אני מעוניין לתרום  |  כך התחלנו את המדרש התימני  |  וידאו - יום בחצריך  |  חומר מארכיון המדינה  |  תורמים בשקלים או בדולרים  |  קריאה בתורה לכל השנה  |  ת"ת מבשר טוב  |  ילדי תימן  |  פרשת השבוע  |  מדור פרשת השבוע  |  ס ר ט י - ו י ד א ו  |  

אתרים תימנים נוסח תימן תימני נט יד מהריץ מבשר טוב
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 


יפוצו מעינותך חוצה
FacebookTwitter

      וארא מידת ההתבוננות
דף הבית >> פרשת השבוע >> איגרת לשבת >> מאמרים >> מאמרים על הפרשה >> וארא מידת ההתבוננות
מידת ההתבוננות

מהספר אפיקי אליהו על התורה

א. הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים (ו.יב) 

 

איתא בבראשית רבה (פל"ב) אחז"ל: זהו אחד מעשרה ק"ו שבתורה. 

 

ויש לתמוה, מה ק"ו הוא זה, הרי מה שלא שמעו בנ"י היה "מקוצר רוח ומעבודה קשה"- מה שלא היה גבי פרעה? 

 

ב. עוד יל"ע, כיצד מתיישבת טענת משה בדבר חוסר אמונה בבנ"י, בעוד שהכתוב מעיד עליהם "ויאמן העם"? 

 

ג. ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה (ו.ט) 

 

יש לדקדק, מדוע כפל קרא לומר: גם "מקוצר רוח" וגם "מעבודה קשה"? 

 

ד. עוד יש לבאר, מהו הלשון "קוצר רוח"? 

 

ה. ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה (ז.א) 

 

איתא בשמות רבה (ב.ו) "אסורה נא ואראה"- ר' יוחנן אמר: ה' פסיעות פסע באותה שעה. ר"ש בן לקיש אמר: הפך פניו והביט, שנאמר: "וירא ה' כי סר לראות וכו'". א"ר יצחק: מהו כי סר לראות? אמר הקב"ה: סר וזעף הוא זה לראות בצערו של ישראל במצרים, לפיכך ראוי להיות רועה עליהן, מיד "ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה". 

 

ויש להבין, מה שייכות ישנה בין ה"אסורה נא ואראה" לבין זכיית משה להיות רועה ישראל. וכי רק מפני אותה התבוננות שסר לראות, ראוי היה משה לזכות בשכר כ"כ גדול? מה המעלה הכ"כ גדולה בזה? 

 

ו. ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלקים היא ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר ה' (ח.טו) 

 

יל"ע, כיצד לאחר ששמע פרעה מן החרטומים "אצבע אלקים היא"- בכל זאת מיד לאחר מכן "ויחזק לב פרעה". דהדבר צ"ב! 

 

ז. ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם (ח.כח) 

 

יש לתמוה, כיצד הכביד פרעה הרשע את ליבו שוב ושוב וכפר בה' יתברך, הרי הכיר פרעה (במיוחד למ"ד דאותו פרעה היה), את כח ה' כי הוא בורא העולם. כיצד א"כ, הרשיע כ"כ לפני ה', ואף עשה עצמו אלהות? 

 


כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד 

 

יבואר ע"פ יסודו של הגרי"ל חסמן זצ"ל בספרו אור יהל (ח"ג) בעניין חסרון ההתבוננות. וז"ל - מכאן עלינו ללמוד כי יתכן שיהיו באדם שני כוחות מנוגדים זה לזה. מחד "ויאמן העם" ומאידך "ולא שמעו אל משה". כלומר, מאמינים ואינם מאמינים כאחד. 

 

דברי שלמה המלך ע"ה: "השמים לרום והארץ לעומק ולב מלכים אין חקר" (משלי כה), מסברים את אזנינו בענין זה יותר. מדבריו למדים אנו שבלב אדם - אשר גודלו אמנם רק כטפח - נמצאים דרכים ונתיבים ישרים ומעוקלים רבים לאין מספר כאורך השמים לרום עד הארץ לעומק. 

 

ממילא יובן שיש מקום בלבו של איש אחד לכל מיני דיעות והרגשות וכדו', גם אם הם נסתרים זה ע"י זה ושונים זה מזה מן הקצה של הקצה. 

 

"קוצר רוח" הנאמר כאן אצל בנ"י מפרש הספורנו: "לא נתנו לב להתבונן". כוונתו לומר בזה שרוחם נתכווצה ועי"ז לא שמעו אל משה. כלומר, לא נתן להם לבם להתבונן ולשמוע אל הדברים שנאמר להם, זוהי מחלה רוחנית שממנה סובלים רוב באי עולם מדור דור. 

 

בנתיבים מעוקלים אלה צעד פרעה, עם שחר הוא משכים ללכת בכל יום לשפת הנילוס שם עושה צרכיו, ואח"כ הוא שב לביתו ויושב על כסא המלך ומכריז: "לי יאורי ואני עשיתיני". ברור שאף בר דעת לא יאמין לדבריו, ואעפ"כ כך נהג מידי יום ביומו. פרעה איננו השליט היחיד בהיסטוריה המרמה את עצמו ללא כל רתיעה, שהרי אחז"ל על כמה רשעים, בעולם שהיו יודעים את ריבונם ומתכוונים למרוד בו, "יודעים את ריבונם" עפ"י עדות חז"ל, פירושו של דבר הוא שהיתה להם השגה נפלאה בידיעת השי"ת, ובכ"ז היה בכוחם למרוד בו. 

 

מהיכן נלקחה מידה כה גדולה של עוז וחוצפה להנהגה כזו? עכצ"ל שכל אדם אף הגדול ביותר, היות ואדם הוא ומאדמה נוצר, הוא עלול לחלות במחלה הממארת של "קוצר רוח", דהיינו, אי התבוננותכמבואר לעיל, ואם חוסר ההתבוננות יכול להגיע עד כדי כך שמצד אחד יודע את רבונו ומאידך מתכוון למרוד בו, אין שום תימה על פרעה שנשתטה להאמין בעצמו ולומר "לי יאורי ואני עשיתיני". 

 

ישנם אנשים אשר החולי הזה תוקף אותם לעיתים רחוקות, ויש אשר יחלו בזה בתדירות גבוהה, גם בעצם המחלה ישנם הבדלים, לפעמים היא באה בחוזקה ובאופן רציני מאד, לעתים אינה מסוכנת כ"כ. עכ"ל. 

 

א"כ מבואר - כיצד מחלת חוסר ההתבוננות - במחלה הממארת של "קוצר רוח", יכולה היא להוביל את האדם לשפל המדרגה. ומאידך, הזוכה במידת ההתבוננות, זוכה הוא להתעלות מעלה מעלה במעלות התורה והרוחניות, כי כמה חשובה היא מידת ההתבוננות. 

 


לפ"ז כל הקושיות מתורצות 

 

הקושיות א'. ב'. ג' וד' מתורצות – "הן בני ישראל לא ישמעו אלי" כי חלו הם במחלת ה"קוצר רוח", סבלו הם מחסרון מידת ההתבוננות - לכן, על אף שבתחילה "ויאמן העם", מ"מ מחלת "קוצר הרוח"- חוסר ההתבוננות, גרמה להם ש"ולא שמעו אל משה"- "מקוצר רוח". 

 

לזה ייתר קרא באומרו: "מקוצר רוח"- כי לא רק העבודה הקשה הכבידה על ישראל לא לשמוע אל משה. אלא בעיקר "קוצר הרוח"- חוסר ההתבוננות היא זו שגרמה להם להמשיך בעבודתם ולא לשמוע אל משה. 

 

לזה אומר הגרי"ל חסמן: כי מעתה הרי הק"ו שעשה משה ברור ומבואר: "הן בנ"י"- זרע קדש מחצבתם בני אברהם, יצחק ויעקב, אם הם "לא שמעו אלי"- כלומר, נדבקו במחלת קוצר רוח שלא להתבונן - ק"ו פרעה הרשע אשר רוחו קצרה ועומדת משכבר הימים, עד כדי הטעיית עצמו והמשתטים אחריו, כאמור, ברור שהוא לא ישמע אלי ולא יתן לב להתבונן. 

 

לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – זכה משה רבינו להיות מנהיגם של ישראל דווקא בזכות ה"אסורה נא ואראה"- בזכות אותה מידת התבוננות, בזכות אותה מידת "סר לראות"- ראוי היה דווקא משה להיות רועה ישראל, כי מחוסן הוא ממחלת ה"קוצר רוח". 

 

ולפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – הכביד פרעה את ליבו שוב ושוב, ואף עשה עצמו כאלהות, על אף שהיתה לו השגה נפלאה בידיעת ה'. ועל אף שהחרטומים אמרו לו "אצבע אלקים היא"- בכ"ז המשיך פרעה ברשעותו ובמרידתו בה' יתברך, הכל מכח חסרון ההתבוננות אשר לא נתן לו ליבו להתבונן ולשמוע אל ההוכחות אשר סביבו. 
 
 

מתימן יבוא הישיבה המרכזית לבני עדת תימן. ירושלים רחוב תרמ"ב 6. טלפון: 02-5812531    דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com פקס: 077-4448207 חשבון בנק הדאר: 4874867
מבשר טוב - ת"ת לבני עדת תימן רחוב אבינדב 22 ירושלים. גני ילדים רחוב ארץ חפץ 116 כניסה ד ירושלים.  
 
 
דוא”ל: email: mtyavo@gmail.com
לייבסיטי - בניית אתרים