שושלת בית דוד. אם לוט היה נהרג, לא היתה כל שושלת בית דוד. כל זה ניזקף לזכותו של עוג מלך הבשן.
הקב"ה שילם לו על זה. תסתכלו בפרקי דרבי אליעזר(פרק טז), שהוא נהיה מלך בבשן, כשכר שהקב"ה שילם לו, על מה שהוא עשה.
אז ממה משה רבינו פוחד ?
הוא פוחד מהזכות העצומה של עוג מלך הבשן, בהצלה של לוט, של שושלת בית דוד, ובקידוש שם ה' הגדול, שיצא כתוצאה מהמלחמה הזאת.
בזוהר הקדוש כתוב, שמשה רבינו פחד, מברית המילה שהיתה חקוקה, בבשרו של עוג מלך הבשן.
בשעה שאברהם אבינו מל, את כל ילידי ביתו, אומר הזוהר הקדוש, שגם עוג מלך הבשן, הסכים למול את עצמו, ולכן כתוב אַל תִּירָא אוֹתוֹ, ולא אַל תִּירָא ממנו. הוא פחד מהאות, אַל תִּירָא אוֹתוֹ מהאות שבו, מברית המילה שחקוקה בבשרו.
אם ככה, נמצאנו למדים יסוד עצום – עוג מלך הבשן זכה להיות מלך בבשן. עוג מלך הבשן נפלט מן המבול. עוג מלך הבשן חי מנח ועד אברהם – עשרה דורות, כפי שאומרת המשנה באבות - עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם...
אם אנחנו מונים עשרה דורות, כמדומני, דור באותה תקופה, נחשב לארבעים שנה, על שם הפסוק(תהילים צה) אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר.
אז אם ככה, דור באותה תקופה נחשב ארבעים שנה. אני חושב שהיום, נחשב דור רק לעשרים וחמש שנה.
אז באותה תקופה, נחשב דור לארבעים שנה(ניקח את זה כמינימום), אז בין נח לאברהם היה הפרש של 400 שנה.
400 שנה, מאברהם אבינו למשה רבינו 470 שנה.
תיקחו בחשבון מנח לאברהם – 400 שנה, מאברהם למשה  -470. הגענו כבר ל-870.
עוג  גם ניפלט מהמבול, גם שם הוא לא היה ינוקה, בן שלושה חודשים. זאת אומרת,שהבן אדם הזה, חיי מעל 1000 שנה.
הקב"ה נתן לו לחיות, ותסתכלו במדרש רבה, כאן בפרשה שלנו, שאומר – הוא היה אצל אברהם אבינו, הוא היה בברית של יצחק, שבאותו יום אברהם ערך משתה, עוג היה ממשתתפי המשתה.
בשעה שיעקב אבינו ירד למצרים, עם שבעים נפש, כשהוא ניכנס לפרעה, ופרעה שאל אותו(בראשית מז, ח) כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ, אמר לו יעקב אבינו - יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, אבל הוא מתלונן על כך, שחייו לא השיגו את התקופה של אבותיו הקדושים. יצחק אבינו שחי 180 שנה, אברהם אבינו שחיי 175 שנה.
אומרים חז"ל במדרש רבה – אתה יודע מי ישב ליד פרעה, כשיעקב אבינו הגיע לשם ? ישב שם עוג מלך הבשן. עוג מלך הבשן, השתתף בקבלת פנים שערכו ליעקב אבינו.
אומר המדרש(דברים רבה, פרשה א') - אָמַר לוֹ פַּרְעֹה לְעוֹג לֹא כָךְ הָיִיתָ אוֹמֵר, אַבְרָהָם פִּרְדָּה עֲקָרָה הוּא וְאֵינוֹ מוֹלִיד, הֲרֵי בֶּן בְּנוֹ וְשִׁבְעִים נֶפֶשׁ מִירֵכוֹ, אוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל עוֹג מַכְנִיס עַיִן רָעָה עֲלֵיהֶן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִי רָשָׁע, מָה אַתָּה מַכְנִיס עַיִן רָעָה בְּבָנַי, תִּמַּס עֵינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, עָתִיד אוֹתוֹ הָאִישׁ לִפֹּל בְּיָדָן, הֲרֵי כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ אתה נותן עין הרע ביעקב אבינו!? אתה תיפול ביד הצאצאים שלו, ביד משה רבינו.
זאת אומרת, הוא ראה את אברהם אבינו, הוא היה אורח, הוא נימול אצלו, והוא היה אצל פרעה, בשעה שיעקב אבינו הגיע.
אם אלה פני הדברים, ראיתי בספר השיחות של הרב נבנצל.
הוא שואל שאלה נפלאה – משה רבינו פוחד מהזכויות של עוג מלך הבשן. תראה כמה שכר, קיבל עוג מלך הבשן, על המידע שהוא הביא לאברהם אבינו, על הקידוש של ה' שיצא מזה, ותראה מה שיצא מהצלת לוט!
תראה כמה שנים הוא חיי, נותנים לו להיות מלך הבשן, כפי שמובא בפרקי דרבי אליעזר(פרק ט"ז ), עם כל הזכויות האלה, עדין משה רבינו מפחד ממנו.
תראה כמה שילמו לו, הבן אדם חי למעלה מאלף שנה. ממה אתה מפחד??
היה עוג מלך הבשן, בזכות זה הוא נהיה מלך בבשן, הוא יכל להיות סתם"עוג, חברה לחפירות בע"מ" J
אז קיבל להיות מלך בבשן, קיבל לחיות אלף שנה, מה אתה מפחד ממנו ??? כבר שילם לו עם מע"מ ועם כל מה שאתה רוצה!
רבותי, השאלה היא הרבה יותר קשה, למה ?
כי עוג מלך הבשן, גם לא התכוון לעשות מצוה. הוא לא התכוון להגיד לאברהם אבינו, שילך למלחמה, כי הוא מאוד דאג ללוט, שחס וחלילה מלכות בית דוד תיכחד מהעולם. הוא גם לא עניין אותו, הקידוש שם שמים, שיצא אצל אברהם אבינו.
לעוג מלך הבשן, היתה מחשבה אחת – שאברהם אבינו ילך למלחמה, יפול במלחמה, והוא יוכל להתחתן עם שרה אימנו. פשש איזה"מצוה"! מצוה שעטופה כולה בעברה!
הוא התכוון לעשות עברה, כדי שאברהם אבינו ימות. הוא הולך להפיל אותו במלכודת, אבל למעשה, מהמלכודת הזאת, יצא קידוש ה'.
מילא תגיד, היתה לו כוונת מכוון,"אני רוצה ששמו של הקב"ה יתקדש בעולם", אפשר להבין, אבל הוא לא רצה! הוא רצה שאברהם אבינו ימות, שלא יתקדש שם שמים בעולם.
אבל למעשה, בעקבות המעשה שלו, היה קידוש שם שמיים, על המעשה הזה, ממשיכים לשלם ולשלם ועוד לשלם.
מה זה אומר לנו ?
אם ככה הקב"ה משלם, על חצי מצוה, שכולה היתה בעברה, אבל בסופו של תהליך, יצא מזה מצוה, תאר לך, כמה הקב"ה ישלם על גופה של מצוה! כשתתהווה מצוה, שהיא"לשם יחוד קדשא בריך הוא ושכינתיה". כשאתה עושה מצוה, עם כל הדינים, עם כל המחשבות לשם שמים, כמה שכר מצפה לך על מצוה אחת!
רבותי, מהיסוד הזה, אני רוצה להתחיל לעסוק, על ענין חורבן הבית, ולעמוד על דבר נורא:
כדי להחריב את בית המקדש, צריכים זכויות. לא כל מלך, קיבל אפשרות להחריב את בית המקדש. הרבה ניסו ולא הצליחו.
צריכים זכויות כדי להחריב את בית המקדש, מאיפה אני יודע ?
משום שירמיהו הנביא, שואל את הקב"ה – ריבונו של עולם, תגלה לי, איזה זכות היתה לנבוכדנצר להחריב את הבית  -(ירמיה יב, א)... מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד
אומר רש"י - מדוע דרך רשעים צלחה. שנתת גדולה לנבוכדנצר הרשע ותצליחהו להחריב ביתך, ד''א על אנשי ענתות היה צועק וקורא תגר.
בואו ונראה את התשובה שהקב"ה אומר לו(מסכת סנהדרין צו, א) –(ירמיה יב-ה) כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן משל לאדם אחד שאמר יכול אני לרוץ ג' פרסאות לפני הסוסים בין בצעי המים נזדמן לו רגלי אחד רץ לפניו ג' מילין ביבשה ונלאה א''ל ומה לפני רגלי כך לפני הסוסים עאכ''ו ומה שלשת מילין כך ג' פרסאות על אחת כמה וכמה ומה ביבשה כך בין בצעי המים על אחת כמה וכמה
נסביר:
עומד אדם ואומר – אתה יודע מה כושר הריצה שלי ? אין לי מתחרים! אם אתה שם אותי, עם סוס בירקון, שתינו רצים, ממקורות הירקון, בראש העין, עד שפך הים, שלושה פרסאות, רצים בתוך המים!, אני משיג את הסוס הכי מהיר שאתה מביא!
לא מאה מטר, שלושה פרסאות!
אחד מסתכל עליו – תגיד, אתה כזה גיבור מול סוס ? בֹא ננסה אותך, נרוץ מדובּק עד פינת ירושלים – מאה מטר.
מתחילים לרוץ שניהם ביחד. ההוא, אחרי 25 מטר, מקפל חריקות בנשימה K אין לי כוח יותר!
תגיד, אז מה אתה משוויץ ??? מאה מטר אתה לא רץ, אתה רוצה לרוץ מול סוסים במים?!
אם ביבשה אתה לא יכל לרוץ, ודאי לא במים – אם מול רגלי אחד, שיש לו כושר טוב, הוא מנצח אותך, איך תנצח סוס?!
אמר הקב"ה לירמיהו הנביא  - אתה יודע מה אני משלם לנבוכדנצר, על ארבע פסיעות שהלך לכבודי, תבין מה אני עתיד לשלם, לאברהם יצחק ויעקב! שרצו לפני כסוסים, בין בצעי המים.
נבוכדנצר הלך על יבש\ ארבע פסיעות, תראה מה שילמתי לו! 
הגמרא מספרת איזה פסיעות הוא עשה:
היה מלך מרודך בלאדן בן בלאדן, שירש את אביו בחייו, כיון שאבא שלו קיבל פרצוף של כלב.
אז לכאורה, שיש אבא כזה, אתה צריך לשים אוו[תו בצד, בגניזה J
הלך מרודך, ואמר – אני לא מתבייש באבא שלי. הוא כינה את עצמו מרודך בלאדן בן בלאדן.
חז"ל משבחים מאוד את המעשה של מרודך בלאדן בן בלאדן.
מספרת הגמרא, וזה כתוב גם במדרשים בהרחבה גדולה יותר – יום אחד אמר מרודך לעבדים שלו – היום 2 בצהריים, תעשו לי טובה, תעירו אותי ב-6 בכוח!
אין בעיה אדוני המלך, שמנו שעון מעורר.

באותו יום, הקב"ה נענה לתפילתו של חזקיה המלך, הגמרא(ברכות י, א-ב) מספרת, שהגיע אליו הנביא ישעיהו בן אמוץ, ואמר לו צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה, וחזקיה התפלל לקב"ה, מקירות ליבו, והקב"ה האריך לו את חייו ב-15 שנה, ללמדך מהו כוחה של תפילה.
אמר חזקיה לקב"ה – תן לי אות, שהארכת לי את החיים.
אמר לו הקב"ה – אני מחזיר את השמש עשר שעות אחורנית.
זאת אומרת, אם נהיה השעה עכשיו 6 בערב, אז השעון חוזר אחורה לשמונה בבוקר, של אותו יום.
אז כל השעונים בעולם כולה, עשו רברס 10 שעות.
כל העבדים מסתכלים בשעונים, צריכים להעיר ב-6, את מרודך בלאדן בן בלאדן, ברבע לשש, פתאום כל השעונים חזרו לרבע לשמונה. מה עושים עכשיו ?
אמרו נשאיר אותו לישון.
טוב. נשאר לישון. מתעורר בשמונה ורבע, שזה בעצם שש ורבע.
- שמונה ורבע!
פותח את התריסים, ורואה שזה אור יום."אלה העבדים האלה, אני הולך להוריד להם את הראש, נתנו לי לישון יום וחצי".
-מה עשיתם ?!?!?
- מה קרה אדוני המלך ??
- אמרתי לכם תעירו אותי בשש, נתתם לי לישון יום וחצי ?!!?!?
- אדוני המלך תירגע, לא יום וחצי ולא חצי יום, השעון חזר אחורה.
- מה אתם חושבים, שיש לי אלצהיימר נעורים.?? שעון חזר אחורה ?! J
- תאמין לנו, אדוני המלך, זה אותו יום, אתה יכל ללכת לבנק, הוא פתוח עדין מהבוקר.
-איך ?!
-ככה היה!
יצא החוצה לשאול את הסובבים, אמרו לו כולם – השמש עמדה לשקוע, ופתאום חזרה לנקודת הזריחה.
הקב"ה האריך לחזקיה המלך את חייו בעוד 15 שנה. ביקש חזקיה אות, והקב"ה נתן לו אות – החזיר את השמש אחורנית עשר שעות, משש בערב, נהיה שמונה בבוקר.
- כזה דבר, שאל מרודך בלאדן בן בלאדן, שהקב"ה יחזיר אחורנית את השמש, בשביל מלך כזה ?! תכתבו לו מיד, מכתב ברכה – רפואה שלמה, מהסופר של המלך. מיהו הסופר ?
נבוכדנצר.
נבוכדנצר לא נמצא בעיר, אז הסגן שלו הולך וכותב מכתב לחזקיה המלך - שלמא למלכא חזקיה שלם לקרתא דירושלם שלם לאלהא רבא.
אחרי צהרים חוזר נבוכדנצר, ניכנס לחדר, ורואה שמישהו שיחק עם הקולמוס.
-  מה הזה ??
- המלך ציוה לכתוב מכתב, השמש חזרה אחורנית...
- איך כתבת את המכתב ?
שלמא למלכא חזקיה שלם לקרתא דירושלם שלם לאלהא רבא.
- ככה כותבים מכתב ?! אתה מכנה את הקב"ה"אלוקים הגדול", ואתה כותב אותו בסוף ?! היית צריך לכתוב - שלם לאלהא רבא שלם לקרתא דירושלם שלמא למלכא חזקיה.
- נכון, אתה צודק.
- מה זה יעזור שאני צודק, צריכים להחזיר את המכתב, זו פגיעה בקב"ה!
- תרוץ אתה, אני לא רץ אחריו אמרי ליה קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא.
שומע זאת נבוכדנצר, ובמקום שיגיד – יהיה מה שיהיה, רץ נבוכדנצר ארבע פסיעות.
ברגע שהוא רץ ארבע פסיעות, בא גבריאל ותפס אותו! שלא יוכל לפסוע יותר.
אומרת הגמרא- אמר ר' יוחנן אילמלא(לא) בא גבריאל והעמידו לא היה תקנה לשונאיהם של ישראל.
דבר כזה, גוי שלא מצווה בכבודו של הקב"ה. מה איכפת לך איך כתבו את המכתב, שיכתבו אותו איך שהם רוצים!
פגיעה בכבודו של הקב"ה, רץ ארבע פסיעות! בא גבריאל ועצר אותו.
רבותי, אותה גמרא מופיעה במדרשים(רבה, תנחומא, רות, שיר-השירים), יש רק הבדל אחד – שבמדרשים כתוב, במקום ארבע פסיעות, כתוב שלוש פסיעות - רץ נבוכדנצר אחר השליח שלוש פסיעות ובא גבריאל והעמיד אותו על מקומו אמר ר' יוחנן, אלמלא בא גבריאל והעמידו על מקומו, לא היתה תקנה לשונאין של ישראל.
אתה פסעת לכבודי שלוש פסיעות, אני אשלם לך! מה התשלום שהוא שילם לו ?
שלוש מצאצאיך, ישלטו מסוף העולם עד סופו  - נבוכדנצר, אוויל מרודך ובלשצר. שלושתם שלטו בכיפה, מסוף העולם ועד סופו.
בא החפץ חיים, ואומר – אני לא מבין, במדרשים כתוב שלוש פסיעות בגמרא כתוב ארבע פסיעות, תחליט, או שלוש או ארבע ?
אומר החפץ חיים, ואותו דבר אומר בספר עיני יצחק, של המגיד מוילקומיר. הוא מסביר את זה, באמצעות גמרא במסכת מגילה.
מספרת הגמרא(מסכת מגילה יב, ב) - ותמאן המלכה ושתי מכדי פריצתא הואי דאמר מר שניהן לדבר עבירה נתכוונו מ''ט לא אתאי א''ר יוסי בר חנינא מלמד שפרחה בה צרעת במתניתא תנא [בא גבריאל ועשה לה זנב] אתה יודע למה היא לא הלכה ?  בא גבריאל ועשה לה זנב.
בא המגיד מוילקומיר, ושואל שתי שאלות נהדרות – למה כתוב בא גבריאל ועשה לה זנב ולא כתוב בא גבריאל ועשה לה צרעת ?
אז מי עשה לה את הצרעת ? הקב"ה.
אז למה לא כתוב –"חד אמר קיבלה צרעת, וחד אמר קיבלה זנב" ??
בצרעת כתוב מלמד שפרחה בה צרעת, ובזנב כתוב בא גבריאל ועשה לה זנב. מה גבריאל מומחה לזנבות ?? J
שיהיה כתוב גם בא גבריאל ועשה לה צרעת!  אם גבריאל אחראי על התיק הזה, אז חד אמר שהיא לא באה, כי גבריאל עשה לה צרעת, וחד אמר שגבריאל עשה לה זנב.
השאלה שניה,הוא שואל – מה זכתה ושתי הארורה הזאת, שגבריאל בא וביקר אצלה בבית ??
אין אצל מי לבקר, רק אצל ושתי ?!
כך שואל הספר עיני יצחק, של המגיד מוילקומיר, ואותו רעיון, נימצא גם כן אצל החפץ חיים, ותשובתם היא אחת:
דע לך, שנבוכדנצר הלך שלוש וחצי פסיעות. הוא הלך שלוש פסיעות מלאות, הגיע לפסיעה הרביעית, והרים את רגלו באוויר.
השאלה היא – למה נחשבת ההרמה של הרגל באוויר – באם נחשבת לפסיעה, או לא ?
הגמרא אומרת, שהוא הלך ארבע פסיעות, כי עצם הרמת הרגל באוויר, מהווה פסיעה.
המדרש אומר – חצי פסיעה, איננה נחשבת. צריכים פסיעה שלמה.
אומר החפץ חיים – זה מה שהגמרא אומרת לך בא גבריאל ועשה לה זנב.
אומר החפץ חיים דבר נורא – בשכר שלוש פסיעות, זכו נבוכדנצר, אוויל מרודך ובלשצר, לשלוט בעולם.  שלטו מסוף העולם ועד סופו.  אבל יש עוד חצי פסיעה!
מה שילם הקב"ה לנבוכדנצר, על חצי פסיעה ?
הוא שילם לו את ושתי. ושתי היתה בתו של בלשצר, אבל ושתי, לא היתה לה מלוכה שלמה, היא נקטעה באמצע.
אומרת הגמרא – אתה יודע למה זה נקטע באמצע ?
כי אלמלא לא בא גבריאל, ותפס את נבוכדנצר, לא היתה תקנה לשונאין של ישראל.
אם ושתי היתה נשארת בחיים, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שנא את היהודים, הרבה יותר ממה ששנא אותם המן, היתה ושתי חותמת, על ההצעה של המן לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, ואז כל היהודים היו ח"ו, נמחים מעל פני האדמה. זה הרעיון, שבא גבריאל ועשה לה זנב, שאלמלא כן, לא היתה תקנה לשונאין של ישראל.
אומר החפץ חיים – זנב, זה לא זנב כמו שאתה חושב. זנב, זה הסוף של הבהמה. כמו שהסוף של הבהמה נקרא זנב, בא גבריאל, ועשה סוף לבהמה!
מה פתאום בא גבריאל ועשה זאת ?
זה אותו גבריאל, שבלם את נבוכדנצר, מלעשות את הפסיעה הרביעית.
אם ככה רבותי, למדנו מכאן דבר נורא – שואל ירמיה הנביא את הקב"ה - מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה ? להחריב את בית המקדש, צריך זכויות. איזה זכות יש לנבוכדנצר ?
התשובה היא  - הארבע פסיעות שהוא פסע לכבודי. הוא קיבל מלכות מסוף העולם ועד סופו, וזה נתן לו את הזכות להחריב את בית המקדש.
אם ככה, נשאלת השאלה – מה היתה הזכות, שהיתה לרומא, להחריב את בית המקדש השני ?
כדי להבין מה היתה הזכות של רומא, להחריב את בית המקדש השני, צריכים ללמוד פסוקים בפרשת השבוע, ששם מגלה לנו התורה, מהם הזכויות שיש לעשו.
מה זכה טיטוס, להחריב את בית המקדש השני ? אין בית המקדש נופל, אלא ביד מלך. כך אמר ר' יוחנן בן-זכאי, לאָסְפָאסְיָנוס קיסר.
אומרת הגמרא(מסכת גיטין נז, ב) – בשעה שר' יוחנן בן –זכאי יצא מחוץ לחומה, פגש את אָסְפָאסְיָנוס, ואמר לו שלום עליך אדוני המלך, שלום עליך אדוני המלך. אמר לו אָסְפָאסְיָנוס, אם מלך אני, פעמיים אתה חייב מיתה למלכות. א' כל, אני לא מלך, ואם אני מלך, למה באת רק עכשיו ?
אמר לו – התשובה היא אחת – אתה כאן מלך, ואתה אפילו לא יודע שאתה מלך, כי הקב"ה לא יתן להחריב את בית המקדש, אלא למי שהוא מלך, שנאמר(ישעיה י, לד) וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל.
בית המקדש שנקרא הַלְּבָנוֹן, שנאמר(דברים ג-כה) ההר הטוב הזה והלבנון,  לא ייפול, אלא בידי מלך.
אומרת הגמרא- עוד הם מדברים, הגיע שליח מרומא, ואמר לו שהוא נבחר להיות למלך.
רבותי, בית המקדש לא נופל, אלא רק למי שיש זכויות.
אם לנבוכדנצר,  יש זכויות, לרוץ 4 פסיעות, והוא זוכה להחריב את בית המקדש, כדי להחריב את בית המקדש השני, צריכים זכויות.
אם זכה לזה טיטוס, צריכים להיות לו זכויות, ואנחנו רוצים לדעת מה הזכויות שיש לו.
כדי להבין את עיקרם של דברים, בואו ונקרא פסוקים בפרשת השבוע:
אומרת התורה(דברים ב,א)  וַנֵּפֶן וַנִּסַּע הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סוּף כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֵלָי וַנָּסָב אֶת הַר שֵׂעִיר יָמִים רַבִּים
אומר משה- נסענו מים סוף, הגענו להר שׂעיר והסתובבנו סביבו ימים רבים
(ב) וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי לֵאמֹר(ב) רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה
אל תסתובבו מסביב להר שׂעיר. למה ?
(ה) אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר
לא רק שלא תתעסקו, אלא אל תתגרו בו, בעשו. למה ? כי נתתי לו ירושה, את הר שׂעיר.
למה זה ירושה לעשו, יש כמה דעות. יש שאומרים בגלל הדמעות שהוא בכה, שהוא לא קיבל את הברכות, נתן לו הקב"ה את הר שׂעיר, שגשמי ברכה אינם פוסקים ממנו לעולם, כך כתוב בתנא דבי אליהו.
אבל אני רוצה להקריא בפניכם, דברי מדרש.
המדרש בפרשת השבוע, עוסק רבות בענין הזה, של אדום. אני רוצה לעמוד קצת, על הענין של אדום, ולהרחיב בו.
אומר בעל הטורים - רב לכם סב. תגין על הסמ''ך לפי שכיבד את אביו שהיה בן ס' בלדת אותו ולכך עתיד להחריב בהמ''ק שהוא ס' אמות.
צריך לדעת, שהיו ספרי תורה עתיקים, שעל האותיות היו תגין. בין האותיות שהיו עליהם תגין, זו האות סמ"ך, של  רב לכם סב.
למה נקוד על הסמ"ך ?
אומר בעל הטורים – היות ויצחק אבינו ילד את עשו, בהיותו בן 60 שנה, כמו שכתוב בפסוק בפרשת תולדות(כה, כז) וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אוֹתָם, אז הוא היה בן שישים. חוץ מזה, קיבל עשו זכות, להחריב את בית המקדש שגובהו שישים אמה, לכן יש נקוד על הסמ"ך, כי עשו קיבל זכות, להחריב את בית המקדש.
רבותי, איזה זכות היתה לעשו ?
אני רוצה להקריא שני קטעים, מדברי מדרש, שמופיע כאן בפרשה שלנו(דברים רבה, אות א', פרשה טו):
אָמַר רַבִּי יוּדָן כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ מִלְחָמָה, הֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אוֹתוֹ הַר שֶׁהָאָבוֹת קְבוּרִים בּוֹ, אָמַר לוֹ, משֶׁה, אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אֵין אַתֶּם יְכוֹלִין לְהִזְדַוֵּג לוֹ, עַד עַכְשָׁו מִתְבַּקֵּשׁ לוֹ שְׂכַר הַכִּבּוּד שֶׁכִּבֵּד אֶת אֵלּוּ שֶׁקְּבוּרִין בָּהָר הַזֶּה, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן, רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה.
אמר הקב"ה למשה – עדין לא שילמתי לעשו, על הכיבוד אב שלו.
דָּבָר אַחֵר, דּוֹם לַה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ הַשֹּׂוֹנְאִים לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, הָיוּ שָׁם שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל מַזִּיקִין, וְהָיוּ עוֹמְדִים עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל לִפְגֹּעַ בָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה רוֹאָה וְשׁוֹתֶקֶת, מִנַּיִן, שֶׁכְּתִיב(איכה ב, ג): הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְנֵי אוֹיֵב, אַף הֵם נָתְנוּ מָקוֹם.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן, רָאָה אוֹתוֹ מַחֲרִיב אֶת בֵּיתוֹ, וְשׁוֹתֵק לוֹ, וְאַתֶּם מְבַקְּשִׁין לְהִזְדַּוֵּג לוֹ, עַד עַכְשָׁו מִתְבַּקֵּשׁ לוֹ שְׂכַר כִּבּוּד אֲבוֹתָיו. רַב לָכֶם סֹב. מַהוּ סֹב אֶת הָהָר, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הַרְבֵּה סִבֵּב עֵשָׂו אֶת הוֹרוֹ זֶה, זֶה אָבִיו שֶׁהָיָה זָקוּק לוֹ לְהַאֲכִילוֹ, מִנַּיִן(בראשית כה, כח): וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִּד בְּפִיו
רבותי, אם אנחנו מחפשים סיבה, מדוע זכה טיטוס להחריב את הבית השני, באים חז"ל ומגלים לנו – זכות כיבוד אב של עשו!
אין בן-אדם, ש"זוכה" להחריב את בית המקדש סתם. נבוכדנצר זכה, בגלל ארבע פסיעות.  זכה אדום(עשו) להחריב, בגלל הכיבוד אב שלו!
אני רוצה קצת להיכנס, לעומק הסוגיה הזאת, ותרשו לי קצת להרחיב בה, כי יש לנו כאן לימוד גדול מאוד:
כולנו יודעים, את מה שהמדרש מביא כאן, בפרשת השבוע - אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא כִּבֵּד בְּרִיָּה אֶת אֲבוֹתָיו כְּמוֹ אֲנִי אֶת אֲבוֹתַי, וּמָצָאתִי שֶׁכִּבֵּד עֵשָׂו לְאָבִיו יוֹתֵר מִמֶּנִּי. כֵּיצַד, אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ אֶת אָבִי בְּכֵלִים צוֹאִים, וּכְשֶׁהָיִיתִי הוֹלֵךְ לַשּׁוּק הָיִיתִי מַשְׁלִיךְ אוֹתָן הַכֵּלִים וְלוֹבֵשׁ כֵּלִים נָאִים וְיוֹצֵא בָהֶן, אֲבָל עֵשָׂו לֹא הָיָה עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא אוֹתָן כֵּלִים שֶׁהָיָה לוֹבֵשׁ וּמְשַׁמֵּשׁ בָּהֶן אֶת אָבִיו, הֵן מְעֻלִּים.
מה המחלוקת, בין ר' שמעון בן גמליאל, לבין עשו ?
אומר המהרז"ו כאן במדרש – עשו ורבן גמליאל, חלקו בדרך  כיבוד אב  -האם כשבן-אדם מכבד את אבא שלו, הוא צריך להיות כעבד כלפי האדון. אם אדם הוא בבחינת עבד, ועומד לפני האדון, הוא לא צריך להחליף את הבגדים, כי האדון, לא מחפש בגדים יפים.
עשו אמר לא, כשאדם מכבד את אביו, הוא שר בפני מלך. שר לפני מלך, מתלבש יפה.
זו המחלוקת שהיתה, בין רבן שמעון בן גמליאל, לבין עשו. מי צודק ?
אמר רבן שמעון בן גמליאל – עשו צודק, לא אני. מה הראיה ?
אומרים המפרשים במדרש – בֹא ותראה, על מה מתכוון רבן שמעון בן גמליאל. כשרבקה קוראת ליעקב אבינו, ואומרת לו, בֹא וקבל את הברכות, מפחד יעקב אבינו – אמא, אם אני יבוא לאבא, ואני יגיד לו שאני עשו, מה תהיה התוצאה ?
(בראשית כז, יב) אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה.
אמרה לו רבקה – אל תדאג עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי.
כדי להסיר את הפחד של יעקב אבינו, מה צריכים לעשות ?
לשים לו יריעות עיזים על הידיים ועל צוואריו. אם יצחק ימשש אותו, הוא ירגיש את השיער וניגמר הסיפור.
רבקה לא מסתפקת בזה, היא הולכת ומלבישה את יעקב אבינו, בבגדי עשו. למה ??
כדי להסיר את החשש, שיצחק ימשש את ידי יעקב, אז תשימו לו שיער בידיים וניגמר הסיפור!
היא שמה לו שיערות, וחוץ מזה, היא שמה לו חליפה של אדם הראשון, ואת בִּגְדֵי עֵשָׂו  הַחֲמֻדֹת. למה את שמה לו את זה?
אומרת לו רבקה – תדע לך, ההלכה כמו עשו!
עשו מגיע לאבא שלו, הוא מלביש בגדי מלך.
בשביל מה אתה מלביש בגדי מלך ?? אבא שלך עיוור.
אתה יכל לבוא עם חולצת טריקו, שכתוב עליה המספר 10 מצד אחד, ונחש מהצד השני. למה אתה לובש חליפה ???
מזה למה ?! אני הולך למלך!!! אני עומד לפני אבא!!!
אומר ר' שמעון בן גמליאל – אם רבקה הלבישה לו את הבגדים האלה, זה סימן, שכך צריך לשרת את אבא. זה סימן, שכך צריך לנהוג בפני אבא. אם ככה, עשו כיבד אותו יותר ממני.
רבותי, אני רוצה לעסוק קצת, בדמותו של עשו, כי הוא זכה להחריב את הבית השני:
עשו, ה"צדיק" הזה, שאין כמוהו בכיבוד אב, ועדיין לא גמרו לשלם לו, את הכיבוד אב, הוא היה אבי אבות הנוכלים.
הקב"ה מעיד עליו את זה, שנאמר(משלי כו, כה) כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ.
כשחז"ל אומרים בירושלמי(מסכת נדרים, פרק ג'), שלאחר מותו של עשו, הוא מתעטף בטליתו, ועולה לגן-עדן ומבקש להיכנס, הוא לא יכל להיכנס בלי טלית. אם הוא יבוא ללא טלית, יזהו אותו, ויזרקו אותו כבר בכניסה.
מי מוריד אותו משם ?
אומר הירושלמי  - בא הקב"ה וגוררו משם. למה ?
כמו שכתוב בפסוק(עובדיה א, ג) אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם ה'. מי מוריד אותך ??
הקב"ה.
חז"ל אומרים – עשו"הצדיק", היה בא לאבא שלו ושואל – אבא, איך מעשרים את המלח ? אבא, איך מעשרים את התבן ?
שואל אותו יצחק – עשו, איפה היית כל היום ?
- אבאל'ה, כל היום הייתי בישיבה! הייתי גם במתמידים וגם בכולל שישי שבת!
ובת קול צורחת ואומרת - כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל תַּאֲמֶן בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ.
רבותי, חשבנו רק זה, שהוא עובד על אבא שלו, שהוא"מחמיר" גדול, זה לא רק זה.
בא הקב"ה ומספר לנו, מה בלבו של עשו(בראשית כז, מא) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי
כולם מבינים פשוט, מה זה יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי – אני אחכה שאבא יפטר, ח"ו, אני לא רוצה לצער אותו. יעברו ימי האבל של אבא, הוא ימות לבית עולמו, ואני יהרוג את יעקב!
לא ולא, אומר הקב"ה – אני אגלה לך, מה אצלו בלב – יִקְרְבוּ, כלומר אני אקרב את המוות של אבא, אני לא הולך לעשות את הטעות של קין.
קין הרג את הבל, חשב שהוא יהיה מלך העולם, כי אין לו יורשים. אחרי 130 שנה, הוא קיבל אח נוסף, קוראים לו שת, כל התוכניות נגמרו.
אני לא הולך ליפול באותה טעות, אני הולך להרוג את אבא, ואחר-כך אני אהרוג את יעקב, ואז אני אהיה יורש יחיד!
אמר הקב"ה – אני יודע מה נעשה אצלך בלב!
רבותי, שמעתם סוג של כיבוד אב ?
הוא מחכה לחסל את אבא שלו. איזה כיבוד אב, בן פורת יוסף. מהכיבוד אב הזה, רועד יעקב אבינו!
(לב, ח) וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד...
אם כתוב אצל משה רבינו וַיִּירָא מֹשֶׁה, והקב"ה אומר לו - אל תירא!
אין אומרים אל תירא, אלא למי שירא, וכתוב בתורה וַיִּירָא יַעֲקֹב.
אנחנו שרים כל מוצאי שבת, למי ששר – אל תירא עבדי יעקב! ממה הוא פחד ??
הוא פחד מזכויות של כיבוד אב, שהיו לעשו, ב-22 שנה, שהוא היה בבית לבן. אומר הזוהר, שעשו שירת את יצחק 22 שנה.
אומר הקב"ה – עדין לא זכיתי לשלם לעשו, את כל הכיבוד אב שמגיע לו.
אני רוצה להקריא לפניכם פסוק(זכריה ב, יב), מבטיח הקב"ה לזכריה הנביא, שיד של גוי, שהורמה על יהודי, יהיה מי שיהיה, תקבל את עונשה - כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אַחַר כָּבוֹד שְׁלָחַנִי אֶל הַגּוֹיִם הַשֹּׁלְלִים אֶתְכֶם כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ
אומר רש"י - אחר כבוד. אחר כבודכם אני שלוח להגדיל לכם כבוד ומדרש אגדה אחר כבוד אחר שאשלם לעשו כבוד שכיבד את אביו.
תראו כמה שנים, מעשו ועד לנביא זכריה, עדין לא שילמו לעשו, את מה שמגיע לו על כיבוד אב.
איזה כיבוד אב ????
כיבוד אב, על זה שרצה לרצוח את אבא שלו!?
אבל כיבד אותו – האכיל אותו, טיפל בו 22 שנה ?! מגיע לו שכר עבור זה – קיבל את הר שׂעיר!
רבותי, בכל אופן, מה שאני רוצה לומר מכאן, זה יסוד אחד:
למדנו מכאן את היסוד, שהקב"ה משלם שכר כיבוד אב, למי שלא מצווה, ואם שכר כיבוד אב של רמאות, עדין ממשיכים לשלם, תארו לכם מה ישלם הקב"ה, ליהודי שמכבד את אביו בכבוד גדול! ונושא על שכמו את אבא שלו ואת אמא שלו – מאכיל אותם, ומקדיש להם חיים! איזה שכר רוחני מצפה לו!
לעשו, אי אפשר לתת שכר בעולם הבא, אפשר לתת לו רק בעולם הזה. תראו כמה מאות שנים, עדיין לא גמרו לשלם לו!
אם אתה שואל – מפני מה קיבל עשו זכות, לגעת בבית המקדש ?
התשובה היא – זכות כיבוד הורים, שהיתה לו.
רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר, נקוד על הסמ"ך, אומר בעל הטורים.
זכה עשו להחריב את בית המקדש, שאורכו שישים אמה, בגלל זכות כיבוד אב ואם.
רבותי, אני רוצה מכאן להגיע לנקודה, שהזכרנו אותה בשנה שעברה, אבל מכאן אני רוצה להגיע לנקודה, שאם ניקח אותה ונלמד אותה כמו שצריך, נוכל בע"ה, להרוויח רווח רוחני עצום, לתיקון הענין של חורבן הבית:
הרב דסלר בספריו, עומד על כך, שכל גלות שעם ישראל ירד אליה, באה לתקן. לא סתם נבחרה בבל כגלות, לא סתם ירדנו לגלות מצרים, לא סתם היתה גלות יוון, כל גלות מבשרת משהו, וכל  גואל מסמל משהו.
אם הגלות שירדנו למצרים, היתה בגלל חטאי הלשון, אז הגואל, הוא כבד פה וכבד לשון. מהגואל, אתה יכל לדעת את הסיבה שירדנו לשם.
עם ישראל ירד למצרים, לעם הדומה לחמור, ויצא משם מנוקה, מכל הענין של חומריות.
אני  יסביר את זה במשל, שאולי יובן יותר טוב, למה אני מתכוון:
אני לא יודע, אבל מי שמתמצא קצת ברפואה יודע, שכאשר מזריקים לגוף האדם נסיוב, ויש בו חיידק מוחלש, הגוף נעשה מחוסן לאותו חיידק. נותנים חיסונים לשפעת, מכניסים חיידק מוחלש, ואז הגוף נעשה מחוסן.
כשהקב"ה שולח אותנו לגלות, הגלות, זה בעצם שמזריקים לנו חיסון. אם אנחנו נמצאים שם, במקום פלוני, ויצאנו משם מחוסנים, אנחנו כבר מחוסנים כנגד זה.
הגלות של אדום, היא גלות של רצח. מאיפה אני יודע ?
בשעה שהקב"ה הסתובב עם התורה, מסביב לשבעים אומות ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵֹּׂעִיר לָמוֹ... הוא שאל כל אומה, אם הם רוצים לקבל את התורה.
כל אומה שאלה – מה כתיב בה ?
הראשון היה עשו – אתה רוצה לקבל את התורה ?
-  מה כתיב בה ?
- לא תרצח.
- איך אני יכל ?! זה העבודה שלי, הרי הבטיח לי סבי על חרבך תחיה!
אם הקב"ה הוריד אותנו לגלות של רצח, אנחנו כבר נמצאים 1950 שנה בגלות אדום, סימן שענין הרצח, היה אצלנו קל, ולכן ירדנו לגלות אדום!
איזה רצח ?!
בית ראשון נחרב בגלל שנאת חינם, שפיכות דמים וגילוי עריות. שם ירדנו לבבל. אם היה בעם ישראל רצח, אז היינו צריכים ללכת בגלות הראשונה, גלות בבל, היינו צריכים ללכת לאדום.
למה אנחנו עכשיו צריכים ללכת לאדום, אחרי חורבן בית שני ?
התשובה פשוטה מאוד – אצל היהודי, לא צריך לקחת סכין ולדקור מישהו בלב. אצל יהודי, אפשר להיות רוצח, מבלי לשפוך אפילו טיפת דם אחת! שֹׁפֵךְ דַּם הָֽאָדָם בָּֽאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ.
אומרת הגמרא – אמרה תמר, מוטב אפיל עצמי לכבשן האש, ולא אלבין פניו ברבים.
אצל יהודי, לא צריכים לשפוך דם, רוצח! נחשב גם, כמי שמלבין פנים.
אמר מר"ן הרב שטיינמן, בהספד בהלוויה בבאר-שבע – הגמרא אומרת, שכל המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא! ואילו רוצח, לא כתוב, שאין לו חלק לעולם הבא, למה ???
פשוט מאוד – רוצח יודע שהוא עשה מעשה רע, אז יש סיכוי שהוא יעשה תשובה.
אדם שמלבין פני חברו ברבים, הוא אומר – מה עשית ?! רק אמרתי ברבים, שאין לו שכל! וזה נכון.. אז למה אין לי חלק לעולם הבא ? רק אמרתי את האמת...
הוא רוצח!!!
תמר לימדה אותנו, שכדאי להיכנס לכבשן האש עם שני עוברים, ולא לבייש את חברך ברבים.
אז מה היה חורבן הבית ?
בושה וחרפה שעשו לבר-קמצא! זורקים אותו מול כולם, מתוך חתונה, הוא מוכן לשלם את כל החתונה!
- תשאיר אותי פה, אל תבזה אותי!
- עזוב לא רוצה, אתה עושה לי שחור בעיניים. צא מהחתונה!
הוא יוצא, יושבים כולם, אף אחד לא פותח פה.
אומרת הגמרא(מסכת גיטין נז, א) – תניא אמר רבי אלעזר בא וראה כמה גדולה כחה של בושה שהרי סייע הקב''ה את בר קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו.
הוא הולך עם הכבש ששלח הקיסר, ועושה לו פצע. איפה ?
בעין הרעה, ובפה שבו הוא בייש ואמר לו – צא החוצה מפה!
נחרב הבית השני!
מה, אבל הוא לא הרג אף אחד! זה לא בית ראשון שנשפך דם כמים ?!
מזה לא הרג ? מה אתה חושב שבר קמצא חיי ?!
עומדים 600 מוזמנים, עומד המחותן ואומר – לך!!! עוף מפה!!!
כולם מסתכלים, וכולם מדברים על זה. אחרי חמש דקות, כולם יודעים ששפכו את דמו.
אומר הקב"ה – זה רצח! לא צריכים לשפוך דם! זה רצח בדיוק כמו שאתה תוקע חרב!
אצל אדום צריך רצח בדם קר, אצל יהודי, מספיק להלבין את פניו, כדי שיחשב לרצח!
אז תרדו לגלות של אדום! למה אדום ?
כי התורה אומרת(פרשת ניצבים – דברים ל, ז) וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ
שואל רבינו בחיי – מי זה האויב ומי זה השונא ?
ואומר – האויב זה ישמעאל, והשונא, זה עשו.
למה הוא נקרא שונא ?
אמר ר' שמעון בן-יוחאי – הלכה בידוע, שעשו שונא ליעקב.
- תגיד, למה אתה שונא אותו ?
- שונא.
תשאל את הגרמנים – למה שחטתם שישה מיליון יהודים ????
-סתם.
אדום לא צריך סיבה, הוא שונא!!! אמר ר' שמעון בר-יוחאי – הוא שונא!
אומר הקב"ה – אם בית שני נחרב בגלל שנאת חינם, ואתה שואל"למה", אז תלך לגלות אדום, כי שם השנאה בלי סיבה.
יש סיבה ? אין סיבה.
שונאים אותנו! תסתכלו בעולם! כל המדינות, כולל ברק אובאמה  וכל מי שנראה כחבר של ביבי, כולם שונאים אותנו!!! למה ???????
זה גלות אדום.
רבותי, אני רוצה להגיע לנקודה, ובזה לסכם את הדברים:
יש גמרא שכולנו מכירים(קידושין לא, ב) - אמר רבי אבהו כגון אבימי ברי קיים מצות כיבוד השפיץ של כיבוד אב, זה הבן שלי, אבימי, אין כמוהו! חמשה בני סמכי הוה ליה לאבימי בחיי אביו חמישה בנים היו לו, לאבימי, כולם חיו אצלו בביתו בחייו וכי הוה אתא רבי אבהו  כשרב אבהו היה בא לבקר את בנו אבימי קרי אבבא היה נותן דפיקה על הדלת ואומר – תפתחו לי! רהיט ואזיל ופתח ליה  היה אבימי רץ לשער ואמר אין אין עד דמטאי התם וכל הדרך עד השער, היה צועק אבא אנחנו באים, אבא אנחנו באים! יומא חד  יום אחד הגיע רב אבהו לבקר, התיישב בסלון, ב"ה יש כורסא מתנדנדת. שאל אותו – אבא מה תשתה? אמר ליה אשקיין מיא  סודה קר עם הרבה גזים והרבה קרח אדאייתי ליה נמנם  הלך אבימי והביא לו כוס גדולה עם קרח וסודה, אבל בינתיים ר' אבהו נירדם גחין קאי עליה עד דאיתער אבימי לא העיר אותו. נשאר לעמוד עם הכוס סודה עד שיקום אביו איסתייעא מילתיה ודרש אבימי(תהילים עט-א) מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים בא הקב"ה וגילה לו סוד, על מזמור בתהילים. 
על זה אומרים מזמור ?! תגיד קינה!
אלא, גילו לו מהשמים, שהקב"ה הוריד את זעמו על עצים ואבנים, במקום על עם ישראל.
רבותי, למה קיבל את התשובה הזאת אבימי, בדיוק כשהוא עמד ליד אביו ? הוא לא יכל לקבל את החידוש הזה בבית הכנסת ?
תוספות אומר פירוש אחר – אסף, היה הנכד של קֹרח.

כתוב בפסוק(איכה ב, ט) טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ משל למה הדבר דומה ?
משל לשפחה, שנפל לה כד לתוך הבאר.
-  עכשיו אין מי שיוציא לי את זה מהמים.
הגיע השפחה של המלך, הביאה כד מזהב, ונפל לה גם לתוך הבאר.
היתה השפחה שמחה – ב"ה, עכשיו יביאו להוציא את הכד מהזהב, בטוח שיוציאו גם את שלי.
אמר אסף מזמור. מה המזמור ?
ריבונו של עולם, מתי שיוציאו את השערים ששם דוד המלך על הרצפה, יוציאו גם את הסבא שלי, את קֹרח.
אז התשובה פשוטה מאוד – היות והוא כיבד את אבא שלו, אז אמרו לו את הביאור במזמור של אסף, שהיה נכד של קֹרח.
הוא כיבד את אבא שלו, אמרו לו את המזמור הזה.
אבל מה זה שייך חורבן בית המקדש, לכיבוד אב של אבימי ?
רבותי, אני רוצה להיכנס לנושא נוסף, ומהנושא הנוסף הזה, להסביר רעיון נוסף, שראיתי בספר אמונת עתך, שאולי יביא אותנו, כל אחד, לאיזה הרגש, בנושא הזה של חורבן הבית:
למי ששם לב, הגויים, מצטיינים במצוות כיבוד אב – עשו מכבד את אבא שלו.
אליפז, הולך להרוג את יעקב אבינו, כי אבא אמר.
עמלק הולך להילחם בישראל, מרפידים וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם 400 פרסה! למה ?
כי האמא שלהם, תימנה, השביעה את עמלק – תן לי תקיעת כף, שיבוא הזמן שעם ישראל יצא ממצרים, תחסל אותם!  כיבוד אם!
רבותי, כשהגמרא בקידושין שואלת שאלה  - בעו מיניה מרב עולא עד היכן כיבוד אב עד היכן מצות כיבוד אב?
לאיפה הגמרא שולחת אותנו ?
דמא בן נתינה – גוי מאשקלון. היה סוחר בתכשיטים ובאבנים טובות. עם ישראל היה צריך לקנות אבן, שנאבדה מאבני החושן. האבן נקראת ישפה, כך אומר הירושלמי.
באו אליו, הוא היה סוחר של אבנים טובות, ואומרים לו – אדוני, יש לך את האבן הזאת ישפה ?
- כן.
- כמה עולה ?
- 100,000 $
- בסדר, תביא.
נכנס הביתה, אבא שלו, יש מחלוקת בגמרא – אם שם את הרגלים על הכספת, או המפתח של הכספת היה מתחת לראש.
הוא יוצא לחכמים – סליחה, אבל אני לא יכל לתת לכם את האבן.
-  למה ?
- אבא שלי ישן.
- תעיר אותו, ניתן לך 150000$.
- לא, לא רלוונטי. אבא יושן.
- 200,000$
-לא.
- 250,000 $
-לא.
300,000$
-לא.
-360,000 פעמיים חי ?
-לא.
- ניתן לך 410,000$ פעם אחת מת J
-לא!
- 600,000$!
- לא, אין מה לדבר! לא מעיר את אבא שלי!
- הקב"ה ישלח לך רפואה שלמה. כל-טוב.
- נוסעים ממנו החכמים, וחוזרים בערב אליו – תגיד, יש עוד את האבן ?
-כן.
- כמה עולה ???
- 100,000 $
- אבל הצענו לך כבר עליה 600,000$ ?!
- מילה שלי, זו מילה!
אומרים חז"ל – שילם לו הקב"ה את החצי מיליון דולר הנותרים. הוא אלא הפסד, אל תדאג.
בשנה אחרי זה, נולדה לו פרה אדומה, ושילמו לו עליה חצי מיליון דולר. לא הפסיד שום דבר.
אהה, אתה רוצה לדעת מי הדוגמא לכיבוד אב ?!?
דמא בן נתינה, הוא הסמל של כיבוד אב!
אהה, בומבה לבמבה! JJJ
רבותי, אני רוצה לשאול אתכם שאלה – אין לנו דוגמא כזאת ביהודים, שצריכים להביא את הדוגמא של דמא בן נתינה ?!
תפתחו תוספות(לא, ב), ירושלמי בהרחבה, שמספר, מה עשה ר' טרפון, לכיבוד אם – ישב על הרצפה, כדי שאמא שלו תוכל לדרוך עליו, ותוכל לעלות למיטה.
מה, לאמא שלו נגמרו הנעליים ?!
זה הסמל של היהודים דמא בן נתינה ?!?!?!
רבותי, אני רוצה לשאול שאלה – נאמר שזו הדוגמא, האם כך היא ההלכה ?
סוחר יהלומים יהודי, שמגיע אליו שיח פרסי, אומר לו – תשמע, אני צריך עכשיו יהלום 30 קרט, כמה עולה ?
- 1,500,000 $
- בסדר. תביא.
הוא ניגש לכספת, אבא שלו עם הרגליים על הכספת יושן.
- תשמע, אני לא יכל למכור לך, אבא שלי יושן על הכספת.
- 5,000,000 $ הולך ?
-לא יכל.
זאת ההלכה, בהלכות כיבוד אב ואם, שלא מעירים את האבא, בשביל רווח של 3 מיליון דולר ???
ודאי שמעירים!
3 מיליון דולר ?! תעיר אותו, כך את היהלום, תמכור אותו, ואחר כך תיקח אותו לרמאדה, שיישן חצי שנה רצוף J
ממי אתה מביא דוגמא ?! מדמא בן נתינה!
טמבל! למה לא הערת את אבא שלך ??
הגמרא מספרת – שיום אחד לבש בגדי זהב, דמא בן נתינה, וישב עם כל מלכי רומא לישיבה, באה אמא שלו, הכניסה לו שתי סטירות וקרעה לו את הבגדים, ולסיום, נתנה לו יריקה!
- ברוכה תהיה, אמר לה דמא בן נתינה לאמו.
אין דוגמא אחרת, רק מכאן ???
רבותי, אני רוצה לומר יסוד, שכתוב בספר של ר' משה פינשטיין – מה אתה מביא דוגמא ממשוגעים ?? ראית פעם אדם שהולך לישון עם הרגליים על הכספת ??
אין לך ספה ?! ראית פעם אמא, שבאה לבן שלה בישיבת קבינט, ונותנת לו שתי סטירות וקורעת לו את הבגדים ?!
אז מה אתה מביא לי דוגמאות ממשוגעים ??
אבא דפוק יושן על הכספת. אמא משוגעת יורקת על הבן, ואתה מביא לי דוגמא ממנו.??? אין לך דוגמאות יותר יפות???
אומר ר' משה פינשטיין – אתה יודע מתי לא מעירים את אבא ?? כאן במקרה הזה, לא מעירים את אבא! למה ?
כי אם יש אמא משוגעת, אז מסתמא 'ענבי הגפן בענבי הגפן' אז גם האבא הוא כזה.
אם האבא הוא קוקוריקו, ולוקח כדורים, אז ודאי שלא מעירים אותו, הוא יוכל להיבהל ואז ייקחו אותו לאשפוז, אבל אם האבא נורמאלי, וסתם הוא שם את הרגליים על הכספת, אז ודאי שמעירים אותו! אין ספק.
רבותי, אני רוצה לשאול אתכם שאלה – הגמרא מביאה דוגמא מגוי אחד באשקלון, וגם בירושלמי, מובאת דוגמא מעוד גוי מאשקלון. מה כל אלה של הכיבוד אב, היו באשקלון ? באשדוד לא היו כמה ? 
אומר הספר אמונת עתך – אתה יודע למה כולם מאשקלון ? כי באשקלון גרו פלישתים, ופלישתים כולם ממזרים, כך כתוב בחז"ל.
אתה יודע למה הם כיבדו את האבא ? כי זה בכלל לא אבא שלהם!
אני רוצה לומר יסוד, שראיתי אותו בספר אמונת עתך, של הרב משה וולפסון.
הוא כותב יסוד אדיר, והוא פותח בשאלה -  כשחז"ל שואלים – עד היכן כיבוד אב, למה הגמרא לא מביאה לכך מקור?  תגיד גזרה שוה, תגיד קל וחומר, תביא מדרש, אבל תביא משהו!
-"עד היכן כיבוד אב ?"
-  תלך לדמא בן נתינה.
דמא בן נתינה זה האדם שחייב בכיבוד אב ?
אומר תשובה נוראה – לא לומדים ממנו כיבוד אב.  באים חז"ל ללמד אותנו, מה השכר שהקב"ה משלם לגוי. שגוי לא חייב בכיבוד אב, ואם הוא כיבוד את אבא שלו, נגד זה שהוא לא חייב בכלל, משלם לו הקב"ה אחר כך, בפרה אדומה.
מזה תלמד, כשבן-אדם חייב במצוה והוא מקיים אותה, שהוא מצווה ועושה, כמה הקב"ה ישלם לו על מצוה אחת, של כיבוד אב!
שואלת הגמרא  - כיבוד אב עד היכן ?? בֹא ותסביר לי מה גודל המצוה.
אומרת הגמרא – אני לא יסביר לך עכשיו את ההלכה, מגוי אני יוכיח לך, מה הקב"ה משלם, ומזה תלמד על אחת כמה וכמה ליהודי.
רבותי, אומר הרב משה וולפסון בספרו רעיון מצמרר – אותו יצר הרע, שאומר לנו"לא לכבד הורים", אומר לגויים"תכבדו הורים". למה ??
כדי לקטרג על עם ישראל. גוי שמכבד הורים, זה קטרוג לעם ישראל!. למה ?
פשוט מאוד – כי חז"ל אומרים לנו – הקב"ה ציוה על כיבוד הורים. אתה יודע למה ?
תסתכלו בספר החינוך – שמתוך שמכבד את אביו, יבוא לכבד גם את הקב"ה, שהוא אבא שלו, ואבא של אבא שלו, ואבא של סבא שלו!
הולך גוי ומכבד את אבא שלו. אתה יודע מה הוא רוצה להגיד ?
- ריבונו של עולם, אתה זוכר שהחרבת את בית המקדש השני ?! אתה יודע למה עשו החריב את בית המקדש השני - בגלל שהוא כיבד את אבא שלו.
עם ישראל, הוא העם היחיד בין שבעים אומות, שאתה קורא להם בני. אתה לא קורא לאדום בניי, ולא לבבל ולא לאף אחד.
"בנים אתם לה' אלוקיכם", יש רק עם אחד – עם ישראל.
אם ככה, בא עשו ואומר – תסביר  ריבונו של עולם, אם אתה אבא שלהם, איך הם מכבדים אותך ??
אומר הקב"ה לנביא מלאכי(א, ו) וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי!
כשעומד אבימי ליד אבא שלו, ומחזיק את הכוס, מגלה  לו הקב"ה  מזמור לאסף – אתה יודע למה לא הרגתי את עם ישראל ?
מסיבה אחת – כי הם בנים שלי.
כיליתי את זעמי על עצים ואבנים, ולא כיליתי את זעמי על הבנים שלי!
אני אגלה לך מה סוד חורבן הבית!
אומר המשך חכמה – אתה יודע איזה אבן נאבדה ?
אומר הירושלמי – יֹשפה.
של מי האבן הזאת ? של בנימין.
אומר המשך חכמה – בית המקדש נבנה בחלקו של בנימין. למה ?
כי בנימין הוא היחיד, שלא פגע בכבודו של אבא!
11 אחים היו שותפים למכירת יוסף. יעקב מתאבל – פגעו באבא. היחיד שלא היה שותף לזה, היה בנימין.
אומר הקב"ה – במקום של כיבוד אב, בית המקדש, יבנה רק בחלקו של בנימין.
עשו, שכיבד את אבא שלו, זכה לפגוע בבית המקדש, כי אם אין כיבוד אב, אם אתם לא חיים טוב בניכם, מה יש לאבא ?!
מתי האבא מאושר ?
כשכל הילדים חיים ביחד.
כשהילדים רבים אחד עם השני, יש צער לאבא!
אומר הקב"ה – אם אתם אחים ואתם בנים שלי, למה אתם לא אוהבים אחד את השני ?! אם אני האבא שלכם, תחיו טוב אחד עם השני!
וכשאתם לא חיים טוב אחד עם השני, מגיע עשו, ומחריב את הבית.
לבנימין יש חלק בבית המקדש!
אם ככה, אומרים רבותינו – שהיה נגוע הענין, של כיבוד אב, איבד הקב"ה בכוונה, את האבן של בנימין, שהיה סמל של כיבוד אב.
אם ככה, נוכל להבין, שמי שיש לו אבא, ודאי חייב בכיבוד אב, זה זכויות בבנין בית המקדש. מי שאין לו אבא, לפחות ידע, שהאבא שיש לכולנו, הוא אבינו שבשמים.
בית מקדש, אין לנו היום, יש לנו בית מקדש מעט.
בית המקדש של מטה, הוא משכן של הקב"ה, ד' אמות של הלכה.
הקב"ה שואל – אם זה בית המקדש, איה כבודי ?? כמה אתה דואג לכבד את בית המקדש של מטה ? האם אתה בתפילה לא מדבר ? האם באמצע התפילה, אתה לא מרים טלפונים ?
תארו לעצמכם, שבית המקדש היום יורד לנו. עם כל מערכות התקשורת. אדם היה מתוודה על קרבן חטאת, באמצע מגיע טלפון.
- כן, מה רצית ? רגע, אני באמצע, חכה רגע.
תגיד, ככה מתנהל בית המקדש ? אתה תענה לטלפונים בזמן הקרבת הקרבנות ??
תפילות במקום קרבנות תיקנו!
כמה אנשים עונים בתפילת הלחש לטלפונים ???
אני לא מדבר על השירים והפזמונים! אתה נכנס למנין, כל כיס, רוקד בצורה אחרת!
מה קרה לך ??? מה השירים האלה ??? סגור את זה!!!
אתה נמצא בבית המקדש! וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי!
כל אחד יעשה חשבון נפש, אבל דבר אחד – חייבים להתייחס למה שקרה בשבוע שעבר – כעת הזאת, יצאנו מהשיעור ששים ושמחים. שלוש שעות לאחר מכן, הולך יהודי, לוקח סכין, ומכניס אותה בליבו של ר' אלעזר אבוחצירא!
רבותי, מאוד קל לנגב את זה – משוגע!
אם אתה אומר"משוגע", אז זה מילת הקסם להגיד – תעזוב אותי! אני לא בענין!
משוגע זה לא פתרון!
אם חז"ל אומרים לנו, שירדנו לגלות אדום, בגלל חרב שבלשון, יש רצח באמצעות פה! אבל רצח בידיים, זה עוד לא היה לנו!
שישה שבועות קודם, בבורו-פארק, לוקח יהודי שומר תורה ומצוות, ילד קטן, חותך אותו, ומכניס אותו למקרר!!!
מי מאיתנו לא אכל ארוחת ערב ?!
מה עשית ?! שמעת שילד יהודי נירצח! המשכת לאכל ? מה אמרת ?
אמרת – משוגע!  והמשכת לאכל!
משוגע ממשיך הלאה!
הגיע, דקר את הרב! תגיד השתגע!
לא, הוא לא השתגע!
הוא חיכה שעות בתור, חיכה להיות אחרון, ניכנס והכניס לו סכין ישר ללב!
רבותי, אני רוצה להגיד דבר ששמעתי אותו, דבר נורא – אתם יודעים מה היו המשוגעים של פעם ? לפני 200 שנה ??
המשוגע היה, או אליהו הנביא, או משיח בן יוסף, או משיח בן-דוד, או החמור של המשיח.
בא אחד עם שופר, וצועק – אני משיח! אני אליהו הנביא!
אמר לי אחד – למה פעם המשוגעים לא היו רוצחים ?
הוא אמר לי – מה ההבדל בין חכם לטיפש ?
הבדל אחד – כל בן-אדם, יש לו מחשבות. אחד חושב שהוא מועמד להיות משיח, אחד חושב שהוא מתאים להיות ראש ישיבה. כל אחד יש לו מלא מחשבות, רק יש לו פלוס אחד, שהוא פיקח, אז יש לו בראש מסננת עם חורים קטנים, לא כל דבר שהוא חושב, הוא מוציא החוצה. הוא יודע מה להוציא, הוא יודע אם כותבים את זה או לא, וגם אם כן, הוא יודע אם הוא מפיץ את זה ברבים.
משוגע, יש לו חורים גדולים במסננת. מה שהוא חושב, הוא אומר. זהו, זה משוגע!
היום, ההבדל הוא בדור. כשהדור עסק כל הזמן, באליהו הנביא ובמשיח, אז המשוגעים דמיינו שהם המשיח. כשרבנים כל היום קוננו על הרצפה, בליל תשעה באב, עם דמעות על הרצפה, ישבו ובכו כמו ילדים קטנים, אז ממילא המשוגעים אמרו –"כולם בוכים, אז ממילא, נהיה המשיח".
במה כולם עסוקים היום ? מישהו מקונן על חורבן הבית בדמעות שליש ? בכמה בתי כנסת תיכנסו ותמצאו, אנשים שמקוננים ובוכים  על החורבן ?
יש הרבה אנשים שבוכים, אבל לא על החורבן של בית המקדש, אלא על החורבן הפרטי שלהם.
חורבן ? אולי 2-3 בכל בית-כנסת, וגם אמרתי הרבה. אולי במקובלים בירושלים.
כל אחד אומר – רגע, מזגן, חם כאן, אוויר. תגיד מה אוכלים בצאת הצום ?
זה מה שמעסיק אותנו!
אז במה עסוקים ??? במחלוקות!!!
זה עם זה, וההוא זה עם זה, וההוא לקח לו...
אז אם אנחנו עוסקים עם החרבות שבלשון, אז מה עושה המשוגע האמיתי ??
המשוגע האמיתי כבר דוקר! כי המסננת שלו, עם חור יותר גדול. הוא לא מבין, שאפשר לבוא ולדבר! הוא לוקח את הסכין ודוקר!
זה מה שאנחנו צריכים ללמוד מכאן רבותי. שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם. כולם אנשים אחים אנחנו, בואו נאמר איש לרעהו חזק, נרבה באהבת הזולת, ונזכה לביאת משיח צדקנו במהרה בימנו אמן ואמן!!!

 
 
 

תרומה ללימוד הילדים 

אפשרויות לתרומה לבחירתך

 Donation form in English

להפקיד או להעביר תרומה לחשבון הת"ת:   מבשר טוב, בנק מרכנתיל, סניף גאולה 635 ירושלים. מספר חשבון 55631

להעברת תרומה מחו"ל לבנק הת"ת בארץ הקש         להעברת תרומה לחשבון בארה"ב בנק אוף אמריקה בניו גרסי  הקש.

לפרטים נוספים להתקשר לטלפון 050-4148077      תזכו למצוות עם שפע ברכה והצלחה.

אם יש בקשה מיוחדת לתפילת הילדים שלחו הודעה. אפשר בווטסאפ 054-2254768

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים