בעניין כיצד משערים "כזית"

שאלה כ"א: כיצד משערים כזית לברכה אחרונה, וכן ג' ו-ד' ביצים לקביעות סעודה?

תשובה: הרוצה לאכול מאכל (ששייך לגביו ברכה אחרונה) ואינו יכול למדוד את נפחו (על ידי כלי מדידה וכד'), ומסתפק אם יש במאכל שיעור "כזית" (לפי נפח),על מנת שיוכל לברך ברכה אחרונה , ייעזר בסעיפים הבאים:

שים לב: אין להתחיל לאכול לפני שמשערים שיעור "כזית" מהמאכל לפי "נפח".

אפשרות א':ניתן לשער מידת כזית על פי הביצה. דהיינו, כשרואה ומחליט בדעתו בוודאות, שיש במאכל שלפניו כגודל חצי ביצה בינונית שבימינו (חצי ביצה מס' 2, (L ) זהו שיעור כזית).

ואם מסתפק אכל כחצי ביצה ברווח, יאכל עד שיצא הספק מליבו.

אפשרות ב': ניתן לשער מידת כזית על פי נפח (גודל) קופסת גפרורים רגילה, במידות אורך 5.3 ס"מ, רוחב 3.6 ס"מ, גובה 1.5 ס"מ, דהיינו בגודל כל הקופסא ולא רק בחלל הפנימי שבה. (שו"ת אור לציון ח"ב פי"ד סוף הערה י"ז וח"ג במבוא ענף ב' אות י').

* צריך לאכול המאכל "תוך כדי אכילת פרס".

* הסוברים כהפוסקים ששיעור הכזית פחות, כגון מעט פחות מרביע ביצה או יותר, כגון כ-שני שלישי ביצה מס' 2 (L ) ישערו לפי שיטתם.

מאכל שיש בו חללים גדולים- חללים אלו, לכל הדעות אינם מצטרפים לשיעור. כמבואר בס' שיעורי תורה (סי' ג' אות ח') ובס' וזאת הברכה (עמ' 348 אות ל"ג ועמ' 349 הערה 11). ולכן צריך למעכם, ואז להיווכח אם יש במאכל כגודל חצי ביצה בינונית שבימינו מס' 2 (L ).

מאכל שיש בו חללים קטנים הנראים לעין ישנה מחלוקת בפוסקים אם מצטרפים לשיעור. לאותם פוסקים הסוברים שאין חללים אלו מצטרפים לשיעור, צריך למעך החללים, ואז ישער בדעתו אם יש במאכל שלפניו כחצי ביצה בינונית שבימינו.

סוגי פירות שיש בהם גרעין או מיני מזונות שיש בהם מילוי או חלל, כגון וופלים,תמרים, ערגליות, רוגאלך, קורסון, בורקס וכדו' צריך לשער כמה וופלים וכו' צריך לאכול כדי להגיע לשיעור של חצי ביצה בינונית (ביצה מס' 2). או לחילופין לנפח (כל הגודל) של קופסת גפרורים רגילה כדלעיל (אורך 5.3 ס"מ, X רוחב 3.6 ס"מ, X גובה 1.5 ס"מ). וזאת לאחר מיעוך החלל שנוצר בעקבות הוצאת הגרעין או המילוי (שהרי הגרעין,המילוי והחלל שנוצר אינם מצטרפים לשיעור). לאכול תוך כדי אכילת פרס ולברך ברכה אחרונה.(ולעניין קביעות סעודה ישנה מחלוקת בין הפוסקים אם המילוי מצטרף).

ועליך לדעת כי:

א . לאחר ששיערנו כמה שיעור הכזית לפי ביצה מס' 2 או קופסת גפרורים הנזכר לעיל, (במיני מזונות ששייך לגביהם קביעות סעודה) נכפיל שיעור זה פי-שש, נמצא לשיטת הפוסקים ששיעור קביעות סעודה נמדד לפי שלש ביצים, היה צריך ליטול ידים לברך המוציא וברכת המזון, (למרות שהאדם שאוכל כמות זו אינו שׂבֵעַ ממנה). ומכיון שכלל הוא בידנו "ספק ברכות להקל",הלכה למעשה צריך לברך ברכת המזון, רק לאחר שנכפיל את שיעור הכזית פי-שמונה.

ב. הסוברים ששיעור הביצה כ-100 סמ"ק, (שיטת "החזון איש" ועוד) ישערו לפי שיטתם לעניין קביעות סעודה.

(אמנם יש פוסקים הסוברים ששיעור קביעות סעודה, נמדד לפי מה שרגילים רוב בני אדם לאכול בסעודת צהרים או ערב לשבּוֹעַ, עיין בענין זה בשו"ע סי' קס"ח ס' ו' ובספר שיעורי תורה דף ריב ובשיעורי ציון דף ע"ב להגר"ח נאה. ומובא גם כן בשו"ע המקוצר להגרי"צ רצאבי שליט"א ח"א סי' ל"ד ס' ד'-ה' הערה ז').

ג.המשער בדעתו על פי קופסת גפרורים או חצי הביצה הנ"ל, אך עדיין מסתפק אם יש במאכל שיעור כ"זית", צריך להוסיף לאכול עד שידע בוודאות שאכל כגודל קופסת הגפרורים או חצי ביצה הנ"ל. (ובאופן שאינו יכול להוסיף ולאכול, צריך לשער בכמה מהכמות שישנה אין שיעור כזית, ואז אפשר לאכול כמות זו ולא לברך ברכה אחרונה)

ד. שיעור הכזית הנ''ל, היינו כחצי ביצה מס' 2 וכו', להרבה פוסקים הוא בגלל חשש ספק ברכות להקל ואינו מעיקר הדין,ומאחר ויש הרבה פוסקים הסוברים ששיעור ה''כזית'' הוא מעט פחות מרביע ביצה בינונית, שזה מעט פחות מחצי קופסת הגפרורים הנ''ל, לכן כדי לא להתחייב בברכה אחרונה צריך לאכול פחות משיעור זה, או לאכול כשיעור חצי הביצה הנ''ל ולברך.

ה. ולענין קופסאות הגפרורים שהזכרנו לעיל אנחנו מדדנו קופסת גפרורים (אורך כפול רוחב כפול גובה מבחוץ) תוצרת SAFETY MATCHES מטורקיה, ויצא לנו נפח 28.62 סמ"ק, כן מדדנו קופסת גפרורים נוספת תוצרת "דרבה קרואטיה" ויצא נפחו 29.41 סמ"ק. ואם כן להולכים לפי השיטות שנפח הכזית מעט יותר(33 סמ"ק) יש להוסיף מעט על נפח קופסאות הגפרורים הללו. אמנם יש לשים לב, לאחרונה מייצרים קופסאות גפרורים קטנים מאוד, ורחוקים ממש ממדת הכזית. ואין למדוד לפי קופסאות אלו.