אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      פרשת דברים עד
דף הבית >> פרשת השבוע >> הרב ברוך רוזנבלום על פרשת השבוע >> ספר דברים הרב רוזנבלום >> פרשת דברים עד
 
בס"ד
 
פרשת דברים – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ד.
 
פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת דברים שנת תשע"ד.
ידוע מה שכתב הטור, ואחריו השל"ה הקדוש, ר' צדוק הכהן מלובלין – בכל אירוע שחל במהלך השבוע, יש לו קשר לשבת שלפניו.
הטור מביא את זה לגבי סימנים לקביעת המועדים פִּקְדוּ וּפִסְחוּ, וְלִמְעֻבֶּרֶת: סִגְרוּ וּפִסְחוּ.
אם אתה שפרשת דברים תמיד יוצאת לפני תשעה באב, משמע, שיש לה קשר בין הפרשה לבין תשעה באב, וכל אחד מנסה למצוא את הקשר ביניהם, בין הפרשה לבין תשעה באב.
הכלי יקר לוקח את הענין הזה, ומונה את הפסוק השני בפרשה אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.
כותב הכלי יקראַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב. אחד עשר יום שמתאבלים על חורבן הבית. תשעה ימים בחודש אב, י"ז בתמוז, ועשרה בטבת.
ביאור נוסף שמביא הכלי יקר – היות וכתוב בפסוק בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב  הכוונה בין שילוח המרגלים, לבין חטא העגל. אלו שני הדברים שהביאו עלינו את חורבן בית המקדש, ועל"בין... ובין", נאמר בפסוק(איכה א, ג) כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים.
כך כותב הכלי יקר, רמז נוסף שישנו בין פרשת השבוע לבין תשעה באב.
אנחנו רוצים ללכת לדברי מדרש, ומהמדרש הזה, להתחיל לחבר את פרשת השבוע לתשעה באב :
אומר המדרש(איכה רבה, פרשה א) - אֵיכָה יָשְׁבָה, שְׁלשָׁה נִתְנַבְּאוּ  בְּלָשׁוֹן אֵיכָה, משֶׁה, יְשַׁעְיָה, וְיִרְמְיָה. משֶׁה אָמַר(דברים א, יב): אֵיכָה אֶשָֹּׂא לְבַדִּי וגו'. יְשַׁעְיָה אָמַר(ישעיה א, כא): אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה. יִרְמְיָה אָמַר: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְמַטְרוֹנָה שֶׁהָיוּ לָהּ שְׁלשָׁה שׁוֹשְׁבִינִין, אֶחָד רָאָה אוֹתָהּ בְּשַׁלְוָתָהּ, וְאֶחָד רָאָה אוֹתָהּ בְּפַחֲזוּתָהּ, וְאֶחָד רָאָה אוֹתָהּ בְּנִוּוּלָהּ. כָּךְ, משֶׁה רָאָה אֶת יִשְׂרָאֵל בִּכְבוֹדָם וְשַׁלְוָתָם וְאָמַר: אֵיכָה אֶשָֹּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם. יְשַׁעְיָה רָאָה אוֹתָם בְּפַחֲזוּתָם, וְאָמַר: אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה. יִרְמְיָה רָאָה אוֹתָם בְּנִוּוּלָם, וְאָמַר: אֵיכָה יָשְׁבָה.
אם אנחנו מחפשים קשר לפרשת השבוע, לבין תשעה באב, המילה אֵיכָה, כאשר המילה אֵיכָה נמצאת, גם בפרשת השבוע –(יב) אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם. גם בהפטרה שנקרא בע"ה, בשבת זו, וגם במגילת איכה, שנקונן ביום שני בלילה, אם חס וחלילה, עד אז לא יבוא משיח צדקנו.
אלה שלושת המילים של איכה, שמופיעים במדרש עצמו.
הייתי רוצה לפתוח בדברי מדרש, שמופיע בשתי מקומות :
האחד בבראשית רבה פרשה יט, אות ט,  והשני, בפתיחה לאיכה.
אני מקריא את הנוסח שמופיע בבראשית רבה - אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, כְּתִיב(הושע ו, ז): וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְּרִית, הֵמָּה כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן  עם ישראל עבר בעברות שלו, מעין מה שעבר אדם הראשון בחטאו מָה אָדָם הָרִאשׁוֹן הִכְנַסְתִּיו לְתוֹךְ גַּן עֵדֶן וְצִוִּיתִיו וְעָבַר עַל צִוּוּיִי, וְדַנְתִּי אוֹתוֹ בְּשִׁלּוּחִין וּבְגֵרוּשִׁין, וְקוֹנַנְתִּי עָלָיו אֵיכָה. הִכְנַסְתִּיו לְתוֹךְ גַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר(בראשית ב, טו): וַיַּנִּיחֵהוּ בְגַן עֵדֶן. וְצִוִּיתִיו, שֶׁנֶּאֱמַר(בראשית ב, טז): וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם, וְעָבַר עַל הַצִּוּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר(בראשית ג, יא): הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶנּוּ אָכָלְתָּ. וְדַנְתִּי אוֹתוֹ בְּשִׁלּוּחִין, שֶׁנֶּאֱמַר(בראשית ג, כג): וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן. וְדַנְתִּי אוֹתוֹ בְּגֵרוּשִׁין, דִּכְתִיב(בראשית ג, כד): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. קוֹנַנְתִּי עָלָיו אֵיכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶכָּה, אֵיכָה כְּתִיב. כמו שעשיתי אצל אדם הראשון אַף בָּנָיו הִכְנַסְתִּים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְצִוִּיתִים וְעָבְרוּ עַל הַצִּוּוּי, דַּנְתִּי אוֹתָם בְּשִׁלּוּחִין וּבְגֵרוּשִׁין וְקוֹנַנְתִּי עֲלֵיהֶם אֵיכָה. הִכְנַסְתִּים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר(ירמיה ב, ז): וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל. צִוִּיתִים, שֶׁנֶּאֱמַר(שמות כז, כ): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עָבְרוּ עַל צִוּוּיִי, שֶׁנֶּאֱמַר(דניאל ט, יא): וְכָל יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ אֶת תּוֹרָתֶךָ. דַּנְתִּי אוֹתָם בְּשִׁלּוּחִין, שֶׁנֶּאֱמַר(ירמיה טו, א): שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ. דַּנְתִּי אוֹתָם בְּגֵרוּשִׁין, שֶׁנֶּאֱמַר(הושע ט, טו): מִבֵּיתִי אֲגָרְשֵׁם, קוֹנַנְתִּי עֲלֵיהֶם אֵיכָה, שֶׁנֶּאֱמַר(איכה א, א): אֵיכָה יָשְׁבָה.
אלו הדברים שמובאים בשני המדרשים הללו.
כשקראתי את המדרש הזה, ניסיתי להבין, מה מונח כאן במדרש, מה המדרש מנסה לעשות הקבלה בין אדם הראשון, ששם נאמר  אַיֶכָּה לבין מגילת איכה, שנאמר אֵיכָה.
דבר ראשון, צריך לדעת את הכלל הידוע, שהזכרנו אותו כמה וכמה פעמים, שבכל מקום כאשר מופיע דבר לראשונה, הוא השורש לכל המקורות.
מקור הדברים מגמרא(בבא-קמא נ"ה)- הרואה ט' בחלום יצפה לטובה. למה?
כי האות ט' מופיעה לראשונה בתורה, במילה טוב(בראשית א, ד) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב . והיות ושם מופיעה האות ט', אומרת הגמרא – מכאן, שרואים ט' בחלום, תצפה לטובה.
עוד דוגמא לאות ס', שמופיעה לראשונה בפסוק(בראשית ב, כא)...וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה, אומר המדרש(בראשית רבה, פרשה יז) כֵּיוָן שֶׁנִּבְרֵאת נִבְרָא שָׂטָן עִמָּהּ, אומנם זה ב – שׂ, אבל הכוונה ל- ס"מ עצמו.
צריך לדעת, שהמדרש אומר, שיש ס' קודמת, מהפסוק(בראשית ב, יא) הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה.
יוצא, שלכל מקום, שמופיע דבר בפעם הראשונה, הוא השורש לכל התורה כולה.
אומר המדרש – המילה איכה, מופיעה לראשונה בחטא אדם הראשון, אמנם היא לא מופיעה בלשון איכה, אלא אַיֶכָּה, אבל אומר המדרש, ש- אַיֶכָּה ואיכה זו אותה משמעות, ואני רוצה לנסות ולהבין מה מונח כאן.
אז פשוטם של דברים – חטא אדם הראשון, וגירוש עם ישראל, לאחר בית ראשון, וגירוש לבבל, יש לו מחנה משותף.
אומרת הגמרא(יומא ט) – בית ראשון חרב, בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.
אם אתה רוצה לערוך את המשוואה, לגבי חטא אדם הראשון, אומרת הגמרא(מסכת סנהדרין) – גם בחטא אדם הראשון, יש לך עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.
איפה זה נימצא? על כך יש מחלוקות.
מה שנאמר, בגמרא(מסכת סנהדרין לח, ב) – אדם הראשון מין היה, אדם הראשון כופר בעיקר היה.
איך אתה יכל להגיד, שהוא הי הכופר ומין?
כותב הרשב"א(ביאור לעין יעקב) – אם בא הנחש ופיתה את חוה, ואמר לה שכל אומן שונא בני אומנותו, והקב"ה אכל מעץ הדעת שנתן לו כוח, לברוא עולמות, והקב"ה לא רוצה שתאכלו מהאילן הזה, כי ברגע שתאכלו מהאילן הזה- והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע.
אם אתה מאמין, שהקב"ה אכל מהאילן הזה, יוצא שאתה מאמין שהאילן הזה קדם בבריאה לקב"ה, אז זו כפירה וזו עבודה זרה!
לכן, יש לך כאן חטא, של עבודה זרה.
חטא של עריות, בפשוטם של דברים, מה שהגמרא מביאה במסכת שבת - הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל. הִשִּׁיאַנִי, מלשון נישואין. בא הנחש אל חוה והתיל בה זוהמה.
זו הנקודה של עריות, שישנה בחטא אדם הראשון.
נקודה של מוות, שיש בחטא אדם הראשון היא – היות וכתוצאה מחטא אדם הראשון, ירד מוות לעולם. יוצא מזה, שהאדם הראשון, הוריד מוות לעולם.
כותב האר"י הקדוש – לכן אדם הראשון, קבור בחברון, כי חברון היא עיר מקלט, והוא צריך לכפר על מה שהוא גרם, על הריגת נפש בשגגה.
אם ככה, אם אתה מנסה לערוך משוואה, בין מה שאומר המדרש - שהאיכה הראשונה מופיעה בחטא אדם הראשון, והאיכה השניה מופיעה  בספר ירמיהו, זו האיכה שמופיעה בענין של הקינות – אתה מקונן על החורבן באיכה. והקב"ה קונן על האדם הראשון – אַיֶכָּה.
המשוואה היא – כי בשניהם יש לך עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות. כך חשבתי, פשוטם של דברים, ברגע הראשון שראיתי את המדרש הזה.
אני רוצה להוסיף עוד נקודה אחת, והנקודה הזאת, אולי תסביר לנו, כי המדרש אומר, שברגע שעם ישראל חטא, הוא עבר שילוחין וגרושין, כמו שאדם ראשון גורש מגן-עדן, שנאמר(בראשית ג, כג) וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם.
כמו שאדם הראשון עבר שילוחין וגרושין, ככה עם ישראל עבר גם.
כדי להסביר את יסודם של דברים, נעמוד על רעיון של הרבי מאיזביצא, בעל מי השילוח מאיזביצא. הוא פעם אמר לר' צדוק הכהן מלובלין, שכל אגדה מדברי חז"ל, שנמצאת בש"ס, יש לה קשר למסכת עצמה.
לא סתם קבעו חז"ל, דברי אגדה באותה מסכת. אם הם קבעו את אותם דברים שם, אז הם קשורים למסכת הזאת.
אמר לו הרבי מאיזביצא – אם כל עניני קבלת התורה, נמצאים במסכת שבת, כי לכולי עלמא, ניתנה התורה בשבת, אם ככה, לכן עניני קבלת התורה נמצאים בשבת.
עניני טהרת הדיבור, נמצאים במסכת פסחים(ג, א-ב).
אומרת הגמרא, שהתורה האריכה וכתבה מן הבהמה אשר איננה טהורה, ולא אמרה מן הבהמה הטמאה.
בעמוד ב', אומרת הגמרא, שהגיע כהן ואמר הגיעני כזנב הלטאה בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול.
אז מה פתאום הגמרא בפסחים מדברת על עניני קדושת הדיבור? כי כל הירידה למצרים היתה, בגלל דיבור לקוי, וכתוצאה מזה, ירדנו לפרעה, שהוא פה רע, ויצאנו לפה-סח, שהפה יכל לשוח דברי תורה. לכן, הגמרא מדברת על עניני קדושת הפה.
רעיון נוסף, שאמר לו הרבי מאיזביצא – כל עניני החורבן, נמצאים במסכת גיטין(נה, נו, נז, נח), אף עפ"י שאם היו שואלים אותנו, אנחנו היינו קובעים את עניני החורבן, במסכת תענית.
אומרת הגמרא(מסכת תענית ד, ו) - חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבָטַל הַתָּמִיד, וְהָבְקְעָה הָעִיר, וְשָׂרַף אַפָּסְטְמוֹס אֶת הַתּוֹרָה, וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. בְּתִשְׁעָה בְאָב נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ, וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה, וְנִלְכְּדָה בֵּיתַּר, וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר. מִשֶּׁנִּכְנַס אָב, מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה
ובדף כ"ט-א, אומרת הגמרא שם - משנכנס אב ממעטין בשמחה... אז כאן צריכה לבוא כל הסוגיה של החורבן.
אבל כל עניני החורבן, נמצאים בפרק הניזקין, במסכת גיטין, ולמה?
היות ובמעמד הר סיני, הקב"ה נישא לנו(ר' שלמה קלוגר בספרו, כותב, שכל עניני החופה, נלמדים ממעמד הר סיני), אנחנו הרעיה והוא האדון, והקב"ה כינס אותנו לתוך ביתו, כביכל זה בית המקדש, ולאחר שעם ישראל חטא ובגד בקב"ה, אז הקב"ה גירש אותו ושלח אותו, לכן כל עניני החורבן, נמצאים במסכת גיטין. עד כאן דברי הרבי מאיזביצא לתלמידו.
 אם אלה הדברים, הייתי רוצה ברשותכם, לקרוא מדרש, שמדבר על גירושו של אדם הראשון מגן-עדן.
אומר המדרש(בראשית רבה, פרק כא) - וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן. וַיְגָרֶשׁ, הֶרְאָה לוֹ חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ 3000 שנה, לפני שנבנה הבית, אדם הראשון מגורש מגן-עדן, הקב"ה מראה לו את חורבן בית המקדש, למה חשוב להראות לו עכשיו, את חורבן בית המקדש?
בביאור שנקרא יפה תואר על המדרש, הוא שואל – חז"ל אומרים(בראשית רבה, פרשה כ"ד)- אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן עַד שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן מֻטָּל גֹּלֶם לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, הֶרְאָה לוֹ דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו, דּוֹר דּוֹר וַחֲכָמָיו, דּוֹר דּוֹר וְסוֹפְרָיו, דּוֹר דּוֹר וּמַנְהִיגָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ, גֹּלֶם שֶׁרָאוּ עֵינֶיךָ כְּבָר הֵם כְּתוּבִים עַל סִפְרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, הֱוֵי זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם.
שואל היפה תואר – אם הקב"ה הראה לו הכל, מה הוא הראה לו עכשיו את בית המקדש? אם הוא הראה לו דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, אז הוא הראה לו דור דור ונביאיו. הוא הראה לו כבר את הקינה, שעתידים הנביאים לומר"איכה ישבה בדד", אז הוא הראה לו את הכל, אז מה אתה אומר עכשיו, שהוא הראה לו את החורבן?
אלא, אומר היפה תואר – לא שהראה הקב"ה לאדם הראשון את החורבן, אמר לו – כתוצאה מהמעשה שאתה עשית, אכילה מעץ הדעת, הבאת את חורבן בית המקדש.
זאת אומרת, המעשה הזה, של אכילה מעץ הדעת, הביא על העולם, את חורבן בית המקדש.
כל אחד שואל את עצמו – מה הקשר, בין חטאו של אדם הראשון, לחורבן בית המקדש? מה מונח כאן?
כדי לבאר את הדברים, אני רוצה לעמוד על עוד נקודה אחת :
הזכרנו לפני שבועיים, שסדר ההפטרות החל מי"ז בתמוז, ועד אחר החגים, אין להם קשר לפרשה, כך כותב הטור. מכאן ואילך, יש להם קשר למועדים. יש לנו תלתא דפרענותא, שבעה דנחמתא ותרתי דתיובתא.
שלושת ההפטרות הראשונות, נקראות דש"ח = דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ, שִׁמְעוּ דְּבַר ה', חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ, משם והלאה, זה שבעה דנחמתא - נו"ע ארק"ש נַחֲמוּ, וַתֹּאמֶר צִיּוֹן, עֲנִיָּה סוֹעֲרָה, אָנֹכִי לפרשת, רָנִּי עֲקָרָה, קוּמִי אוֹרִי, שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ.
אם ככה יוצא, שההפטרה שנקרא השבת, זו הפטרה של ח' מ- דש"ח - חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ.
חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ  זה סוג נבואה חדש שלא היה עד עכשיו. עד עכשיו, הנבואה היתה, או במראה, או בנבואה. מכאן מתחיל מראה חדש, שנקרא בשם חזון.
אני לא הולך להסביר עכשיו, מה ההבדל בין מראה לבין נבואה לבין חזון, שלושה דרגות בנבואה, ורבותינו מאריכים בזה מאוד, אבל לא זה הנושא שלנו היום. רק שנדע, שיש דבר כזה אצל הנביא ישעיהו, חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ, זה תהליך חדש של נבואה, שנקרא בשם מחזה - חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ.
חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ, זה ההפטרה של שבת זו, והיא קשורה לענין שאנחנו רוצים לעסוק בו.
אומר התפארת יהונתן, לר' יהונתן אייבשיץ – בשלושה דברים, אדם יכל לעבוד את בוראו – בדיבור, בשמיעה ובראייה, ולכן, שלושת ההפטרות האלה עוסקות, הראשונה זה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ - דיבור, שניה זה שִׁמְעוּ דְּבַר ה' – שמיעה והשלישית, בשבת זו  חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ – ענין הראייה.
למה אני רוצה להתחבר לנושא הראייה?
כי ההפטרה שלנו היא חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ, זו ההפטרה שלנו, ואני רוצה למקד אותו בנושא הראייה.
למה למקד אותו בנושא הראייה?
אם אתה אומר, שחטא אדם הראשון, היה זה שגרם את החורבן. ממה התחיל חטא אדם הראשון?
האישה ראתה את העץ, שהוא טוב למאכל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם. זאת אומרת, החטא של אדם הראשון, התחיל מענין הראייה.
אם הוא התחיל מענין הראייה, והוא גירש את האדם מגן-עדן, ואמר לו – בגללך יהיה חורבן, גם בית המקדש, נקרא בשם ראייה. איפה?
זו גמרא(מסכת בבא-בתרא ד) – לאחר שהורדוס הרג את החכמים, הוא בא לבבא בן בותא וביקש ממנו דרך תשובה. בבא בן בותא אמר לו, שילך ויבנה את בית המקדש. למה? אתה כיבית אורו של עולם, אתה תבנה את אורו של עולם. אתה הרגת את החכמים, שחכמים נקראים"אור" דכתיב(משלי ו-כג) כי נר מצוה ותורה אור, אתה תבנה את אורו של עולם, שנאמר(ישעיה ב-ב) ונהרו אליו כל הגוים. [דעה אחת].
[דעה שניה] אמר לו – אתה כיבית נרו של עולם, אלה החכמים, שנאמר(במדבר טו, כד) וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה ואתה תבנה את בית המקדש, שנאמר(יחזקאל כד-כא) הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם מחמד עיניכם.
יוצא, שבית המקדש נקרא בשם"מחמד עיני", אז הוא הרג את החכמים, שנקראים בשם עיניים, והתיקון שלו, הוא בית המקדש, שנקרא"מחמד עיני".
לשון הגמרא(בבא-בתרא ד, א-ב) - רבנן קם קטלינהו לכולהו רבנן שבקיה לבבא בן בוטא למשקל עצה מניה אהדר ליה כלילא דיילי נקרינהו לעיניה יומא חד אתא ויתיב קמיה אמר חזי מר האי עבדא בישא מאי קא עביד אמר ליה מאי אעביד ליה א''ל נלטייה מר אמר ליה [כתיב](קהלת י-כ) גם במדעך מלך אל תקלל אמר ליה האי לאו מלך הוא א''ל וליהוי עשיר בעלמא וכתיב(קהלת י-כ) ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר ולא יהא אלא נשיא וכתיב(שמות כב-כז) ונשיא בעמך לא תאור א''ל בעושה מעשה עמך והאי לאו עושה מעשה עמך א''ל מסתפינא מיניה א''ל ליכא איניש דאזיל דלימא ליה דאנא ואת יתיבנא א''ל כתיב(קהלת י-כ) כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר א''ל אנא הוא אי הואי ידענא דזהרי רבנן כולי האי לא הוה קטילנא להו השתא מאי תקנתיה דההוא גברא א''ל הוא כבה אורו של עולם דכתיב(משלי ו-כג) כי נר מצוה ותורה אור ילך ויעסוק באורו של עולם דכתיב(ישעיה ב-ב) ונהרו אליו כל הגוים איכא דאמרי הכי א''ל הוא סימא עינו של עולם דכתיב(במדבר טו-כד) והיה אם מעיני העדה ילך ויתעסק בעינו של עולם דכתיב(יחזקאל כד-כא) הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם מחמד עיניכם..
יוצא, שאנחנו רוצים לצרף בנקודה אחת, שלושה דברים – חטא אדם הראשון התחיל בעיניים – חורבן בית המקדש, הוא העיניים של עם ישראל, כמו שנאמר"מחמד עיניכם", וההפטרה, שאנחנו נקרא בשבת זו, היא הפטרה של חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ, גם היא קשורה לעיניים. אם רוצים, אפשר לחבר את זה גם לבית המקדש, שבשעה שאברהם אבינו עקד את יצחק בנו, והרמב"ן כותב, שזה המקום שעליו הוקדם בית המקדש, קרא למקום הזה(בראשית כב, יד) ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה.
בית המקדש נקרא בשם ראייה, זה המקום, ואנחנו רוצים לדבר קצת, על נושא הראייה בס"ד, אבל כדי להתחיל לבאר את הדברים, צריכים ללמוד קטע, מספר שנקרא בני יששכר.
 
 
הדברים הם קצת גבוהים, ננסה לבאר אותם לאט לאט, ובע"ה נקווה שנוכל להביא את הדברים, ככתבם וכלשונם, במהלך מאוד מענין, שמצאתי בספר שנקרא ראש אמיר. בואו בע"ה, נתחיל לבאר את הדברים, לאט לאט.
בספר בני יששכר, הוא מחבר את החודשים תמוז-אב, ליחידה אחת. הוא מדבר על החודשים. לכל חודש, יש פרק בפני עצמו.
הוא מגיע לחודשי תמוז-אב, הם חודשים מחוברים. למה?
כדי להסביר למה החיבור שלהם, צריכים לקרוא קטע בספר יצירה, שכתב אותו אברהם אבינו, ושם בפרק ה', מדבר אברהם אבינו, על שני החודשים שנקראים תמוז-אב, באותה משנה.
כותב ספר יצירה -  המליך אות ח' בראייה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה, וצר להם סרטן בעולם, ותמוז בשנה, ויד ימין בנפש, זכר ונקבה.
המליך אות ט' בשמיעה, וקשר לו כתר וצרפן זה בזה, וצר בהם אריה בעולם ואב בשנה.
אז יש לנו גם תמוז וגם אב באותה משנה.
בֹא נאמר מה אנחנו כן מבינים – מבינים שתמוז הוא בשנה, ואנחנו מבינים דבר נוסף, שהמזל שלו הוא סרטן, ודבר נוסף, שבחודש הזה נוצר ענין הראייה. אז יש לנו שלושה דברים.
היות וזה לא שיעור בקבלה, ניקח רק את מה שכתוב, את מה שאנחנו יודעים לבאר,לא מעבר לזה, על מה שהבני יששכר מתעכב – החודש הזה הוא חודש, שהאות שלו היא ח', החודש הזה הוא יסוד הראייה, והחודש הזה הוא תמוז בשנה, וסרטן במזלות.
מהו כסרטן במזלות? מי שרוצה, יש ספר שנקרא רץ כצבי, יש לו שתי מאמרים, על סרטן במזל החודש, והוא מסביר מהו הסרטן. גם הכלי יקר, בפרשת השבוע, גם מדבר על המזל של תמוז, מזל סרטן, עיין שם.
חודש אב, הוא כנגד השמיעה, האות שלו היא האות ט', מזלו אריה. עד כאן הדברים שכתובים בספר יצירה.
רבותי, שני החודשים האלה, אם נחבר מחברים אותם יחד, האות של תמוז היא ח', והאות של אב היא ט'. החטאים נמצאים בחודש אב ובחודש תמוז, אלה חודשי החטאים. אתה לא צריך לחבר א', כדי שיצא"חטא", גם האותיות ח' וט' נותנת לך את ה-'חט'.
כותב הבני יששכר –  הנך רואה אותיות ח' ט' המה השולטים בב' חדשים הללו, וזהו הנרמז(איכה א, ח) ח"טא חטאה ירושלים וכו'  עי' בבעל הטורים פרשת ויחי(בראשית מט, א) ויקרא יעקב אל בניו ביקש לגלות להם את הקץ ונסתם ממנו, אמר שמא ח"ו יש בכם חטא, אמרו תדקדק בשמותינו ולא תמצא בהם אותיות ח' ט', הרי לך שהאותיות גורמים(הגם שבוודאי הבחירה חופשית עם כל זה הזמן והמקום והנפש לפעמים מסייעים לכל ענין, הבן)
נשאלת השאלה – כשכהן היה רוצה לדעת דבר מסוים באורים ותומים. ובאורים ותומים היו כתוב אותיות, אז מה הוא היה עושה  כדי לדעת עם לעשות דבר זה או אחר?
רצה למשל שיהיה כתוב"טוב", הרי אין את המילה הזאת. זו גמרא במסכת סוטה שאומרת – חוץ משמות השבטים, היו מוסיפים אברהם יצחק ויעקב שבטי ישורון, אלו השמות שהוסיפו על שמות השבטים.
אז ביצחק לבד, יש גם ח' צ' ק', את האות ט' יש בשבטי ישורון.
ממשיך הבני יששכר - אם כן אלו הב' חדשים שבהם אותיות ח' ט' בהם דייקא גרם, ותמצא שאמרו רז"ל(ברכות ו') ראויים היו ישראל לעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע, אלא שגרם החטא, הנה תמצא(עזרא ז', ח) שבא עזרא לירושלים החדש החמישי חודש אב, שאז שליטת החטא, וזהו שיש לפרש חטא חטאה ירושלים על כן לנדה היתה, ולכאורה קשה, הלא חטא פירושו שוגג וקשה, וכי מפני ששגגה על כן תהיה מרוחקת כנדה, ולפי הנ"ל יש לפרש חטא חטאה ירושלים, הזמן גרם זמן שליטת ח"ט, על כן לנדה היתה רק כנדה, לא כמו שאר עריות שאסורין ומרוחקין לעולם, רק כמו נדה שמותרת לאחר זמן.  היות ויש להם עילה לטעון, שמה קרה שהם נפלו, היה בגלל מה שקרה בחודשים האלה, שבחודשים האלה שולטים האותיות ח' ט', אז יש להם טענה – ריבונו של עולם, נפלנו בחודשים האלה, שגם האות ח' שולטת וגם האות ט' שולטת.
הנה תתבונן על פי ספר היצירה הנ"ל, חוש הראיה בנפש, הוא נגד חודש תמוז בשנה, וחוש השמיעה בנפש נגד חודש אב בשנה, והנה תמצא(במדבר ב') בסידור השבטים לדגליהם, יהודה יששכר זבולון(שערי אורה שער ה' ס"ה ע"ב) נגד ניסן אייר סיון דגל א', דגל ב' ראובן שמעון גד,כנגד תמוז(ראובן) אב(שמעון) אלול(גד) חנה ראובן נגד תמוז, שהוא חודש חוש הראיה, על כן אמרה לאה בלידת ראובן לשון ראיה כי ראה ה' בעניי, ושמעון נגד חדש אב, הוא נגד חוש השמיעה, על כן אמרה לאה בלידתו לשון שמיעה(שם לג) כי שמע ה' כי וכו'(והנה תמצא אות הראשון בשם ראובן אות ר' כמו אות הראשון של ראיה, וכן אות הראשון בשמעון ש' כמו את הראשון של שמיעה ), והנה תמצא כי הנשיאים של אלו ב' השבטים שהם נגד ב' החדשים הם הראשונים שחטאו. שני הנשיאים שלהם, הם הראשונים לנפילה, מי הם? הנשיא של ראובן – אליצור בן שדיאור, שנצטרף למחלוקת של קֹרח ועדתו, והשני משמעון – זמרי בן-סלוא, ושמעון חטא בשיטים, אז יש לך את שתי השבטים האלה, ראשונים לחטא, בעוד שהיו ישראל במדבר אירע בהן מה שאירע, דהנה המרגלים הלכו לתור  את הארץ בכ"ט סיון(תענית כט) שלושים יום של חודש תמוז, ותשעה ימים של חודש אב, ביחד ארבעים יום  ממילא הלכו בתמוז חדש הראיה,(במדבר לב, ט) ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל וכו', ונפגם חוש הראיה הפגימה העיקרית היתה באמצעות המרגלים שראו את ארץ ישראל, והנה(שם יג' כה ) וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום, בחדש אב, חדש השמיעה והוציאו דיבה על הארץ,(שם יג כה)  ותשא כל העדה ויתנו את קולם כי שמעו לדבריהם ונפגם בחוש השמיעה אומר לנו ספר יצירה – חודש תמוז, הוא כנגד הראיה, האות השולטת בו היא ח'. חודש אב, הוא כנגד השמיעה, האות  השולטת בו היא ט', וזה מה שנפגם בחודש הזה, ונגזרה גזירה על אלו ב' החדשים עד כי ירחמם הש"י במהרה בימינו, לזה תמצא דהב' נשיאים של אלו הב' שבטים ראובן שמעון קבלו פגם תיכף בהיותם במדבר. אליצור בן שדיאור בעדת קֹרח וזמרי בן סלוא(הוא שלומיאל כמו שאמרו רז"ל סנהדרין פב) בשיטים...
על פי קבלת  האר"י ז"ל כל החודשים הם בבחינת איברי הראש, ושני החודשים של תמוז-אב, הם כנגד העיניים, והם נקראים"חודשי העיניים". חודש תמוז הוא כנגד עין ימין, וחודש אב, הוא כנגד עין שמאל, והיות ושני העיניים האלה נפגמו, לכן נאמר(איכה א ט"ז) עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם עיין שם, נראה לי הוא הנרמז בדברי רז"ל(תענית כד) כלה(כנסת ישראל) שעיני"ה יפות אין כל גופה צריך בדיקה ובהיפך ח"ו וכו'. והנה עינים הללו יתוקנו ויאירו בבוא פינח"ס אליה"ו במהרה בימינו בגימטריא 260 ב' פעמים עי"ן 130, הוא אשר יסד המקונן(שאמר משה בשליחות הראשון ששלחו הש"י לגאול את ישראל קאמר) מה בצע כי תשלה ואחרי גלעדי ישולח, ומעין זה הוא בתרגום המיוחס ליונתן בפסוק(שמות ד יג) שלח נא ביד תשלח ביד פינחס אליהו  שאנת עתיד למשלח בסוף יומייא אמר לו משה רבינו מה פתאום אתה שולח אותי, תשלח את אלה שבסוף יהיו הגואלים, כי הגאולה שלי, היא לא גאולה שתיגמר, הגאולה שלי היא גאולת ביניים. מאיפה ידע משה שהגאולה שלו, היא לא גאולה סופית?, והנה אין מזה רמז בכתוב אבל נרמז(שם ג  ד) וירא ה' כי סר לראות. משה רבינו הלך לראות, וראה שגם אם תיתן לו הגאולה, שני חודשים בשנה, של חודשי העיניים לא יתוקנו ס"ר בגימטריא ב' פעמים עי"ן, משה הסתכל שהב' החדשים לא יתוקנו ויאירו לגמרי עד הגאולה האחרונה שיבוא פינח"ס אליה"ו בגימטריא ב' פעמים עי"ן 260. מסכם הבני יששכר ואומר והנה מקובל מן המקובלים הראשונים(פרקי היכלות הקדמון פל"ט) שמות תרין משיחין בן יוסף ובן דוד הם נחמיה בן חושיאל מנחם בן עמיאל. וכן יסד הפייטן בסליחות תשבי מנחם ונחמיה, והנה נחמי"ה ב"ן חושיא"ל מנח"ם ב"ן עמיא"ל אליה"ו בגימטריא בראשי"ת, הנה הג' גואלים הללו נרמזים בשעה שהקב"ה יביא את הגאולה. מתי?  שתבוא הגאולה השלמה, יתוקנו שני העיניים של עם ישראל, כי משה רבינו אמר, שעד שלא תהיה הגאולה השלמה, לא יתוקנו העיניים האלה, פירוש הדבר, שלא יתוקן החטא של אדם הראשון, שהתחיל בעיניים. זה לא יתוקן, עד שיבוא משיח בן-יוסף, משיח בן-דוד ואליהו. בהתחלת התורה לרמז בבוא הג' גואלים הללו אז(תהילים קד, לא) ישמ"ח(אותיות משי"ח) ה' במעשיו, והנה נעוץ סוף התורה בתחילתה(דברים לד, יב) לעיני כל ישראל(בראשית א, א) בראשית ברא אלוקים, רצ"ל לתיקון ולהאיר העינים של כנסת ישראל(היינו הב' חדשים הנ"ל שנקראו עיני"ם) הנה בראשית(הג' גואלים הנ"ל) ברא אלהים, יבואו במהרה בימינו לגאלינו גאולת עולם.
עד כאן דברי הבני יששכר, ובזה אנחנו רוצים להרחיב את הדברים בס"ד.
ישנו ספר נפלא, שנקרא ראש אמיר, שכתב אותו הרב מאיר רייז, ספר נפלא ביותר.
בספר הזה הוא מדבר על התוצאות, שהיו כתוצאה מחטא אדם הראשון. מאמרים נפלאים ביותר. לכל דבר מקורות מצוטטים מדברי חז"ל, זוהר, אר"י הקדוש, ועוד מפרשים. הוא מביא הכל שלב אחרי שלב, אני רוצה להביא כמה נקודות מהספר, כדי להסביר נקודה שקשורה אלינו, לעבודת ה' שלנו, ולהסביר למה הקב"ה גירש את האדם מגן-עדן, והראה לו את חורבן בית המקדש. נבין מה זה העיניים, ונבין מה זה חטאי העיניים ומזה חודשי העיניים, ומה תפקידנו, ובע"ה, נוכל להבין כמה וכמה יסודות נפלאים בס"ד.
בשעה שחטאה חוה מאכילה מעץ הדעת, ואחרי זה החטיאה את האדם, אומרת התורה(בראשית ג, ו) וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל(ז) וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם
מה זאת אומרת שנפקחו להם העיניים? מה העיניים שלהם היו סגורות?!
מה קרה לאדם וחוה בעיניים, אחרי האכילה מעץ הדעת?
אם כתוב לנו בחז"ל, שהקב"ה שאל את אדם הראשון, לאחר החטא, אָיֵכָה, ואומר לנו היפה תואר שזה המקור לענין החורבן, שנאמר אחרי זה אֵיכָה יָשְׁבָה בָדַד, אז צריך למצוא את החיבור בניהם, ובואו נראה בע"ה, איך מיישבים את הדברים :
מה פירוש הדבר - וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם?
הכלי יקר כותב – עד לפני החטא, לא היה לאדם ויכוח עם היצר הרע. הוא כולו היה טוב. ברגע שהוא אכל מעץ הדעת, התערבב הטוב עם הרע, ועכשיו מנסה היצר הרע, כל הזמן, לפתות את חוה, כלומר לפתות כל אדם ואדם ולהראות לו את עיני העולם הזה ולא את עניני העולם הבא. למה?
כי העולם הבא לא נראה לעיניים, העולם הזה, הוא נראה לעיניים.
פעם אמר אחד המשגיחים – שזה ההבדל שישנו בין התאוות לבין העונשים – כל עונשי הגיהינום נמצאים בספרים, כל התאוות נמצאים בעיניים.
אומר לנו הכלי יקר, שעד עכשיו לא היה לאדם יצר הרע, עכשיו התחיל מאבק, שאדם רואה בעיניים את התאוות, אבל את העולם הבא הוא לא רואה, וזה ויכוח נצחי מאז אותו ענין, שהיצר הטוב מתווכח עם היצר הרע.
היצר הטוב אומר לו – יהיה לך בעולם הבא נצח, היצר הרע אומר לו – העולם הבא, הרוצה לשקר ירחיק עדותו.
וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם זה היסוד שקרה, כתוצאה מחטא אדם הראשון, עפ"י ביאורו של הכלי יקר.
בא הספר ראש אמיר, ומביא את דברי הספר מורה נבוכים – האדם לפני החטא, היתה לו ראיה, שנקראת בלשון הרמב"ם, 'ראיה שכלית'. מה פירוש הדבר 'ראיה שכלית'?
בשעה שאדם הראשון נברא, אומרת התורה(בראשית ב, יט) וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ
מה זאת אומרת שהוא הביא את החיות לאדם?
אומרים חז"ל(מדרש רבה) – בשעה שהקב"ה ברא את אדם הראשון, שאלו מלאכי השרת – ריבונו של עולם, מה יש באדם הזה?
אמר להם – הוא יודע לתת שמות לכל בעלי החיים.
אמרו המלאכים – תביא גם לנו, גם אנחנו ניתן להם שמות.
הביא להם, ולא ידעו לתת שמות לשום חיה.
שאל הקב"ה את האדם – איך נאה להיקרא לך?
לי נאה להיקרא אדם, כי נלקחתי מן האדמה.
שאל אותו הקב"ה – ולי איך נאה להיקרא?
אמר לו – א-ד-נ-י, שאתה אדון על כל בריותיך.
צריך להבין את זה, כי חז"ל במסכת ברכות אומרים, שהראשון שקרא לה' בשם א-ד-נ-י, היה אברהם אבינו, וכאן משמע, שאדם הראשון כבר קרא לו בשם הזה. לא ניכנס לזה עכשיו.
מה פירוש הדבר  וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת?
מה יש לו לראות? ראית את החמור, אתה יודע שהוא שקוראים לו חמור? ראית את הסוס, אתה יודע שלזה קוראים סוס?
פירוש הדבר, שלאדם היתה ראייה שכלית, לא ראייה של בשר ודם.
ראייה שכלית, אתה רואה את הפנימיות של כל בהמה, ואדם ידע לתת את השמות, עפ"י הפנימיות של כל בהמה. קוראים לזה 'ראייה שכלית'.
אומר הספר ראש אמיר – זה גם מה שכתוב במדרש, שלאחר שאדם הראשון חטא, כתוב ויַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם.
אומר המדרש(בראשית רבה, פרשה כ) - בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר מָצְאוּ כָּתוּב כָּתְנוֹת אוֹר,מה זה כֹתנות אור בא'?
מבאר זאת הספר ראש אמיר – הקב"ה אמר – עד עכשיו היה לך אור בראייה שכלית, עכשיו אתה מקבל ראייה של עור, אתה מקבל מעטה, עד מתי זה נמצא? עד תחיית המתים.
אומר המדרש – עד שיקוצו מתי ישראל, אז תחזור הראיה, לראיה שכלית. איפה זה כתוב?
בראשית רבה, פרשה כא, ז - אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ, לִכְשֶׁיָּקִיץ אוֹתוֹ שֶׁנִּבְרָא בִּדְמוּתְךָ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה  אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי מַצְדִיקוֹ מֵאוֹתָהּ גְּזֵרָה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ. כשנקוץ בתחיית המתים, תחזור הראיה לראיה שכלית ולא ראייה של בשר ודם.
יוצא, שנפגמה ראיית האדם הראשון, ונפגמה כל המושג של ראיה אצל בני האדם. מכאן ואילך, האדם הראשון כבר לא יכל לראות את הקב"ה.
מכאן ואילך, כשהקב"ה בא אליו, ואמר לו – אָיֶכָה, מה הוא אמר לו?
(בראשית ג, י) אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא מה קרה, עד עכשיו הוא יכל לראות אותו, מה קרה עכשיו?
מכֹתנות אור, הפך להיות כֹתנות עור – הוא כבר לא יכל לראות את הקב"ה, לא רק, גם השמיעה נפגמה. איפה?
אמר לו הקב"ה –(יז) כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, היות ושמעת בקולה, ולא שמעתי בקולי, עברת על נעשה ונשמע. אמרתי לך לעשות משהו, לא שמעת, גם השמיעה נפגמה, וגם הראיה נפגמה. אלו שני הדברים שאומרים לנו רבותינו, בחטא אדם הראשון.
אם אלה הדברים, בס"ד, אומר הספר ראש אמיר יסוד נפלא – החל מחטא אדם הראשון, קיבלו שבעה אנשים רשות, לתקן את חטא אדם הראשון.
אני לא הולך להסביר את כל השבעה, אבל רק נמנה את השמות – אברהם, יצחק, יעקב, לוי, קהת, עמרם, משה.
אלה שבעת האנשים, שכל אחד תיקן מימד מסוים, בענין הראיה.
הדיבור הראשון, שדיבר הקב"ה עם אברהם אבינו - לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ הדבר הראשון זה הראיה, אצל אברהם אבינו.
לאחר מכן, הוא מגיע להר המוריה, רק הוא רואה ענן קשור על ההר. איך רק הוא ראה?
אברהם התחיל לראות את 'הראיה השכלית', שקוללה אצל אדם הראשון. בשנת 2000 לבריאת העולם, אברהם אבינו מתחיל את התיקון.
אצל יצחק אבינו נאמר, שהוא בא מ - בְּאֵר לַחַי רֹאִי. אצלו תוקן מימד נוסף.
אצל יעקב אבינו, בשעה שהוא הסתלק לבית עולמו נאמר נִסְתְּמוּ עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
לאחר מבכן יש שבט לוי, אח"כ בא קהת, אחרי זה בא עמרם ובא משה.
בשעה שמשה רבינו נולד, הוא כבר לא היה צריך לעבוד על התיקון, הוא כבר נולד לתוך האור.
ברגע שהוא נולד, אומרת התורה –(שמות ב, ב) וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים, אומרת הגמרא במסכת סוטה – התמלא הבית אורה.
מה זה התמלא הבית אורה?
אומר הכלי יקר במקום - ותרא אותו כי טוב הוא. שנתמלא כל הבית אורה שנאמר(בראשית א.ד.) וירא אלהים את האור כי טוב, ומטעם זה הצפינה אותו כי יראה שמא יראו המצרים האור ההוא, וע"י האור יראו גם את הילד ולכך הצפינה אותו יותר מכל הילדים, ועוד שמא ירגישו ביתרון האור כי הוא הגואל המוציאם מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה, ואולי חשבה שלכך נברא האור עמו כדי שתלמד ממנו להצפינו כמו האור הראשון שנגנז לצדיקים לעתיד לבא.
'הראיה השכלית' חזרה למשה רבינו מקטנותו, לכן נאמר לאחר שהוא יצא לראות בשלום אחיו, אומרת התורה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת-הַמִּצְרִי וַֽיִּטְמְנֵהוּ בַּחֽוֹל.
מה הכוונה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ?
הוא ראה שלא יצאו ממנו שום דורות מתוקנים, ולכן הוא הרג אותו.
את זה אפשר לראות רק ב'ראיה שכלית', ולא בראיה של בשר ודם. זה משה רבינו.
אם משה רבינו הגיע לתיקון הזה, הוא השלים את התיקון של חטא אדם הראשון בראיה, ואם ככה, נוכל בס"ד להבין:
הזכרנו לא פעם, מה שכותב הספר אור גדליה, על דברי הגמרא(מסכת חגיגה) – בשלושה דברים אנחנו דומים למלאכים, ובשלושה דברים אנחנו דומים לבהמות – אוכלים ושותים, פרים ורבים, ומוציאים ראי כבהמה.
מה עשה הקב"ה?
בני אדם לא יכולים לראות את הקב"ה כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, אלא צריך לרומם אותנו לדרגה  של מלאך, מלאכים כן יכולים לראות אותנו. בשלושה כמלאכים ובשלושה כבהמות.
אם יקחו לנו את 'השלושה כבהמות', נהפוך ל-'כשישה כמלאכים'.
אוכלים ושותים כבהמה – לקחו לנו במן. המן, אומרת הגמרא(מסכת יומא עה) – זיו שכינה שנתגשם, לחם אבירים שמלאכי השרת אוכלים אותו.
מי שאוכל מָן, גם לא מוציא פסולת, אז גם לא מוציאים ראי כבהמה.

"פרים ורבים כבהמה", אמר הקב"ה – שלושה ימים אל תגשו אל אישה.
לקח אותנו הקב"ה, ורומם אותנו לדרגת מלאכים.
רבותי, הגענו במעמד הר סיני, לתיקון הראיה והשמיעה של חטא אדם הראשון. בחודש סיון תוקנו, גם הראיה וגם השמיעה, איך?
וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים... אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה'  הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּֽוֹ- הקב"ה יורד על הר סיני, והיתה לנו את היכולת לראות אותו, כי בחטא אדם הראשון, נלקחה מאיתנו הראייה, למה??
כי אדם הראשון פגם בראייה, ומאז אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן, גם נפגמה השמיעה שלו, וגם זה תוקן במעמד הר סיני, ב"נעשה ונשמע".
אז במעמד הר סיני, תוקנה גם הראייה וגם השמיעה. עם ישראל יכלו לראות את הקב"ה.
מי הוביל את זה?
משה רבינו.
משה רבינו הוא הנבחר לתת את התורה לעם ישראל. הוא מקטנותו וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא – האור של ששת ימי בראשית נמצא אצלו, והוא תוקן.
אם אלה הדברים בס"ד, נוכל להבין דבר נפלא :
הגיע י"ז בתמוז. בי"ז בתמוז, נפגמו גם הראיה וגם השמיעה. שני הדברים האלה נפגמו אחרי ארבעים יום.
רבותי, כשהעם רואה שבושש משה לרדת מן ההר, הוא קם ועושה עגל, נפגמת בחזרה הראיה של עם ישראל.
כשעם ישראל רואה את מיטתו של משה רבינו, פורחת באוויר, מזה עם ישראל קם ועושה את העגל ואומר אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.
יוצא שהחטא, שבחזרה תוקן, בענין מעמד הר סיני, כשיכלו לראות את הקב"ה, אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת – עם ישראל הורה באצבע  במעמד הר סיני, כולם ראו, פתאום הכל נמחק בחטא העגל. מתי??
באמירה שעם ישראל אמר אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל... או כדברי המדרש, שמופיע בספר נחמיה, שעם ישראל אמר  זה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.
אומר המדרש(איכה רבתי, פרשה א) - חָטְאוּ בְּזֶה, דִּכְתִיב(שמות לב, א): כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ. וְלָקוּ בְּזֶה, דִּכְתִיב(איכה ה, יז): עַל זֶה הָיָה דָּוֶה. ובע"ה לעתיד לבוא, שיתוקן הענין וּמִתְנַחֲמִין בְּזֶה, דִּכְתִיב(ישעיה כה, ט): הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ.
יוצא שחטא העגל, הוא השלב הנוסף שהביא את החורבן.
החורבן התחיל בחטא אדם הראשון, שפגם בעיניים. הפגימה שלו הגיעה עד בית המקדש, והפגימה הזאת, של חטא אדם הראשון, הופסקה במעמד הר סיני, וחזרה בחזרה בחטא העגל.
חטא העגל, זה חטא לחטא אדם הראשון.
אם אלה הדברים בס"ד, יוצא, שהאדם היחיד שלא חטא בחטא הזה, ולא חטא בחטא העגל, היה משה רבינו.
אף עפ"י שגם יהושע לא חטא. יהושע היה למרגלות ההר, הוא לא הלך לשום מקום, אבל הוא היה כאן, בעולם הזה, כשהיה כאן החטא הזה.
היחיד שלא היה כאן, היה משה רבינו.
אומרת התורה -(פרשת וזאת הברכה דברים לד, ז) לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה עד יומו האחרון לא היה לו פגם, לא בשמיעה, ולא בראיה.
איפה אתה מגיע לשמיעה?
אומר הספר ראש אמיר - כהת בגימטריא 425 ושמיעה בגימטריא 425. משה לא נפגם, לא בשמיעה ולא בראיה, ושני הדברים האלה היו אצל משה רבינו, לכן משה רבינו יכל לדבר עם הקב"ה, פנים אל פנים, כמו אדם הראשון לפני החטא, כי שני האברים האלו אצל משה רבינו, לא נפגמו עד יום מותו.
אם אלה הדברים בס"ד, נוכל להבין דבר נפלא ביותר :
החודשים האלה תמוז-אב, אומר לנו הבני יששכר, בשם האר"י הקדוש, נקראים בשם 'חדשי העיניים'. עין ימין ועין שמאל, אלה העיניים שנפגמו בחטא העגל, בשעה שעם ישראל אמרו אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.
החטא הזה, היה יכל להסתיים יותר טוב, אילו לא היו חוטאים בחטא המרגלים. באותו רגע, שחזרו בחזרה המרגלים, לאחר שבחודש תמוז, שלושים יום, ראו את ארץ ישראל והוציאו עליה דיבה רעה, הגיעו לליל תשעה באב, הביאו עלינו את חורבן בית המקדש.
אומר הבני יששכר – שני החודשים האלה, רובו היה בחודש תמוז, כי חודש תמוז האות שלו היא ח'. עיקר החטא היה בחודש תמוז, כי החודש הזה הוא כנגד הראיה, זה החטא של החודש.
החודש הבא, הוא חודש אב שנכנסו אליו, עיקר הפגם בו היה בשמיעה, בזה שעם ישראל קיבל את דברי המרגלים, שהארץ הזאת היא ארץ לא טובה.
אילולא לא היינו מקבלים את דברי המרגלים, היינו נכנסים לארץ ישראל, ועם ישראל היה מגיע לגאולה השלמה עם משה רבינו ביחד.
היות ועם ישראל, הוציא את  דיבת הארץ רעה, וקיבל את הדברים, הוא פגם גם בלשון וגם בשמיעה וגם בעיניים. הוא פגם בשלושת הדברים האלה.
אומר לנו התפארת יהונתן – לכן שלושת ההפטרות שקוראים בתמוז ואב הם - דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ –ענין הדיבור, שִׁמְעוּ דְּבַר ה' – ענין השמיעה, חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ – ענין הראיה, שנקרא בע"ה בשבת זו.
בא החיד"א(מדבר קדמות) וכותב – חטא אדם הראשון, היה עיקר הפגימה בעיניים. דע לך, שעיקר החטאים של האדם, הם בעיניו ובפיו, ובזה עיקר התביעה על האדם- עיניים ודיבור. ולכן קבע הקב"ה, שבשמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, ייחוד ה' שאנחנו אומרים אותו בכל יום.
בתורה הקדושה, כתב הקב"ה את האות ד' ע' רבתי, ללמדך, שאם אתה רוצה להתייחד ולהתקרב לקב"ה, הראשון הוא עין גדולה – תשמור על העיניים שלך, והדבר השני – תשמור על הדיבור שלך, זה ד'.


אנשים שפגומים בשני הדברים האלה, כותב החיד"א – קשה להם, להגיע ולהדבק בבורא יתברך, ולכן אומר הנביא(הושע יד, ב) שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ.
אם יהיה לך ע' ד' מתוקן  בחטא העיניים ומתוקן בחטא הדיבור, תוכל לשוב עד ה' אלוקיך.
בית המקדש הוא המקום שנקרא עיניים.
אומר לנו היפה תואר – אתה יודע מאיפה זה מתחיל?
זה מתחיל מהעיניים של חוה, שראתה  את העץ וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם, הוא היסוד של(איכה ה, יז) עַל זֶה הָיָה דָּוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינו. העיניים שלנו חשכו בסוף, בית המקדש שנקרא עיניים, כמו שאומרת הגמרא(מסכת בבא-בתרא).
ממה זה מתחיל?
זה מתחיל ב- וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם.
החודשים האלה, חודשי עיניים, אלו חודשים, כפי שכותב הבני יששכר, שמושכים לחטאים, בגלל עיצומו של החודש, חודש תמוז, כנגד האות ח', וחודש אב כנגד האות ט', שני חודשים שהם מקורות החטאים.
עבודת העיניים, זו העבודה שלנו בחודשים האלה.
אומר החיד"א – ומי ששומר על עיניו, יקוים בו הכתוב(ישעיה נב, ח) יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן במהרה בימינו אמן ואמן!!!
 

 
 
 

תרומה ללימוד הילדים 
מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים